ערי טילים מתחת לאדמה: הפרויקט האיראני שחסין לתקיפות ישראליות

קרוב לחודש של לחימה באיראן הוריד את קצב ירי הטילים הבליסטיים מאיראן ביחס לימים הראשונים של הלחימה - אך כבר מספר שבועות האיראנים יורים בממוצע בין 10 ל־15 טילים ביום באופן קבוע - במה שנראה כמו כלכלת חימושים מדודה.

אחת הסיבות לעמידות האיראנית, למרות השמדת מחצית מהמשגרים ומלאי הטילים הבליסטיים, נוגעת לאופן שבו נבנו בסיסי הטילים המבוצרים במשך עשרות שנים עמוק מתחת לאדמה.

● המדינה המפתיעה ששולטת במלאי המיירטים של ארה"ב
● משתק טילים וגורם לדימום פנימי: מה עומד מאחורי "נשק יום הדין" של טראמפ

לפי תחקיר של CNN שפורסם בתחילת השבוע, משמרות המהפכה חפרו במשך עשרות השנים האחרונות קרוב ל־30 ערי טילים תת־קרקעיות החצובות עמוק בהרי גרניט, עשירות במחסני טילים מבוטנים, בעשרות מנהרות יציאה המחוברות ביניהן ברכבות אוטומטיות ועמוסות בדלתות הדף באופן שמגן עליהן ביעילות מפני מתקפות אוויריות, ואפילו מפני פלישה קרקעית.

התחקיר זיהה לפחות 27 בסיסים תת קרקעיים שכאלה, שבהם נמנו לפחות 107 מנהרות עם פתחי יציאה. לפי ההערכה של מכון המחקר עלמא, העוסק בגיאופוליטיקה ובאתגרי הביטחון של ישראל, 77% מהפתחים נפגעו ע"י המטוסים הישראלים והאמריקאים בשלושת שבועות המבצע הראשונים.

אלא שהתחקיר מצא ממצא מטריד: בתוך יממה או שתיים, זוהו בסמוך לכניסות אלה כלים הנדסיים שעסקו בשיקומם המהיר. אחת מערי הטילים היותר מפורסמות באזור העיר יזד במרכז איראן הופצצה פעמיים במהלך השבוע הפותח של המלחמה ופעם נוספת בשבוע שעבר, כאשר הנזק הפנימי למבנה איננו ברור. מהן ערי הטילים הללו ומה ניתן לעשות נגדן? גלובס עושה סדר

כמה עמוק ממוקמים הבסיסים?

ד"ר עמיחי מיטלמן, מומחה למנהור מהמחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל, מסביר כי על פי מקורות גלויים, בהם כאלה שפורסמו ע"י האיראנים בעצמם, מדובר באתרים הנחפרים בהרים בעומק של כמה עשרות מטרים, לעיתים גם מאה מטר מתחת לפני הקרקע. "ההרים באיראן מספקים רמת מיגון בעובי של 50־100 מטר מאבן קשה לפיצוח גם ע"י פצצות כבדות. ירי של פצצות חודרות בונקרים כמו אלה שהוטלו על מתקני הגרעין במבצע "פטיש לילה" בחודש יוני, פצצות ה־GBU-57, יתקשו לחדור בתסריט שכזה אל תוככי ההר ועד לגובה הבסיסים; אפילו בתצורת הירי שנעשתה מעל מתקן פורדו, שבה פצצה נוספת נורתה לאותו בור שיצרה הפצצה הראשונה", אומר מיטלמן.

מדוע ירי לפתחי מנהרות לא מאוד אפקטיבי?

מטוסי חיל האוויר מתקיפים את פתחי היציאה בפעולה שמכונה על ידי דובר צה"ל כ"פקיקת המשגרים". על פי נתוני INSS, נכון לתחילת השבוע הושמדו כ־200 משגרי טילים איראנים, ופוקקו 135 שיוכלו לחזור לשירות אם האיראנים ישקמו את אתר ההרס. עוד כ־120 משגרים נותרו ללא פגע.

אולם גם לתרחיש הזה התכוננו האיראנים מראש - הם בנו פתחי יציאה רבים לכל אחת מערי הטילים, כך שכאשר פתח יציאה אחד מושבת, רכבות עמוסות בטילים מוסטות לפתחים אחרים. בכל אחת מערי הטילים נבנו פתחי דמה רבים שלא באמת מובילים לתוככי המנהרות ופתחים אחרים נבנו בהסוואה, כך שהם נראים חלק טבעי מתוואי ההר. ולבסוף, המתקנים כוללים בדרך כלל צוותי הנדסה כבדה בתוך המתחמים, שמסייעים בשיקום הפתחים ביממות שלאחר תקיפת צה"ל.

האם ניתן לשגר טילים מהתת־קרקע?

כבר ב־2020 חשפה איראן מערך שיגור טילים בליסטיים מתקדם, שבו כלי רכב נוטלים טילים בליסטיים מאחסון ומכינים אותם לשיגור היישר מפירים הממוקמים בעומק מערך תת־קרקעי חסין בפני תקיפות אוויריות ונטול כל חתימה חיצונית. באותה שנה חשפה טהראן שיגור מתוך פיר תת־קרקעי של טיל ה"עימאד", המגיע לטווח של 2,000 ק"מ.

באמצעות שילוב של מסילות רכבת ומתקני הרמה ושיגור, יכולים האיראנים לפי הפרסומים שלהם, לשגר 5 טילים בזה אחר זה מכל פיר. יחד עם זאת, במבצע שאגת הארי לא קיימת עדות לשיגור תת קרקעי. "האיראנים, שמכנים את המערכה הנוכחית "הבטחה אמיתית 4", מפרסמים סרטונים לכל אחד מגלי התקיפה שלהם נגד ישראל.

אלא שעד כה, לא במסגרת המתקפות של שנת 2024, ולא במסגרת שני המבצעים באיראן אין תיעוד שכזה (של שיגור תת־קרקעי,א"ג)", מציין טל ענבר מומחה לתוכנית הטילים האיראנית ועמית מחקר בכיר בארגון MDAA (Missile Defense Advocacy Alliance). "ההנחה היא שאם היה נערך שיגור שכזה, האיראנים היו מנצלים אותו ליחסי ציבור".

האם פתחי האוורור ותשתיות החשמל הן נקודות תורפה?

"האיראנים חשבו על הכל, ולכן בנו פתחי ופירי אוורור רבים והתקינו מאווררים כדי לדחוס את האוויר פנימה", אומר מיטלמן. "לעיתים הדבר מהווה נקודת תורפה למתחמים תת־קרקעיים - חנק של אלה שנמצאים בתוכם, אלא שספק אם הדבר נכון לערי הטילים הגדולות. גם תשתית החשמל בנויה על גיבויים".

האם ערי הטילים חדירות ליחידות קרקעיות?

"הבסיסים התת־קרקעיים כוללים עיקולים רבים, דלתות הדף, קירות מסיביים ומערכות הגנה שגם אם תטיל פנימה חימוש כבד, הוא לא יגרום לתגובת שרשרת", אומר ענבר. "האפקטיביות של יחידה קרקעית במתקן שכזה היא מוגבלת ואם אתה באמת רוצה לפתור את הבעיה תידרש לשלוח יחידה כזו לכל אחד מעשרות הבסיסים הללו, מה שאומר שיהיה קשה מאוד להצליח". מיטלמן מוסיף: "אלה מתקנים שנבנו במשך שנים בתכנון המהנדסים הטובים ביותר של איראן שחשבו על כל תרחיש".