גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתקעתם עם השקעות דולריות ולא יודעים מה לעשות? צבי סטפק מסביר

איך הגיע הדולר לשפל בו הוא נמצא כיום, אחרי ששלט עשורים בפסגת העולם ● מהם הכוחות המשפיעים על שער החליפין שלו מול השקל, שמצדו רק מתעצם ● מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר

דולר / אילוסטרציה: Shutterstock
דולר / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

לאחרונה נראה היה כי גם המלחמה העצימה באיראן לא מצליחה להזיז משמעותית את שער השקל מול הדולר. המטבע האמריקאי, המרכזי בעולם זה כמה דורות, איבד הרבה מכוחו מול מטבעות אחרים בשנים האחרונות בשל מדיניות מכוונת של הממשל בארה"ב, להחליש אותו לטובת חיזוק היצוא האמריקאי ושיפור מאזן הסחר. למרות זאת, בתקופה של סערות בשווקים כמו היום, הדולר משמש כסוג של מקלט, הגם שאינו חסין הרמטית.

המכתב השנתי של לארי פינק: בינה מלאכותית, אנרגיה גרעינית ועתיד שוק ההון
הזרים בבורסה כבר לא מתרגשים מהמלחמה

אני עוד זוכר שכעשיתי את צעדיי הראשונים בשוקי ההון והכספים לפני כ־45 שנים - בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת, הדולר היה המלך הבלתי מעורער בישראל.

המטבע המקומי היה לירה שהומרה לשקל, שהפך אחר־כך לשקל חדש תוך מחיקת כמה אפסים לנוכח האינפלציה המשתוללת. בנסיבות אלה הדולר לבדו שלט בשוק - אנשים מדדו את רכושם בדולרים, מחירי דירות ננקבו אך ורק בדולרים, ואלה היו הימים שבהם נולד המושג דולר מתחת לבלטה. יתרות המט"ח של בנק ישראל "דגדגו" אז את קו האפס.

התפנית בתפיסת הדולר כמגן כלכלי ועוגן החלה עם היישום של תוכנית הייצוב של המשק ביולי 1985. מאז איבד המטבע בהדרגה את זוהרו, והתהליך החריף ככל שהתברר למשקיעים שהחזקתו כרוכה בהפסד ניכר.

כך, באפריל 1996, עמד שער הדולר על 3.10 שקלים, וכיום 30 שנה אחרי שער הדולר־שקל הוא שוב על כ־3.10. רק לחשוב איזה נזק עצום נגרם לכל מי שלא "נגמל" מהדולר ודבק בו מול אלטרנטיבות השקעה אחרות.

יותר ויותר אני נתקל לאחרונה בשאלות מצד אנשים ש"נתקעו" בתיק ההשקעות שלהם עם יותר מדי חשיפה דולרית, ורואים בעיניים כלות איך הוא צונח משפל לשפל.

הרכיב המט"חי הגבוה בתיקים נוצר בדרך־כלל עקב רכישת מניות בחו"ל, קרנות סל שמתמחות בחו"ל, רכישה שנעשתה ללא גידור המט"ח והפיכתו לשקלים, ו/או ניהול תיק ני"ע משמעותי בחשבון בחו"ל.

מעבר לחשיפה ישירה למט"ח, יש גם עקיפה דרך קופות הגמל והפנסיה. סך החשיפה של הציבור כיום למט"ח עומדת על כ־750 מיליארד שקל, קצת מעל 10% מכלל נכסיו הפיננסיים.

למשקיעים המתלבטים האם נכון להפחית את שיעור החשיפה המט"חית שלהם, מצד אחד חבל למכור את הדולר בשערו הנוכחי אחרי שנחלש מאוד מול השקל, ומצד שני הם לא משוכנעים שהוא סיים לרדת אולי אף ל־3 שקלים ומתחת לכך.

הנחתם היא שבנק ישראל לא יאפשר לזה לקרות, שכן שקל חזק מדי גורם נזקים לא מבוטלים למשק.

הכוח של בנק ישראל

האם בנק ישראל בכלל מעוניין להתערב בשוק המט"ח? במצב שבו היתרות שלו כבר גבוהות מאוד ובמקביל צמיחת המשק חזקה, התשובה לא ברורה. אך ניתן להניח שבשער מסוים של הדולר־שקל הוא כבר יתערב.

גם האמצעים שבידיו לשנות את מסלול הדולר־שקל לא רבים: אפשרות אחת היא להוריד את הריבית מ־4% ל־3%, מתחת לריבית הנוכחית על הדולר. זה עשוי להתברר כלא אפקטיבי; בנק ישראל הוריד את הריבית פעמיים רצופות בעת האחרונה, בכל פעם ב־0.25%, וגם ההורדה האחרונה שבאה לשווקים בהפתעה, לא "הזיזה" לשער החליפין - התחזקות השקל רק נמשכה.

להוריד מעבר לכך לרמה של פחות מ־2% למשל, תוך יצירת מצב של ריבית ריאלית שלילית (פחות מהאינפלציה), היא אפשרות לא ריאלית וגם מסוכנת.

האפשרות השנייה היא שבנק ישראל פשוט יקנה דולרים. כפי שעשה במקרים קודמים, למשל במרץ 2008 כששערו היה 3.40 שקלים ויתרות המט"ח של הבנק עמדו על כ־30 מיליארד דולר. כיום, שער הדולר/שקל עומד על 3.10 ויתרות המט"ח זינקו לכ־240 מיליארד דולר.

מכאן שבנק ישראל יכול להשפיע על עוצמת ההתחזקות של השקל ולהאט את מהלכה, אבל לא לשנות את מסלולה. לכך נוספת כיום מכשלה מסוימת, כשארה"ב לא רואה בעין יפה ניסיון לשנות את שערי החליפין בדרך של התערבות בשוק החופשי.

לחץ מוסדי על הדולר

כאשר מדובר בכוח של השווקים, יש להבחין בין שני סוגים: שווקים ריאליים ושווקים פיננסיים.

בשווקים הפיננסיים, לעוצמתו של השקל משמעות קריטית. נזכיר כי לצד המשקיעים המוסדיים בשוק המקומי פועלים גם משקיעים זרים, ואלה "גילו" לאחרונה את ישראל, והם מגבירים מאוד את פעילותם בשוק המניות והאג"ח. לצורך רכישת ניירות אלה הם ממירים דולרים לשקלים, כלומר מוכרים את הדולרים שבידיהם באופן שיוצר לחץ להיחלשות הדולר מול השקל. ברור שאם וכאשר יחליטו להוציא את כספם, הם יצטרכו לקנות דולרים, ואז ההשפעה תהיה בכיוון ההפוך. גם האקזיטים הגדולים של חברות הייטק ישראליות דוחפים בכיוון התחזקות השקל.

אך את עיקר המשקולת מהווים המוסדיים הישראלים. אלה מרבים להשקיע בחו"ל, מעבר למניות ואג"ח סחירות גם בקרנות השקעות מכל הסוגים שאינן נכסים סחירים, אשר יחד מהווים כ־50% עד 60% מנכסי המוסדיים. חלק ניכר מכך הגופים נוהגים לגדר, כלומר להפוך לשקלים, פעולה שכרוכה בעלויות המשתנות מעת לעת, וכיום הן נמוכות.

במשך הרבה שנים, המשקיעים המוסדיים היו חשופים למט"ח ברמה של כ־15% אחרי שגידרו את שאר חשיפתם במט"ח. בשנים האחרונות, השיעור הזה עלה לכיוון ה־25% עקב ההתרחשויות במדינה, שכוללות לא פעם מלחמות. ממש לאחרונה הם הקטינו את החזקותיהם לכיוון 20%־19%, מה שגרר מכירה של לא פחות מ־25 מיליארד דולר, סכום שהיה דומיננטי בחולשת הדולר מול השקל.

והדולר חלש לא רק מול השקל, נזכיר. זו מגמה עולמית מול סל המטבעות שנובעת מהרצון של נשיא ארה"ב טראמפ להשיג יתרונות כלכליים ליצוא האמריקאי.

העזרה תגיע מוול סטריט?

אילו מצבים יכולים בכל זאת לגרום לשינוי נתיב השקל מול הדולר? האפשרות האחת היא משבר חריף בכלכלה המקומית עד כדי מיתון, ועקב כך גם הפחתת ריבית ניכרת. כמו שהשקל מתחזק בתקופה של צמיחה חזקה, כך הוא עשוי להיחלש בתקופה של האטה כלכלית חריפה.

האפשרות השנייה היא במצב לא רצוי של אובדן אמון במקבלי ההחלטות הכלכליות, עד כדי כאוס כלכלי כפי שארע ב־2001־2002 עת השקל נחלש לרמה של 5 שקלים לדולר, גם בהשפעת האינתיפאדה השנייה.

האפשרות השלישית, וכנראה הריאלית ביותר, היא ירידות חדות מסיבה שמקורה בבורסה האמריקאית.

אסביר את פשר הקשר: יש מתאם שלילי בין המגמה במדד S&P 500 לבין שער השקל־דולר. זה נחלש ומתחזק חליפות וכיום נמצא ברמה של כ־0.5. כלומר, על כל עלייה של 10% במדד האמריקאי נקבל בדרך־כלל ייסוף של כ־5% בשקל, וכל ירידה של 10% תוביל לפיחות במטבע של כ־5%. זו האפשרות הסבירה ביותר מבין השלוש לפיחות בשקל.

הקשר הזה מבוסס על כך שהמשקיעים המוסדיים בישראל מנתבים חלק גדול מהשקעותיהם לבורסות האמריקאיות, ואלו נעשות באופן ישיר במניות ספציפיות, באופן עקיף יותר באמצעות קרנות סל, וגם ולא מעט באמצעות קניית חוזים.

חוזה מעצם שמו הוא מחייב, והקונה צריך להעמיד ביטחונות לצד הנגדי לחוזה. במקרה שהמדד שעליו נעשה החוזה יורד בשיעור מסוים, הצד הנגדי דורש מהקונה להגדיל את הביטחונות. המשמעות למוסדי הישראלי היא שהוא צריך לקנות דולרים ולהעבירם כביטחון לברוקר האמריקאי (Margin Call). זה יוצר ביקוש לדולר, וככל ששיעור הירידה גדול יותר, כך מתרחב הביקוש לדולרים.

כיום הסבירות של מהלך כזה ירדה כי בנק ישראל למוד הניסיון הכתיב למוסדיים להחזיק יתרות מט"ח בשיעור מסוים מחשיפתם החוזית.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

סוללת כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

התוכנית של רפאל: מפעל של פולקסווגן ייצר את כיפת ברזל

לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", רפאל נמצאת במו"מ עם פולקסווגן להסבת אחד ממפעלי הרכב הגרמניים לייצור רכיבים למערכת "כיפת ברזל" ● המהלך מגיע על רקע ירידה חדה ברווחי פולקסווגן וביקוש גובר למערכות ההגנה האירופיות

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

תפנית בפרשת הקרקעות המזוהמות ברובע שדה דב. והביקורת

המשרד להגנת הסביבה פרסם עדכון להגדרה של קרקע מזוהמת, כך שחלק מהקרקעות בשדה דב יוגדרו כנקיות ● בארגון אדם טבע ודין דורשים לבטל את העדכון, בטענה כי נעשה מאמץ להביא להקלה בערכי הסף בקרקע המזוהמת בשדה דב, תוך התעלמות משיקולים של בריאות הציבור

סניף קרפור סיטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: בר לביא

למרות ירידה במכירות: קרפור עברה לרווח של 15.5 מיליון שקל בשנה החולפת

רשת חנויות המזון מדווחת על ירידה במכירות בחנויות זהות, כשברבעון הרביעי מדובר בנפילה של 9.3% ● השיפור ברווחיות של קרפור – בעיקר בזכות התייעלות שכללה מימוש סניפים וצמצום מספר העובדים

יהודה פוליקר / צילום: יח''צ-רועי נגרי

סכסוך תמ"א בבניין מגוריו של יהודה פוליקר הוכרע - הטענות נגדו נדחו

שתי בעלות דירה בבניין סמוך לכיכר המדינה סירבו לחתום על הסכם הריסה ובנייה בטענה כי הזמר נהנה מהטבות שנגזרו גם משטחים שאינם רשומים כדירות בבעלותו, ובהם גג ויחידת מרתף ● המפקחת על רישום מקרקעין קבעה כי פוליקר לא קיבל יתרון, אך מצאה כי הדיירות אכן קופחו - והן זכאיות לפיצוי

אהוד דנוך, מנכ''ל אינרום / צילום: תמר מצפי

אינרום מקימה מפעל חדש של נירלט בניר עוז בהשקעה של כ-400 מיליון שקל

המהלך מגיע לאחר שהמפעל המרכזי של נירלט נפגע בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", ומהווה חלק מתהליך שיקום והרחבת פעילות החברה ● הקמת המפעל צפויה להימשך כשלוש שנים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בתי הדין הרבניים מתרחבים לבוררות אזרחית: ההשלכות והמשמעויות

החוק המרחיב את סמכותם של בתי דין רבניים לדון בבוררות בהסכמה בעניינים אזרחיים אושר השבוע בכנסת ● מה הרציונל והאינטרסים מאחורי המהלך, באילו תחומים תורגש השפעה ואילו אוכלוסיות עלולות להיפגע? ● גלובס עושה סדר

מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

כיפת ברזל תוצרת פולקסווגן: החברות הביטחוניות מסתערות על מפעלים בגרמניה

באירופה מדווחים בימים האחרונים שהחברות הביטחוניות מעמיקות את הייצור ושיתופי הפעולה בגרמניה ● בין השאר: רפאל בדרך לייצר במפעלים של פולקסווגן, אלביט במו"מ על עסקת מיליארדים לייצור רקטות והתעשייה האווירית כבר מפתחת צוללות עם תיסנקרופ

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

הנחת העבודה בישראל: טראמפ עשוי להודיע על הפסקת אש עד שבת

רה"מ נתניהו הציע קריאה משותפת לאיראנים שייצאו להפגין, נשיא ארה"ב הסתייג ● במערב מעריכים: מוג'תבא ח'אמנאי חי ומעורב בקבלת ההחלטות; ירי בלתי פוסק לצפון • צה"ל השמיד את האתר היחיד באיראן לפיתוח צוללות • בצהריים: נפילה בשטח פתוח בדרום לאחר שיגור מאיראן ● בבוקר: 3 גלי שיגורים מאיראן תוך פחות משעה - התרעות מהצפון ועד הדרום; עשרות זירות נפילה של שברי יירוט - אין נפגעים ● עדכונים שוטפים

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

שתי הערים שריכזו כחמישית מהתחלות הבנייה ב־2025

שיא בהתחלות הבנייה מסתיר פערי ענק בין המטרופולינים החזקים לשאר המדינה ● כך תל אביב וירושלים מבצרות את מעמדן כקטר של ענף הנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג "מתווה פשרה" בנוגע לשאלה מי זכאי לקבל דמי חל"ת בגלל המלחמה - ללא הסכמות המעסיקים ● בשורה התחתונה, אלו שנעדרו מהעבודה בשבוע הראשון, כשהמשק היה תחת מגבלות כבדות, לא יקבלו פיצוי ישיר מהמדינה ● לאותם עובדים נותר רק לקנא במגזר הציבורי

אילת / צילום: Shutterstock

בית הספר החדש לרפואה יוצא לדרך. כמה יעלה ללמוד בו?

בצל מלחמה שמאתגרת את חזון הבינלאומיות של בית הספר לרפואה באילת, המיזם השאפתני קורם עור וגידים וצפוי להיפתח באוקטובר ● הדקאנית שתוביל אותו, פרופ' חנה לייבה, מאמינה שזאת הזדמנות לפתח את בית החולים יוספטל והודפת את הטענות על רמת ההכשרה

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

המדינה מתקשה לגייס עובדים, ותציע מענקי גיוס עד 40 אלף שקל למצטיינים

המהלך ייושם בשלב ראשון כפיילוט בחמישה משרדים החל מחודש הבא, זאת על רקע הקושי בגיוס עובדים חדשים לשירות המדינה ● העובדים חדשים שיגויסו יוכלו לקבל מענק של 30 אלף שקל עד 40 אלף שקל שישולם בשלוש פעימות על פני שלוש שנות העסקה

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, REUTERS

הכלכלן המוערך שמזהיר: 6 מדינות נפגעות מהמלחמה, וכל העולם יסבול

הכלכלן המוערך מוחמד אל עריאן מזהיר מהלם כלכלי עולמי שלא יפגע רק בתחום האנרגיה כתוצאה מפגיעת המלחמה במדינות המפרץ ● לדבריו, ההשקעות הגלובליות של המדינות, שהפכו בשנים האחרונות למשמעותיות ביותר, עומדות כעת בסכנה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

שדה התעופה בטאבה הפך למוקד היציאה המרכזי מהארץ במלחמה

על רקע צמצום הטיסות מנתב"ג והגבלות טיסה מעל ירדן, שדה התעופה בטאבה הופך לחלופה המרכזית ליציאה מישראל - אך הפעילות בו מוגבלת והעלויות מזנקות ● וגם: למה לא מפעילים את שדה התעופה רמון?

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters

נביא הזעם של השווקים בתחזית מפתיעה ליום שאחרי המלחמה באיראן

למרות הסיכונים המיידיים ואי-הוודאות סביב תוצאות הלחימה, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון מעריך כי המלחמה עשויה דווקא לשפר את סיכויי השלום במזרח התיכון בטווח הארוך ● לדבריו, שינוי בגישת מדינות האזור לצד אינטרסים כלכליים משותפים עשוי לדחוף ליציבות ● במקביל הוא מזהיר מהיחלשות ארה"ב ומהתלות בסין

מיכאל לובושיץ, מנכ''ל קרפור; ניר ברקת, שר הכלכלה / צילום: שוקה כהן, מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

ההבטחה של ברקת התפוגגה: "הסל של המדינה" רק בשליש מסניפי קרפור

שר הכלכלה הכריז לפני כחודש על רשת קרפור כזוכה במכרז "הסל של המדינה", שבמסגרתו תקבע מחירים של 100 מוצרים למשך חצי שנה ● עם זאת, בדוחות השנתיים של קרפור מוסבר כי קיבוע המחירים יחול רק על 50 סניפים מתוך 151 סניפי הרשת

הפוליגון / צילום: מתוך יוטיוב

המומחית שטוענת - אפשר לוותר על ההתרעה המוקדמת ומסבירה מה זה פוליגון

אחד המונחים שאנחנו שומעים הרבה במלחמה הזאת הוא "פוליגון", אבל מה המשמעות שלו? ● וגם: למה חלק מהאזורים בארץ מקבלים אזעקה מאוחרת במיוחד ● שאלת השעה

תיעוד נזק לממ''ד בבני ברק בשל הירי מאיראן / צילום: כבאות והצלה

עד כמה הממ"ד שלנו עמיד באמת מפני פגיעת טילים?

פגיעת פצצת מצרר בממ"ד בפתח תקווה הסתיימה הפעם ללא נפגעים - בניגוד לאסון שהתרחש בעיר בשנה שעברה אשר גבה את חייהם של ארבעה תושבים ● המקרה מציף מחדש את גבולות ההגנה של הממ"ד ואת השאלה עד כמה הוא עמיד בפני פגיעה ישירה?

ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

מנכ"ל אנבידיה חשף איך הוא מודד את העובדים שלו ועורר סערה

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג משרטט תבחין חדש לפרודוקטיביות: הטוקן, יחידת נפח העבודה של מודלי בינה מלאכותית ● בעמק הסיליקון כבר מציעים "תקציבי טוקנים" נדיבים עבור מתכנתים ● אבל מהשטח עולה שמה שנראה כמו הטבת גיוס יוקרתית, עשוי להיות מלכודת כלכלית

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

מזרחי טפחות ייקנס ב-6.8 מיליון שקל בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון

הסנקציות הוטלו על מזרחי טפחות בשל הפרות הנוגעות בעיקר לדיווח וניטור של חובות לפי חוק איסור הלבנת הון ● לבנק עומדת זכות ערעור לבית המשפט תוך 30 ימים