בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
10:05
לאחר העליות בוול סטריט אמש, המסחר באירופה נפתח במגמה חיובית. מדד הדאקס עולה בכ-1%, הפוטסי מתקדם בכ-0.2% והקאק מוסיף לערכו כ-0.3%. ברויטרס דווח לפני שעה קלה כי צוותי משא ומתן של ארה"ב ואיראן עשויים לחזור לאסלאמבאד השבוע כדי להמשיך בשיחות, כך לפי ארבעה מקורות המעורים בעניין.
9:00
אסיה
בורסות אסיה רושמות עליות משמעותיות הבוקר, ומשקפות את הסנטימנט החיובי בוול סטריט שנרשם אמש. בורסת טוקיו קופצת בכ-2.3%; בורסת סיאול מזנקת בכ-3, לאחר שלפני שעה קלה כבשה מחדש את רף ה-6,000 נקודות; הבורסות בהונג קונג ובשנגחאי מטפסות בכ-0.3%. במקביל, מחירי הנפט יורדים בשיעור של עד 2.5% ונסחרים מתחת לרף ה-100 דולר לחבית.
וול סטריט
בוול סטריט, המדדים המובילים פתחו את היום בירידות שערים, אך סיימו אותו בירוק בוהק, לאחר שהנשיא טראמפ אישר בשיחה עם עיתונאים כי במקביל למצור הימי על הורמוז, עדיין מתנהל משא-ומתן מול איראן. "האיראנים התקשרו אלינו, האנשים הנכונים - הם רוצים לעבוד על הסכם", הוא אמר.
בלילה שבין שני לשלישי, סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס אמר בראיון לרשת פוקס כי הצעדים הבאים במסגרת המגעים למשא-ומתן בין ארה"ב לאיראן תלויים בטהרן. "בין אם נקיים שיחות נוספות, בין אם נגיע בסופו של דבר לעסקה, אני באמת חושב שהכדור במגרש של האיראנים, כי אנחנו שמנו הרבה על השולחן", אמר ואנס.
בסיום יום המסחר אמש, הנאסד"ק קפץ בכ-1.2%, ה-S&P 500 התרומם בכ-1%, והדאו ג'ונס הוסיף לערכו כ-0.6%. כלל הסקטורים של ה-S&P 500 סיימו את היום בירוק, כאשר את העליות הובילו ענפי הטכנלוגיה והפיננסים, שקפצו שניהם בכ-1.7%. שני הסקטורים היחידים שסיימו את היום בטריטוריה שלילית הם כאלה שנחשבים לדפנסיביים באופן מסורתי: ענף התשתיות (1.2%-) וענף מוצרי הצריכה הבסיסיים (1%-).
ככלל, הכניסה לתוקף של המצור הימי של ארה"ב על מצר הורמוז ב-17:00 לא גררה תגובה משמעותית בשווקים, וגם לא איומו של טראמפ לחסל כל ספינה איראנית שתנסה להפר אותו. ג'יימס ראגאן, מנהל השקעות ראשי שותף ב-D.A Davidson, אמר לאתר הכלכלי מרקטוואץ' כי המשקיעים קיבלו בחזרה חלק מהביטחון שלהם בכך שהמתחים בין ארה"ב ואיראן לא יסלימו בטווח המיידי. "אני חושב שיש הרגשה שהמהלך של לנסות לסגור את מצר הורמוז הוא עדיין רק טקטיקה של משא-ומתן, בניסיון להחזיר את כולם קצת קרוב יותר לשולחן".
בין מניות הטכנולוגיה שבלטו אתמול, ניתן למצוא כמה מהשמות המרכזיים בתחום ה-AI, ביניהם מיקרוסופט , פלנטיר , אורקל ואינטל .
מניית ענקית מחשוב הענן אורקל זינקה בחדות, לאחר שהציגה חלק מיכולות ה-AI שלה בפסגת Customer Edge Summit שלה. ב-CNBC דווח כי החברה הדגישה את הפלטפורמה מונעת ה-AI שלה, Oracle Utilities Opower, וציינה כי היא סייעה ללקוחות מגזר החשמל הביתי לחסוך 369 מיליון דולר בשנת 2025. מניית אינטל רשמה אמש את יום המסחר החיובי התשיעי שלה במספר, עם עלייה מצטברת של 58% בשבוע וחצי, ולפי CNBC היא בדרך לרצף הטוב ביותר שלה לפחות מאז שנות ה־70.
גם מניות מרכזיות בתחומי התוכנה ואבטחת הסייבר, שספגו לחצים משמעותיים בסוף השבוע שעבר, על רקע הפיתוחים החדשים של חברת ה-AI אנתרופיק, רשמו התאוששות ניכרת, ביניהן פאלו אלטו , סרוויס נאו , קראוד סטרייק ועוד. קרן הסל IGV, אשר עוקבת אחר מניות התוכנה, רשמה התאוששות ניכרת וטיפסה בכ-5.4%, אם כי היא עדיין נסחרת ברמתה הנמוכה ביותר מזה כשנתיים.
חוזה טורס, כלכלן בכיר ב-Interactive Brokers, אמר למרקטוואץ' כי מניות הטכנולוגיה רשמו ביצועי־יתר, בשל "היחלשות ביסודות הכלכליים שמכבידה על מעורבות הקונים ברוב מגזרי המניות האחרים". חוזה הסביר כי "המשתתפים בשוק רוצים להיות בעלי מניות בחברות שיכולות לצלוח סביבה של ריביות גבוהות, מחירי נפט מטפסים והאטה מחזורית", וציין כי מניות הטכנולוגיה הגדולות עמדו בקריטריונים הללו.
למרות הביצועים החזקים של סקטור הפיננסים אמש, מניית גולדמן זאקס ירדה בעקבות דוחות הרבעון הראשון שפרסמה; זאת, על אף שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים. לפי CNBC, הסיבה לירידה במניה נעוצה בכך שהמסחר בחטיבת ההכנסה הקבועה, המטבעות והסחורות (FICC) של הבנק הסתכם ב-4.01 מיליארד דולר - נתון נמוך משמעותית מצפי האנליסטים שנסקרו על־ידי FactSet, שעמד על 4.92 מיליארד דולר.
שוק החוב האמריקאי
בשוק החוב האמריקאי, תשואות האג"ח הממשלתיות פתחו את יום המסחר בעליות קלות, אך בעקבות דברי טראמפ, המגמה התהפכה, ואלו סיימו את היום בירידות קלות. התשואה לעשר שנים ירדה במעל 2 נקודות בסיס לרמה של 4.29%, בעוד התשואה לשנתיים ירדה בשיעור דומה לרמה של 3.77%.
הבוקר, התשואות ממשיכות לרדת: התשואה לעשר שנים יורדת בכ-2 נקודות בסיס לרמה של 4.27%, בעוד התשואה לשנתיים יורדת בנקודת בסיס אחת לרמה של 3.76%.
שוקי הסחורות והמטבעות
השקל, שנגע בשיא של 30 שנה בסוף השבוע (בעקבות הפסקת האש הזמנית וההודעה על המשא-ומתן עם לבנון), התחזק אתמול בכ-0.4% מול הדולר, במקביל לעליות שנרשמו בוול סטריט, והבוקר שערו עומד על 3.03 שקלים. מדד הדולר (DXY), שאומד את כוחו מול סל מטבעות נבחרים ברחבי העולם, יורד הבוקר בכ-0.1%.
כישלון המשא-ומתן בין ארה"ב לאיראן והמצור שהטילה ארה"ב על מצר הורמוז הובילו אתמול לעליות מחודשות במחירי הנפט. תחילה, מחירי הנפט זינקו בחדות וחצו את רף ה-100 דולר לחבית, אך בהמשך יום המסחר, לאחר דברי טראמפ, הם ננעלו מתחתיו. נפט מסוג ברנט סיים את היום סביב 99 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי סיים את היום סביב 98 דולר לחבית. הבוקר, מחירי הנפט יורדים בשיעור של עד 2.5%. נפט מסוג ברנט נסחר סביב 98 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 96 דולר לחבית.
במקביל, הזהב נחלש אתמול קלות, למרות שהוא נחשב ל"מקלט בטוח" בתקופות סוערות. עלייתם המחודשת של מחירי האנרגיה מובילה לציפיות כי לא יהיו בקרוב הורדות ריבית בארה"ב - וסביבת ריבית גבוהה מכבידה על מחירי הזהב. הבוקר, מחיר הזהב עולה בכ-0.6% והוא נסחר סביב 4,770 דולר לאונקיה.
בשוק הקריפטו, הביטקוין עולה הבוקר בקרוב ל-5% ומטפס מעל לרף ה-74 אלף דולר - רמתו הגבוהה ביותר מזה כשלושה שבועות.
מאקרו
היום בשעה 15:30 שעון ישראל יפורסם בארה"ב מדד המחירים ליצרן לחודש מרץ, שישקף את השפעות המלחמה נגד איראן על האינפלציה ברמה הסיטונאית. לפי מרקטוואץ', התחזית החציונית היא לעלייה חודשית חדה של 1.1%.
נזכיר כי מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, שפורסם ביום שישי האחרון בארה"ב, הצביע על עלייה של 0.9% - הקפיצה החודשית הגדולה ביותר מאז יוני 2022. כך, קצב האינפלציה השנתי עלה ל-3.3%, הרבה מעל יעד יציבות המחירים של הפדרל ריזרב (2%). אלכסנדרה ווילסון-אליזונדו מגולדמן זאקס התייחסה למדד המחירים ואמרה ל-CNBC כי "ייתכן שזה יהיה נתון האינפלציה הטוב ביותר שנראה למשך תקופה, מכיוון שהוא עלול לשקף רק באופן חלקי את עוצמתו המלאה של הקונפליקט עם איראן". לדבריה, "לפד יש מקום להיות סבלני, וכל סיבה טובה לנהוג כך".
ביום שישי האחרון פורסם גם מדד הסנטימנט הצרכני של אוניברסיטת מישיגן לחודש אפריל, שירד בחדות ל-47.6 נקודות - הנתון הנמוך ביותר של המדד אי פעם, מאז תחילת פרסומו לפני כ-50 שנה. אך הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, ציין בסקירתו השבועית כי הצרכן האמריקאי נחלש עוד לפני המלחמה, וכיהנתונים מארה"ב מצביעים על כך שהכלכלה "המסורתית" (מחוץ להשקעות בסקטור הטכנולוגיה) במגמת ירידה.
"בארבעת החודשים האחרונים, נרשם כמעט קיפאון בהוצאה הצרכנית הריאלית; בולטת בחולשתה הצריכה המחזורית", הוא כותב. במקביל, צריכת המוצרים השוטפת התכווצה מאז אוגוסט אשתקד בשל "הרעה במצבו הפיננסי של הצרכן והשלכות המכסים", מוסיף זבז'ינסקי, שמציין גם שחיקה בהכנסות משקי הבית ופגיעה בכוח הקנייה של הצרכן האמריקאי. החולשה בהכנסות "משקפת מגמות בשוק העבודה, שבו היחלשות הביקוש לעובדים פועלת לריסון עליות השכר", הוא כותב. גורם אחר שמשפיע, לדבריו, הוא שוק המניות, ש"הפסיק לייצר רווחים למשקיעים" בחודשים האחרונים. "כלל ההשפעות והמלחמה הביאו למצב שסנטימנט הצרכנים ירד במרץ לרמתו הנמוכה אי־פעם".