ספינת קרב איראנית סמוך למצר הורמוז בעת ''מלחמת המכליות'', אוגוסט 1987 / צילום: Reuters, Ulli Michel
הגיאוגרפיה של מצר הורמוז, שבו נתיבי השיט הם ברוחב שלושה קילומטרים בלבד, מקנה לאיראן יתרון ייחודי בכלכלה העולמית. אך ההיסטוריה שלו מראה שהקרב הנוכחי על המצר הוא רק שלב נוסף במאבק בן מאות שנים על השליטה במוקד הסחר הקריטי.
● לפחות 26 ספינות חצו את הורמוז דרך איראן, חלקן בתשלום
● האינפלציה המפחידה שבדרך: מה מפספסים השווקים ביחס למלחמה
● איראן גילתה את נקודת התורפה של העולם. האם אירופה תשים לזה סוף?
מנהיגים אמריקאים הכירו בסיכונים הנובעים מקרבתה של איראן לנתיב הימי הרבה לפני שהנשיא טראמפ הביע תסכול מכך שמשטר שהוא מכנה "כמעט מובס" מסוגל עדיין לנהל שם לוחמה כלכלית עולמית.
מרקו פולו כתב על יורדי ים נועזים שראה שם
עוד מימי ימי פרס העתיקה ביקשו מעצמות עולמיות בזו אחר זו, לרבות היוונים, העותמאנים והפורטוגלים, לשלוט במצר. הוא היה אחד המקומות העשירים ביותר על פני כדור הארץ משום שדרך מימיו עברו תבלינים, משי ואבני חן מהודו, שיועדו למרכזי מסחר כמו בגדד, והגיעו בסופו של דבר לאירופה. ג'נג חה - יורד ים סיני מהמאה ה-15 - ביקר במצר, ומרקו פולו כתב על יורדי הים הנועזים שראה שם.
בעבר הקרוב יותר, הורמוז והמפרץ הפרסי היוו רוביקון עבור נשיאים אמריקאים, ולעתים הגדירו את מדיניות החוץ שלהם ואת העדפותיהם בנוגע להפעלת כוח צבאי. עשרות שנים לפני שכיהן בתפקיד פוליטי, טראמפ עצמו קרא בפומבי לאמריקה לגלות "עמוד שדרה" במה שנוגע להבטחת הביטחון במפרץ.
אנליסטים אומרים שאיראן כופה עימות בין מדינות סביב מחירי האנרגיה המאמירים, במטרה ללחוץ על טראמפ לצמצם את המלחמה. הורמוז הוא ערוץ הספנות היחיד המקשר כמה מעתודות האנרגיה הגדולות בעולם לביקוש העולמי, ואיראן מקיפה את חלקו הצפוני.
זמן קצר לאחר שהותקפה ב-28 בפברואר, איראן החלה לשגר טילים וכטב"מים לעבר מכליות נפט, ספינות מטען ונמלים כדי להרתיע ספינות מלהפליג לעבר המצר. זוהי אסטרטגיה עתיקה.
"זמן רב לפני שהגיעו המכליות, הורמוז כבר היה בעל חשיבות מסיבה מבנית עמוקה - אותה סיבה שבגינה הוא חשוב גם כיום. זהו שער ימי צר בין משאבים, עושר והעולם הרחב", אמרה לאחרונה ההיסטוריונית ביאנקה נובילו למאזיני הפודקאסט שלה "היסטוריה ללא צנזורה".
הפורטוגלים והעות'מאנים נאבקו על השליטה בהורמוז, ובמאה ה-19 כינו סוחרים אירופאים את האזור "חוף הפיראטים", בגלל תקיפות של שודדים שהגיעו מהקצה הדרומי של המצר, איחוד האמירויות הערביות של ימינו.
המקור של חשיבותו האסטרטגית של האזור בעת האחרונה נעוץ בשנות ה-30, כשתגליות נפט גדולות בערב הסעודית ובבחריין הציתו עניין גיאופוליטי חדש סביב האזור. במשך עשרות שנים, ארה"ב נקטה תפקיד משני באבטחת המפרץ. בתחילה הבריטים טיפלו בכך, ולאחר מכן השאה האיראני, שהיה ידידותי כלפי וושינגטון, שמר על האזור.
הכול השתנה עם המהפכה האסלאמית של איראן שניצתה בשנת 1979. חודשים לפני שאיראנים לקחו דיפלומטים אמריקאים כבני ערובה והיחסים של ארה"ב ואיראן הידרדרו במהירות, הצביעה סוכנות הביון המרכזית (CIA) על סיכון אחר שטומנת בחובה המהפכה האסלאמית, בדו"ח שנקרא "מצרי הורמוז: עורק חיים פגיע".
דוח ה-CIA, שכעת אינו מסווג, ציין מגוון איומים פוטנציאליים על משלוחי נפט גולמי דרך המצר, החל ממוקשים ימיים ועד חבלה באמצעות כלי שיט זעירים מעץ המכונים 'דאו'. "לטרוריסטים בעלי דמיון ותושייה, השוקלים מתקפה על ספינות במצר, יש אפשרויות רבות", מסרה סוכנות הביון.
הנשיא ג'ימי קרטר ניצל את נאום מצב האומה שלו בשנת 1980 כדי לבטא עמדה אמריקאית פרואקטיבית חדשה כלפי האזור, שבמרכזה המצר. "ניסיון של כל כוח חיצוני להשתלט על אזור המפרץ הפרסי ייחשב כמתקפה על האינטרסים החיוניים של ארה"ב", אמר קרטר.
המקרה הכי דומה לימינו: "מלחמת המכליות"
כל נשיא אמריקאי מאז התעמת עם איראן בנוגע לחששות בנוגע לשיט במפרץ, אך רונלד רייגן התמודד עם המקרה הדומה ביותר לסגירת הורמוז של ימינו, במהלך מה שכונה "מלחמת המכליות" בסוף שנות ה-80. איראן ועיראק, אויבות מושבעות, תקפו שתיהן תשתיות נפט והנשיא ארגן ליווי ימי להגנה על משלוחים.
בערך באותה התקופה, הורמוז משך את תשומת ליבו של דונלד טראמפ, שהיה אז יזם נדל"ן בן 41. בשנת 1987 הוא פרסם מכתב פתוח באמצעות מודעות בעיתונים שנפרשו כל אחת על פני עמוד שלם, ובו טען כי ארה"ב צריכה לגלות "עמוד שדרה". טראמפ כתב אז, כפי שמהדהדים כמה מהטיעונים שהעלה בימים האחרונים, כי בעלות ברית כמו יפן וערב הסעודית צריכות לשאת בעלויות ההגנה על משלוחי נפט דרך המפרץ הפרסי. את האזור הזה כינה טראמפ באותם ימים "אזור בעל חשיבות שולית בלבד עבור אספקת הנפט לארה"ב".