גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתקעתם עם השקעות דולריות ולא יודעים מה לעשות? צבי סטפק מסביר

איך הגיע הדולר לשפל בו הוא נמצא כיום, אחרי ששלט עשורים בפסגת העולם ● מהם הכוחות המשפיעים על שער החליפין שלו מול השקל, שמצדו רק מתעצם ● מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר

דולר / אילוסטרציה: Shutterstock
דולר / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

לאחרונה נראה היה כי גם המלחמה העצימה באיראן לא מצליחה להזיז משמעותית את שער השקל מול הדולר. המטבע האמריקאי, המרכזי בעולם זה כמה דורות, איבד הרבה מכוחו מול מטבעות אחרים בשנים האחרונות בשל מדיניות מכוונת של הממשל בארה"ב, להחליש אותו לטובת חיזוק היצוא האמריקאי ושיפור מאזן הסחר. למרות זאת, בתקופה של סערות בשווקים כמו היום, הדולר משמש כסוג של מקלט, הגם שאינו חסין הרמטית.

המכתב השנתי של לארי פינק: בינה מלאכותית, אנרגיה גרעינית ועתיד שוק ההון
הזרים בבורסה כבר לא מתרגשים מהמלחמה

אני עוד זוכר שכעשיתי את צעדיי הראשונים בשוקי ההון והכספים לפני כ־45 שנים - בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת, הדולר היה המלך הבלתי מעורער בישראל.

המטבע המקומי היה לירה שהומרה לשקל, שהפך אחר־כך לשקל חדש תוך מחיקת כמה אפסים לנוכח האינפלציה המשתוללת. בנסיבות אלה הדולר לבדו שלט בשוק - אנשים מדדו את רכושם בדולרים, מחירי דירות ננקבו אך ורק בדולרים, ואלה היו הימים שבהם נולד המושג דולר מתחת לבלטה. יתרות המט"ח של בנק ישראל "דגדגו" אז את קו האפס.

התפנית בתפיסת הדולר כמגן כלכלי ועוגן החלה עם היישום של תוכנית הייצוב של המשק ביולי 1985. מאז איבד המטבע בהדרגה את זוהרו, והתהליך החריף ככל שהתברר למשקיעים שהחזקתו כרוכה בהפסד ניכר.

כך, באפריל 1996, עמד שער הדולר על 3.10 שקלים, וכיום 30 שנה אחרי שער הדולר־שקל הוא שוב על כ־3.10. רק לחשוב איזה נזק עצום נגרם לכל מי שלא "נגמל" מהדולר ודבק בו מול אלטרנטיבות השקעה אחרות.

יותר ויותר אני נתקל לאחרונה בשאלות מצד אנשים ש"נתקעו" בתיק ההשקעות שלהם עם יותר מדי חשיפה דולרית, ורואים בעיניים כלות איך הוא צונח משפל לשפל.

הרכיב המט"חי הגבוה בתיקים נוצר בדרך־כלל עקב רכישת מניות בחו"ל, קרנות סל שמתמחות בחו"ל, רכישה שנעשתה ללא גידור המט"ח והפיכתו לשקלים, ו/או ניהול תיק ני"ע משמעותי בחשבון בחו"ל.

מעבר לחשיפה ישירה למט"ח, יש גם עקיפה דרך קופות הגמל והפנסיה. סך החשיפה של הציבור כיום למט"ח עומדת על כ־750 מיליארד שקל, קצת מעל 10% מכלל נכסיו הפיננסיים.

למשקיעים המתלבטים האם נכון להפחית את שיעור החשיפה המט"חית שלהם, מצד אחד חבל למכור את הדולר בשערו הנוכחי אחרי שנחלש מאוד מול השקל, ומצד שני הם לא משוכנעים שהוא סיים לרדת אולי אף ל־3 שקלים ומתחת לכך.

הנחתם היא שבנק ישראל לא יאפשר לזה לקרות, שכן שקל חזק מדי גורם נזקים לא מבוטלים למשק.

הכוח של בנק ישראל

האם בנק ישראל בכלל מעוניין להתערב בשוק המט"ח? במצב שבו היתרות שלו כבר גבוהות מאוד ובמקביל צמיחת המשק חזקה, התשובה לא ברורה. אך ניתן להניח שבשער מסוים של הדולר־שקל הוא כבר יתערב.

גם האמצעים שבידיו לשנות את מסלול הדולר־שקל לא רבים: אפשרות אחת היא להוריד את הריבית מ־4% ל־3%, מתחת לריבית הנוכחית על הדולר. זה עשוי להתברר כלא אפקטיבי; בנק ישראל הוריד את הריבית פעמיים רצופות בעת האחרונה, בכל פעם ב־0.25%, וגם ההורדה האחרונה שבאה לשווקים בהפתעה, לא "הזיזה" לשער החליפין - התחזקות השקל רק נמשכה.

להוריד מעבר לכך לרמה של פחות מ־2% למשל, תוך יצירת מצב של ריבית ריאלית שלילית (פחות מהאינפלציה), היא אפשרות לא ריאלית וגם מסוכנת.

האפשרות השנייה היא שבנק ישראל פשוט יקנה דולרים. כפי שעשה במקרים קודמים, למשל במרץ 2008 כששערו היה 3.40 שקלים ויתרות המט"ח של הבנק עמדו על כ־30 מיליארד דולר. כיום, שער הדולר/שקל עומד על 3.10 ויתרות המט"ח זינקו לכ־240 מיליארד דולר.

מכאן שבנק ישראל יכול להשפיע על עוצמת ההתחזקות של השקל ולהאט את מהלכה, אבל לא לשנות את מסלולה. לכך נוספת כיום מכשלה מסוימת, כשארה"ב לא רואה בעין יפה ניסיון לשנות את שערי החליפין בדרך של התערבות בשוק החופשי.

לחץ מוסדי על הדולר

כאשר מדובר בכוח של השווקים, יש להבחין בין שני סוגים: שווקים ריאליים ושווקים פיננסיים.

בשווקים הפיננסיים, לעוצמתו של השקל משמעות קריטית. נזכיר כי לצד המשקיעים המוסדיים בשוק המקומי פועלים גם משקיעים זרים, ואלה "גילו" לאחרונה את ישראל, והם מגבירים מאוד את פעילותם בשוק המניות והאג"ח. לצורך רכישת ניירות אלה הם ממירים דולרים לשקלים, כלומר מוכרים את הדולרים שבידיהם באופן שיוצר לחץ להיחלשות הדולר מול השקל. ברור שאם וכאשר יחליטו להוציא את כספם, הם יצטרכו לקנות דולרים, ואז ההשפעה תהיה בכיוון ההפוך. גם האקזיטים הגדולים של חברות הייטק ישראליות דוחפים בכיוון התחזקות השקל.

אך את עיקר המשקולת מהווים המוסדיים הישראלים. אלה מרבים להשקיע בחו"ל, מעבר למניות ואג"ח סחירות גם בקרנות השקעות מכל הסוגים שאינן נכסים סחירים, אשר יחד מהווים כ־50% עד 60% מנכסי המוסדיים. חלק ניכר מכך הגופים נוהגים לגדר, כלומר להפוך לשקלים, פעולה שכרוכה בעלויות המשתנות מעת לעת, וכיום הן נמוכות.

במשך הרבה שנים, המשקיעים המוסדיים היו חשופים למט"ח ברמה של כ־15% אחרי שגידרו את שאר חשיפתם במט"ח. בשנים האחרונות, השיעור הזה עלה לכיוון ה־25% עקב ההתרחשויות במדינה, שכוללות לא פעם מלחמות. ממש לאחרונה הם הקטינו את החזקותיהם לכיוון 20%־19%, מה שגרר מכירה של לא פחות מ־25 מיליארד דולר, סכום שהיה דומיננטי בחולשת הדולר מול השקל.

והדולר חלש לא רק מול השקל, נזכיר. זו מגמה עולמית מול סל המטבעות שנובעת מהרצון של נשיא ארה"ב טראמפ להשיג יתרונות כלכליים ליצוא האמריקאי.

העזרה תגיע מוול סטריט?

אילו מצבים יכולים בכל זאת לגרום לשינוי נתיב השקל מול הדולר? האפשרות האחת היא משבר חריף בכלכלה המקומית עד כדי מיתון, ועקב כך גם הפחתת ריבית ניכרת. כמו שהשקל מתחזק בתקופה של צמיחה חזקה, כך הוא עשוי להיחלש בתקופה של האטה כלכלית חריפה.

האפשרות השנייה היא במצב לא רצוי של אובדן אמון במקבלי ההחלטות הכלכליות, עד כדי כאוס כלכלי כפי שארע ב־2001־2002 עת השקל נחלש לרמה של 5 שקלים לדולר, גם בהשפעת האינתיפאדה השנייה.

האפשרות השלישית, וכנראה הריאלית ביותר, היא ירידות חדות מסיבה שמקורה בבורסה האמריקאית.

אסביר את פשר הקשר: יש מתאם שלילי בין המגמה במדד S&P 500 לבין שער השקל־דולר. זה נחלש ומתחזק חליפות וכיום נמצא ברמה של כ־0.5. כלומר, על כל עלייה של 10% במדד האמריקאי נקבל בדרך־כלל ייסוף של כ־5% בשקל, וכל ירידה של 10% תוביל לפיחות במטבע של כ־5%. זו האפשרות הסבירה ביותר מבין השלוש לפיחות בשקל.

הקשר הזה מבוסס על כך שהמשקיעים המוסדיים בישראל מנתבים חלק גדול מהשקעותיהם לבורסות האמריקאיות, ואלו נעשות באופן ישיר במניות ספציפיות, באופן עקיף יותר באמצעות קרנות סל, וגם ולא מעט באמצעות קניית חוזים.

חוזה מעצם שמו הוא מחייב, והקונה צריך להעמיד ביטחונות לצד הנגדי לחוזה. במקרה שהמדד שעליו נעשה החוזה יורד בשיעור מסוים, הצד הנגדי דורש מהקונה להגדיל את הביטחונות. המשמעות למוסדי הישראלי היא שהוא צריך לקנות דולרים ולהעבירם כביטחון לברוקר האמריקאי (Margin Call). זה יוצר ביקוש לדולר, וככל ששיעור הירידה גדול יותר, כך מתרחב הביקוש לדולרים.

כיום הסבירות של מהלך כזה ירדה כי בנק ישראל למוד הניסיון הכתיב למוסדיים להחזיק יתרות מט"ח בשיעור מסוים מחשיפתם החוזית.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

אבי שמחון, בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף, נועם מושקוביץ'-לע''מ

ההתקפלות של סמוטריץ', ההכרעה של נתניהו: כך נפטרו הבנקים מהאיום הגדול

מאבק הדרג המקצועי באוצר נגד הצעת "כלכלת הבחירות" בה תמך נתניהו, הפשרה שקיצצה מיליארדים מהמס המתוכנן והמנגנון שמעניק למערכת הבנקאית ודאות יקרה ● כך הפך הניסיון למיסוי רווחי יתר להיטל חד־פעמי שחוסך לבנקים הגדולים סכומי עתק לאורך זמן

יובל שרף ויפתח קליין בקמפיין שופרסל / צילום: צילום מסך

שופרסל מחזקת את הפעילות הפיננסית ומשיקה אפליקציה חדשה

קבוצת שופרסל מרחיבה את הפעילות הפיננסית עם אפליקציית "תו הזהב" שמרכזת שוברים, הטבות וכרטיסי אשראי ● המהלך מגיע על רקע התחרות הגוברת בתחום המתנות הדיגיטליות, עם כניסת שחקנים כמו פייבוקס והפניקס

איזור נפילה בראש העין, הערב / צילום: כבאות והצלה

שבעה פצועים בבני ברק בעקבות הירי למרכז, נזק לבניינים

הרוגה במטח מלבנון לגליל, 4 נפצעו מפגיעת טיל איראני בצפת ● טיל מאיראן נפל בפזורה הבדואית: בן 40 נפצע קשה, שני תינוקות ואישה נפצעו קל • ממשלת לבנון הכריזה על שגריר איראן "אישיות בלתי רצויה" - והורתה לו לעזוב • אחרי שלאריג'אני חוסל, טהרן הכריזה: מפקד בכיר לשעבר במשמרות המהפכה יהיה המחליף שלו ● עדכונים שוטפים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

מה כולל מתווה הסיוע לעובדים, והאם ישלמו על השבוע הראשון של המלחמה?

הממשלה גיבשה מתווה סיוע המבוסס על מודל החל"ת שיאפשר קבלת דמי אבטלה ● מתווה הסיוע לעובדים צפוי להיות מאושר היום בכנסת ● מתי עובדים בחל"ת יקבלו את הכסף, והאם המתווה חל גם על עובדים שעתיים? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה ובחוזים בניו יורק; מחירי הנפט יורדים בחדות

ירידת מחירי הנפט מגיעה לאחר הכרזת טראמפ על "מתנה" מאיראן שתקל על שוק האנרגיה ● מגמה חיובית באסיה: הניקיי בכ-2.9%, הקוספי מזנק בכ-2%, השנזן עולה ב-1.3% ● החוזים העתידיים על וול סטריט בעלייה של עד 0.8%

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ: “מתנה” מאיראן עשויה להקל על שוק האנרגיה; מחירי הנפט נופלים

נאסד"ק ירד ב-0.9% ● טראמפ לא פירט מהי אותה מתנה, אך ציין כי מדובר במשהו "בשווי עצום" הקשור לזרימת אנרגיה דרך מצר הורמוז ● תשואות האג"ח זינקו לאחר מכירה כושלת של משרד האוצר ● בשווקים מנסים להבין האם צעדי טראמפ מהווים טקטיקה או תחבולה נגד איראן ● הפעילות העסקית בארה"ב בשפל של כשנה ● נעילה חיובית באירופה

מילואימניקים / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

בנק ישראל מזהיר: הצעירים שנקראים פעם אחר פעם למילואים לא ממהרים לחפש עבודה קבועה

בנק ישראל חשף כי עלות השכר והמענקים ב–2025 עמדה על 27 מיליארד שקל ● עם זאת, ישנן עלויות נלוות כמו פגיעה בפריון, לחצי אינפלציה ומחסור קריטי בעובדים ● בצל המלחמה באיראן, מספר המגויסים צמח פי כמה, וההשלכות עשויות להיות כבדות ● המלצה מרכזית: גיוס חרדים

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, REUTERS

הכלכלן המוערך שמזהיר: 6 מדינות נפגעות מהמלחמה, וכל העולם יסבול

הכלכלן המוערך מוחמד אל עריאן מזהיר מהלם כלכלי עולמי שלא יפגע רק בתחום האנרגיה כתוצאה מפגיעת המלחמה במדינות המפרץ ● לדבריו, ההשקעות הגלובליות של המדינות, שהפכו בשנים האחרונות למשמעותיות ביותר, עומדות כעת בסכנה

גיל דויטש, רוני בירם ונבות בר / צילום: שי שברו

אחרי שקפצה ביותר מ-150%: המהפך של קרן הריט הגדולה

קרן הריט קיסטון, בעלת השליטה באגד, בוחנת מעבר למבנה של חברה ● ב-2025 שילמה קיסטון דמי ניהול בגובה כ-40 מיליון שקל לחברת הניהול של נבות בר, גיל דויטש ורוני בירם, וכעת היא מבקשת לבטלם ולהעניק להנהלה פיצוי משמעותי במניות ● הקרן מציגה דוחות חזקים לשנת 2025 עם רווח של קרוב למיליארד שקל ● מניית הקרן זינקה ב-75% מתחילת השנה

רועי כחלון, מנהל רשות החברות; יובל שטייניץ, יו''ר רפאל / צילום: רשות החברות, רפאל

רפאל לרשות החברות: הנפקה של עד 30% בלבד - ורוב הכסף יישאר בחברה

בנייר עמדה שנשלח השבוע לרשות החברות הממשלתיות, מפרטת רפאל את עמדתה ביחס לטיוטת הצעה שגיבשה הרשות למכירת מניותיה למשקיעים מוסדיים, בהליך פרטי מחוץ לבורסה ● התנאים שמציבה החברה משקפים פערים מול רשות החברות

בתים שנפגעו מטיל איראני. ההקפאה אמורה לספק לנפגעים מרווח נשימה בתקופה מאתגרת במיוחד / צילום: ap, Oded Balilty

הקפאת משכנתא עלולה לעלות ביוקר: מאחורי ההקלות שמציעים הבנקים

בנק ישראל והבנקים המסחריים מציגים מתווה הקלות לנפגעי מלחמת "שאגת הארי", אך יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות מזכירה כי דחיית תשלומים עלולה להוביל לקפיצה חדה בהחזר החודשי ביום שאחרי ● וגם: האם להקפאת המשכנתא תהיה השפעה על דירוג האשראי?

נתב''ג בזמן המלחמה / צילום: מיכל אלוני

הטיסה בוטלה? ייתכן שמגיע לכם פיצוי מחברת התעופה

בשגרה, לפי החוק, אם מתבטלת טיסה, אדם זכאי להחזר על כרטיס הטיסה או לטיסה חלופית לפי בחירתו, לפיצוי סטטוטורי ולפיצוי עבור שירותי סיוע שהם הוצאות השהות היומיות בחו"ל ● במצבי חירום החוק מאפשר לפטור את חברות התעופה מתשלום פיצוי, ושרת התחבורה רשאית להוציא צו ולהגביל את עלויות הלינה בחו"ל לשני לילות ● שאלת השעה

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: רמי זרנגר

למרות ההתנגדויות: הממשלה אישרה את מינוי יפעת בן חי שגב כיו"ר הרשות השנייה

הממשלה אישרה את מינויה של מי שכיהנה כדירקטורית בחדשות 13, למרות ביקורות רבות בענף וחשש לניגודי עניינים ● ועדת המינויים קבעה כי תימנע מלעסוק בענייני רשת 13 למשך שלושה חודשים בלבד, בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי שהמליץ על חצי שנה והגבלה רחבה יותר ● בארגון העיתונאים מזהירים מפגיעה בתפקוד הרשות ושוקלים פנייה לבג"ץ

ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני / צילום: Reuters, Marco Iacobucci

החוקה מעל הפוליטיקה: מדוע האיטלקים דחו את "המהפכה המשפטית" של מלוני

למרות רוב בפרלמנט וניסיון לרכך את ההצעה, הציבור האיטלקי בלם את השינויים המוצעים במערכת המשפט ● המהלך נתפס כפוליטי וככזה שפוגע בחוקה, ומיליוני מצביעי ימין נטשו את הקואליציה במשאל העם ● כעת, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני ניצבת מול מנדט סדוק ואופוזיציה שנהנית מרוח גבית לקראת הבחירות הקרובות

גן ילדים / צילום: Shutterstock

ההורים משלמים אלפי שקלים על גנים סגורים? פורסם המתווה שאמור להחזיר להם כסף

מתווה האוצר לא מדבר על העברה ישירה מהמדינה להורים, אלא על מנגנון עקיף: הגן יחזיר כסף להורים ובכך יקטין את מחזור הכנסותיו, ועל בסיס הירידה הזו במחזור יחושב מענק הפיצוי מרשות המסים ● למפעילי הגנים שממשיכים לשלם משכורות לצוות גם בתקופת הסגירה, יינתן פיצוי גם על הוצאות השכר וכן על יתר ההוצאות הקבועות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מה עומד מאחורי השיפור ברווחיות של שטראוס ובית הזיקוק שעבר לרווח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● העלאות המחירים שביצעה שטראוס עזרו לשפר את הרווחיות ● בזא הצליחה לעבור לרווח למרות שנה מאתגרת ● ואפולו פאוור מציגה גידול בהכנסות לצד הפסד

השלט של פייבר על גבעות הוליווד / צילום: Fiverr

עם שלט ענק בגבעות הוליווד וקטגוריה חדשה: התשובה של פייבר ל-AI

כחלק מההתמודדות עם איומי הבינה המלאכותית עליה, חברת הטכנולוגיה מרחיבה את פעילותה בארה"ב, ופותחת האב ליוצרי ובמאי AI ● "אנחנו קוראים תיגר על המודל הישן", אומרים בחברה

כותרות העיתונים בעולם

"פגם יסודי בהכנה למלחמה": ההימור של ישראל שהתברר כשגוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: שיחות חשאיות במצרים שכנעו את טראמפ לשנות כיוון כלפי איראן, פקיסטן מתווכת בין ארה"ב לאיראן כי יש לה הרבה מה להפסיד מהמשך המלחמה, וישראל העריכה לפני תחילת המלחמה שניתן להצית מרד פנימי שיוביל להפלת השלטון • כותרות העיתונים בעולם

לארי פינק / צילום: ap, Markus Schreiber

המכתב השנתי של לארי פינק: בינה מלאכותית, אנרגיה גרעינית ועתיד שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות בלקרוק מזהיר מפני התפוררות הקפיטליזם ומלכודת אי־השוויון שטומנת הבינה המלאכותית ● לדבריו, הדרך להתמודד עם המרוץ העולמי לעצמאות כלכלית היא השקעה ארוכת־טווח בתשתיות ובאנרגיה ● גלובס מגיש את עיקרי המכתב בתרגום לעברית

כך תוציאו יותר מהחיסכון הכי גדול שלכם / אילוסטרציה: Shutterstock, Elle Aon

זה אחד המסמכים הכי חשובים לעתיד שלכם. כך תקראו אותו

הדוח השנתי של קרן הפנסיה הוא לא עוד מסמך בירוקרטי, אלא אחד הכלים הפרקטיים ביותר לוודא שהחיסכון הגדול בחייכם עובד בשבילכם היטב ● 5 דברים שכדאי לבדוק בו, וכיצד ניתן להגדיל את הקצבה החודשית שתקבלו בכמה פעולות פשוטות ● מדריך גלובס