נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon
לאור קריסה של שיחות הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן, הנשיא טראמפ הכריז היום (א') על סגר ימי מלא על איראן בציוץ ברשת החברתית שלו Truth Social. זאת בהמשך לכך ש-5 ימים לתוך הפסקת האש, מצר הורמוז (המחבר את המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי, ועוברים דרכו בימים כתיקונם כ-20% מהנפט והגז בעולם) עדיין סגור וספינות מעטות בלבד עוברות בו. כעת, טראמפ הכריז שבמצב כזה, אף אחד לא יעבור - כולל ספינות המייצאות נפט איראני לסין.
● איך יכול להיות שארה"ב לא התכוננה ליום הזה אחרי עשרות שנים של איומים
● המתקפה של איראן על סעודיה והנזק המשמעותי שנגרם
מה המצב בהורמוז?
על פי נתוני לויד'ס ליסט, גם אחרי החתימה על הפסקת האש, הורמוז נותר סגור. אתמול (ש') אמנם עברו בו יותר מיכליות נפט מבדרך כלל, אך מדובר רק על 11 ספינות, מתוכן 5 שייכות ל"צי הצללים" של איראן. זאת לעומת מעל 60 ספינות בימים כתיקונם. ביום שישי עברו שתי ספינות בלבד, אחת של צי הצללים והשנייה שאינה קשורה לאיראן.
המרוויחה הגדולה מהמצב הזה היא איראן, שלא רק שהגדילה את היצוא הכמותי שלה (לאור חסימה פיזית של מתחרותיה במפרץ), גם המחיר הגבוה של הנפט (שעמד על מעל 100 דולר לחבית ברנט ברוב ה-40 יום האחרונים) הוביל להכפלה של ההכנסות שלה ממכירת נפט. מדובר בכסף חשוב מאוד למאמץ המלחמתי של איראן, המגיע ישירות לקופה של משמרות המהפכה. כך שלמעשה, בזמן ששאר המפרץ חסום, איראן מרוויחה עוד יותר.

מה טראמפ אמר?
בציוץ ב-Truth Social, כתב טראמפ כי "היו הסכמות על רוב הנקודות, אבל על הנקודה היחידה שבאמת משנה, גרעין, אין. החל מעכשיו, הצי האמריקאי, הטוב בעולם, יתחיל בתהליך של סגר על כל הספינות שמנסות להיכנס או לצאת ממצר הורמוז".
טראמפ ציין כי הוא שאף לשחרר את מצר הורמוז עבור כולם, אך איראן חסמה זאת בתירוץ של מוקשים ימיים שנשכחו במצר שאיש לא יודע עליהם מלבדם. טראמפ כינה זאת "סחיטה" שארה"ב לא תיכנע לה. במקביל, הנשיא שואף להילחם בתופעה של גביית דמי מעבר בידי איראן (בסכום של 2 מיליון דולר לספינה, ע"פ דיווחים) והורה לצי האמריקאי לתפוס כל ספינה שמשלמת את הכופר. הוא מאיים בפעולה צבאית ישירה, או בלשונו הציורית של טראמפ "לפוצץ לגיהנום", כל איראני שיירה על הצי האמריקאי או על ספינות סוחר שוחרות שלום.
מה המשמעות של סגר ימי?
במסגרת סגר ימי, מונעים מספינות לעבור באזור ימי מסוים. במקרה הזה - מצר הורמוז. איראן הטילה מצור ימי בפועל נגד שכנותיה בצד הערבי של המפרץ, מה שהוביל לקריסת היצוא ולזינוק במחיר הנפט.
בימים כתיקונים עוברים במצר כ-20 מיליון חביות נפט, אך כיום מדובר בעיקר בכ-4 מיליון חביות איראניות, שמניבות כאמור רווח נאה למשמרות המהפכה. כעת, טראמפ מאיים למנוע גם מהנפט הזה לצאת מהמפרץ, כך שאם הנפט הערבי לא יוצא - גם הנפט האיראני לא ייצא. הנפט הזה מגיע כמעט כולו לסין, אך חסימתו תוביל את סין לרכוש ממקורות אחרים - מה שיוביל לעלייה במחיר הנפט.
מה הסיכונים?
עד כה טראמפ דאג בעיקר ממחיר הנפט, ואף הסיר סנקציות על הנפט האיראני שכבר יצא לים (בנוסף להסרת סנקציות זמנית מהנפט הרוסי), גם אם המשמעות היא הגדלת הרווח של איראן. אלא שכעת, המגמה מתהפכת, וטראמפ עובר להעדיף פגיעה בכלכלה של איראן ושל משמרות המהפכה גם על חשבון עלייה משמעותית במחיר הנפט. זה, בתורו, עלול להאיץ את האינפלציה ולהקשות על השווקים שכבר נאנקים תחת מחירי נפט גבוהים במילא.
סיכון נוסף הוא מה יקרה במקרה שאיראן תחליט לאתגר את הסגר. האם הצי האמריקאי יטביע מיכלית נפט סינית, למשל? על פי ההיגיון של סגר ימי, התשובה היא כן. אך טרם ברור כיצד המעצמה השנייה, סין, בעולם תגיב לכך.
סיכון שלישי הוא התערבות של החות'ים בתימן, שהראו בעבר את יכולתם למנוע מספינות לעבור בבאב אל מנדב, ועלולים להסלים חזרה את המתקפות על המצר שלידם בעקבות ההסלמה האמריקאית.
בעיני ד"ר קובי ברדה, חוקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI) וביה"ס הרב תחומי ב-HIT חולון, מהלך של סגר ימי מלא הוא בעייתי כי "הוא לוקח הרבה זמן. זה לא משהו שיגרום לקריסה מיידית. זה מהלך שיכול להתרחש חודשים ואולי אפילו שנים. הוא גם נושא בעיות נוספות - ספינה איראנית שתצא תוטבע? מה לגבי ספינה סינית שמייצאת נפט איראני לסין? יש פה תופעות לוואי בעייתיות".
לגבי מחירי הנפט, אומר ברדה "אם הולכים לתרחיש של סגר מלא על איראן, סין תצטרך למצוא מקורות נפט חליפיים". דבר שילחץ על מחירי הנפט. אבל אפילו אם לא, הקשיים בשיחות הפסקת האש בפקיסטן הן לחץ על מחירי הנפט "ואיתו מחירי הדלק והאינפלציה, והדולר יישחק". ואכן, על פי ההערכות של המסחר בנפט בסוף השבוע של IG, המחיר שלו צפוי לעלות מעט עוד לכיוון ה-100 דולר לחבית עם פתיחת שבוע המסחר בארה"ב מחר (ב').
התקווה האמריקאית, בעיניו, הייתה "הפיכת קנים" של הצבא האיראנית נגד משמרות המהפכה, דבר שבינתיים לא התרחש. "צריך לפרוץ דרך חדשה, כי עוד התקפות כנראה לא ייתנו את התוצאות שקיוו להן. לכן רוצים לנסות משהו אחר, כמו מצור ימי", בניגוד למצב הנוכחי בו איראן סוגרת את הורמוז לכל ספינה מלבד אלו שלה ובאישורה. "אבל זה מגיע עם קשיים כמו דרישות גדולות לכוח אמריקאי. כמה אפשר להחזיק חיילים שם?". זאת במיוחד לאור המונדיאל המתקרב, חגיגות 250 שנה לארה"ב ואחריהן בחירות האמצע בארה"ב. האם לטראמפ תהיה מספיק סבלנות למצור ימי מתמשך? טרם ברור.
איזה נפט בכל זאת ייצא מהמפרץ?
גם בתרחיש של חסימה מלאה של הורמוז, חלק מ-20 מיליון החביות ביום שעוברות בו בימים כתיקונם עדיין צפויות לעבור. זאת דרך צינור מזרח-מערב הסעודי, שהגיע לאחרונה לקיבולת המלאה שלו של 7 מיליון חביות ביום שיעברו מהמפרץ דרך היבשה לים האדום, ומשם דרך באב אל מנדב (אם החות'ים לא יחסמו אותו) לאסיה. או, לחילופין, דרך מצרים לים התיכון. אך זה ידרוש שימוש בצינור המוגבל עוד יותר SUMED המוביל נפט מהים האדום לים התיכון.
בנוסף, איחוד האמירויות מפעילה צינור לנמל פוג'יירה, היחיד שלה שנמצא מחוץ למצר הורמוז, בקיבולת של 1.5 מיליון חביות ביום. נמל פוג'יירה הותקף מספר פעמים בידי איראן, אך נכון לכעת הוא ממשיך לעבוד ולפרוק נפט החוצה.