יום הזיכרון לשואה ולגבורה שצוין השבוע מצדיק עיסוק במיתוס שקרי ומסוכן של התקופה הנוראה ההיא: "הוורמאכט הנקי". המיתוס שכנע מיליונים במשך עשורים שהצבא הגרמני הסדיר היה גוף "מקצועי" שלא השתתף בזוועות השואה, ועסק בהשגת יעדים צבאיים, בעוד שאת פשעי המלחמה ביצעו אנשי ה-SS, חברי המפלגה הנאצית, ועוזריהם המקומיים. הנרטיב הזה היה עוצמתי מאוד, גם כי מי שאחראים לו הם דווקא המנצחים במלחמה. כיצד זה קרה?
● שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית
● יש בעולם מספיק נפט לעשורים קדימה. אז מה גורם למחירים לזנק?
הוורמאכט היה שותף מלא במלחמת ההשמדה הנאצית נגד היהודים ובפשעי מלחמה, בעיקר במזרח אירופה. בשל תורת הגזע הנאצית, חזית המזרח לא הייתה עוד מערכה: הסלאבים היו "תתי-אדם" ואת היהודים היה צריך להשמיד. החיילים עבדו עם האיינזצגרופן והשתתפו במעשי טבח המוניים, כמו באבי יאר, שם נרצחו עשרות אלפי יהודים, צוענים, חולי נפש ואזרחים. הצבא הנהיג מדיניות רצח מכוון של שבויי מלחמה סובייטים (יותר מ-3 מיליון מהם מתו בשבי), התעלל באוכלוסייה הכבושה והוציא הנחיות כמו "פקודת הקומיסרים", שהורתה לחסל קצינים פוליטיים ללא משפט.
המיתוס החל להיווצר במשפטי נירנברג, אז גנרלים בכירים חתמו על תזכיר לפיו הצבא תחת היטלר היה א-פוליטי ולא היה שותף לתכנון או ביצוע פשעי הנאצים. תזכיר זה ואחרים היו יוזמות בעידוד אמריקאי, כחלק מהריאליזם הפוליטי של המלחמה הקרה, בה המערב נזקק למערב גרמניה כחיץ מול האיום הסובייטי. מנהיגי מערב גרמניה הסכימו להקים מחדש את צבאה ולהצטרף לנאט"ו בתנאי שתופסק "השמצת" החייל הגרמני ושחרור אנשי הצבא שהורשעו כפושעי מלחמה. דווייט אייזנהאואר, שכמפקד כוחות הברית באירופה תיאר את הוורמאכט כנאצי כולו, שינה את טון דיבורו כדי להכשיר את הקמת הצבא הגרמני החדש, וכתב כי יש להבדיל בין "החייל הגרמני לבין היטלר וקבוצתו".
בהמשך, סדרת ספרי זיכרונות של קציני ורמאכט בכירים הפכו לרבי מכר והציגו את הגנרלים כקורבנות הטירוף של היטלר, תוך התעלמות נוחה ממלחמת ההשמדה, והדגשה שהאידאולוגיה הנאצית חיבלה במאמצי הצבא הגרמני, ובוודאי לא הייתה חלק ממנו. כך, המיתוס הפך ל"עדות שקר קולקטיבית" שסייעה לדור המלחמה להדחיק את האמת, להצטרף לאומות המערב ולהתמקד בשיקום המדינה.
מי שניסו להפריך את המיתוס זכו לביקורת רבה בגרמניה, אך הסכר נפרץ ב-1995, עם פתיחת "תערוכת פשעי הוורמאכט" בהמבורג. תערוכה זו, שהפכה לסנסציה נודדת בין עשרות ערי גרמניה ואוסטריה, הציגה אלפי תצלומים אישיים של חיילים "רגילים" המבצעים פשעי מלחמה, והכתה את הציבור הגרמני בהלם. מאז המחקר ההיסטורי חשף עוד מיליוני עדויות לפשעי הצבא, והוכיח שמכונת ההשמדה הנאצית לא הייתה יכולה לעבוד בלעדיו. הסרת המיתוס ששירת את המערב פירקה את האבחנה הנוחה שגרמנים רבים עשו בין "הנאצים המרושעים" ל"אנחנו החיילים הפשוטים", ומהדהדת בשיח הציבורי בגרמניה עד היום, במיוחד סביב כוונות להחזיר את גיוס החובה.
