גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שינוי אסטרטגי: צה"ל ירכוש אלפי רחפני תקיפה תוצרת ישראל

שינוי כיוון בלוחמת הרחפנים: לאחר הביקורת על רכיבים סיניים ותמחור נמוך במכרז הקודם, לגלובס נודע כי צה"ל יוצא למהלך הצטיידות נרחב ברחפני תקיפה ● בעוד שחיזבאללה מאמץ את השיטה האוקראינית לייצור זול והמוני, בישראל מהמרים על טכנולוגיה מתקדמת ומצלמות לילה ● בתעשייה הביטחונית סבורים: אלה רק הניצנים של לוחמת הרחפנים

רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock
רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock

זרוע היבשה בצה"ל ומנהל הרכש במשרד הביטחון מעוניינים לצייד את הצבא ברחפני תקיפה נוספים מתוצרת ישראל, כחלק ממלחמת הרחפנים המתפתחת מול ארגוני טרור כמו החמאס והחיזבאללה, שעושה שימוש מוגבר באמצעים אלה בדרום לבנון בשבועות האחרונים. רק אתמול חשף דובר צה"ל כי כוחות יחידת אגוז חיסלו מחבל חיזבאללה באמצעות רחפן נפץ, ככל הנראה רחפן מסוג עטלף מתוצרת החברה הישראלית אקסטנד (XTEND).

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט
המנכ"ל שקנה את מפעל הרחפנים רגע לפני שנפגע מטיל: "מעז יכול לצאת מתוק"

בשנה שעברה זכתה אקסטנד במכרז לייצור ואספקה של 5,000 רחפני תקיפה מוזלים, במכרז שעורר ביקורת רבה בתעשייה, מכיוון שדרש מהחברות המתמודדות להציע רחפן במפרט בעל רווחיות נמוכה, הכולל גם רכיב מסין - משדר וידיאו המיוצר על ידי חברה מהונג קונג.

המכרז החדש כולל דרישה לרכישת כ-1,200 רחפני תקיפה מסוג FPV - רחפנים הניתנים לניהוג ידני באמצעות הרכבת משקפי מציאות וג'ויסטיק - ומצוידים באמצעים מיוחדים כמו מצלמות לראיית לילה. עלות כל רחפן כזה עשויה לנוע בין 20 ל-25 אלף שקל, עלייה משמעותית במחיר ביחס לרחפנים שהוזמנו על ידי הצבא במכרז הקודם, שהוערך בכ-3,500 שקל ליחידה.

עלותו הכוללת של המכרז עשויה להגיע לפיכך ל-30 מיליון שקל, מעל למכרז הקודם שנאמד ב-20 מיליון שקל. נוסף על כך, המפרט החדש איננו דורש מהחברות רכיבים אלקטרוניים מסין, ומבטיח שרשרת אספקה מערבית יותר, לאחר הביקורת שהוטלה בצבא כי הצפת רחפנים ורכיבים מסין עשויה לפגוע בביטחון המידע במערכה. גם כיום, חלק ניכר מרחפני התצפית והמודיעין שברשות הצבא מגיעים מדגמים סיניים - בהם רחפני החברות DJI ו-Autel.

ייצור ביתי המוני וזול

בניגוד למחיר הגבוה שישלמו בצה"ל, את רחפני ה-FPV של חיזבאללה מייצרים המחבלים בזול בייצור ביתי, בתוכניות הרכבה שהועברו אליהם מהצבא הרוסי, כך מעריכים במכון המחקר האמריקאי FDD. אלה רחפנים זעירים שעלותם מאות דולרים ליחידה, בדרך כלל בין 400 ל-500 דולר, הם כוללים ארבעה מנועי להבים המורכבים על גבי חלקים שניתן להדפיס במדפסת תלת-ממד, או לרכוש ללא הגבלות יצוא מאתרים כמו עלי אקספרס או אמזון.

יחד עם זאת, מספרם של הרחפנים המפורטים במכר הצבאי החדש נמוך, והמפרט גבוה, אבל מומחים מעריכים, כי לוחמת הרחפנים בזירות השונות בעולם רק תחריף, ותיעשה דומה למתרחש באוקראינה - שבה ברצועה של כ-30 ק"מ מתקשים חיילים וכלי רכב משוריינים לתמרן בשל הטלת רחפני תקיפה משני הצדדים, ונדרשים אמצעים מיוחדים כדי להילחם באותם רחפנים.

1,200 רחפנים הם מספר השקול למספר הרחפנים המיוצרים באוקראינה בפחות מיומיים בלבד, כאשר מספר הרחפנים המיוצרים במדינה במשך שנה חוצה את המיליון.

רחפן לכל חייל

בכירים בתעשייה הביטחונית מעריכים כי מדובר בניצנים של לוחמת רחפנים בצבא, אך לא באופן מספק. רבים רואים ברחפני התקיפה גרסה עתידית של רימון נפץ או טיל לאו - אמצעי תקיפה טקטי שאותו יוכלו הלוחמים להטיל כמה מטרים קדימה לעבר האויב, גם ללא קו ראייה ישיר.

בעוד שבישראל המכרז כולל רק 1,300 רחפנים, בעולם כבר נערכים ללוחמה שכוללת רחפן לכל חייל.

בין המתמודדים במכרז החדש: רוכשת החברות הסדרתית אונדס (Ondas), זכיינית המכרז הקודמת אקסטנד (XTEND), שמספקת רחפנים גם לצבא האמריקאי, והחברה הישראלית רובוטיכאן, יצרנית הרחפן "תרנגול" (Rooster).

חברות ששקלו בעבר להתמודד במכרז הרחפנים הקודם בחרו שלא להתמודד. דרוניקס, למשל, לא ניגשה, ככל הנראה בשל אי-עמידה בתנאי סיווג, טהירו יצאה מתחום הרחפנים הנהוגים באופן ידני ואילו ספיר, שבסוף לא התמודדה במכרז הקודם, נמנעה גם הפעם, בשל מיקודה במוצרי ביטחון אחרים.

חברות נוספות הביעו ביקורת על תנאי הרווחיות הנמוכים שנכפים על זכייניות המכרז. מדובר צה"ל לא התקבלה תגובה.

חיזבאללה הגביר קצב

לוחמת הרחפנים במזרח התיכון עלתה מדרגה בשבועות האחרונים, כאשר ארגון החיזבאללה הגביר את קצב שיגור רחפני התקיפה שלו לכיוון כוחות צה"ל. מאז החזרה ללחימה בצפון שחרר ארגון הטרור עשרות סרטונים של רחפני תקיפה המתנפצים לעבר רכבים משוריינים ומתקנים צבאיים ישראליים - מבלי לתעד את ההשפעה על אמצעים אלה.

מדובר בעלייה מדאיגה במספר רחפני התקיפה (FPV) המחוברים לסיבים אופטיים - דבר המקנה להם חסינות יחסית מפני שיבוש אותות תקשורת ולחימה אלקטרונית שצה"ל מפעל כלפי כלי טיס מעופפים, אמצעי שהפך מקובל מאוד בשדה הקרב באוקראינה משני צידי הלחימה.

רחפני תקיפה מגיעים בדרך כלל בגדלים שנעים בין 7 ל-13 אינץ', היכולים לשאת על גבם מטען נפץ במשקל שנע בין 1 ל-5 ק"ג. רחפנים מבוססי סיבים אופטיים חסינים אומנם לשיבוש תקשורת, אך הם מוגבלים ביכולת התמרון האווירי שלהם, בעוד שרחפנים אלחוטיים ניתנים לגילוי במכ"ם וליירוט באמצעי לוחמה אלקטרונית.

"יהיו לא מעט חברות ישראליות שיוכלו לעמוד בדרישות הצבא, אבל הדבר לא ישנה משמעותית את שדה הקרב או את תעשיית הרחפנים בישראל", אומר מומחה בעילום שם. "העולם - ואוקריאנה בראשו - הולך לקראת ייצור זול והמוני של רחפנים קטנים בעלות נמוכה".

זמינותם הגבוהה של רחפני ה-FPV הפכה אותם לכלי הנשק שובר השוויון המרכזי באוקראינה, עם קצב יצור של כ-7,000 רחפנים ביום בצבא האוקראיני לבדו, או כ-200 אלף יחידות בחודש, שאחראים על 60%-80% מכלל הפציעות והפגיעות הקטלניות בשדה הקרב.

על פי מכון המחקר האמריקאי FDD, הישג זה נעשה הודות לדיוקם הגבוה, יכולת התמרון שלהם והיכולת לשדר מטענים ישירות לעבר המטרה - באמצעות מטעני נפץ קטנים. "הניסיון בשדה הקרב הוכיח שרחפני FPV מאיימים יותר מכלי רכב או חיילים", נכתב במחקר שהוציא המכון האמריקאי בשבוע שעבר. "אוקראינה הפילה לאחרונה מסוק תקיפה רוסי עם רחפן. חיזבאללה עשוי לנסות לנקוט טקטיקה דומה נגד כוחות ישראליים, כמו מסוקים שבהם צה"ל משתמש ליירט את רחפני הארגון".

עוד כתבות

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

רשות התחרות נתנה אור ירוק: מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו מתקדם שלב

אישור רשות התחרות מקרב את השלמת מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו, בעסקה של כ־10 מיליארד שקל שתיצור אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל עם צבר של כ־27 אלף דירות ● ברקע, שתי החברות מציגות ירידה במכירות ושחיקה במניות מאז ההכרזה על העסקה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

העליון קבע: מחירן של תביעות סרק ייצוגיות יעלה

עלותן של תביעות ייצוגיות בהן לא נמצאו עילות מוצדקות תעלה - כך נקבע בבית המשפט העליון ● בית המשפט בחר, באמצעות תביעה ייצוגית שהוגשה נגד יצרנית הרכבים רנו שנמשכה ע"י התובע - לעסוק בסוגייה של היתרבות תביעות ייצוגיות בהן הסיכון הכלכלי של המבקש הוא נמוך

קניות ברשת / אילוסטרציה: Shutterstock, William Potter

החבילה שלכם מחו"ל עוד לא הגיעה? ייתכן שתצטרכו להמתין עוד כמה שבועות

הפסקת האש החזירה בהדרגה את פעילות המשלוחים לישראל, אך שיבושים בשרשרת האספקה ומחסור בטיסות מטען ממשיכים לעכב חבילות רבות ● חלק מאתרי הסחר חזרו לפעילות מלאה או חלקית, בעוד אחרים עדיין לא ● בענף מדווחים על התייקרות חדה בשילוח האווירי ועל פתרונות חלופיים מוגבלים ● מהיכן ניתן להזמין בימים אלו, מתי נחזור לשגרה מלאה, ומה האלטרנטיבות? ● גלובס עושה סדר

למה כל כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז? / צילום: נאס''א

למה כל־כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז?

פריצת מצרי הורמוז עוברת דרך פינוי המוקשים שאיראן הטמינה בהם ● אלא שמדובר במשימה סיזיפית שלא ניתן לתחום בזמן ● המשרוקית של גלובס

מצר הורמוז. עורק אנרגיה מרכזי – וציר של עימות / צילום: Reuters, Mohammed I Hamad

"ארמדה של מכליות" בדרך למפרץ מקסיקו. האם זו תהיה התשובה לאיראן?

בזמן שבוושינגטון מנסים להסיט את מרכז הכובד של שוק הנפט העולמי לעבר מפרץ מקסיקו, טהרן מוכיחה כי השליטה הימית שלה במצר נותרה אפקטיבית (ויקרה) מאי־פעם ● מהזינוק הדרמטי בפרמיות הביטוח ועד לאתגר המבצעי של הצי האמריקאי - אלה המשמעויות של המאבק על עורק החיים של האנרגיה הגלובלית

מימין: שי-לי עטרי ונעמה שחר / צילום: מתוך חשיפה עם חיים אתגר-ערוץ 12, אולפן שישי של חדשות 12

העבירה חמורה, השם ממילא ברשת: למה ביהמ"ש עדיין נאחז בצווי איסור פרסום

בית המשפט העליון מעכב את פרסום שמו של החשוד באונס שי-לי עטרי, לאחר שטען כי נקלע למצב אובדני ● אך ברשתות החברתיות הגולשים מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את האיסור ולפרסם את שמו ● מומחית: "צווי איסור פרסום הפכו למשחק חתול ועכבר"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

המעורבות של גולדמן זאקס, ההכנסות והמתעניינים: המספרים של וולט מרקט נחשפים

לאחר החלטת רשות התחרות לחייב את וולט למכור את פעילות הסופרים שלה, לגלובס נודע כי יותר מ־20 חברות כבר נכנסו למרוץ על וולט מרקט ● על פי מספרים שהגיעו לידי גלובס הרוכש יקבל לידיו פעילות שמגלגלת כ-650 מיליון שקל בשנה, וצומחת בקצב של יותר מ־40% בשנה

קלוד / צילום: Shutterstock

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר: באיזו מניה הוא בחר?

חשבון אנונימי ברשת X בנה באמצעות מודל קלוד מנהל תיק השקעות וירטואלי שמצליח, לפחות בינתיים, לעקוף את מדד ה־S&P 500

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

בדרגי השטח בצה"ל חוששים: לוחמים יידרשו השנה לקרוב למאה ימי מילואים

החקיקה להארכת שירות הסדיר וביצוע התאמות במערך המילואים מתעכבת, וגורמים בצבא מדברים על אפשרות שלוחמים יידרשו לשירות ארוך מהמצופה ● בקרב הדרגים המקצועיים יוצאים נגד חוק הגיוס שמקדמת הממשלה ● וגם: הסיכוי לריבאונד כלכלי אחרי המלחמה

מנכ''לי ''שבע המופלאות'' שחלקן ידווחו השבוע / צילום: צילומים: AP- David Zalubowski, Jae C. Hong, Rod Lamkey, Mary Altaffer

מיקרוסופט צללה, טסלה נפלה: האם זה הזמן לקנות את "שבע המופלאות" בהנחה?

בגולדמן זאקס סבורים כי זהו זמן נכון להשקעה במניות שבע ענקיות הטק, אותן כינו "הזדמנות ערך", לנוכח הגידול ברווחים העתידיים ● אבל יש גופים בוול סטריט ובישראל שסבורים כי צריך להפסיק להתייחס אליהן כמקשה אחת, ומבחינים בין המוצלחות יותר למתקשות

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

טראמפ: "האיראנים התקשרו, הם רוצים הסכם"; וול סטריט ננעלה בירוק בוהק

דברי טראמפ הקפיצו את המדדים בדקות האחרונות של המסחר: הנאסד"ק קפץ בכ-1.2%, ה-S&P 500 עלה בכ-1% ● המצור הימי של ארה"ב על מצר הורמוז נכנס לתוקף, חלק מהמשקיעים מעריכים כי המהלך הוא עדיין רק טקטיקה של משא ומתן ● ענקית מחשוב הענן אורקל זינקה בחדות ● מניית גולדמן סאקס נפלה לאחר הדוחות ● מחירי הנפט ננעלו מתחת לרף ה-100 דולר לחבית

תקיפות צה''ל בדרום לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

ישראל נערכת לעצירה: המרוץ נגד השעון של צה"ל בלבנון

בזמן שבוושינגטון מנסים לכונן הסכם בין ישראל ללבנון, בשטח פועל צה"ל כדי למקסם הישגים צבאיים ● השגריר הישראלי לאחר השיחות עם לבנון: "הם הביעו רצון עז לפרק את חיזבאללה מנשקו" ● טראמפ: השיחות עם איראן יכולות לצאת לדרך ביומיים הקרובים • שר הביטחון כ"ץ: "ארה"ב וישראל הגדירו את הוצאת החומר המועשר מאיראן כתנאי סף לסיום המערכה" • שלושה לוחמים נפצעו קשה בהיתקלות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

התיש אפילו את המנוסים שבמשקיעים: התפניות של טראמפ והשתקפותן בשווקים

התהפוכות במלחמה מול איראן בשבועות האחרונים טלטלו את המחירים של מגוון השקעות, לא רק מתחום האנרגיה ● אבל לא פחות מהאירועים עצמם, למוצא פיו ומקלדתו של נשיא ארה"ב היה תפקיד מכריע בתנודות הללו

כותרות העיתונים בעולם

נשיא דרום קוריאה השווה את צה"ל לנאצים, ומסרב להתנצל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בחיזבאללה מפעילים לחץ על ממשלת לבנון רגע לפני שיחות השלום, משבר האנרגיה במזרח התיכון מחריף עם עשרות מתקנים שנפגעו, ונשיא דרום קוריאה השווה את צה"ל לנאצים ועורר סערה ● כותרות העיתונים בעולם

ג'ורג'יה מלוני, ראשת ממשלת איטליה / צילום: Reuters, Domenico Cippitelli

ראשת ממשלת איטליה מודיעה: משהים את ההסכם הביטחוני עם ישראל

"לאור המצב הנוכחי, הממשלה החליטה להשעות את החידוש האוטומטי של הסכם ההגנה עם ישראל" - כך התבטאה היום ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני ● למרות שאיטליה נחשבת לבעלת ברית חשובה של ישראל באיחוד האירופי, מלוני החריפה לאחרונה את הטון נגד ישראל

דיוויד גוקלר / צילום: ap, Wire Business

המניה שזינקה כ-2,400% בשנה, התחזית האופטימית והקשר הישראלי

מאחורי הזינוק החריג במניית סנדיסק עומד מחסור עולמי בזיכרונות וביקוש גובר לתשתיות נתונים ● אנליסטים מעלים את מחיר היעד ל־1,000 דולר ומעריכים כי המגמה תימשך לפחות עד 2028. מניית החברה שהוקמה על ידי ישראלי תיכנס בקרוב למדד נאסד"ק 100

אילוסטרציה: Shutterstock

רגע מהיסטוריה: שער הדולר - 3.00 שקלים

הדולר נסחר היום מתחת ל-3.01 שקלים, שיא של יותר מ-30 שנה ● בין הגורמים שתומכים בייסוף המטבע המקומי ניתן למנות את הפסקת האש באיראן ואת השיחות הישירות מול לבנון ● התפתחות שלילית בשני המקרים עלולה להפוך את המגמה ● וגם: המרוויחים והמפסידים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המומחים מעריכים: זו האסטרטגיה של טראמפ כעת

כשברקע האיום של נשיא ארה"ב להטיל מצור על מצר הורמוז החל מהשעה 17.00 שעון ישראל, מומחים שונים מנסים להעריך לאן חותר טראמפ ומה הסיכוי לחזרת המלחמה: "נראה החרפה רטורית וצבאית כדי לגרום לטהרן להתפשר"

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

אקזיט של עד 1.3 מיליארד דולר לסטארט־אפ ממודיעין בראשות המשקיע הסדרתי

דאסטפוטוניקס הישראלית, שהיו"ר שלה הוא המשקיע הסדרתי אביגדור וילנץ, נמכרת לחברת השבבים האמריקאית Credo, בעסקה שמוערכת בטווח של כ־850 מיליון דולר ועד כ־1.3 מיליארד דולר

מייסד אנתרופיק, דריו אמודיי / צילום: ap, Markus Schreiber

באירופה וארה"ב כבר נערכים לאיומי הסייבר החדשים שמציגה אנתרופיק

בארה"ב עודדו גופים פיננסים ללמוד ממודל ה־AI החדש ● בבריטניה התקיימו פגישות דחופות עם הבנקים הגדולים כדי להעריך את הסיכונים ● גורמים בישראל: "אין לקוח שלא חושב על האיומים"