בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (ג') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו-2026, של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי. 65 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 41 מתנגדים. המשמעות היא שצדדים לסכסוך יוכלו בהסכמה להסמיך בתי דין רבניים ובתי דין שרעיים לדון כבוררים במחלוקת ביניהם, בהתאם לדין הדתי החל בהם.
● ארגוני נשים וחברה: "לעצור את החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים"
● יועמ"שית הכנסת נגד האוצר: העבירו כספים שלא כחוק והסתירו מידע
סמכותם של בתי הדין לדון כבוררים תתאפשר בעניינים אזרחיים מוגדרים שנקבעו בחוק. זאת, בתנאי שהצדדים חתמו סמוך לפני הגשת הבקשה לבית הדין על טופס בוררות ייעודי לפיו הם מסכימים לכך, ולפיו לבית הדין יש סמכות שיפוט בענייני המעמד האישי לפחות כלפי אחד הצדדים, או שכל הצדדים הם תאגידים. למשל, אם אחת מהצדדים לסכסוך הוא יהודי אז בהסכמה מול האדם השני, ניתן לבקש באמצעות טופס ייעודי שבית הדין הרבני ידון בסכסוך אזרחי ביניהם.
המטרה של החוק שניסו להעביר אותו במשך שנים ללא הצלחה הוא לשנות את המצב שהיה קיים במשך שני עשורים בשל החלטה של בג"ץ, ולהחזיר אותו למצב שקדם לכך.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בתי הדין הרבניים עסקו שנים רבות בבירור סכסוכים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. פסק הדין שניתן בבג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול קבע כי בהיעדר מקור חוקי לכך, בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לעסוק בבירור סכסוכים כאמור". לפיכך, מטרת הצעת חוק היא לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון כבוררים, בהסכמת הצדדים, בעניינים אזרחיים, כדי לאפשר להם להביא את הסכסוך להכרעה לפי דין תורה.
החשש: פגיעה בצד החלש
החשש הכבד שעלה מארגוני זכויות אדם ונשים וגורמים באופוזציה הוא שמדובר בהכרזה על מערכת משפט נוספת ומקבילה למערכת המשפט האזרחית, אשר תתקיים על-פי דין דתי. מכך עולות מספר בעיות.
ראשית, לגישתם, מי שעלולים להיפגע מכניסת התוקף של החוק אלה צדדים חלשים שיכולים להסכים להתדיין בהליך זה ללא ברירה אמיתית, ושההסכמה שלהם נתונה לוויכוח. נושא זה עלה בדיוני הועדה גם על-ידי גורמים משפטיים.
כך למשל, במקרה של שוכרת חרדית שרוצה להשכיר דירה, ובעל הדירה מבקש ממנה להסכים להתדיין בפני בית דין רבני במקרה של סכסוך, עולה השאלה האם באמת יש לה בחירה להסכים או שמדובר באילוץ.
סוגיה כזו יכולה לעלות גם ביחסים בין עובד למעסיק ובין שני גורמים עם פערי כוחות מובהקים. כמו כן, קיים חשש בקרב אותם גורמים שבתי הדין הדתיים אינם רואים עצמם כפופים לחוקי היסוד של המדינה כמו שוויון, ואין דיינות בבתי הדין הרבניים, ומי שעלולות להיפגע בעיקר הן נשים ואוכלוסיות מוחלשות.
לצורך כך, הכנסת קבעה כי מוצע בחוק שבתחילת הדיון בית הדין יברר שהחתימה על הטופס נעשתה מרצון חופשי, ויבהיר לצדדים כי מדובר בהליך בוררות ולא בהליך שיפוטי. כן מוצע כי בית הדין יפסוק בהתאם לדין הדתי החל בו, בכפוף לכך שלא ייגרעו זכויות מהותיות הקבועות בחוק שיווי זכויות האישה, חוק חוזים אחידים וחוקים קוגנטיים אחרים.
השאלה היא כיצד זה צפוי לעבוד, כאשר במשך שנים ישנה ביקורת מצד גורמים משפטיים באקדמיה על בית הדין הרבני שהוא אינו פועל על-פי חוקי היסוד בפסיקותיו ומתעלם מהם.
הנושאים שהוחרגו
כמו כן, בשל אותם חששות הוחרגו מדיוני בתי הדין במסגרת בוררות מספר עניינים: כל עניין פלילי, מינהלי או הליך שהמדינה או רשות מקומית צד לו. בנוסף, כל העניינים הנוגעים לבני זוג נשואים או שהיו נשואים, על-מנת למנוע בלבול בין סמכויות בית הדין לפי סמכותו הראשונית בחוק השיפוט לנישואים וגירושים, ועל-מנת שלא ייווצר לחץ על צד להליך גירושים לפנות להליך בוררות בפני בית הדין. כך למשל, סוגיה אזרחית למשל בין בני זוג לא תוכל לבוא בגדר בית הדין הרבני, מחשש שלמשל הגבר יתנה את מתן הגט לאישה וילחץ עליה להסכים בסוגיה אזרחית.
בנושא בוררות בדיני עבודה, הוחרגה האפשרות לדון בסכסוכים בהם עדיין מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, למעט בעניין שיזם העובד, כאשר בית הדין יצטרך לוודא שהיוזמה היא של העובד, ושהסכמתו חופשית. גם בסוגיה זו יש חשש כאמור שאותו עובד לא באמת ייזום הליך אלא על-ידי הפעלת לחץ מצד המעסיק, ושיש קושי לברר את סוגיית ההסכמה, ולחילופין שבכניסה לעבודה יחתימו עובד על טופס כאמור - דבר אשר יחייב אותו גם אם הוא פוטר או התפטר.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, מסר: "זו זכות גדולה לכנסת שאנו מעבירים את החוק הזה היום. זהו תיקון עוול של הרבה שנים. זו הצעה פשוטה וטריוויאלית שהייתה צריכה להיות מוסכמת על כולם, כי אין דבר שהוא יותר ליברלי מזה - לתת לשני מבוגרים להגיד שהם רוצים לדון בהסכמה בסוגיה בסכסוך ביניהם לפי דין תורה".