גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך קבוצות הטלגרם יודעות לפני כולם שמגיע טיל

קבוצות ברשתות כנראה עושות שימוש במערכת שליטה ובקרה על העורף הלאומי ● בפיקוד העורף מתעקשים על מהימנות ואמון הציבור - והמומחים מתריעים מפני טעויות, שימוש של חיזבאללה בתכנים עבור תעמולה והתרחיש בו אזרחים מפרסמים מידע ביטחוני על דעת עצמם ● שאלת השעה 

''שוב שיגורים מאיראן''. קבוצת חדשות בטלגרם / צילום: צילום מסך מטלגרם
''שוב שיגורים מאיראן''. קבוצת חדשות בטלגרם / צילום: צילום מסך מטלגרם

בצל המלחמה מול איראן וחיזבאללה, הישראלים צמאים למידע שינחה אותם כיצד לנהוג. הטלוויזיה הופכת ברוב שעות היממה למקור המדווח על המציאות, אך לצדה פועלת זירה מקבילה: ערוצי הטלגרם והוואטסאפ.

פלטפורמות אלו חושפות בזמן אמת מידע מודיעיני ועדכונים מבצעיים על שיגורים, התרעות, פעילות צה"ל ונפגעים - לעיתים קרובות לפני הדיווח הרשמי של פיקוד העורף, וכוללות מידע שלא היה יוצא באופן רשמי מצה"ל. וזה לא נגמר בטלפונים. באולפני החדשות בטלוויזיה ניתן למצוא מגישים המדווחים בשידור חי על העדכונים הזורמים מהטלגרם.

האם "שפעת המקלטים" היא אמיתית, ומה אפשר לעשות עם זה?
הרכבת הקלה חוזרת: אילו מקטעים יפעלו, ומה עושים בזמן אזעקה

גורמים בצה"ל המעורבים בפרטים מבהירים לגלובס כי הדיווחים המהירים הללו מתגלים במקרים רבים כלא מדויקים. המידע המופץ - הכולל לעיתים נתונים מנופחים על מספר השיגורים או זיהוי שגוי של סוגי אמל"ח ואזורי נפילה - מחולל פאניקה מיותרת ולחץ ציבורי רב. מעבר להיבט הפסיכולוגי, בצה"ל מתריעים כי חשיפת מידע כזה בזמן אמת עלולה לחשוף מקורות מודיעיניים ולסכן כוחות בשטח. בעוד שמפעילי ערוצי הטלגרם עשויים להתבסס על מערכות לווייניות עצמאיות, גורמים הבקיאים בנושא מעריכים כי חלק ניכר מהמידע דולף ישירות מתוך המערכות הצבאיות.

"פיקוד העורף לא יכול להרשות לעצמו תקלות"

ההודעות ברשתות מפרטות נתונים המצויים רק בידי מערכות הביטחון: החל מחיזוי התרעות דקות לפני פיקוד העורף ועד לספירה מדויקת של סוגי טילים. לצה"ל קיימים חיישנים מתקדמים המזהים שיגורים ומזינים את פיקוד העורף במידע גולמי. עם זאת, בפיקוד העורף מדגישים כי הפער בין הדיווח בטלגרם להתרעה הרשמית נעוץ בשלב העיבוד. בעוד שהטלגרם מפיץ מידע ראשוני, המערכת הצבאית מנתחת את הנתונים ו"לוחצת על הכפתור" רק לאחר זיהוי ודאי, כדי להתריע באופן ממוקד באזורים הרלוונטיים בלבד.

לפי אותם גורמים, המקור המרכזי לזליגת המידע המיידי הוא מערכת ה"שוע"ל האזרחי". מערכת שליטה ובקרה המנגישה נתונים גולמיים לגורמי הצלה, בהם המשטרה, מד"א והרשויות המקומיות, כדי לאפשר להם היערכות מוקדמת בעורף. המערכת מציגה את המידע עוד לפני שלב העיבוד והניתוח הסופי שמבצע פיקוד העורף במטרה לדייק את ההתרעות לאזורים ספציפיים. המשמעות היא שגורמים בעלי גישה למערכת מקבלים לידיהם תמונת מצב ראשונית ובלתי מסוננת - ובוחרים להפיץ אותה בטלגרם דקות לפני שהיא מבשילה לכדי התרעה רשמית לאזרח.

''שוב שיגורים מאיראן''. קבוצת חדשות בטלגרם / צילום: צילום מסך מטלגרם

האלוף (במיל') איל איזנברג, לשעבר מפקד פיקוד העורף, מסביר את הדירקטיבה המנחה את המערכת הצבאית אל מול שטף הדיווחים הדיגיטלי. "לפיקוד העורף חשובות קודם כל מהימנות המידע ואמון הציבור", אומר איזנברג. "הדיווחים הרשמיים עשויים להתעכב מעט כדי להגיע לרמת אמינות גבוהה. המערכת לא יכולה להרשות לעצמה תקלות שיפגעו באמון הציבור, יצלבו אותם, בניגוד לקבוצות הטלגרם שיכולות לטעות מבלי שאיש יבוא איתן חשבון". לדבריו, בעוד שהצבא מחויב לשאיפה לדיוק מוחלט בקבלת ההחלטות, הרשתות החברתיות פועלות ללא מנגנוני בקרה.

למרות הביקורת על אי־הדיוקים, איזנברג אינו רואה בקבוצות הללו "אויב". "כל אמצעי שיכול לסייע בהצלת חיים הוא מבורך, ואני לא רואה בהן מתחרות - אולי אפילו סוכנות של פיקוד העורף", הוא מציין. עם זאת, הוא מזהיר מפני הסתמכות יתר של האזרחים על מקורות אלו: "הבעיה מתחילה כשאזרח מתבסס רק על הקבוצות. הציבור חייב להבין שהמידע שם אינו חסין מטעויות. פיקוד העורף לא פועל כ'משטרת מחשבות' ואינו מונע את הפרסומים, אך האחריות להחלטות שגויות המתקבלות על בסיס מידע לא מעובד נותרת בידי האזרח".

הסכנה שבחשיפת מידע לא גלוי

בצה"ל לא אוהבים את התופעה, אך גורמים המעורבים בפרטים מבהירים לגלובס כי אין מדובר בפגיעה אנושה בביטחון המדינה. "האויב יודע היטב שהוא שיגר טילים לכיוון ישראל", מסבירים הגורמים. לדבריהם, מאחר שההתרעה הרשמית תצא ממילא שניות או דקות לאחר מכן לכלל הציבור, המידע המופץ בטלגרם אינו נחשב למסווג ברמה אסטרטגית.

עם זאת, החשש המרכזי של מערכת הביטחון אינו נובע מדיווחים על שיגורים שכבר בוצעו, אלא מחשיפת מידע מודיעיני "טרם מימוש". גורמים בצה"ל מציינים כי אם מידע על כוונות האויב או על פעילות מבצעית שטרם פורסמה בגלוי ימצא את דרכו לקבוצות הללו, הנזק לביטחון המדינה יהיה ממשי ועמוק הרבה יותר מאשר הקדמת האזעקה בכמה דקות.

ד"ר נתנאל פלמר, מרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן ומחבר הספר The Hamas Intelligence War Against Israel, מסביר כי במקרה זה, "אין כאן פגיעה מהותית בביטחון מידע. זה לא מידע רגיש, כי גם ככה כולם יידעו שיהיה שיגור". עם זאת, פלמר מדגיש כי הבעיה נעוצה בעצם קיומו של נתיב העברת המידע הלא־רשמי: "יש פה גורמים שבוחרים להוציא מידע מהמערכות, בעוד שבעלי הסמכות בחרו שלא להוציא את המידע הזה החוצה. לזה אנחנו קוראים צינור דלף, משמע גורם שמחליט על דעת עצמו להוציא את המידע".

לדבריו, הסיכון המרכזי טמון בפוטנציאל הזליגה העתידי. "במקרה של מועד שיגורים אין פגיעה בביטחון מידע, אבל לפעמים אפשר להוציא מידע שהם לא מודעים לחומרת פגיעתו", מזהיר פלמר. הוא מסכם כי הגישה למידע אינה מקנה את הסמכות להפצתו: "אנשים שנחשפים למידע מתוקף תפקידם לא אמורים להיות בעלי הסמכות אם להוציא את המידע הזה, בלי שיש אישור מהאחראי. אין להם את כלל השיקולים".

ד"ר פלמר מצביע על הנזק בפרסומים: "בקבוצות האלו מעלים סרטונים של פגיעות ונפילות. האויבים שלנו לומדים את התיעודים האלו ומשכללים את התקיפות שלהם". לטענתו, הנזק חורג מהתחום המבצעי אל עבר לוחמה פסיכולוגית: "חיזבאללה משתמש בסרטונים שנשלחים בקבוצות האלו ומציין שאלו תמונות שהיהודים מצלמים בעצמם. אנחנו עוזרים להם מודיעינית ונותנים דלק נגדנו במערכה על התודעה".

מדובר צה"ל נמסר: "מערכת השוע"ל נועדה לסייע לקשר בין פיקוד העורף לרשויות המקומיות, לארגוני החירום ולמשרדי הממשלה. ההרשאות ושכבות המידע המוצגות במערכת למשתמשים נבחנים על ידי הגורמים המוסמכים לכך בצה"ל. בצה"ל ובפיקוד העורף קוראים לציבור להתעדכן אצל הגורמים הרשמיים".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

המתווה החדש של משרד התחבורה: צמצום חד במספר הטיסות בנתב"ג

לפי המתווה החדש, הטיסות היוצאות הוגבלו ל-50 נוסעים לכל היותר, בעוד הטיסות הנכנסות ימשיכו לפעול בתפוסה מלאה ● בנוסף, נקבע כי תתאפשר נחיתה או המראה אחת בלבד בכל שעה - מגבלות שמצמצמות באופן משמעותי את היקף הפעילות בנתב"ג

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן. הצפיפות מובילה לריבוי מחלות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם "שפעת המקלטים" היא אמיתית, ומה אפשר לעשות עם זה?

"שפעת המקלטים" היא השם הלא רשמי שניתן לתופעה של עלייה בתחלואה הנשימתית בשל השהות במקלט הציבורי ● אבל מה זה בכלל אומר, למה אנשים חולים בתקופה הזו, ואיך אפשר לשמור על עצמנו? ● שאלת השעה

נמל תעופה רמון / צילום: מיכל רז חיימוביץ

מי עולה על הטיסה? מאחורי הכאוס בנתב"ג לאחר החמרת ההנחיות

ההחלטה להגביל את מספר הנוסעים בטיסות יוצאות הופכת את הקווים לבלתי כלכליים ● חברות התעופה נאלצות לבטל עשרות אלפי כרטיסים - ולהסיט את הפעילות לירדן ולמצרים

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את תקציב המדינה לשנת 2026 לקריאה שנייה ושלישית

הבוקר אושרה הצעת חוק תקציב המדינה לשנת 2026 אשר יעמוד על כ-850 מיליארד שקל ● לתקציב משרד הביטחון התווספו במסגרת עדכון התקציב יותר מ-30 מיליארד שקל והוא יעמוד על למעלה מ-142 מיליארד שקל, תקציב משרד החינוך יעמוד על קרוב ל-97 מיליארד שקל

דלת של ממ''ד בדירה מושכרת / צילום: פרטי

שוק השכירות קפא, חוץ מקטגוריה אחת

בדיקת גלובס מעלה כי דירות עם ממ"ד לשכירות קצרת-טווח הפכו מבוקשות, בעיקר בימי המלחמה הראשונים ● מחירי השכירות עם ממ"ד בתקופה זו לא השתנו ● ומה קרה לביקושים בדרום ובמרכז?

דורון כהן / צילום: תמר מצפי

בתום סאגה של שנה וחצי: נתניהו בחר את דורון כהן לנציב שירות המדינה

ראש הממשלה הודיע כי בחר למנות את דורון כהן, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, לתפקיד נציב שירות המדינה ● ההודעה מגיעה לאחר סאגה ממושכת שהחלה עוד בסוף 2024, עם פרישתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ, מאז עברה הנציבות ממינוי כושל אחד לאחר ● כעת, יועבר מינויו של כהן לאישור ועדת המינויים המיוחדת

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

קרן ג'נריישן דיווחה על רווח גדול פי 6 משנה שעברה - והמניה זינקה

קרן התשתיות דיווחה על רווח נקי של 543 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת 90 מיליון שקל ב-2024 ● הקרן דיווחה כי היא מתכננת להכפיל את הנכסים שברשותה עד 2030, פירטה בדוחות על מכרזי תשתית רבים שזכתה בהם, והעלתה באופן משמעותי את התחזית שלה לתזרים המזומנים בשנים הקרובות

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

מבצע "דירה בביטחון" של אאורה עזר למכירות, אך הרוכשים העדיפו הטבות אחרות

אאורה הציגה שיא ברווח הגולמי, אך הרווח הנקי ירד בכ-14% "לאור אירועים חד-פעמיים שחלו ב-2024" ● מבצע "דירה בביטחון": "נרכשו מספר לא מהותי של דירות הכוללות אפשרות ביטול חוזה ללא קנס"

מארק רוטה, מזכ''ל נאט''ו / צילום: ap, Virginia Mayo

האיש שמנסה למנוע את קריסת נאט"ו ולאחד את אירופה מאחורי טראמפ

מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, נאבק על המשך קיומו של הארגון אחרי הביקורת שספגו חברותיו בשל סירובן לסייע לארה"ב בפתיחת הורמוז ● הוא פועל מאחורי הקלעים ומנסה לנצל את קשריו עם הנשיא האמריקאי כדי לפשר מול אירופה ● האם יצליח להחזיק את הברית הצבאית הגדולה בעולם?

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ההרפתקה האחרונה של אילון מאסק בבית המשפט צפויה לעלות לו 2.5 מיליארד דולר

התדמית של האיש העשיר בעולם כ"טפלון אילון" נסדקה בסוף השבוע אחרי שמושבעים בקליפורניה קבעו כי הטעה את משקיעי טוויטר וניסה להוריד את מחיר העסקה לרכישתה ● מאסק מעורב בתביעות נוספות, אך דבר לא מאיים על ההון האדיר שצבר

אילן רביב מנכ''ל מיטב / צילום: איל יצהר

שיאים חדשים למיטב, אז למה המניה צנחה ביום שישי?

בית ההשקעות מיטב הציג תוצאות שיא מרשימות לשנת 2025, אך למרות זאת המניה צללה ב-9% ביום שישי האחרון ● ההנחה היא שהמכפיל הגבוה שאליו הגיעה המניה (25), עם שווי של 11 מיליארד שקל לפני הירידות, הוא עיקר הסיבה לכך

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת נגד האוצר: העבירו כספים שלא כחוק והסתירו מידע

לטענת הכנסת, תקציבים למשרד החינוך הועברו עוד לפני אישור ועדת הכספים, מבלי שהדבר נחשף לחברי הכנסת ● באוצר טענו כי מדובר בפרקטיקה מקובלת, אך הכנסת דוחה זאת ודורשת לקבוע כי מדובר בהתנהלות לא חוקית

תחנת דלק בפיליפינים בסוף השבוע האחרון / צילום: ap, Aaron Favila

באוצר חוששים שמחיר הבנזין יעקוף את רף ה־8 שקלים ובוחנים פתרון ישן

המצור האיראני על הורמוז הוביל לזינוק במחירי הבנזין בעולם, אך בישראל נשמרת יציבות זמנית בזכות השקל החזק ושיטת עדכון המחירים החודשית ● במקביל, יצרניות רכב מקצצות ייצור, הביקוש לחשמליות שובר שיאים, ובארץ נערכים להתייקרות החלפים עקב שיבושי האספקה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

ארגוני נשים וחברה: "לעצור את החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים"

הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, צפויה לעלות להצבעה הלילה במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית ● בהמשך לכך, הועברה פנייה לראש הממשלה ולראשי סיעות נוספים, על ידי שורה ארוכה של ארגוני נשים וחברה אזרחית בדרישה לעצור את החוק ובבקשה שיתנגדו לו

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות, בעקבות הודעת טראמפ; מחירי הנפט צנחו

ה-S&P 500 קפץ בכ-1.2% ● טראמפ הודיע על הארכת האולטימטום לאיראן בחמישה ימים ועל מגעים לסיום המלחמה ● באיראן מכחישים שמתקיימים מגעים מול ארה"ב ● מחיר נפט מסוג ברנט ירד מתחת לרף ה-100 דולר לחבית ● הזהב בדרך לחודש הגרוע ביותר שלו מאז 2008 ● הבורסה בסיאול צנחה במעל 5%, בורסת טוקיו ירדה בכ-3%

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אקרו נדרשה לדווח על מבצעי המימון בדוחות, כך היא הגיבה

אקרו פרסמה את תוצאותיה הכספיות, בהם ציינה בין היתר כי "היקף המכירות של החברה בשנת 2024 ובתקופת הדוח היה בסך של כ-1 מיליארד שקל המהווה שיעור של כ-69% וסך של כ-470 מיליון שקל, המהווה שיעור של כ-79% בהתאמה ● גלית בן נאים, סגנית הכלכלן הראשי באוצר, מצביעה על כך שריבוי העמודים בדוחות אינו מקרי, ולעיתים אף משמש כדרך להסוואת נתונים רגישים, ובראשם היקף ביטולי העסקאות שנבעו ממבצעי מימון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

3 תרחישים לפתיחת מצר הורמוז, והאם איראן שחקה את הקלף הכי חזק שלה

מהצפת השוק בנפט איראני ועד לאיומים בהחרבת תשתיות החשמל וכיבוש מסופי היצוא - אלו האפשרויות של נשיא ארה"ב לפתיחת מצר הורמוז ● והאם בסגירת מעבר הנפט איראן הלכה צעד רחוק מדי

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ ציפה כי איראן תיכנע ללא תנאים. היא הצליחה להפתיע אותו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נתיב הנפט הסעודי שמנסה להחליף את מצר הורמוז, טראמפ ציפה שהמערכה נגד איראן תיראה אחרת, והתעשייה באירופה נפגעת קשה מעליית מחירי הנפט • כותרות העיתונים בעולם

מכליות במצרי הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

כלכלנים מעריכים: זה הדד-ליין של השווקים למלחמה

כינוס סמנכ"לי הכספים של CNBC הוקדש למשמעויות הכלכליות של המלחמה ● הדעה הרווחת הייתה כי בהיעדר פתרון למצרי הורמוז תוך כשבועיים, יתפתח משבר כלכלי חריף

המועצה האזורית גולן / צילום: Shutterstock

לימודים פרונטליים למרות המצב: המועצה האזורית שמצאה פתרון

במועצה האזורית גולן הקדימו את זמנם: כ־170 מתנדבים, בהם גננות, מורים וצעירים ממכינות קדם־צבאיות, כבר מפעילים לימודים פרונטליים ● במקביל לכך, משרד החינוך מאפשר לראשונה לרשויות לקבוע אם וכיצד להפעיל את קייטנות הפסח ● לאחר החג, המודל המקומי עשוי להתרחב