גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שינוי אסטרטגי: צה"ל ירכוש אלפי רחפני תקיפה תוצרת ישראל

שינוי כיוון בלוחמת הרחפנים: לאחר הביקורת על רכיבים סיניים ותמחור נמוך במכרז הקודם, לגלובס נודע כי צה"ל יוצא למהלך הצטיידות נרחב ברחפני תקיפה ● בעוד שחיזבאללה מאמץ את השיטה האוקראינית לייצור זול והמוני, בישראל מהמרים על טכנולוגיה מתקדמת ומצלמות לילה ● בתעשייה הביטחונית סבורים: אלה רק הניצנים של לוחמת הרחפנים

רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock
רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock

זרוע היבשה בצה"ל ומנהל הרכש במשרד הביטחון מעוניינים לצייד את הצבא ברחפני תקיפה נוספים מתוצרת ישראל, כחלק ממלחמת הרחפנים המתפתחת מול ארגוני טרור כמו החמאס והחיזבאללה, שעושה שימוש מוגבר באמצעים אלה בדרום לבנון בשבועות האחרונים. רק אתמול חשף דובר צה"ל כי כוחות יחידת אגוז חיסלו מחבל חיזבאללה באמצעות רחפן נפץ, ככל הנראה רחפן מסוג עטלף מתוצרת החברה הישראלית אקסטנד (XTEND).

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט
המנכ"ל שקנה את מפעל הרחפנים רגע לפני שנפגע מטיל: "מעז יכול לצאת מתוק"

בשנה שעברה זכתה אקסטנד במכרז לייצור ואספקה של 5,000 רחפני תקיפה מוזלים, במכרז שעורר ביקורת רבה בתעשייה, מכיוון שדרש מהחברות המתמודדות להציע רחפן במפרט בעל רווחיות נמוכה, הכולל גם רכיב מסין - משדר וידיאו המיוצר על ידי חברה מהונג קונג.

המכרז החדש כולל דרישה לרכישת כ-1,200 רחפני תקיפה מסוג FPV - רחפנים הניתנים לניהוג ידני באמצעות הרכבת משקפי מציאות וג'ויסטיק - ומצוידים באמצעים מיוחדים כמו מצלמות לראיית לילה. עלות כל רחפן כזה עשויה לנוע בין 20 ל-25 אלף שקל, עלייה משמעותית במחיר ביחס לרחפנים שהוזמנו על ידי הצבא במכרז הקודם, שהוערך בכ-3,500 שקל ליחידה.

עלותו הכוללת של המכרז עשויה להגיע לפיכך ל-30 מיליון שקל, מעל למכרז הקודם שנאמד ב-20 מיליון שקל. נוסף על כך, המפרט החדש איננו דורש מהחברות רכיבים אלקטרוניים מסין, ומבטיח שרשרת אספקה מערבית יותר, לאחר הביקורת שהוטלה בצבא כי הצפת רחפנים ורכיבים מסין עשויה לפגוע בביטחון המידע במערכה. גם כיום, חלק ניכר מרחפני התצפית והמודיעין שברשות הצבא מגיעים מדגמים סיניים - בהם רחפני החברות DJI ו-Autel.

ייצור ביתי המוני וזול

בניגוד למחיר הגבוה שישלמו בצה"ל, את רחפני ה-FPV של חיזבאללה מייצרים המחבלים בזול בייצור ביתי, בתוכניות הרכבה שהועברו אליהם מהצבא הרוסי, כך מעריכים במכון המחקר האמריקאי FDD. אלה רחפנים זעירים שעלותם מאות דולרים ליחידה, בדרך כלל בין 400 ל-500 דולר, הם כוללים ארבעה מנועי להבים המורכבים על גבי חלקים שניתן להדפיס במדפסת תלת-ממד, או לרכוש ללא הגבלות יצוא מאתרים כמו עלי אקספרס או אמזון.

יחד עם זאת, מספרם של הרחפנים המפורטים במכר הצבאי החדש נמוך, והמפרט גבוה, אבל מומחים מעריכים, כי לוחמת הרחפנים בזירות השונות בעולם רק תחריף, ותיעשה דומה למתרחש באוקראינה - שבה ברצועה של כ-30 ק"מ מתקשים חיילים וכלי רכב משוריינים לתמרן בשל הטלת רחפני תקיפה משני הצדדים, ונדרשים אמצעים מיוחדים כדי להילחם באותם רחפנים.

1,200 רחפנים הם מספר השקול למספר הרחפנים המיוצרים באוקראינה בפחות מיומיים בלבד, כאשר מספר הרחפנים המיוצרים במדינה במשך שנה חוצה את המיליון.

רחפן לכל חייל

בכירים בתעשייה הביטחונית מעריכים כי מדובר בניצנים של לוחמת רחפנים בצבא, אך לא באופן מספק. רבים רואים ברחפני התקיפה גרסה עתידית של רימון נפץ או טיל לאו - אמצעי תקיפה טקטי שאותו יוכלו הלוחמים להטיל כמה מטרים קדימה לעבר האויב, גם ללא קו ראייה ישיר.

בעוד שבישראל המכרז כולל רק 1,300 רחפנים, בעולם כבר נערכים ללוחמה שכוללת רחפן לכל חייל.

בין המתמודדים במכרז החדש: רוכשת החברות הסדרתית אונדס (Ondas), זכיינית המכרז הקודמת אקסטנד (XTEND), שמספקת רחפנים גם לצבא האמריקאי, והחברה הישראלית רובוטיכאן, יצרנית הרחפן "תרנגול" (Rooster).

חברות ששקלו בעבר להתמודד במכרז הרחפנים הקודם בחרו שלא להתמודד. דרוניקס, למשל, לא ניגשה, ככל הנראה בשל אי-עמידה בתנאי סיווג, טהירו יצאה מתחום הרחפנים הנהוגים באופן ידני ואילו ספיר, שבסוף לא התמודדה במכרז הקודם, נמנעה גם הפעם, בשל מיקודה במוצרי ביטחון אחרים.

חברות נוספות הביעו ביקורת על תנאי הרווחיות הנמוכים שנכפים על זכייניות המכרז. מדובר צה"ל לא התקבלה תגובה.

חיזבאללה הגביר קצב

לוחמת הרחפנים במזרח התיכון עלתה מדרגה בשבועות האחרונים, כאשר ארגון החיזבאללה הגביר את קצב שיגור רחפני התקיפה שלו לכיוון כוחות צה"ל. מאז החזרה ללחימה בצפון שחרר ארגון הטרור עשרות סרטונים של רחפני תקיפה המתנפצים לעבר רכבים משוריינים ומתקנים צבאיים ישראליים - מבלי לתעד את ההשפעה על אמצעים אלה.

מדובר בעלייה מדאיגה במספר רחפני התקיפה (FPV) המחוברים לסיבים אופטיים - דבר המקנה להם חסינות יחסית מפני שיבוש אותות תקשורת ולחימה אלקטרונית שצה"ל מפעל כלפי כלי טיס מעופפים, אמצעי שהפך מקובל מאוד בשדה הקרב באוקראינה משני צידי הלחימה.

רחפני תקיפה מגיעים בדרך כלל בגדלים שנעים בין 7 ל-13 אינץ', היכולים לשאת על גבם מטען נפץ במשקל שנע בין 1 ל-5 ק"ג. רחפנים מבוססי סיבים אופטיים חסינים אומנם לשיבוש תקשורת, אך הם מוגבלים ביכולת התמרון האווירי שלהם, בעוד שרחפנים אלחוטיים ניתנים לגילוי במכ"ם וליירוט באמצעי לוחמה אלקטרונית.

"יהיו לא מעט חברות ישראליות שיוכלו לעמוד בדרישות הצבא, אבל הדבר לא ישנה משמעותית את שדה הקרב או את תעשיית הרחפנים בישראל", אומר מומחה בעילום שם. "העולם - ואוקריאנה בראשו - הולך לקראת ייצור זול והמוני של רחפנים קטנים בעלות נמוכה".

זמינותם הגבוהה של רחפני ה-FPV הפכה אותם לכלי הנשק שובר השוויון המרכזי באוקראינה, עם קצב יצור של כ-7,000 רחפנים ביום בצבא האוקראיני לבדו, או כ-200 אלף יחידות בחודש, שאחראים על 60%-80% מכלל הפציעות והפגיעות הקטלניות בשדה הקרב.

על פי מכון המחקר האמריקאי FDD, הישג זה נעשה הודות לדיוקם הגבוה, יכולת התמרון שלהם והיכולת לשדר מטענים ישירות לעבר המטרה - באמצעות מטעני נפץ קטנים. "הניסיון בשדה הקרב הוכיח שרחפני FPV מאיימים יותר מכלי רכב או חיילים", נכתב במחקר שהוציא המכון האמריקאי בשבוע שעבר. "אוקראינה הפילה לאחרונה מסוק תקיפה רוסי עם רחפן. חיזבאללה עשוי לנסות לנקוט טקטיקה דומה נגד כוחות ישראליים, כמו מסוקים שבהם צה"ל משתמש ליירט את רחפני הארגון".

עוד כתבות

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, / צילום: אוראל כהן

מנהל ההשקעות שממליץ: "היהלומים" שכדאי להחזיק בתיק

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא-קלאריטי, טוען כי התפתחויות המאקרו הפכו את תחזיות האנליסטים ללא רלוונטיות ● הוא מציע להתמקד באג"ח הקצרות, ועדיין מזהה "יהלומים" בשוק המניות: "מעדיף ללכת עם החברות שמצליחות, גם אם הן כבר נחשבות יקרות יותר"

אתר BUYME / צילום: צילום מסך

הזמנות האונליין של BUYME הוכפלו במערכה האיראנית. ומי עוד בלט?

האתרים הבינלאומיים רשמו החודש ירידה של כ-40% בהזמנות, בעוד המקומיים נהנו מגידול בשיעור דומה ● כ-70% מההזמנות ב-BUYME הן עד 250 שקל ● המדד החודשי של רכישות הישראלים

דיון ועדת הכספים בכנסת, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

דיון סוער בוועדת הכספים על הפיצוי לעסקים: "במתווה הנוכחי יש אפליה ברורה"

ועדת הכספים דנה היום במתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות הנזק הכלכלי במבצע "שאגת הארי" ● בדיון נכחו ראשי מגזרי התעסוקה העסקיים, שהביעו את זעמם על היעדר החקיקה בנושא ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "לא ייתכן שהמגזר הפרטי יהיה עדיפות ב', והסקטור הציבורי יהיה עדיפות א'"

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

מחכים לבורר אורנשטיין: המאבק המשפטי בין כאל לאל על עולה מדרגה

חברת האשראי כאל פנתה לבית משפט, במקביל לבוררות מול השופט בדימוס איתן אורנשטיין, בניסיון לעכב את המעבר של מועדון "הנוסע המתמיד" לידי מתחרתה ישראכרט ● השופטת לא העניקה צו מניעה והחזירה את הצדדים להליך הבוררות

טל דורי, מנכ''ל אי בי אי קפיטל / צילום: יחצ

מנהל כספי ההייטקיסטים שהפך למיליונר בעצמו

טל דורי, מנכ"ל אי.בי.אי קפיטל, תוגמל אשתקד ביותר מ־10 מיליון שקל, בעיקר במענק ובמניות ● הקים את החברה המנהלת כ־67 מיליארד שקל באופציות "בתוך הכסף", הניתנות למימוש של עובדי הייטק בישראל ● אחריו בדירוג השכר: לבנת מזרחי־רינסקי, מנכ"לית חבר הבורסה של אי.בי.אי

אפליקציית Waze / צילום: Shutterstock

הווייז לא עובד לכם היום? זו הסיבה

גם בזמן הפסקת האש: למה עדיין יש שיבושי GPS ברחבי הארץ? המומחים מסבירים ● שאלת השעה

הדמיה של 845 Third Avenue. בעיגול: עידן עופר / צילום: סיון פרג'

ההשקעה החדשה של הישראלי העשיר בעולם

בסכום המוערך בכ-350 מיליון דולר ועם הלוואה מבנק הפועלים, עידן עופר מתקדם לרכישת מגדל משרדים בניו יורק שיוסב ל־529 דירות להשכרה ● משרד עורכי הדין בלטר גוט אלוני ממזג לתוכו משרד בוטיק ומקים מחלקת תקשורת וקניין רוחני ● וגם: חברת ההדפסה הדיגיטלית לופה רוכבת על משימת Artemis 2 בקמפיין על מגדלי עזריאלי ● אירועים ומינויים

למה כל כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז? / צילום: נאס''א

למה כל־כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז?

פריצת מצרי הורמוז עוברת דרך פינוי המוקשים שאיראן הטמינה בהם ● אלא שמדובר במשימה סיזיפית שלא ניתן לתחום בזמן ● המשרוקית של גלובס

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

השיטה שסידרה למשקיע הסדרתי אקזיט של מיליארד דולר

חברת דסטפוטוניקס הישראלית נמכרה השבוע לענקית השבבים האמריקאית קרדו בעסקה שמוערכת בכמיליארד דולר ● מי שחתום על האקזיט הוא אביגדור וילנץ, המשמש כיו"ר וכמשקיע העיקרי של החברה ● בשנים האחרונות כמעט כל עסקת ענק בתחום השבבים הישראלי כוללת את שמו של וילנץ

אילוסטרציה: Shutterstock

רגע מהיסטוריה: שער הדולר - 3.00 שקלים

הדולר נסחר היום מתחת ל-3.01 שקלים, שיא של יותר מ-30 שנה ● בין הגורמים שתומכים בייסוף המטבע המקומי ניתן למנות את הפסקת האש באיראן ואת השיחות הישירות מול לבנון ● התפתחות שלילית בשני המקרים עלולה להפוך את המגמה ● וגם: המרוויחים והמפסידים

קלוד / צילום: Shutterstock

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר: באיזו מניה הוא בחר?

חשבון אנונימי ברשת X בנה באמצעות מודל קלוד מנהל תיק השקעות וירטואלי שמצליח, לפחות בינתיים, לעקוף את מדד ה־S&P 500

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

אקזיט של עד 1.3 מיליארד דולר לסטארט־אפ ממודיעין בראשות המשקיע הסדרתי

דאסטפוטוניקס הישראלית, שהיו"ר שלה הוא המשקיע הסדרתי אביגדור וילנץ, נמכרת לחברת השבבים האמריקאית Credo, בעסקה שמוערכת בטווח של כ־850 מיליון דולר ועד כ־1.3 מיליארד דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המגעים עם איראן נמשכים במקביל למצור הימי: "הושגה התקדמות"

הכרזת טראמפ יוצאת לדרך: החל המצור הימי על הורמוז ● שינויים בהנחיות פיקוד העורף ● הרמטכ"ל זמיר קיים הערכת מצב והמשך תכנון מהלכים מבצעיים באיראן ובזירות נוספות ● זוהו לפחות 5 יירוטים בגליל המערבי, תושבים דיווחו על רעש פיצוץ - ככל הנראה בעקבות נפילה בנהריה ● צה"ל משתלט על בינת ג'ביל והשלים את הכיתור על העיירה שבדרום לבנון: "יותר מ-100 מחבלים חוסלו" ● עדכונים שוטפים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

המעורבות של גולדמן זאקס, ההכנסות והמתעניינים: המספרים של וולט מרקט נחשפים

לאחר החלטת רשות התחרות לחייב את וולט למכור את פעילות הסופרים שלה, לגלובס נודע כי יותר מ־20 חברות כבר נכנסו למרוץ על וולט מרקט ● על פי מספרים שהגיעו לידי גלובס הרוכש יקבל לידיו פעילות שמגלגלת כ-650 מיליון שקל בשנה, וצומחת בקצב של יותר מ־40% בשנה

אילוסטרציה: Shutterstock

הבטיחו פטור ממס וסיבכו את החוסכים: כך לכאורה עבדה תרמית הפנסיה החדשה

עובד רשות המסים וסוכן ביטוח נעצרו בחשד שניהלו רשת למשיכת כספי פנסיות במרמה תוך התחמקות מתשלום המס ● לפי נתוני רשות שוק ההון, המשיכות המוקדמות של התמלוגים הפכו לתופעה שהולכת ומתרחבת ● מומחים מזהירים: לא רק החיסכון נפגע, אלא גם הכיסוי הביטוחי

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

טראמפ: "האיראנים התקשרו, הם רוצים הסכם"; וול סטריט ננעלה בירוק בוהק

דברי טראמפ הקפיצו את המדדים בדקות האחרונות של המסחר: הנאסד"ק קפץ בכ-1.2%, ה-S&P 500 עלה בכ-1% ● המצור הימי של ארה"ב על מצר הורמוז נכנס לתוקף, חלק מהמשקיעים מעריכים כי המהלך הוא עדיין רק טקטיקה של משא ומתן ● ענקית מחשוב הענן אורקל זינקה בחדות ● מניית גולדמן סאקס נפלה לאחר הדוחות ● מחירי הנפט ננעלו מתחת לרף ה-100 דולר לחבית

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

כבר מכרה כרטיסים והתחרטה: ענקית התעופה שוב דוחה את חזרתה לישראל

חברת התעופה ההונגרית וויזאייר, שתכננה לחזור לפעילות בישראל כבר ב-25 באפריל, הודיעה על הארכת הביטולים עד 4 במאי ● איתיחאד איירווייז ואתיופיאן איירליינס מתכננות לשוב לפעילות כבר בימים הקרובים ● ביטול משמעותי נוסף נרשם בקו לארה"ב, לאחר שחברת התעופה אמריקן אירליינס הודיעה כי לא תשוב לפעילות בישראל לפחות עד ה-8 בספטמבר

סניף קרפור בקריית אונו / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסל של המדינה או של ברקת? הוזלות של עשרות מוצרים עם שלל כוכביות

השבוע יוצא לדרך מהלך המחירים של שר הכלכלה וקרפור, ובשוק מותחים ביקורת על הכשלים ● מהמכרז שניגשה אליו רק מתמודדת אחת, דרך ההחלטה לקיים את המהלך רק בשליש מסניפי קרפור ובמיקומים פחות נגישים ועד הגבלות הרכישה והמיתוג מחדש שנעשה ברגע האחרון

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

בדרגי השטח בצה"ל חוששים: לוחמים יידרשו השנה לקרוב למאה ימי מילואים

החקיקה להארכת שירות הסדיר וביצוע התאמות במערך המילואים מתעכבת, וגורמים בצבא מדברים על אפשרות שלוחמים יידרשו לשירות ארוך מהמצופה ● בקרב הדרגים המקצועיים יוצאים נגד חוק הגיוס שמקדמת הממשלה ● וגם: הסיכוי לריבאונד כלכלי אחרי המלחמה

דיוויד גוקלר / צילום: ap, Wire Business

המניה שזינקה כ-2,400% בשנה, התחזית האופטימית והקשר הישראלי

מאחורי הזינוק החריג במניית סנדיסק עומד מחסור עולמי בזיכרונות וביקוש גובר לתשתיות נתונים ● אנליסטים מעלים את מחיר היעד ל־1,000 דולר ומעריכים כי המגמה תימשך לפחות עד 2028. מניית החברה שהוקמה על ידי ישראלי תיכנס בקרוב למדד נאסד"ק 100