בניין אמפא בהרצליה / צילום: יהונתן גולן
בניין אמפא בהרצליה צפוי להיות חסין להפסקות חשמל: הוא התחבר לאחרונה למערכת אגירה שתספק לו 20% מצריכת החשמל שלו לאורך היום, ואת מלוא הצריכה בשעות הפסגה, כשהחשמל הוא יקר ביותר. גם היכולת לטעון כמות גדולה של רכבים חשמליים שודרגה. אבל האם בניין יכול להגיע לשלב הבא ולהיות עצמאי אנרגטית לגמרי, בלי תלות ברשת הארצית? על פי חברת דוראל אורבן, התשובה היא כן. ברוב המקרים אין בזה צורך, אבל יכולת האגירה תעזור להגדיל את התשואה מהנדל"ן.
● עם בריכה ומגרש טניס בבניין: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים ליד הים בנתניה?
● מצוקי החוף בסכנת קריסה: "התרחיש שאדם ייפול קיים תמיד"
המערכת של דוראל אורבן, שהותקנה לאחרונה בבית אמפא ברחוב ספיר בהרצליה, מכילה אך ורק סוללות אגירה, ללא פאנלים סולאריים שבדרך כלל מלווים פרויקטים כאלה. במקום זאת, הסוללות יאפשרו "לשטח את העקומה" של צריכת החשמל. בשעות השפל, כמו הבוקר המוקדם, הסוללות יאגרו חשמל מהרשת כאשר הוא זול. בשעות שיא הצריכה, כלומר אחה"צ והערב, הבניין יפסיק לצרוך חשמל מרשת החשמל המרכזית ויתחיל לשאוב אנרגיה מהסוללות. כך, על פי דוראל אורבן, הבניין צפוי לחסוך כ־10% מהוצאות החשמל שלו.
"ברמת הדיירים, התקנת מערכת האגירה אינה מוזילה ישירות את צריכת החשמל שלהם", אומר עידו יוסף, מנכ"ל אמפא מניבים מקבוצת אמפא, אך "ברמת הבניין מדובר ביתרונות תפעוליים וכלכליים משמעותיים, ובראשם גמישות, עצמאות אנרגטית וצמצום התלות ברשת החשמל הארצית".
מעבר לחיסכון הכספי הישיר בהוצאות החשמל, מספרת דינה שובל, משנה למנכ"לית דוראל אורבן וממלאת מקומה בפועל כעת, "אנחנו יכולים להבטיח רציפות תפקודית לבניין. כשיש הפסקת חשמל, הבניין יכול לעבוד אוף־גריד".
זה כמובן כל עוד מדובר על הפסקת חשמל קצרה יחסית, ולא בתרחיש קיצוני של עלטה שתימשך כמה ימים. אך היא מדגישה שגם בתרחישים של סיכון ביטחוני, "אפילו אם תהיה פגיעה ברשת החשמל הארצית, הבניין שלנו ממשיך לפעול כרגיל".

חדר של 20 מ"ר מספיק ל־20% מצריכת החשמל
אך האם בניין כזה יכול להיות עצמאי אנרגטית לחלוטין? באופן מפתיע, התשובה היא כן: "בעזרת שילוב של פאנלים סולאריים על הגג ואגירה גדולה במיוחד, נניח 5 מגהוואט־שעה, אפשר לספק את כל הצרכים של הבניין. אבל במקרה שלנו, פשוט אין בזה צורך", אומרת שובל.
במקום זה לדבריה, "הבניין הוא נכס מניב, והאגירה הופכת אותו למניב יותר. הוא מרוויח מהארביטרז' החשמלי, ומביא לחיסכון של כ־10% בצריכת החשמל".
כל זה קורה תוך שימוש מינימלי מאוד בשטח הבניין: "שמנו את זה בחדר טכני של 20 מ"ר שמספק 20% מצריכת החשמל. הרגולציה הנוכחית מאפשרת לנו להתקין את המערכות אפילו ללא צורך בהיתר בנייה. רק אישור קרינה ואישור כבאות", מספרת שובל.
כך, שבאמצעות העמסת סוללות בחדר טכני של 20 מ"ר בבניין של 30 אלף מ"ר, "הניהול החכם הזה מאפשר לנו, בין היתר, לספק את מלוא צריכת החשמל של הבניין בשעות הפסגה בקיץ, בהן עלויות החשמל גבוהות משמעותית, מה שמהווה גם מקור הכנסה וחיסכון כלכלי", אומר יוסף. הוא מוסיף שבפוטנציאל, הסוללות מאפשרות להגדיל את קיבולת הרכבים החשמליים של הבניין מ־120 ל־200.

פחות מתאים לבנייני מגורים
שיטה זו אפקטיבית בעיקר בבנייני משרדים, מכיוון שבנייני מגורים נתקלים באתגרים אחרים לגמרי.
"יש הבדל מהותי בין דיור למשרדים", אומרת שובל. היא מתכוונת בין היתר לכך שלרוב המכריע של הדירות בארץ אין מונה חכם שמאפשר תעריף משתנה. "בדיור, תעריף החשמל הוא קבוע, מה שלא מאפשר רווח מארביטראז'.
"יש גם מורכבות רגולטורית, כי לכל דייר יש מונה פרטי. כלומר, בזמן שהתקנת סוללות אגירה בבתי מגורים כן משרתת את הצורך בעצמאות אנרגטית, היכולת להרוויח על זה מוגבלת יותר".
לעומת זאת, משרדים מקבלים תעריף שונה בהתאם לזמן (תעו"ז), מה שמאפשר את ה"משחק" עם הטענת הסוללה ופריקתה ברגעים הנכונים.
נוסף לכך, שובל מצביעה על יתרונות של האגירה בבניינים עבור רשת החשמל כולה: "שדרוג רשת החשמל הוא תהליך ארוך ויקר, ואגירה סמוך לנקודת הצריכה הסופית מאפשרת להקל על כך, והרגולציה תומכת בכך בהתאם. בעתיד זה יהיה חשוב עוד יותר, כי הזינוק בצריכת החשמל הוא לא לינארי. הוא כולל חשמל רכב ותעשייה, וכולל חוות שרתים בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית".
הפתרון לכך, בעיניה, הוא "קודם כל, ביזור ואגירה". זה מאפשר לבניין גם להיות סביבתי יותר, "מה שמאפשר יותר ESG וקיימות, ומושך שוכרים איכותיים ומשקיעים".
באמפא מרוצים מההסדר החדש, אחד הראשונים בארץ והראשון בבניין שלהם, והם מתכוונים להרחיב אותו. על פי המנכ"ל עידו יוסף, הם"מתכוונים לרשת את כלל נכסי החברה במרכז הארץ במתקני אגירה". דבר משמעותי במיוחד לאור העובדה שאמפא מניבים מחזיקה ב־250 אלף מ"ר של שטחי משרדים ומסחר, בעיקר בהרצליה ובתל אביב, בלב אזורי הביקוש לחשמל.