וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
22:23
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר לפני זמן קצר כי הוא מאריך את ההפוגה בתקיפות על מתקני האנרגיה של איראן לעשרה ימים, עד ל־6 באפריל, לבקשת ממשלת הרפובליקה האסלאמית.
מחירי הנפט יורדים עתה ל-106 דולר לחבית לאחר שנסחרו הערב כבר ב-108 דולר.
22:00
וול סטריט נסוגה היום בעוד מסרים סותרים בין ארה"ב לאיראן מגבירים את אי־הוודאות סביב הסיכוי לשיחות שיביאו לסיום הסכסוך במזרח התיכון.
מדד נאסד"ק שהשיל 2.3%, נמצא בטריטוריית תיקון - ירידה של מעל 10% מהשיא שקבע בסוף אוקטובר, 2025 (מחיר סגירה - 23,958 נקודות), דאו ג'ונס ב-1.2% ו-S&P 500 שירד ב-1.7% גם כן קרוב לתיקון.
מחירי הנפט שוב זינקו והפעם ב-6% לרמה מעט פחות מ- 108 דולר לחבית, חוזי נפט אמריקאי עלו ב־3.5% ל־94 דולר.
כשנותרו יומיים בלבד להפוגה האמריקאית בתקיפות על תחנות כוח באיראן, הצדדים עדיין חלוקים לגבי אפשרות להפסקת אש, והנשיא טראמפ החריף את הטון כשהזהיר את איראן "להתייחס ברצינות" ולהגיע להסכם לפני שיהיה "מאוחר מדי".
במקביל, גוברים החששות ממיתון בארה״ב, כאשר העלייה במחירי הנפט מאיימת לשבש את הפעילות הכלכלית ולהכביד על צרכנים שכבר נמצאים תחת לחץ, בעוד השווקים מנסים להעריך עד כמה הפד יתחשב בזינוק במחירי האנרגיה בהחלטות הריבית שלו. נתונים שפרסם משרד העבודה הראו כי מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה עמד על 210 אלף בהתאם לציפיות.
מניית מטא פלטפורמס (פייסבוק) צנחה ואיבדה כ-120 מיליארד דולר בשווי שוק לאחר שתי פסיקות משפטיות רצופות שקבעו כי החברה אחראית לפגיעה בצעירים דרך מוצריה.
במקרה אחד, חבר מושבעים בניו מקסיקו קבע כי פייסבוק ואינסטגרם לא הגנו כראוי על צעירים מפני סכנות כמו פניות לא הולמות, תכנים מיניים וסחר בבני אדם. יום לאחר מכן, חבר מושבעים בקליפורניה קבע כי מטא וגם גוגל (דרך YouTube) התרשלו בכך שהפעילו מוצרים שפוגעים בילדים ובני נוער ולא הזהירו מפני הסיכונים.
החשש המרכזי בשוק הוא שהפסיקות הללו יפתחו את הדלת לגל תביעות רחב, שעשוי לאלץ את מטא וחברות דומות לבצע שינויים משמעותיים במוצרים שלהן - מה שעלול לפגוע בצמיחה וברווחיות בעתיד.
21:13
מניות יצרניות שבבי הזיכרון יורדות בחדות זה היום השני ברציפות לאחר שאלפאבית (גוגל) חשפה אתמול טכנולוגיית דחיסה שעשויה להפחית את צריכת הזיכרון במערכות בינה מלאכותית.
בין הנופלות היום מניות סנדיסק , מיקרון טכנולוג'י , וווסטרן דיגיטל וסיגייט טכנולוג'י .
הטכנולוגיה החדשה של גוגל, TurboQuant, מאפשרת לדחוס את רכיב ה־key-value cache (מרכיב מרכזי במודלי שפה גדולים) לרמת שלושה ביטים בלבד, וללא צורך באימון מחדש של המודלים. לפי החברה, ניסויים הראו הפחתה של פי שישה בצריכת הזיכרון ושיפור ביצועים של עד פי שמונה בחלק מהחומרה.
בקרב האנליסטים הדעות חלוקות: בוולס פארגו ציינו כי אם הטכנולוגיה תאומץ בהיקף רחב, היא עשויה להפחית את הביקוש לזיכרון, אך הדגישו כי אי־הוודאות עדיין גבוהה. מנגד, ב־ Lynx Equity Strategies העריכו כי דחיסה מתקדמת לא צפויה לפגוע באופן מהותי בביקוש לזיכרון בשנים הקרובות, בעיקר בשל מגבלות ההיצע בשוק.
20:35
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר היום שאיראן איפשרה לשעבר עשר מכליות נפט לעבור במצרי הורמוז השבוע, במתנה ל־ארה"ב. לדברי טראמפ, הצעד נועד להראות לארה"ב "שאנחנו אמיתיים, יציבים ונוכחים שם," במהלך פגישה של הקבינט.
הערותיו מספקות מענה לשאלות שהועלו יומיים קודם לכן, כאשר טראמפ הצהיר לראשונה כי איראן "נתנה לנו מתנה" הקשורה לנפט וגז, מבלי להיכנס לפרטים נוספים. טראמפ טען זאת לאחר שהדגיש כי לארה"ב "קיימות שיחות משמעותיות ביותר עם איראן," אף על פי שטהרן הכחישה שהתקיימו שיחות ישירות.
אך בעוד שכל חבית נפט שעוברת דרך הורמוז היא הקלה מסוימת לשוק הנפט, מדובר בכמות זניחה למדי: בימים כתיקונם, מעל 130 ספינות עוברות בהורמוז לכל כיוון, כאשר מעט פחות מחצי מהן הן מיכליות נפט. כך ש-10 מיכליות באופן חד פעמי לא צפויים להניע משמעותית את המחוג. ואכן, מחירי הנפט בינתיים לא מגיבים מאוד לידיעה. בינתיים, האטימה האיראנית של הורמוז נראית עדיין קמוצה למדי
18:03
תשואות האג"ח הממשלתיות בארה״ב ובאירופה עלו ביום חמישי, כאשר חוסר הוודאות סביב המלחמה מול Iran מחזיר את הפוקוס לחששות אינפלציוניים, בעיקר דרך מחירי האנרגיה.
השווקים כבר מתמחרים שינוי בגישת הבנקים המרכזיים: סיכוי של כ־81% להעלאת ריבית מצד בנק אנגליה בחודש הבא (לעומת ~65% יום קודם), צפי להעלאות ריבית מצטברות של כ־75 נקודות בסיס מצד הבנק המרכזי של אירופה עד סוף 2026, שינוי חד לעומת ציפייה ליציבות לפני המלחמה ולגבי הפד השוק כרגע מעריך עצירה, עם ריבית בטווח 3.50%-3.75% גם ב־2026.
הנרטיב הוא שעלייה במחירי האנרגיה (בגלל הסיכון הגיאופוליטי) עלולה לחלחל לכלכלה דרך תחבורה, ייצור ומחירי צרכן, ולכן הבנקים המרכזיים פחות ממהרים להוריד ריבית, ואפילו שוקלים להעלות אותה.
16:20
חברת התוכנה נאבן , שמספקת פלטפורמה לניהול נסיעות עסקיות, פרסמה אתמול (ד') אחרי המסחר דוחות לסיכום שנת הכספים שהסתיימה בינואר. מניית נאבן מזנקת.
החברה סיכמה את השנה עם צמיחה של 30.8% להכנסות של 537 מיליון דולר (מתוכם 178 מיליון דולר ברבעון האחרון), עלייה בהפסד הנקי ל-398 מיליון דולר וצמצום משמעותי של ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP, ל-328 אלף דולר. התזרים החופשי הפך משלילי לחיובי בסך 14.8 מיליון דולר.
בשנת הכספים הנוכחית, נאבן צופה צמיחה של 24% להכנסות של 866-874 מיליון דולר, עם רווחיות תפעולית Non-GAAP של 7%, לעומת 5% בשנה החולפת.
ישראלית נוספת שמזנקת היום היא מניית רדקום וזאת לאחר שמהלך אקטיביסטי נרקם בחברת הטכנולוגיה הישראלית הוותיקה.
בעלי מניות המחזיקים יחד ב-19.3% מהון המניות ברדקום שלחו מכתב לדירקטוריון ובו דרישה לכנס אסיפה שתדון בהדחת חמישה דירקטורים מכהנים ומינוי שלושה אחרים במקומם.
הנקודה המעניינת בסיפור, היא שבין המשקיעים שמביעים חוסר שביעות רצון ממצב החברה, נמצאים גם יורשיו של המייסד והיו"ר לשעבר של רדקום, זהר זיסאפל ז"ל, ילדיו ד"ר מיכאל זיסאפל וכליל זיסאפל, ובין הדירקטורים שהם מבקשים להחליף נמצאת מי שהייתה בת זוגו של אביהם, רחל (חלי) בן-נון.
ילדיו של זיסאפל, שהפכו לבעלי עניין ברדקום לאחר מותו של האב, חברו לשיתוף פעולה במהלך האקטיביסטי עם חברת ההשקעות ווליו בייס (Value Base) בראשות ויקטור שמריך ועידו נויברגר. הזיסאפלים מחזיקים יחד ב-14% מרדקום ו-ווליו בייס ב-5.3%.
15:30
וול סטריט נפתחה בירידות, על רקע עלייה במחירי הנפט והמשך המעקב של המשקיעים אחרי ההתפתחויות במזרח התיכון.
נאסד"ק יורד ב-1%, דאו ג'ונס יורד ב-0.8% ו-S&P 500 ב-0.7%.
מחירי הנפט עלו והפעילו לחץ על שוקי המניות: חוזי ברנט עולים ב־3.8% לרמה של 106.07 דולר לחבית, וחוזי נפט אמריקאי עלו ב־3.5% ל־93.45 דולר.
טראמפ הזהיר בפוסט כי על איראן "להתייחס ברצינות במהרה לפני שיהיה מאוחר מדי", ואף מתח ביקורת על צוות המשא ומתן האיראני, שלדבריו "מבקש" להגיע להסכם. מנגד, שר החוץ של Iran ציין כי ההנהגה בוחנת הצעה אמריקאית לסיום המלחמה, אך אין כוונה לנהל שיחות ישירות עם ארה״ב.
במקביל, מדינות המפרץ פרסמו הודעה משותפת המגנה את התקיפות האיראניות על תשתיות האנרגיה שלהן, והבהירו כי הן מוכנות להגן על עצמן.
למרות הרקע המתוח והמסרים הסותרים סביב אפשרות להסכם, וול סטריט מגיעה לאחר יום מסחר חיובי - מה שמציב את המדדים המרכזיים במסלול לשבוע חיובי, גם בתוך חוסר הוודאות הגיאופוליטית.
13:50
הסנטימנט בשווקים הגלובליים ממשיך להיות שלילי, על רקע אי־הוודאות הגדולה לגבי המשך המלחמה נגד איראן. בורסת פרנקפורט נופלת בכ-1.5%, בורסת לונדון נחלשת בכ-1.4% ובורסת פריז מאבדת מערכה כ-1%. הירידות בחוזים העתידיים על וול סטריט מעמיקות מעט והמדדים המובילים נסחרים בירידות של עד 1%.
לפני שעה קלה, הנשיא טראמפ התייחס למגעים מול איראן בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, וכתב כי "כדאי להם להתחיל להיות רציניים בקרוב לפני שיהיה מאוחר מדי, כי ברגע שזה קורה, לא יהיה מזה חזרה וזה לא יהיה יפה!".
11:50
המסחר באירופה מוסיף להתנהל בירידות שערים. מדד הדאקס נופל כעת בכ-1.6%, הפוטסי מאבד מערכו כ-1.3% והקאק נחלש בכ-1.1%. במקביל, החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים בשיעור של עד 0.9%.
גם מחירי הנפט ממשיכים לטפס ועולים בשיעור של מעל 3%. נפט מסוג ברנט נסחר כעת סביב 106 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 93 דולר.
10:50
אירופה
בורסות אירופה פותחות את היום בירידות שערים, בעוד המשקיעים נאלצים להתמודד עם רמה גבוהה של אי־ודאות סביב המגעים לסיום המלחמה בין ארה"ב ואיראן. מדד הדאקס יורד בכ-1.3%, הפוטסי נחלש בכ-0.9% והקאק מאבד מערכו כ-0.6%. גם החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בירידות של עד 0.8%.
ב-CNBC מדווחים כי השווקים מתקשים לפענח הצהרות סותרות מוושינגטון ומטהרן במהלך שתי היממות האחרונות. ארה"ב טענה כי התנהלו מגעים לגבי תוכנית שלום שהציעה לאיראן, אך האחרונה הכחישה כל אינטראקציה ישירה מולה בעניין.
במהלך הלילה, בוול סטריט ג'ורנל דווח כי הנשיא טראמפ אמר בשיחות סגורות בימים האחרונים כי הוא מעוניין לסיים את העימות בשבועות הקרובים ולהימנע מגלישה ל"מלחמה נצחית". לפי הדיווח, טראמפ דוחק ביועציו להיצמד ללוח הזמנים של 4-6 שבועות. בבית הלבן מתכננים פסגה עם נשיא סין שי ג'ינפינג באמצע מאי, מתוך ציפייה שהמלחמה תגיע לסיומה עד אז.
אסיה
באסיה, הבורסות ננעלו בירידות משמעותיות. הבורסה בהונג קונג ירדה בכ-1.9%, בורסת טוקיו איבדה מערכה כ-0.5%, בורסת שנגחאי ירדה בכ-1.1% ובורסת סיאול נחלשה בכ-3.2%.
וול סטריט
וול סטריט ננעלה אתמול בירוק, על רקע הדיווחים על תוכנית השלום שהציע הנשיא טראמפ לאיראן - אם כי המדדים המובילים סיימו את היום במרחק ניכר מהשיאים התוך־יומיים שלהם. לאחר שפתחו את היום עם עליות של מעל 1%, בסוף יום המסחר הנאסד"ק טיפס בכ-0.8%, ה-S&P 500 התקדם בכ-0.6% והדאו ג'ונס עלה בכ-0.7%.
מרבית המדדים הענפיים של ה-S&P 500 נסחרו בטריטוריה חיובית, כאשר את העליות הובילו סקטורים מחזוריים ודפנסיביים יותר. סקטור חומרי הגלם טיפס בכ-2% והיה החזק ביותר, כאשר אחריו בלט לחיוב סקטור הצריכה הפרטית (Consumer Discretionary), עם עלייה של כ-1.2%. ענפי ביטוח הבריאות והתעשייה התקדמו בכ-0.9% ובכ-0.7%, בהתאמה. מנגד, מדד האנרגיה נחלש בכ-0.5%, על רקע הירידות במחירי הנפט בעולם.
גם סקטור ה-IT תמך בעליות והתחזק בכ-0.5%. בין המניות שבלטו לחיוב ניתן למצוא את אנבידיה , AMD , אמזון ואינטל . מניית השבבים ARM זינקה בשיעור דו־ספרתי, לאחר שהחברה השיקה אתמול מעבד AI חדש - AGI CPU. מדובר בפעם הראשונה בתולדות החברה שהיא מייצרת שבב פיזי משל עצמה, לאחר שבעשורים האחרונים מכרה את הארכיטקטורה שלה לחברות אחרות, שייצרו את השבבים בפועל. היום דווח כי החברה צופה שהשבב החדש שלה לבדו יכניס 15 מיליארד דולר עד 2031.
בבנק סיטי ציינו כי הודעת Arm מסמנת את "השינוי המשמעותי ביותר בהיסטוריה של החברה. ב-CNBC דווח כי לדברי האנליסטים של סיטי, בעוד שהמהלך של החברה לכיוון של ייצור שבבים היה סוד גלוי למדי, החדשות על שבב שרתים שפותח במלואו, התמיכה מצד חברות ענק התמיכה מצד חברות ענק כמו Meta ו-OpenAI, ותחזיות ההכנסות השוריות, הובילו להפתעה חיובית עבור השוק. "התחזיות של Arm גבוהות בהרבה אפילו מהתחזיות המוקדמות הגבוהות ביותר", וצפויות להפיג כל חשש הנוגע לשינוי במבנה הרווחיות של החברה", ציינו האנליסטים.
מיכאל קנטרוויץ, אסטרטג השקעות ראשי בבנק ההשקעות פייפר סנדלר, אמר ל-CNBC אתמול כי "אנו ממשיכים לראות את שוק המניות כשוק חד־ערכי ומוּנע־נפט (במקור: oil-driven, one-variable market). "הנפט ורמות הריבית הם אלו שמניעים את שוק המניות, ונכון לעכשיו, אני חושב שהשווקים מתומחרים בהתאם לתנאים הנוכחיים".
קנטרוויץ הוסיף: "אני פחות מודאג מהכלכלה. אני חושב שהכלכלה האמריקאית יכולה בהחלט להתמודד עם נפט באזור ה-90-100 דולר. אני קצת יותר מודאג לגבי רמות הריבית ומהחששות של אינפלציה עיקשת, שתכביד על המכפילים של שוק המניות".
קית' בוצ'אנאן, מנהל השקעות בכיר ב-Globalt Investments, נקט בגישה דומה ואמר ל-CNBC כי התחזית קדימה לריבית של הפדרל ריזרב תהיה "הכי פגיעה" אם המלחמה תימשך עוד זמן רב. "אם מחירי הנפט יהיו גבוהים יותר לזמן ארוך יותר, אני חושב שהכל יחזור לציפיות האינפלציה ולפד". בוצ'אנאן הסביר כי אם מדיניות מרסנת תהיה בתוקף למשך זמן רב מאוד, הדבר יחתור תחת הבסיס להרבה מהאופטימיות שנבנתה בשוק לקראת השנה הנוכחית.
שוק החוב האמריקאי
במקביל להתאוששות שנרשמה בשוק המניות האמריקאי אמש, מגמה דומה ניכרה גם בשוק החוב הממשלתי. התשואה לעשר שנים ירדה במעל 6 נקודות בסיס לרמה של 4.32%, בעוד התשואה לשנתיים ירדה בכ-5 נקודות בסיס לרמה של 3.88%. ב-CNBC דיווחו כי הראלי בשוק החוב האמריקאי החזיר חלק מירידות המחירים (ועליית התשואות) שנרשמו ביום שלישי, לאחר מכרז אג"ח מאכזב בגובה 69 מיליארד דולר, במהלכו נרשמו הביקושים החלשים ביותר מאז מרץ 2025. הבוקר, תשואות האג"ח שבות לטפס: התשואה לעשר שנים עולה במעל 4 נקודות בסיס לרמה של 4.37%, בעוד התשואה לשנתיים עולה בכ-6 נקודות בסיס לרמה של 3.94%.
שוקי הסחורות והמטבעות
המשקיעים ברחבי העולם החלו לתמחר אתמול תרחיש של רגיעה במלחמה עם איראן, ואולי אף הפסקת אש. לפי בלומברג, טראמפ אף רמז שלשום על "מתנה" בשווי עצום, הוא לא פירט מהי אותה מתנה, אך ציין כי מדובר במשהו הקשור לזרימת אנרגיה דרך מצר הורמוז. תחילה, מחירי הנפט ירדו בחדות, אך בהמשך חלק ניכר מהירידות נמחק. בסיום היום, המחירים ירדו בשיעור של עד 2%, כאשר נפט מסוג ברנט נסחר סביב 102 דולר לחבית ונפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 91 דולר לחבית.
כאמור, הבוקר, המחירים שבים לטפס ועולים בכ-2%. נפט מסוג ברנט נסחר במחיר של 104 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר במחיר של 92 דולר לחבית. במהלך הלילה, בבלומברג דווח הלילה כי גורמים בממשל טראמפ בוחנים מה תהיה המשמעות של זינוק פוטנציאלי במחירי הנפט של עד 200 דולר לחבית. דובר הבית הלבן אמר בתגובה כי הממשל תמיד מעריך תרחישים שונים, אך הכחיש שנבחן תרחיש שמחירי הנפט יגיעו ל-200 דולר.
דן סטרויבן, המנהל המשותף של מחלקת מחקרי הסחורות הגלובליים בגולדמן זאקס, אמר אתמול ל-CNBC כי תנועות המחירים של הנפט בטווח הקרוב מוּנעות פחות משינויים בתחזית הבסיס - ויותר משינויים בסבירות הנתפשת של תרחישי הקצה הגרועים ביותר. לדבריו, בפועל, הנפט נסחר תחת פרמיית סיכון גאופוליטית, בעוד המשקיעים מגדרים את הסיכון של הפרעות ממושכות ומלאים נמוכים באופן קריטי.
בשוק המט"ח, הדולר, שמשמש נכס "מקלט בטוח", תחילה הגיב בירידה לדיווחים, אך בהמשך היום המגמה התהפכה והוא התחזק בכ-0.2% מול המטבעות בעולם. גם מול השקל, הדולר התחזק אתמול בכ-0.2% ושערו נעמד על 3.11 שקלים. הבוקר, הדולר ממשיך להתחזק ושערו עומד על מעט מתחת לרף ה-3.12 שקלים.
בשוק הסחורות, הזהב חזר להתחזק אתמול, אחרי רצף משמעותי של ירידות בימים האחרונים, וטיפס במעל 2%. עם זאת, הבוקר הוא שוב יורד בקרוב ל-3% ונסחר סביב 4,460 דולר לאונקיה. הוא רחוק בכ-20% מהשיא האחרון שלו בסוף ינואר, שעמד על כ-5,590 דולר.
בבנק ההשקעות גולדמן זאקס אמרו אתמול ל-CNBC כי הנסיגה שנרשמה לאחרונה במחירי הזהב תואמת במידה רבה את הדפוסים ההיסטוריים, וציינו את הציפיות לריבית גבוהה יותר ואת התנודתיות בשוק כגורמים המרכזיים מאחורי הירידה.
בבנק ציינו הם לא חושבים שהירידה מפתיעה, "לאור מסגרת התמחור הקיימת שלנו". דן סטרויבן מסר כי הציפיות לעליית ריבית הכבידו על הביקוש מצד המשקיעים, במיוחד אלו שעושים זאת דרך קרנות סל שעוקבות אחר הזהב, אשר "רגישות מאוד לשינויי ריבית". בכל זאת, בבנק נשארים עם תחזית שורית וצופים שהמתכת היקרה תגיע ל-5,400 דולר עד סוף השנה. התחזית נשענת על רכישות מתמשכות מצד בנקים מרכזיים, בעוד מדינות שואפות לגוון את החזקותיהן עם נכסים בעלי "סיכונים גאופוליטיים ופיננסיים נמוכים יותר", כך לפי הבנק.