נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי
אור ירוק מבית המשפט להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים: שופטת המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א, סיגל יעקבי, קבעה לפני פסח, כי דנקנר לא יצטרך להעביר 7% מתוך הסכום בגובה 5 מיליון שקל שהתחייב לשלם לבנקים לטובת פקדון בנאמנות עבור התובע בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדו בפרשת "הנפקת החברים".
● עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה
השופטת יעקבי קבעה, כי החובה המוטלת על דנקנר להפקיד את החלק היחסי מכל תשלום שהוא מבצע לבנקים לטובת התובע המייצג מתייחסת רק לתשלומים שמקורם בכספי ירושה מהעזבון של אביו המנוח, יצחק דנקנר. ככל שנכסים נוספים של דנקנר ישמשו בעתיד כבטוחה להסדר שלו עם הבנקים, ובהם אחזקותיו בחברת הפודטק שייסד, חושן, הרי שגם לגביהם תידרש הפקדה של 7% לטובת התובע הייצוגי. זאת, בהתאם להסכמות שאליהן הגיעו דנקנר והתובע הייצוגי לפני כשנה.
"התשלום שביצע הנתבע (דנקנר - ע"ג) בסך 5 מיליון שקלים בהתאם להסדר החוב וכן כל תשלום שהוא מתעתד לבצע בהתאם להסדר החוב עם הבנקים... מבלי לשלם לתובע המייצג במקביל חלק יחסי מהתשלום בהתאם ליחס הפרי-פאסו שנקבע במסמך ההסכמות, אינם מהווים הפרה של מסמך ההסכמות, זאת כל עוד התשלומים אינם מבוצעים מתוך 'הזכויות' או מכספי מימוש 'הזכויות הנוספות' כהגדרתן במסמך ההסכמות", כך קבעה השופטת יעקבי.
נפרעו 104 מיליון שקל - מתוך הסדר חוב של 180 מיליון
בינואר האחרון חתם דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, על עדכון חדש להסדר החוב שאליו הגיע עם הבנקים ב-2016. לפי ההסדר החדש, דנקנר התחייב להעביר לבנקים תשלום של 5 מיליון שקל במזומן, ובנוסף שיעבד את זכויותיו על נכסים המגיעים לו על-פי צוואת אביו. הנכס המרכזי הוא בית השנהב בירושלים.
עד כה פרע דנקנר כ-101 מיליון שקל מתוך סכום של 180 מיליון שקל שאותם התחייב להחזיר במסגרת הסדר החוב עם הבנקים. הכספים שהחזיר דנקנר עד היום כוללים ריביות בגובה 20 מיליון שקל, שאותן שילם על סכום ההסדר הכולל, כמו גם את התשלום האחרון בגובה 5 מיליון שקל. משכך, לדנקנר נותרו לפרוע 90 מיליון שקל לפי ההסדר. ההסדר נחתם מול שישה בנקים - הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, קרדיט סוויס ובנק אגוד, אשר להם היה חייב דנקנר למעלה מ-500 מיליון שקל בגין הלוואות שהעניקו בעבר לשתי החברות הפרטיות שדרכן שלט באי.די.בי.
התביעה הייצוגית בהיקף של 50 מיליון שקל נגד דנקנר הוגשה ע"י אריה רהב, בעל מניות באי.די.בי, ועוסקת בפרשה שבה הורשע בהרצת מניות סביב ההנפקה של הקונצרן ב-2012. אי.די.בי גייסו אז 321 מיליון שקל מאנשי עסקים המקורבים לבעל השליטה. דנקנר ושותפו לשעבר, איש שוק ההון, איתי שטרום, ריצו עונשי מאסר בפרשה. שטרום הגיע להסדר פשרה נפרד בתביעה הייצוגית, שבמסגרתו שילם 7.5 מיליון שקל, והתביעה מוסיפה להתנהל כיום מול דנקנר.
באפריל 2025 אישרה השופטת יעקבי את ההסכמות בין רהב, המיוצג ע"י עוה"ד סיני אליאס ואיתן חיימוביץ', לבין דנקנר, המיוצג ע"י עוה"ד ניר כהן, אמיר בן-ארצי ושירלי יפרח-אזור, ולפיהן הוטלו עיקולים על נכסיו של דנקנר. זאת, במטרה להבטיח כי יוכל לשלם לתובעים אם התביעה נגדו תתקבל. לפי ההסכמות שאושרו, גובה העיקולים הופחת מ-50 מיליון שקל ל-20 מיליון שקל והתשלומים שיבצע דנקנר יחולקו כך ש-93% מהם יועברו לבנקים ו-7% לתובע הייצוגי.
דנקנר: "נזקים עצומים ובלתי הפיכים"
בתגובה להסדר החדש עם הבנקים שיגרו עורכי הדין של רהב מכתב לדנקנר בו איימו לנקוט נגדו הליכי חדלות פירעון אם לא יפקיד בנאמנות 7% מהסכום ששילם לבנקים. דנקנר השיב באמצעות עורכי דינו, כי ההסכמות לגבי העיקולים חלות רק לגבי כספים שיקבל דנקנר בהתאם לצוואת אביו. דנקנר פנה בנושא לביהמ"ש, ובתצהיר שהגיש כתב: "אין להכביר מלים על הנזקים העצומים והבלתי הפיכים שיגרמו לי מהטענות והדרישות המופרכות וחסרות היסוד שנכללו במכתב".
החלטתה של השופטת יעקבי קיבלה, כאמור, את עמדת דנקנר ועמדה על כך שאין מניעה כי דנקנר יעביר לבנקים תשלומים שוטפים מבלי להפריש את החלק היחסי לתובע המייצג - ובלבד שלא מדובר בסכומים שמקורם בנכסי העזבון או באחזקותיו בחושן, ככל שאלה ישמשו בהמשך כבטוחה מול הבנקים. לצד זאת, ביהמ"ש קבע, כי היה על דנקנר לעדכן את עורכי דינו של רהב בהסדר החדש עם הבנקים.