בשבועות הקרובים צפויה האקדמיה הצעירה למדעים לפרסם את הדוח העדכני ביותר בסדרת דוחות שבוחנים את מצב המדע מאז 2023 ולאורך מלחמת "חרבות ברזל". האקדמיה הצעירה היא גוף שייסדה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ב־2012 וחברים בו חוקרים מצטיינים בתחילת דרכם, אך בסקר האחרון השתתפו חוקרים בכל הדרגות, ואפילו יש בו הטיה לבעלי הקביעות (68% מתוך 739 המשיבים).
● ספסל במקום קליניקה: היוזמות העירוניות שמנסות למנוע את המשבר הנפשי הבא
● מבירוקרטיה לניתוחים פלסטיים: הדרכים המפתיעות שבהן מלחמות משנות מדינות
● היא קוראת לעצמה "ברבי ביוטק" ומחוללת סערה בזירת המדע: הכירו את היזמת שרוצה לערוך עוברים
נתוני הסקר, שהגיעו לידי גלובס, מציירים מצב עגום. המשתתפים דיווחו על מצב רעוע ברמה הרגשית והכלכלית, ועל פגיעה מתמשכת בהשקעות במדע ובשיתופי־פעולה בינלאומיים. גם התפוקה המדעית ירדה, וזאת עוד לפני שהמאמרים שלהם נשפטים בידי עמיתיהם בעולם באופן שנראה מפלה. מספר השוקלים עזיבה נמצא בעלייה.
"הנבואות מ־2023 התממשו"
"אחד הנתונים המעניינים הוא שהבעיות שניבאו הנסקרים ב־2023 התממשו במידה רבה ב־2025, ואז ב־2025 ניבאו שהמצב יהיה רק יותר גרוע", אומר פרופ' דניאל סודרי, מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, חבר האקדמיה הצעירה וממחברי הדוח. "ב־2025 היינו בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", וזו בינתיים נגמרה פחות או יותר, אך בינתיים התחילה המלחמה עם איראן.
"האקדמיה תלויה באופן לא פרופורציונלי בחו"ל. אין משק אוטרקי לאקדמיה, והמימוש של הקשרים הבינלאומיים הולך ונהיה יותר קשה. למצוא שופטים למאמרים או בקשות מענק של ישראלים, או מי שיזמינו ישראלים לכנסים - כל זה מאתגר יותר מאי פעם.
"כמה דוחות שנערכו בשנה האחרונה, בשיטות שונות, מראים אותה מגמה, וכחוקר, כשאני רואה מגמה דומה, אני מבין שזה נכון".
יו"ר האקדמיה הצעירה, פרופ' אסף שוורץ, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מוסיף: "אספנו מאות סיפורים. באחד הקיצוניים שבהם, סקירת המאמר נפתחה ב'מאמר זה נכתב בתל אביב, רק 500 קילומטר מזירת רצח העם בעזה', אף שלא היה שום קשר בין עזה למאמר. אבל יש גם כאלה שפשוט לא עונים ואי אפשר לדעת ממה זה נובע. קשה לגייס את החוקרים הצעירים שהיו השגרירים שלנו, לספר לעולם שלא הכול שחור או לבן. היום מגייסים מעטים מהודו או מסין, וכמעט לא ממקומות אחרים, וקשה יותר לגייס את הטובים ביותר".
פרופ' יוסי שפיגל, מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א, מחדד שהמצב הזה נמשך למרות שהמלחמה בעזה לכאורה הסתיימה. "אנשים לא מפתחים תדמית לפי מה שקראו בעיתון באותו בוקר. אחד אומר לשני ומשם זה מתגלגל וכבר לא כל כך זוכרים מדוע, אך מבינים היטב שקשר עם ישראלים זו בעיה. יהיה קשה מאוד לתקן זאת שנים קדימה. לפעמים אפילו לא נעים לי לשאול חברים במדינות אחרות אם ירצו לארח אותי לסמינר. אני לא רוצה לשים אותם במצב לא נעים מול קולגות או מולי כשיצטרכו לומר לא.
"אני לא יודע איך מישהו עובד עכשיו בכלל, עם החרדות והילדים הקטנים, ובוודאי שבמילואים. כדי להגיע לרעיונות מחקריים צריך שהשאלה המחקרית תלווה אותך כל היום, בארוחה ובנסיעה ובמקלחת. המלחמה מקרקעת אותנו ליומיום. היא לא מאפשרת לנו את החשיבה הרציפה שדרושה כדי לעשות מדע".
"חלק מהעזיבות הן שקטות"
שפיגל מספר על עזיבות רבות במוסדות המחקר. "סיפרו לי על מחלקה שאיבדה 15% מהצוות שלה מאז 2023. גם אצלנו בפקולטה לכלכלה בת"א היו עזיבות רבות. חלק מהעזיבות הן שקטות - מישהו שהאריך שבתון לעוד שנה, או שמחזיק משרה בשני מוסדות, כאן ושם, ובפועל נמצא רק שם". עם זאת, הוא אומר, הוא אינו מרגיש עדיין את הבעיה בפרסומים ובמענקים, "אולי כי בכלכלה יש לישראל מעמד מיוחד והתחום מלא ביהודים, אבל גם כי אלה תהליכים שלוקחים שנים. אני מקווה שבעתיד לא נרגיש אותם".
האם אפשר לשנות את התמונה? לפי הדוח, הפתרונות המועדפים על חוקרים כוללים חיזוק המימון למחקר, תמיכה בשיתופי־פעולה בינלאומיים והגדלת המשאבים להזמנת חוקרים מחו"ל. אלא שלדברי סודרי ושוורץ, לא מורגש מאמץ משמעותי של הממשלה לטפל בנושא. "אנחנו רואים ניסיונות של הות"ת, או של קרן הנדיב, לתת מענקים ולהביא לכאן חוקרים גם לתקופות קצרות", אומר סודרי. "אנחנו לא רואים פעילות של משרד החינוך או של הממשלה. אין חשיבה אסטרטגית ואף אחד לא מתייחס למניעת הפגיעה באקדמיה כיעד".
בתחום אחד שהממשלה סימנה כיעד כבר ב־2019 וגיבשה לגביו תוכנית, חברות ביו-קונברג'נס המשלבות ביולוגיה והנדסה, כבר רואים פירות. האם יחס דומה לאקדמיה כולה יוכל להעלות אותה חזרה על המסלול?
1ההשקעה הלאומית במדע ירדה
לפי דוח האקדמיה הלאומית למדעים, שפורסם בפברואר השנה, ההשקעה הלאומית במו"פ אקדמי בישראל היא הנמוכה ביותר ב־OECD ועמדה ב־2023 על כ־1.56 מיליארד דולר. מדובר בירידה ביחס לשנים קודמות, ולמעשה היא דומה להוצאה ב־2013. במחירים מנורמלים, ההשקעה ירדה בעשור שהסתיים ב־2023 בשיעור של כ־,4% בעוד שבמדינות OECD נרשמה בממוצע עלייה של כ־20%.
2המלחמה מורגשת בכיס
אחד הנתונים שבהם בולט השינוי לרעה בין 2023 ל־2025 הוא המצב הכלכלי של הנסקרים. ב־2023, כ־7.7% דיווחו שהמלחמה פוגעת במצבם הכלכלי, ואילו ב־2025 שיעורם זינק ל־17.6%. באופן לא מפתיע, לדרגה ולקביעות הייתה השפעה מובהקת. מרצים בדרגות פחות בכירות לפעמים משלימים שכר בעבודות פרילאנס כמו הרצאות, שחלקן נעלמו במלחמה. במקביל, היה להם קשה יותר לקבל תקנים מלאים או חלקי משרה.
3מתקשים לגייס סטודנטים בינלאומיים
הנסקרים של האקדמיה הצעירה התבקשו ב־2023 וב־2025 לציין עד כמה נפגעו שיתופי־הפעולה האקדמיים בסולם של 1־5 ועד כמה הם חוששים שייפגעו בעתיד. ב־2023, הם דיווחו על רמות גבוהות של ביטולי ביקורים אקדמיים בארץ וקושי בגיוס סטודנטים בינלאומיים, ועל רמות בינוניות אך מדאיגות של ביטולי הזמנות חוקרים ישראלים לחו"ל והצעות למחקר בינלאומי משותף. הם גם דיווחו אז על הטיה בינונית בשיפוט עמיתים ובקבלת מענקים. ב־2025 נראה שהמצב החמיר, אך לא בעוצמה החזויה. כיום, חוקרים צופים שהמצב יחמיר עוד יותר.
4יותר חוקרים מוכנים לעזוב
בסקר האחרון ניכרת עלייה במספר החוקרים שמוכנים לעזוב, אם כי עדיין הרוב אינם מעוניינים בכך. הנטייה לעזוב גבוהה יותר בקרב צעירים מבטיחים ללא קביעות שיכולים לקבל הצעות ממוסדות מובילים. הכוונות לעזוב אינן בגדר כוונה בלבד, כפי שהראה מחקר של פרופ' איתי אטר, פרופ' ניתאי ברגמן ודורון זמיר מאוניברסיטת ת"א, שבחן את יחס ההגירה של משכילים.
לפי המחקר, מגמת ההגירה השלילית זינקה ב־2023-2024 (השנים האחרונות שיש לגביהן נתונים). ב־2024 איבדה ישראל 7.7 אלף בעלי תואר ראשון (מספר העוזבים בניכוי מספר החוזרים), בהשוואה לכ־3,000 בשנה ב־2021־2022. מערכת הבריאות לבדה איבדה ב־2024 יותר מ־320 רופאים ו־1,300 מהנדסים. רוב העוזבים הם מתחת לגיל 40, כלומר מדובר באובדן "שנות עבודה" לא פרופורציונלי.
5מספר הפרסומים הולך ופוחת
בדוח מצב המדע של האקדמיה הלאומית למדעים, שפורסם בפברואר השנה, הוצג גרף שמראה את הירידה הדרמטית במספר הפרסומים של חוקרים ישראלים. הנתונים, שהיו מעודכנים ל־2022, הראו ירידה ממקום 20 ל־37 בפרסומים מדעיים לנפש. הם מעידים על מגמה ארוכת טווח, וזאת עוד לפני שהם מגלמים את השפעות המלחמה.
בדוח הנוכחי, של האקדמיה הצעירה, המשיבים דיווחו על ירידה של 25% במספר המאמרים שהם שלחו לפרסום בהשוואה לשנה שקדמה לאירועי ה־7 באוקטובר. הנתון הזה מעיד על ירידה בתפוקה המדעית, שיכולה לנבוע מירידה בתקציבים, בפניות רגשית ולוגיסטית נמוכה יותר לעבודה, בירידה בהזמנות לשיתופי־פעולה עם חוקרים מחו"ל והשתתפות בקונסורציומים, ואולי במידה פחותה גם הערכה מראש כי המאמר ישפט לחומרה.
6נקודת אור: ישראל מסתמנת כמובילה באחד מתחומי המדע המובילים
תעשיית ההייטק הישראלית ככלל נפגעה מהמלחמה פחות מהאקדמיה, אבל מה לגבי הייטק שמבוסס על מדע עמוק, כמו תחום הביו-קונברג'נס, שילוב בין ביולוגיה להנדסה? תחום זה סומן ב־2019 על ידי רשות החדשנות ופורום תל"ם כבעל יתרון יחסי ישראלי שראוי להשקעה, וכאן דווקא יש מקום להתעודד.
במסגרת תוכנית הביו-קונברג'נס של ישראל תוקצבו פרויקטי מחקר, תשתיות, חברות והכשרת כוח אדם בכ־550 מיליון דולר בשנים 2019־2025, מהם כ־276 מיליון בשלוש השנים האחרונות. במקביל להשקעה הלאומית, זרמו לתחום הזה מהשוק הפרטי יותר מ־600 מיליון דולר נוספים באותן שלוש שנים. מספר החברות הפעילות בתחום זה צמח מכ־80 בתחילת התוכנית לכ־186 היום.
