גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתקפלות של סמוטריץ', ההכרעה של נתניהו: כך נפטרו הבנקים מהאיום הגדול

מאבק הדרג המקצועי באוצר נגד הצעת "כלכלת הבחירות" בה תמך נתניהו, הפשרה שקיצצה מיליארדים מהמס המתוכנן והמנגנון שמעניק למערכת הבנקאית ודאות יקרה ● כך הפך הניסיון למיסוי רווחי יתר להיטל חד־פעמי שחוסך לבנקים הגדולים סכומי עתק לאורך זמן

אבי שמחון, בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף, נועם מושקוביץ'-לע''מ
אבי שמחון, בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף, נועם מושקוביץ'-לע''מ

יממה לפני ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכם עם הבנקים על היטל של יותר מ־3 מיליארד שקל לקופת המדינה, ניהל הדרג המקצועי באוצר מאבק נגד הצעה שאיימה לעקר את המהלך לריסון הגירעון מתחת לרף ה־5%. פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, לחץ עד הרגע האחרון להפנות את כספי ההיטל לסבסוד בעלי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית. ראו ביוזמה שזכתה תחילה לתמיכת נתניהו "כלכלת בחירות" קלאסית. גם סמוטריץ' התנגד לה, ולבסוף הכריע ראש הממשלה נתניהו לטובת עמדת האוצר והכסף יופנה לכיסוי הוצאות הביטחון החריגות.

מתווה החל"ת לעובדים אושר בקריאה ראשונה בכנסת
העלאת מס וגיוס חרדים: בנק ישראל משרטט את התאוששות הכלכלה

מתווה הפשרה הסופי שגובש בין האוצר, הבנקים וועדת הכספים קובע כי במקום מס רב־שנתי על רווחי יתר כפי שדרש סמוטריץ' בתחילה, ישלמו הבנקים היטל "חד־פעמי" בהיקף של כ־3 מיליארד שקל על רווחי שנת 2026. בנוסף, יועברו כ־300 מיליון שקל בשנת 2027, מתוכם 175 מיליון שקל לטובת קרן ייעודית לעסקים בצפון. מאחורי התוצר הסופי נרשמו מחלוקות פנימיות עזות וויתורים כפויים, שהובילו למנגנון גבייה שגם אנשי המקצוע במשרד אינם שבעי רצון ממנו.

מדוע לאומי והפועלים יישאו בעיקר התשלום

כיצד יתחלק נטל ההיטל בין הבנקים? המנגנון הנוכחי נשען על המודל שיושם בשנים 2024-2025 וקובע אחוז קבוע מהרווח על כלל פעילות הבנקים בישראל החל מהשקל הראשון. בעוד שאז עמד השיעור על 6% בשנה למשך שנתיים עם תקרות של 1.2 ו-1.3 מיליארד שקל, הפעם רוכז ההיטל ברובו לשנה אחת. בשל כך הוכפל השיעור ל־12% מהרווחים בשנת 2026, בתוספת היטל משלים של 0.5% שייגבה בשנת 2027.

הסיבה לכך שבאוצר יכולים לתמחר מראש את ה"קופון" שייגזר מרווחי הבנקים בשנת 2026 היא שנקבעה תקרת היטל ("קאפ") שמרנית יחסית של 3 מיליארד שקל למערכת הבנקאית כולה. ההערכה במשרד היא כי רווחי הבנקים השנה ימשיכו להציג ביצועים חזקים שיחצו את תקרת המס ויבטיחו את העברת מלוא הסכום לקופה. עם זאת, תרחיש של ירידת ריבית בקצב מהיר מהמצופה או פגיעה בלתי צפויה ברווחיות הבנקים עלולים להוביל להצטמקות הסכום שיועבר בסופו של דבר לאוצר המדינה.

חלוקת הנטל בין הבנקים תיקבע לפי רווחיהם מהשקל הראשון, כך שהבנקים הגדולים במערכת - לאומי והפועלים - צפויים לשאת בנטל הגבוה יותר. אין מדובר במנגנון "רווחי יתר" אמיתי, והוא אף עומד בניגוד להמלצות הצוות המקצועי של האוצר מדצמבר האחרון. הוא מוטל באחוז אחיד על כלל הרווח, ולא על הרווח שמעל רף מסוים.

הפרגמטיות גברה על העיקרון

כלכלנים מציינים כי מדובר במנגנון שאינו "חכם", שכן הוא אינו מתמקד ברווחיות החריגה הנובעת מהריבית הגבוהה או במרווחי הריבית (ארביטראז') בין ההלוואות שנותנים הבנקים לפיקדונות. המהלך אף עלול לפגוע בתמריץ של המערכת הבנקאית לצמוח באמצעות התייעלות.

באוצר מכירים בביקורת הזו, אך תחת לוח זמנים דחוק לאישור התקציב, מלחמה מתמשכת וגירעון המאיים לחצות את רף ה־5%, גברה הפרגמטיות על העקרונות המקצועיים.

הבנקים יעבירו לרשות המיסים מקדמות לאורך שנת 2026, כאשר השלמה סופית תתבצע עם גמר השומה על רווחיהם השנתיים - תהליך שצפוי להימשך אל תוך שנת 2027. מועדי התשלום אינם אחידים שכן כל בנק מנהל מול רשות המיסים שיח נפרד על היקף המקדמות ועיתוין.

המשמעות היא שחלק מהכסף יזרום לקופת המדינה במהלך השנה השוטפת, בעוד שיתרתו תועבר רק עם סגירת השומה הסופית. לפיכך, גם שלושת מיליארדי השקלים שעליהם בונים במשרד אוצר לצמצום הגירעון של שנת 2026 יגיעו בפועל ליעדם רק במהלך שנת 2027.

לשם המחשה, רווחי חמשת הבנקים הגדולים הסתכמו בשנת 2025 בכ־32 מיליארד שקל. נתון זה מלמד כי גם ההיטל המלא בסך 3 מיליארד שקל מייצג פחות מעשירית מהרווח שצברו הבנקים בשנה החולפת לבדה.

הסכום שיעבירו הבנקים לקופת האוצר בשנת 2027 הצטמק במחצית בעקבות הסיכום בין סמוטריץ' למערכת הבנקאית, ועומד כעת על 125 מיליון שקל במקום 250 מיליון שקל במקור. ועדת הכספים בראשות חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד חנוך מילביצקי התנתה את אישור המתווה בהקמת קרן ציבורית ייעודית לעסקים בצפון. מדובר ב"שידור חוזר" להחלטה דומה של הוועדה מהסדר 2024, שבמסגרתו הוקמה קרן לסיוע למילואימניקים בעלי עסקים קטנים.

בסיכומו של יום, ההסכם מעניק לבנקים את מה שרצו - ודאות. במקום מס קבוע לחמש שנים שעלול היה להפוך לקבוע, הם משלמים היטל חד־פעמי משמעותי ומסיימים את האירוע. מבחינה כלכלית מדובר בעסקה משתלמת לבנקים, שכן לפי התוכנית המקורית מס של 15% על רווחי יתר היה מניב כ־7.5 מיליארד שקל עד שנת 2030. המשמעות היא שהבנקים חוסכים למעלה מ־4 מיליארד שקל לאורך התקופה בזכות הפשרה הנוכחית.

עם זאת, ההסדר כולל תווית אזהרה שהבנקים מודעים לה היטב. התחייבותו של שר האוצר סמוטריץ' כי זוהי "הפעם האחרונה" ושלא יועלו דרישות נוספות בעתיד אינה מחייבת משפטית אף ממשלה או שר אוצר שיכהנו לאחר הבחירות המתוכננות לאוקטובר הקרוב.

עוד כתבות

מקס סטוק / צילום: מירו ממן

הלקוחות נוהרים, אבל זו גם מניה אטרקטיבית במיוחד במשברים

מקס סטוק הפכה משם נרדף לחנות זולה של מוצרים לבית ופנאי - לאימפריית קמעונאות ● מגוון המוצרים הייחודי ויעילות תפעולית מסייעים לה לצמוח בתקופה המתוחה, אבל היא לא משחקת במגרש ריק: המתחרים כבר נערכים על הקווים ● האם המניה תמשיך להוות "נכס הגנתי" בתיק? ● ניתוח חברה, מדור חדש

אנשים במקלט / צילום: ap, Oded Balilty

איך בנוי המרחב המוגן, וממה הוא חסין?

כולם יודעים שבעת אזעקה צריך ללכת למרחב המוגן, אבל כיצד הוא פועל? ● וגם: האם יש סוג מסוים שמבטיח הגנה טובה יותר מהאחרים? ● שאלת השעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר עמיחי אליהו / צילום: מארק ישראל סלם, נעם ריבקין-פנטון - ''הארץ''

בניגוד לעמדת מחלקת החנינות, השר אליהו קרא לנשיא הרצוג לחון את נתניהו

המלצת השר עמיחי אליהו הועברה לנשיא אחרי שמחלקת החנינות במשרד המשפטים קבעה כי מתן חנינה לראש הממשלה תיצור אפקט מצנן למאבק בשחיתות, וכי לא ראוי להכריע בבקשה מבלי שנתניהו יודה באשמה, יפרוש או יורשע

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א יפתח על רקע מאמצי הדיפלומטיה להסכם עם איראן ● בעולם מתמחרים רגיעה: עליות באסיה ובחוזים בניו יורק, מחירי הנפט יורדים ● בנק ישראל: ללא התאמות, הגדלת תקציב הביטחון תוביל לעלייה מסוכנת ביחס החוב-תוצר ● מנכ"ל שברון: "השווקים לא מתמחרים נכון את גודל הזעזוע בהיצע הנפט" ● מיקרוסופט נפלה ב-22% מתחילת השנה, בבנק אוף אמריקה ממליצים עליה בחום, ועל עוד שלוש מניות ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

גיל דויטש, רוני בירם ונבות בר / צילום: שי שברו

אחרי שקפצה ביותר מ-150%: המהפך של קרן הריט הגדולה

קרן הריט קיסטון, בעלת השליטה באגד, בוחנת מעבר למבנה של חברה ● ב-2025 שילמה קיסטון דמי ניהול בגובה כ-40 מיליון שקל לחברת הניהול של נבות בר, גיל דויטש ורוני בירם, וכעת היא מבקשת לבטלם ולהעניק להנהלה פיצוי משמעותי במניות ● הקרן מציגה דוחות חזקים לשנת 2025 עם רווח של קרוב למיליארד שקל ● מניית הקרן זינקה ב-75% מתחילת השנה

מילואימניקים / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

בנק ישראל מזהיר: הצעירים שנקראים פעם אחר פעם למילואים לא ממהרים לחפש עבודה קבועה

בנק ישראל חשף כי עלות השכר והמענקים ב–2025 עמדה על 27 מיליארד שקל ● עם זאת, ישנן עלויות נלוות כמו פגיעה בפריון, לחצי אינפלציה ומחסור קריטי בעובדים ● בצל המלחמה באיראן, מספר המגויסים צמח פי כמה, וההשלכות עשויות להיות כבדות ● המלצה מרכזית: גיוס חרדים

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters

נביא הזעם של השווקים בתחזית מפתיעה ליום שאחרי המלחמה באיראן

למרות הסיכונים המיידיים ואי הוודאות סביב תוצאות הלחימה, מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג’יימי דיימון, מעריך כי המלחמה עשויה דווקא לשפר את סיכויי השלום במזרח התיכון בטווח הארוך ● לדבריו, שינוי בגישת מדינות האזור לצד אינטרסים כלכליים משותפים עשוי לדחוף ליציבות ● במקביל, הוא מזהיר מהיחלשות ארה"ב ומהתלות בסין

אילן רביב, מנכ''ל מיטב; יוסי לוי, מנכ''ל משותף של מור / צילום: רמי זרנגר, יח''צ

להשקיע בבית ההשקעות במקום לנהל בו את הכסף? התשובה המפתיעה של השוק

מניותיהם של רוב בתי ההשקעות המובילים בישראל זינקו בשנים האחרונות במאות אחוזים, והפכו ל"יקרות" באופן היסטורי ביחס לרווחיהם ולהיקף הנכסים שהם מנהלים ● האם לאחר גל האופוריה בשוק ההון של ת"א, טמונה הזדמנות דווקא במניה הכי חבוטה של הסקטור הפיננסי

ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני / צילום: Reuters, Marco Iacobucci

החוקה מעל הפוליטיקה: מדוע האיטלקים דחו את "המהפכה המשפטית" של מלוני

למרות רוב בפרלמנט וניסיון לרכך את ההצעה, הציבור האיטלקי בלם את השינויים המוצעים במערכת המשפט ● המהלך נתפס כפוליטי וככזה שפוגע בחוקה, ומיליוני מצביעי ימין נטשו את הקואליציה במשאל העם ● כעת, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני ניצבת מול מנדט סדוק ואופוזיציה שנהנית מרוח גבית לקראת הבחירות הקרובות

יירוטים של טילים / צילום: ap, Leo Correa

השיגור מאיראן לדרום יורט, אזעקות בב"ש ללא התרעה מקדימה

איראן חושדת כי הצעת טראמפ למו"מ היא תרגיל הטעיה חדש ● בתוך פחות משעה נורו שני מטחים לעבר אילת, לא היו נפגעים • מוקדם יותר, טיל ששוגר לאזור ירושלים נפל בשטח פתוח • הותר לפרסום: ההרוגה מירי חיזבאללה בצפון היא נוריאל דובין, בת 27 • טראמפ: איראן נואשת לעסקה, אנחנו מדברים עם האנשים הנכונים • עדכונים שוטפים

יובל שרף ויפתח קליין בקמפיין שופרסל יובל שרף ויפתח קליין בקמפיין שופרסל / צילום: צילום מסך

שופרסל מחזקת את הפעילות הפיננסית, ומשיקה אפליקציה חדשה

הקבוצה מרחיבה את הפעילות הפיננסית עם אפליקציית "תו הזהב" שמרכזת שוברים, הטבות וכרטיסי אשראי ● המהלך מגיע על רקע התחרות הגוברת בתחום המתנות הדיגיטליות, עם כניסת שחקנים כמו פייבוקס והפניקס

אריק קילמן, מנכ''ל קבוצת TSG / צילום: יח''צ

החברה הביטחונית שזינקה 275% מאז ההנפקה בת"א ויוצאת למסע קניות

מניית טיאסג'י הניבה תשואה חלומית בשנה וחצי ● כעת היא מקדמת מספר רכישות, בהן של חברת השירותים המוניציפליים אם גרופ (מגער) מידי קרן פורטיסימו תמורת יותר מחצי מיליארד שקל

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

שתי הערים שריכזו כחמישית מהתחלות הבנייה ב־2025

שיא בהתחלות הבנייה מסתיר פערי ענק בין המטרופולינים החזקים לשאר המדינה ● כך תל אביב וירושלים מבצרות את מעמדן כקטר של ענף הנדל"ן

זירת פגיעה של טיל איראני בתל אביב. פגע בבניין שמיועד לפינוי בינוי / צילום: כבאות והצלה לישראל

המכשול המשפטי שעלול לעכב את שיקום הבניינים שנהרסו מטילים

אחרי חודשי עיכוב מגיע חוק שיקום נזקי המלחמה לישורת האחרונה בוועדת הפנים, עם בשורה של "מסלול מהיר" לאתרי הרס ● אלא שסעיף הרוב הדרוש מעורר התנגדות בדרג המקצועי בשל חשש מפגיעה בזכויות קניין, מה שעלול להעמיד את היוזמה כולה בסכנת פסילה בבג"ץ

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

רבע שעה לפני ההודעה הדרמטית של טראמפ קרה דבר חריג במיוחד

נפח מסחר חריג בחוזים העתידיים על S&P 500 ובמחיר הנפט נרשם כרבע שעה בלבד לפני ההודעה של טראמפ על מו"מ לעצירת המלחמה עם איראן ● האפשרות של זליגת מידע פנים עולה גם לאור הימורי פולימרקט על סיום המלחמה, שנעשו אף הם בתזמון הרגיש

הטלפון שלכם עבר לבד לשעון קיץ? זו הסיבה

שיבושי GPS מכוונים שנועדו לפגוע באיומים אוויריים גורמים לכך שמכשירים מזהים את מיקום המשתמש במדינות שכנות ומקדימים את השעה בהתאם ● במקביל, ויזה משיקה פיילוט עולמי למסחר מבוסס סוכני AI - וגם ישראל בפנים ● אירועים ומינויים

קאליבאף. השפעה רחבה על תהליכי קבלת ההחלטות / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מטייס קרב לפרטנר פוטנציאלי: האיש שארה"ב בוחנת כמנהיג הבא של איראן

בממשל טראמפ בוחנים מודל של "שינוי מבית" באיראן, תוך התמקדות ביו"ר הפרלמנט קאליבאף כגורם המסוגל לייצב את המערכת ● התקווה: הסדר שיבטיח שקט בנתיבי הסחר הימי והפסקת העשרה, תוך שימור היציבות באיראן ● מהם סיכויי המהלך?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה החל"ת לעובדים אושר בקריאה ראשונה בכנסת

המתווה מקל על יציאה לחל"ת עם קיצור תקופת הזכאות ל־14 יום, ביטול ימי ההמתנה והקלה בתנאי הסף, אך מעורר ביקורת בשל פערים בולטים בין המגזר הציבורי לפרטי ● החקיקה צפויה להסתיים עד סוף השבוע

לארי פינק / צילום: ap, Markus Schreiber

המכתב השנתי של לארי פינק: בינה מלאכותית, אנרגיה גרעינית ועתיד שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות בלקרוק מזהיר מפני התפוררות הקפיטליזם ומלכודת אי־השוויון שטומנת הבינה המלאכותית ● לדבריו, הדרך להתמודד עם המרוץ העולמי לעצמאות כלכלית היא השקעה ארוכת־טווח בתשתיות ובאנרגיה ● גלובס מגיש את עיקרי המכתב בתרגום לעברית

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

מחירי הנפט צנחו הלילה, החוזים העתידיים על וול סטריט עולים

ירידת מחירי הנפט מגיעה לאחר הכרזת טראמפ על "מתנה" מאיראן שתקל על שוק האנרגיה ● מגמה חיובית באסיה: הניקיי בכ-2.9%, הקוספי מזנק בכ-2%, השנזן עולה ב-1.3% ● החוזים העתידיים על וול סטריט בעלייה של עד 0.8%