הגבלות על שימוש בדלק בבריטניה / צילום: Reuters, Jacob Hughes/Sipa USA
המתח החריף שבין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבין הממשלות באירופה המשיך להסלים בימים האחרונים סביב המהלך האיראני לחסימת מעברן של מיכליות נפט דרך מצר הורמוז.
בפוסט שפרסם טראמפ בשבוע שעבר ברשת החברתית שלו, Truth Social, כתב הנשיא: "לכל המדינות שלא מסוגלות להשיג דלק סילוני בגלל מצר הורמוז, כמו בריטניה, שסירבה להתערב בחיסול הצמרת האיראנית, יש לי הצעה בשבילכן: דבר אחד - תקנו מארה"ב, יש לנו הרבה; דבר שני, תבנו קצת אומץ באיחור, לכו למצר הורמוז, ופשוט קחו אותו. תצטרכו להתחיל ללמוד איך להילחם בעצמכן, ארה"ב לא תהיה שם כדי לעזור לכם יותר, בדיוק כמו שלא הייתם שם בשבילנו".
● הדרכים המפתיעות שבהן מלחמות שינו מדינות
● הודו דיווחה על עסקה גדולה עם איראן, לראשונה מזה 7 שנים
טראמפ, אשר העימות שלו עם אירופה הוביל גם לאיום מצידו לעזוב את ברית נאט"ו, הזהיר אפוא ממחסור בנפט באירופה כתוצאה מהאיום האיראני לפגוע במיכליות המעבירות 21 מיליון חביות נפט ביום דרך המצר המחבר בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי. אלא שבניגוד לרושם שנוצר מדברי טראמפ, האירופאים אינם הנפגעים המרכזיים מחסימת המצר האחראי לכ־20% מאספקת הנפט העולמית. למעשה, האיום האיראני לפגוע במיכליות החוצות את המצר מוביל אמנם לעליית מחירים המורגשת גם באירופה, אך לא למחסור בנפט. הכתובת העיקרית למחסור כזה מצויה דווקא באסיה.
תלות כמעט מלאה במצר הורמוז
80% מהנפט העובר דרך מצר הורמוז מגיע לסין, יפן, הודו, קוריאה הדרומית, וייטנאם, תאילנד, הפיליפינים ובנגלדש. חלק מהמדינות הללו כבר פועלות לצמצם את השימוש בנפט, כולל על ידי עידוד האזרחים לצמצם את השימוש ברכב ולהפחית את מספר ימי העבודה. בחלק ממדינות האזור חוששים שעד סוף החודש יורגש בהן מחסור ממשי בדלק.
החשש מורגש במיוחד במדינות שלא נערכו מראש לקטיעה באספקה החיצונית של הנפט, מסביר ד"ר עילי רטיג, מרצה למדעי המדינה ומומחה לגיאופוליטיקה של אנרגיה באונ' בר־אילן, המשמש גם כחוקר בכיר במרכז בגין־סאדאת. בסרי לנקה, הנשיא הכריז על יום רביעי כיום חופשה עד להודעה חדשה כדי לחסוך בדלק. במקביל הוכנסה מכסת תדלוק: 15 ליטר בשבוע לנהג פרטי. "עלינו להתכונן לגרוע, אך לקוות לטוב", הוא אמר.
במיאנמר הולכים עוד צעד קדימה: שם חלה איסור נהיגה לפי ימים, בהתאם לספרה האחרונה במספר הרישוי - זוגית או אי־זוגית. בפיליפינים הוכרז מצב חירום אנרגטי, פקידי ממשל עברו לשבוע עבודה בן 4 ימים ושירותי המעבורות צומצמו. בבנגלדש סגרו אוניברסיטאות לחופשה מוקדמת כדי לחסוך חשמל, והחשכות הפכו לחלק מהשגרה.
מחירי הדלק בהונג קונג ממשיכים לזנק: מחיר ליטר בנזין עומד כעת על יותר מ־32 דולר הונג קונגי - שווה ערך לכ־13 שקל לליטר. מבחינה זו, הונג קונג הייתה היקרה בעולם גם לפני המלחמה, בגלל מסים גבוהים ועלויות קרקע, אבל עכשיו המצב הגיע לרמות שגורמות לנהגים לנסוע עד לשנג'ן שבסין - שם הדלק עולה שליש מהמחיר - רק כדי למלא מיכל.
בחלק ממדינות אסיה מקווים כעת כי סין או יפן, המחזיקות ביכולות זיקוק גבוהות, ייחלצו לעזרתן. ואמנם, יפן מייבאת 95% מהנפט שלה דרך מצר הורמוז, אך ברשותה מאגרים אסטרטגיים האמורים להחזיק אותה ל־240 יום קדימה - כמו גם תעשיית בתי זיקוק עצמאית. גם סין אינה סובלת בשלב זה ממחסור בנפט ואף נהנית ממאגרים אסטרטגיים המאפשרים לה למשוך לפחות 200 ימים ללא אספקה מהורמוז. לצד סין, מוקדים נוספים של בתי זיקוק באסיה מצויים בהודו, קוריאה הדרומית וסינגפור.
בטווח הקצר, מדינות אסיה עשויות להתקשר בעסקאות עם איראן כדי שזו תתיר למיכליות הנפט להגיע אליהן. ביום שאחרי המלחמה, רטיג מעריך כי באסיה יבקשו לגוון את מקורות הנפט שלהם כדי להסתמך פחות על המפרץ הפרסי. פתרונות עשויים לכלול את רוסיה, אמריקה הלטינית - וגם פרויקטים שהוקפאו בזמנו באפריקה, וכעת עשויים לחזור לשולחן.
עליית מחירי הנפט מורגשת גם במזרח התיכון. במצרים לדוגמה, שנשענת בכבדות על נפט מיובא, הודיעו על סגירת חנויות ומסעדות ב־21:00, עמעום פנסי רחוב, מעבר של עובדי ממשל ליום מהבית, וקיצוץ בקצבאות הדלק של הממשלה בכמעט שליש. גם פרויקטים ממשלתיים גדולים הואטו, ומחירי הדלק והתחבורה הציבורית עלו.
אוסטרליה לתושבים: אל תשתמשו ברכב
גם אוסטרליה בבעיה אחרי שסגרה את רוב בתי הזיקוק שלה בעשור האחרון מתוך מחשבה כי יהיה זול יותר עבורה לקנות דלקים ממדינות שכנות. כעת, עם רק שני בתי זיקוק שנותרו, ואשר מספקים מענה ל־20% מצרכי הכלכלה המקומית בלבד, אוסטרליה צופה כי עד סוף החודש תתחיל לחוות מחסור בדלק. בינתיים, שתי מדינות אוסטרליות כבר החלו להציע תחבורה ציבורית חינם כדי לצמצם את השימוש ברכב הפרטי על רקע יוקר הדלק: ויקטוריה תפעיל בחינם רכבות, חשמליות ואוטובוסים במהלך אפריל, וטסמניה תעשה את אותו הדבר לאוטובוסים ומעבורות עד סוף יוני, כולל אוטובוסים של בית ספר.
רק 12% מהנפט במזרח התיכון מגיע לאירופה
ומה קורה באירופה? רק כ־12% מהנפט של היבשת מגיע מהמזרח התיכון, חלקם מערב הסעודית הממשיכה לייצא כמיליון חביות ביום באמצעות צינור העובר דרך תעלת סואץ. אירופה אף רוכשת דלקים מזוקקים מהודו, אשר מקורם בנפט רוסי. גם מחסור בגז נוזלי אינו מורגש כרגע שכן רק איטליה, בלגיה ובמידת מה פולין מייבאים גז כזה מקטאר - ואף לו יש תחליף בדמות ייצור חשמל.
המחיר שמשלמת אירופה נוגע, כאמור, בעיקר לעלייה במחירים - בין היתר כי בתי זיקוק רבים ביבשת נסגרו בשנים האחרונות מסיבות סביבתיות והביקוש לתזקיקים מעבר לים עלה. "נפט הוא מוצר גלובלי, אז ברגע שהמחיר עולה במקום אחד, אז המחיר העולמי עולה וכולם משלמים יותר", מסביר רטיג. "ברגע שלמדינה אחת חסר נפט היא תנסה לקנות אותו ממקום אחר דרך בורסת הסחורות וזה יעלה את המחיר לכולם".
בינתיים, חמש מדינות - גרמניה, איטליה, ספרד, פורטוגל ואוסטריה - שלחו בסוף השבוע האחרון מכתב משותף לנציבות האירופית בדרישה להטיל מס מיוחד על רווחי חברות האנרגיה, בדיוק כפי שנעשה ב־2022 לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה.
במקביל, חלקן החלו כבר לנקוט בצעדים. בגרמניה מחירי הדלק חצו לאחרונה את רף ה־2.2 אירו לליטר והדיזל נסק ל־2.1 אירו. בניסיון להיאבק בעליות המחירים, הציגה הממשלה חוק בזק המאפשר לעדכן את המחירים בתחנות הדלק פעם ביום.
ביוון הוחלט על הכנסת 61 מוצרים ל"סל בסיס" שיהיה מוגן מפני העלאות מחירים ספקולטיביות למשך חצי שנה. הממשלה תקבע את שיעור ההתייקרות המותר לפי המחירים הממוצעים ב־2025 והרווח של הסופרמרקטים על מוצרים אלו. במקביל, הוחלט כי תחנות דלק לא יוכלו לגבות יותר מ־12 סנט לליטר מעל מחיר הרכישה של הדלק.
בספרד, הממשלה בוחנת איסור על פיטורים בשל עלויות אנרגיה, כמו גם איסור על פינוי מדירות שכורות ומענקים לתושבים לטובת חימום או הוצאות חשמל גדלות.
בבריטניה, משקי בית בעלי הכנסה נמוכה המשתמשים בנפט לחימום יהיו זכאים לחבילת סיוע, שעלותה הכוללת עומדת על 53 מיליון ליש"ט.