ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
ראש הממשלה בנימין נתניהו מתערב במחלוקת סביב מתווה החל"ת, על רקע לחצים גוברים מצד המגזר העסקי ואיומים מצד איגוד לשכות המסחר להפעיל לחץ ציבורי על חברי הממשלה. עם זאת, ההתערבות של נתניהו מגיעה לאחר שהחוק כבר עבר בקריאה שלישית, רגע לפני יציאת הכנסת לפגרה - כלומר, בשלב שבו מרחב התמרון לשינויים מצטמצם משמעותית.
כאינדיקציה נוספת למגבלות ההתערבות של נתניהו, אפשר היה לראות גם בתזמון ובטון ההודעה שיצאה מהאוצר, בשעה חריגה, סמוך ל-1 בלילה, שעה אחרי שרה"מ "נכנס לאירוע". בניגוד לניסיון לשדר פתיחות לבחינה מחודשת, בהודעת האוצר הודגש כי המתווה כבר אושר בכנסת ויצא לדרך, ללא כל אזכור לאפשרות לפתיחתו מחדש.
● מאז אישור מתווה החל"ת: כ-10 אלף נרשמו כדורשי עבודה בתוך שבוע
● סקר גלובס: 1 מכל 4 ישראלים מעיד שלא יעמוד בתשלומים הקבועים
● מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי
אמש התקיימה פגישה דחופה בין נתניהו, שר הכלכלה ניר ברקת ונשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן. במוקד הדיון עומד הפער המרכזי במתווה: בעוד עובדים במגזר הציבורי זכאים לחל"ת מהיום הראשון, עובדים במגזר הפרטי נדרשים לצבור רצף של עשרה ימי היעדרות כדי להיות זכאים לתשלום.
הדיון התקיים בסמיכות להצבעה הצפויה על המתווה בממשלה, שנקבעה בשל הצורך באישור מיידי. בתוך כך, נתניהו התחייב להתערב אישית ולזמן הבוקר (ג') פגישה דחופה עם שר האוצר, במטרה להביא לתיקון הפערים ולגבש פתרון מוסכם.
הפחד מפיגוע אלקטורלי
ברקע, באיגוד לשכות המסחר החריפו את הטון ואיימו להפיץ קמפיין ציבורי שיכלול את שמותיהם ותמונותיהם של שרים וחברי כנסת שיתמכו במתווה הקיים - מהלך שתואר על ידי גורמים כ"פיגוע אלקטורלי". בעקבות פניית ראש הממשלה, האיגוד הודיע למעסיקים להימנע בשלב זה מהפצת האיגרת שתוכננה להישלח לעובדים.
תורג'מן בירך על ההתערבות ואמר כי הוא "מודה מקרב לב לראש הממשלה על שנאות להיכנס לעובי הקורה", והוסיף כי האיגוד ימשיך לפעול עד להשגת שוויון מלא בין עובדי המגזר הפרטי והציבורי. לדבריו, עד שעות הצהריים צפויה להישלח הודעה נוספת למעסיקים לגבי צעדים אפשריים בהמשך.
מתווה החל"ת הנוכחי גובש במשרד האוצר על רקע הפגיעה בפעילות המשק מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", במטרה לספק רשת ביטחון לעובדים שנעדרו מעבודתם. ואולם, כבר עם פרסומו עורר המתווה ביקורת חריפה מצד ארגוני המעסיקים, שטענו לאפליה מובנית בין המגזר הציבורי לפרטי. בעוד שבמגזר הציבורי הוחלה זכאות מיידית לחל"ת, במגזר הפרטי נקבע תנאי סף של עשרה ימי היעדרות רצופים - תנאי שלדברי המעסיקים אינו משקף את דפוסי העבודה בפועל בתקופת חירום. מאז הלכו וגברו הלחצים, שכללו פניות לממשלה, התבטאויות פומביות ואיום בקמפיין ממוקד נגד מקבלי ההחלטות, עד להתערבות הישירה של ראש הממשלה.
כעת, עיני המגזר העסקי נשואות לפגישה המתוכננת הבוקר, שבכוחה לקבוע אם מתווה החל"ת יעבור התאמות - או שגל הלחץ הציבורי רק בתחילתו.