אלי משה, מנכ''ל בינת דאטה סנטרס / צילום: באדיבות בינת דאטה סנטרס
אישי: בן 58, נשוי + 4, גר בשילת
מקצועי: מנכ"ל בינת דאטה סנטרס, שמקימה מרכזי נתונים תת-קרקעיים
ילדות ומשפחה: נולדתי וגדלתי ברמת גן. אבי עבד בחברת שמירה ואמי עבדה במפעל התה של ויסוצקי ואחר כך כמטפלת בנעמת. יש לי אחות אחת משני ההורים ועוד שישה אחים ואחיות מנישואים קודמים שלהם. בבית הייתי תלמיד בינוני פלוס, למדתי באורט, במגמת אלקטרוניקה. אהבתי מאוד מעגלים אלקטרוניים ורציתי להתמקצע. בכתה ט' כבר הייתי מתקן אנטנות על גגות.
● פורטפוליו | מהמסע המפרך לישראל בגיל 3 ועד לעמדה הבכירה בבית הנשיא: "האמנתי שאני אצולה"
● פורטפוליו | מיחידת סילוק המוקשים ועד לימודי המשפטים: הדרך של מנכ"ל סונול
צבא: התגייסתי לחיל הקשר, לתפקיד טכנאי ספרתי, בעיקר בתחום מכשירי הצפנה. אבל אז יצאתי לקצונה, אהבתי את הפיקוד והמנהיגות מגיל צעיר. כאן החלה קריירה צבאית של 17 שנה שבה עשיתי תפקידי שדה בעיקר. בגיל 34 השתחררתי, לא הסתדרתי עם התרבות הנוקשה בדרגים הגבוהים בצבא. במהלך השירות גם עשיתי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בר אילן.
חי על הקו: אחרי הצבא הייתי במשך שנתיים איש מכירות בנטקום, חברה לפתרונות מחשוב ורשת. זה היה בית ספר לעסקים. לאחר מכן מוניתי לסמנכ"ל מכירות ב-Netapp, חברת מחשבים אמריקאית המתמחה בניהול ואחסון של מאגרי נתונים. עבדתי שם תשע שנים והייתי על הקו בין ישראל לארה"ב שמונה־תשע פעמים בשנה, כי אני לא אוהב פגישות מקוונות. ב־2004 מוניתי למנהל הפעילות האזורי של התאגיד היפני היטאצ'י בישראל. מילאתי את התפקיד במשך שש שנים, שבהן הייתי אחראי גם לשווקים בקפריסין, מלטה, יוון וטורקיה. היו גם הרבה ביקורים מעניינים ביפן.
ניתוחי מוח: משם עברתי ל-Surgical Theater, חברה שעוסקת בהדמיות לניתוחי מוח. ניהלתי את פעילות החברה באירופה, טסתי להרבה מדינות וראיתי המון ניתוחים בלייב. הקמתי גם מרכז פיתוח בישראל, שאליו גייסתי 15 עובדים מבריקים מיחידות מודיעיניות. אבל הבעלים סגרו את הפעילות כאן בגלל שלא הייתה רווחית. היה קשה לפטר את כולם.
פאזה באמזון: רציתי להישאר בתחום המכשור הרפואי, אלא שאז שמעתי על משרת SCE באמזון והחלטתי להגיש מועמדות. התמודדתי מול עוד 40 אנשים - והתקבלתי. ניהלתי את כל הלקוחות האסטרטגיים באירופה, אבל היה לי קשה מאוד לעבוד שם, בייחוד לאחר שכבר כיהנתי כמנכ"ל, כי לא היה לי חופש לקבל החלטות אסטרטגיות. שנה אחת באמזון הספיקה לי.
בינת דאטה סנטרס: למזלי, רועי זיסאפל (מנכ"ל רדוור, שמשפחתו מחזיקה ברוב המניות של בינת דאטה סנטרס - ד"א) מצא אותי, וב-1 בספטמבר 2023 התחלתי כמנכ"ל בינת דאטה סנטרס, חברה למרכזי נתונים תת־קרקעיים מקבוצת בינת תקשורת. רק התחלנו למכור שטחים במיזם שלנו בירושלים, ואז פרצה המלחמה ובתוך שלושה חודשים לא נשאר מקום פנוי.
גם המלחמה הנוכחית מול איראן גרמה לכלל גופי הביטחון להתעורר ולקחת שטחים ממוגנים באתר החדש שלנו בשוהם, שיהיה מוכן ב-2027 עם 23 אלף מ"ר. מלבדו יש שלושה בירושלים, שניים בתל אביב ואחד בלוד, ואנחנו בשלבים מתקדמים לאישור מרכז באחד מקיבוצי העוטף. הלקוחות שלנו היום הם כל התעשיות הביטחוניות, בנקים, קופות חולים ועוד. יש לנו 20 עובדים.
למה במזרח התיכון? אם ענקיות הטכנולוגיה והענן רוצות להרחיב את תשתית הדאטה סנטרים שלהן במזרח התיכון, הן יצטרכו להרחיב את השימוש בתת־קרקע, כדי להיות מוגנות מפני טילים. המתקפה איראנית על חוות השרתים של אמזון באמירויות רק הוכיחה את זה. גם צה"ל, שהדאטה שלו צריך להיות המוגן ביותר, חייב להדביק את הפער מול השוק האזרחי. מי שלא יתאים את עצמו לקצב השינוי עשוי לפספס את חלון ההזדמנויות ולהישאר בלי תשתית מחשוב חיונית שמותאמת לכל סוג של איום.
הביקוש עולה: הביקוש ל-AI מזניק את הביקוש לדאטה סנטרים בעולם כולו. חברות לא יודעות איך לקרר את ארונות האחסון שלהן בעידן של שימוש מוגבר בבינה מלאכותית, ואחסון מתחת לאדמה מאפשר את זה. עד 2030 אני מעריך שנגיע לעשרה אתרים עם קיבולת של 300 מגה־ואט.
מילואים בגיל 58: במילואים אני משרת בתותחנים ובשנתיים האחרונות אני ע' רמ"ט באוגדה 80, מחכה לדרגת אלוף משנה. ב-8 באוקטובר 2023 אני ועוד שלושה מילדיי הצטרפנו ללחימה. אשתי נשארה עם ילד בן 16 בבית ושלושה חודשים לא ראיתי אותם. מאז עשיתי יותר מ-100 ימי מילואים, כולל עכשיו. יש כיום כמות אדירה של אנשים שעושים מילואים מעל גיל 50. אנחנו ישנים באוהלים ואוכלים מנות קרב.
שוטר ומאמן: בסופי שבוע אני מתנדב בסיירת של המשטרה, על אופנוע, ומטפל בעבירות תנועה. אני גם מאמן ספינינג ואוהב לבשל בבית, בעיקר קובה אדומה.
מבט לעתיד: בעוד חמש שנים ארצה להיות מנכ"ל בקבוצת רד בינת.