טיל בעיר תת־קרקעית באיראן / צילום: מתוך פרסומים בתקשרת האיראנית. נאספו על ידי טל ענבר
מבצע שאגת הארי טמן בחובו אתגרים שונים לישראל ולארה"ב, בהם התשתיות התת־קרקעיות הנרחבות של איראן. לכך כלל הצדדים מצאו פתרונות ייחודיים. בד בבד, הרכש הביטחוני בכל העולם לא עוצר, ואחת הלקוחות הגדולות של ישראל מרחיבה דווקא את הקניות שלה מרוסיה. על כל זאת בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● עם טווח של 1,500 ק"מ: הטיל שטורקיה בונה עליו
● ערי טילים מתחת לאדמה: הפרויקט האיראני שחסין לתקיפות ישראליות
המוקשים המסתוריים שהוטלו במתקנים אסטרטגיים של איראן
לפני כניסת הפסקת האש לתוקף, איראן טענה כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים, שהביאו למותם של כמה אנשים. במשטר האייתוללות טענו כי מטעני הנפץ מזכירים קופסאות שימורים, "גדולים במעט מקופסאות טונה", וברגע שפותחים אותם - הם מתפוצצים. "אותן החבילות הוטלו מהשמיים בפרברים הדרומיים של שיראז".
באתר TWZ ניתחו את הצילומים האיראניים שפורסמו בסוכנות הידיעות הממלכתית "טסנים", והעריכו כי אלו הם מוקשים אמריקאיים מדגם BLU-91/B. אותם המוקשים נועדו בתפקידם המקורי לנטרל טנקים ומשאיות אבל בתשתיות כמו בשיראז, הם עשויים להשבית את משגרי הטילים הבליסטיים.
מעבר לכך, פריסתם על כבישי הגישה לתשתיות תת־קרקעיות, הפכו את התנועה אל אותם המתקנים למסוכנת במיוחד. המוקשים שנמצאו באיראן הם כאלו שנועדו להטלה מהאוויר כחלק מסדרת "גאטור", שמאפשרת לפזר מוקשים מהאוויר על פני שטחים מסויימים, באופן ממוקד.
הטכנולוגיה הסינית ששימשה את איראן לתקיפת בסיסים אמריקאיים
צילומי לוויין מבוססי בינה מלאכותית של החברה הסינית מיזארוויז'ן (MizarVision) שימשו את האיראנים לשיפור תקיפותיהם נגד יעדים אמריקאיים במזרח התיכון, כך דווח ברשת ABC, על בסיס מידע מהמודיעין של וושינגטון. הטכנולוגיה של מיזארוויז'ן מאפשרת למשתמשים לנתח בסיסים, ציוד ותשתיות בתוך דקות ספורות, במקום שעות.
ההתפתחות הזו עוררה לאחרונה דאגה בוושינגטון, שהרי ניכר כי בטהרן פונים לשוק הפרטי - לטובת ניסיון לצמצם את הפערים הטכנולוגיים מול הדיוק והעוצמה של ארה"ב. בסוכנות הביון האמריקאית (DIA) מעריכים כי משמרות המהפכה ניצלו את מאגרי הנתונים של החברה הסינית לדיוק תכנון תקיפות הטילים והכטב"מים.
מיזארוויז'ן היא חברת בינה מלאכותית סינית שנמצאת בבעלות המדינה. לפי דיווחים, היא מספקת תמונות לוויין ברזולוציה גבוה עם ניתוח מבוסס בינה מלאכותית של תשתיות. בדרך זו, ניתן לזהות, למשל, מטוסים, מיגוניות, מצבורי דלק, מחסני דלקים, מערכות מכ"ם, וריכוזי לוחמים בבסיסים שונים.
הודו מגבירה את הרכש מרוסיה
הודו היא הלקוחה הביטחונית המשמעותית ביותר של ישראל, עם 29% מתוך כלל המכירות בין השנים 2025-2021 - כולל לאחר המכירה ההיסטורית של חץ 3 לגרמניה תמורת כ־3.5 מיליארד דולר. ישראל מדורגת, לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), במקום השביעי בטבלת היצואניות הביטחוניות בעולם, אך מי שנמצאת - רבות בזכות הודו - במקום השלישי היא רוסיה, שכ־48% ממכירותיה הם לניו דלהי.
המגמה הזו צפויה להימשך ואף להתגבר בקרוב, בעקבות החלטה הודית לאשר רכש נרחב של מערכות הגנה אווירית רוסיות בסך כ־25 מיליארד דולר. בה בעת, משרד ההגנה ההודי מעוניין לנצל את הסכום הגדול לקניית כלי טיס בלתי מאויישים מתוצרת מוסקבה, ואף מטוסי תובלה. ההודים החליטו להתמקד ברכישת חמש סוללות S-400 מרוסיה, שיתווספו לחמש שנרכשו כבר ב־2018, בגלל שורת האתגרים הביטחוניים במרחב.
בראש ובראשונה ישנה פקיסטן, האויבת הגדולה שמולה חלה הסלמה במסגרת מבצע "סינדור" במאי אשתקד. במקביל, איום גדול לא פחות היא סין, שצוברת עוצמה גדולה ומדאיגה את מרבית העולם המערבי, והאחרונה היא מיאנמר שאמנם קטנה יותר, אבל גם הגבול של הודו עמה אינו נחשב יציב.