נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יונתן בלום
בנק ישראל הותיר היום (ב') את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%. זאת, בהתאם לצפי של האנליסטים ועל רקע המלחמה עם איראן וחוסר הוודאות הביטחונית. הבנק פרסם גם את התחזית המאקרו־כלכלית הרבעונית המעודכנת שלו, במסגרתה חתך את תחזית הצמיחה, לנוכח ההשפעות הצפויות של הימשכות הלחימה.
● רגע אחרי אישור התקציב: האוצר חותך את תחזית הצמיחה ומציג שלושה תרחישים להמשך
בפתח מסיבת העיתונאים שלאחר החלטת הריבית, נגיד בנק ישראל אמיר ירון ציין כי "השבועות האחרונים, מאז תחילת מבצע 'שאגת הארי', לוו בחוסר ודאות גיאופוליטית גבוהה מאוד, והשפעות הלחימה על הכלכלה ניכרות בענפי המשק. במקביל, העלייה במתיחות באזור התבטאה בעלייה באי־ודאות בשוקי העולם ועלייה חדה במחירי אנרגיה. עם זאת, גם בתקופה מורכבת זו המשק מפגין חוסן גמישות ועמידות, כפי שבא לידי ביטוי בשנתיים האחרונות".
"מלחמות, ובעיקר אלו הנמשכות לאורך זמן, מלוות באינפלציה גבוהה ופגיעה משמעותית בתוצר ולעתים אף בשיעורים דו־ספרתיים. פער התוצר בסוף 2025 עמד על 3.4%, והפער המצטבר לאורך המלחמה עומד על שיעור לא מבוטל של כ-8.5%", ציין הנגיד.
באשר לתחזית האינפלציה, מסר הנגיד כי "בחודשים האחרונים ועד ערב המבצע, האינפלציה ירדה לסביבת מרכז היעד ובפברואר נעמדה על 2%. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מדד חודש פברואר לא משקף עדיין את ההתפתחויות הכלכליות, ובפרט את עליית מחירי האנרגיה, ואלו יבואו לידי ביטוי בחודשים הקרובים. בהתאם - העלו החזאים בכחצי אחוז את תחזית האינפלציה השנתית לחודשים הקרובים. כמו כן, הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה לפי התחזיות עלו, אך מצויות בסביבת מרכז היעד. מדובר בעלייה נמוכה יחסית למדינות אחרות, בין היתר, על רקע חשיפה נמוכה יותר של האינפלציה בישראל למחירי אנרגיה בעולם".
הנגיד פירט גם את חלק מהשפעות המלחמה נגד איראן על הפעילות הכלכלית. "הלחימה מול איראן ולבנון והפגיעה בעורף פוגעות בפעילות הכלכלית. בצד הביקוש, נרשמת ירידה בכרטיסי אשראי ובתיירות, ובצד ההיצע נרשמת פגיעה בהיצע עבודה, עקב היעדרויות עובדים ושיבושים בשרשראות האספקה. הירידה באשראי הייתה חדה עם פרוץ המלחמה, ודומה ל'עם כלביא', אך הפעם ההתאוששות איטית יותר, על רקע התארכות המלחמה. סקר הבזק של הלמ"ס הצביע על גורמי פגיעה דומים לעם כלביא, כשמרבית העסקים מציינים שהפגיעה בפעילות נובעת במידה רבה מסגירת מוסדות לימוד ומהיעדרות עובדים. שוק העבודה נותר הדוק ומגבלת היצע העבודה המשיכה להיות הדומיננטית במשק".
באשר לשוק העבודה, הנגיד ציין כי "בפברואר, יחס המשרות פנויות למובטלים נותר גבוה ושיעור המשרות פנויות נוצר יציב. שיעור האבטלה הרחבה בינואר יציב ונמוך ושיעור הנעדרים מעבודה צפוי לעלות בשיעור ניכר, בשל מבצע 'שאגת הארי'. קצב עליית השכר במגזר העסקי שב לעלות, נמצא ברמה גבוהה ועמד בנובמבר-ינואר על 4.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נתון ההבזק לגבי קצב עליית השכר הכללי בדצמבר-פברואר עמד על 4.1% - עלייה בהשוואה לחודשים הקודמים, דבר המצביע על אפשרות לעלייה בקצב הגידול בשכר העסקי".
לגבי תקציב המדינה, הנגיד מסר כי "הממשלה העלתה את יעד הגירעון בגלל ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון ב־32 מיליארד שקל ורזרבה נוספת של 13 מיליארד שקל למקרה התארכות הלחימה", אמר ירון. "בהינתן רמת גירעון מעל 5% ויחס חוב תוצר מעל 70%, רצוי היה להימנע מאישור צעדים מגדילי גירעון כגון תקציבים קואליציוניים והפחתת מסים. אולם, בהינתן התקציב שאושר ועל מנת לחזק אמינות פיסקלית, חשוב לוודא שהרזרבה שאושרה תשמש אך ורק למטרות שלשמן הוגדרה ולא תוסת למטרות אחרות. ככל שהלחימה תמשך וצורכי הביטחון יעלו מעבר לרזרבה, יהיה צורך לעשות התאמות בתקציב 2026 וראוי שאלו יתרכזו בסעיפים שאינם תומכי צמיחה".
הנגיד הוסיף כי "בהסתכלות צופה פני עתיד, קיים אתגר פיסקלי מהותי - בהשוואה לצפי לפני 7 באוקטובר 2023, ההוצאה הביטחונית עלתה ותישאר גבוה. לפיכך, מתעצם האתגר של הממשלה לאתר מקורות שיאפשרו הפחתת יחס חוב־תוצר, לצד תמיכה בצורכי הביטחון וההשקעות הדרושות לתמיכה בצמיחת המשק באופן מתמשך ובראשן שיפור והשקעה בחינוך ותשתיות".
עוד מסר הנגיד כי "המלחמה משפיעה על הפעילות העסקית ועל עסקים קטנים ובינוניים. חשוב שהממשלה תנקוט בצעדי תמיכה, בעיקר בהיבטי נזילות פיננסית. כך, יתאפשר להם לגשר על התקופה ולשוב לפעילות מיד עם תום הלחימה. במימד הסיוע למשקי הבית, יש ערך להקלה בתוכנית החל"ת ביחס לשגרה כתחליף שכר לעובדים שנעדרו. זאת, כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם שעלולה לגרור פגיעה בצריכה ובפעילות העסקית במשק".
הנגיד התייחס גם לשוק המקומי וציין כי "מאז ההחלטה הקודמת, השקל נחלש ב־0.8% מול הדולר אך התחזק ב־1.4% מול האירו. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה מעט ומדדי המניות המקומיים ירדו - אם כי באופן מתון יחסית למגמה העולמית. התחזית המעודכנת שלנו מתכללת את ההתפתחויות מאז פרוץ המערכה, אך אנו מדגישים: מנעד התרחישים שאנחנו ניצבים בפניו גדול במיוחד, ואי־הוודאות סביב כל תחזית היא יוצאת דופן".
באשר להשפעות הרוחביות של המלחמה על הכלכלה הגלובלית, ציין הנגיד כי "בעולם קיימת אי־ודאות גבוהה ביחס להשפעות הצפויות של העימות הצבאי. עומק הפגיעה בתשתיות והפגיעה בשרשראות אספקה עלול להעיב על הצמיחה ולהביא לעלייה חדה באינפלציה. על רקע העימות, מחיר חבית נפט עלה בחדות, תוך תנודתיות, ועמד על כ-113 דולר שיעור שינוי של כ-60 אחוזים. מחירי הגז באירופה עלה ל-55 יורו פר מגהוואט - שיעור שינוי של כ-70%. החוזים העתידיים מצביעים שהשווקים מעריכים שהמחירים ירדו לרמת 84 דולר לחבית עד סוף 2026. בתקופה הנסקרת, הבנקים המרכזיים העיקרים הותירו הריבית ללא שינוי על רקע אי הוודאות והעימות עם איראן. חלה עלייה בציפיות האינפלציה שעלו, כמו גם עלייה בתוואי הריבית המתומחר עבור בנקים מרכזיים רבים".
התחזיות המעודכנות של בנק ישראל
לפי תחזיות חטיבת המחקר, כל עוד הלחימה נמשכת, המצב המיוחד בעורף וגיוס המילואים המוגבר יוסיפו להגביל את הפעילות. בהתאם לכך, בנק ישראל חותך את תחזית הצמיחה לשנה הקרובה.
בתרחיש של הימשכות הלחימה, התוצר צפוי לצמוח בשנת 2026 ב־3.8% (נתון דומה לזה שהציג הבוקר הכלכלן הראשי באוצר) ובשנת 2027 ב־5.5%. זאת, בעוד שרק לפני שלושה חודשים צפו בחטיבת המחקר צמיחה של 5.2%. הגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 5.3 ו-4.4 אחוזי תוצר בשנים 2026 ו-2027, בהתאמה. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות ולעמוד על 70.5 אחוזים בשנים 2026 ו-2027.
שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון הראשון של שנת 2027) צפוי לעמוד על 2.3%. במהלך השנים 2026 ו־2027 הוא צפוי לעמוד על 2.2% ועל 1.8%, בהתאמה. הריבית הממוצעת ברבעון הראשון של 2027 צפויה לעמוד על 3.5%/3.75%.
בין הטיעונים להורדת תחזית הצמיחה, מציינים בחטיבת המחקר כי בתחילת מבצע "שאגת הארי" חלה ירידה של כ-20% בפעילות הכלכלית במשק, ובהמשך נרשמה התאוששות. הנחת היסוד בתחזיות היא שהלחימה תסתיים באפריל. בנוגע לאינפלציה, הציפיות להמשך עלו על רקע סביבת המאקרו העולמית, לרבות התייקרות מחירי האנרגיה בעולם, וכן בגלל סעיף הדיור הגבוה (4.2%) במדד המחירים לצרכן בפברואר. עם זאת, הציפיות עדיין במרכז יעד בנק ישראל (1%-3%) לתקופה של 12 חודשים קדימה. בנוגע לריבית, הוועדה המוניטרית מדגישה כי התוואי ייקבע בהתאם להתפתחות הלחימה, ההשפעות על השקל ופרמיית הסיכון.
במסיבת העיתונאים, הנגיד אמיר ירון ציין כי "תרחיש הבסיס גובש תחת הנחת עבודה שהמבצע והמלחמה בלבנון יסתיימו לקראת סוף אפריל, והשפעתו הכלכלית הישירה תימשך כל עוד המלחמה נמשכת. התחזית מאופיינת ברמה גבוהה של אי־ודאות, הן ביחס למשך הלחימה ולרמת הסיכונים הגאופוליטיים, כפי שיבואו לידי ביטוי בפרמיית הסיכון, בשער חליפין, במחירי אנרגיה ובהשלכות אלו על פעילות המשק.
תגובות האנליסטים
יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות, התייחס למתווה הריבית העתידי, וכתב כי "השפעת 'שאגת הארי' בולטת בשלב הזה בהרבה מהתימחורים שבנק ישראל רואה בשוק. אך עם זאת, המידע על הפעילות הכלכלית עצמה עדיין חסר ברובו. ובקצב שבו הדברים זזים, כנראה שנמשיך להיות במצב הזה עוד מספר חודשים. על הרקע הזה, ציפיות השוק להורדה נוספת המשיכו גם הן להתמתן בשבועות האחרונים, בין היתר בתגובה להתמתנות הציפיות האמורות, בעולם. ובשלב הנוכחי, אלה מביעים ספק רב אם נראה בכלל הורדת ריבית בחצי השנה הקרובה. עם זאת, נציין שהנתונים הכלכליים שכן פורסמו בחודשים האחרונים הצביעו על חזרה מהירה מאוד לשגרה, אחרי הפסקת האש בעזה. ובמובן הזה, יציבות ביטחונית מקומית, בטח עם נורמליזציה של מחירי האנרגיה בעולם, יאפשרו להערכתנו חזרה גם לתוואי ריביות יורד במהרה לאחר מכן".
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, ציין כי למרות הערכות בנק ישראל לגבי הסיכון המוגבר לעלייה באינפלציה, הוא עדיין צופה הורדות ריבית בשנה הקרובה. שפריר מסר כי "בנימה 'יונית' יותר - בניגוד למגמה באירופה ובבריטניה, חטיבת המחקר בבנק ישראל צופה עדיין 1-2 הורדות ריבית בשנה הקרובה ורמת ריבית של 3.50-3.75% בעוד שנה - מעט מתחת לציפיות השוק.
שפריר הוסיף כי "כמענה לשאלת אחד העיתונאים 'האם בנק ישראל יכול להוריד ריבית, בזמן שבנקים בעולם יעלו ריבית'? - הנגיד אמר כי 'אנחנו נמצאים בסייקל מאד שונה מהבנקים המרכזיים בעולם', והדגיש כי הריבית בישראל גבוהה יחסית לריביות בעולם. לפיכך, הנגיד ציין כי ייתכן כי הריבית עוד תרד 1-2 פעמים, במידה וההתפתחויות באינפלציה יהיו בהתאם. עם זאת, הנגיד הדגיש כי 'זו אינה הבטחה' וכי אי־הוודאות גדולה מאוד, כך שהבנק יקבל את החלטות הריבית בהמשך, בהתאם לנתונים".
גם משרד האוצר חתך את תחזית הצמיחה
הכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון פרסם הבוקר (ב') שלושה תרחישי צמיחה מעודכנים ונמוכים יותר, לנוכח התמשכות הלחימה באיראן ובלבנון.
לפי אותם תרחישים, אם המלחמה באיראן תסתיים באמצע אפריל ובלבנון בסוף אפריל, התוצר יירד ל-3.8%; אם המלחמה באיראן תסתיים באמצע אפריל, אך בלבנון היא תסתיים בסוף הרבעון השני של השנה, התוצר יתייצב על 3.5%; ובתרחיש אחרון, אם המלחמה באיראן תסתיים בסוף אפריל, והמלחמה בלבנון בסוף הרבעון השני, התוצר יעמוד על 3.3%. בהתאם לכך, הכלכלן הראשי שינה גם את תחזית הצמיחה לשנת 2027, שצפויה להסתכם בין 5.3% ל-6.1%.
עם פרוץ אירועי "שאגת הארי" והלחימה בלבנון ולקראת עדכון תקציב 2026, ההערכה הראשונית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חזתה פגיעה מתונה של כ-0.4 נקודות האחוז בתוצר של שנת 2026, מה שהוביל לעדכון תחזית הצמיחה השנתית מ-5.2% ל-4.8%.