כוחות נאט''ו בתרגיל בפולין / צילום: ap, Czarek Sokolowski
על רקע האיומים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנטוש את ברית נאט"ו, מנסות מדינות אירופה לגבש תוכנית שתהפוך את הארגון ל"אירופי יותר", באמצעות מעורבות צבאית משמעותית יותר של המדינות החברות בה ואיוש תפקידים ארגוניים; כך מדווחים כלי תקשורת באירופה ובארה"ב בימים האחרונים. המהלך מובל על ידי מזכ"ל נאט"ו, ההולנדי מארק רוטה, המנסה לשקם את רוח הברית אחרי שטראמפ האשים את חברותיה בנטישת ארה"ב במלחמה שלה נגד איראן והתעמת אתן סביב רצונו לספח את גרינלנד.
● כך הפך טראמפ את מצרי הורמוז לבעיה של היריבה הגדולה שלו
● ראשת ממשלת איטליה: משהים את ההסכם הביטחוני עם ישראל
ה"וול סטריט ג'ורנל" הגדיר את היוזמה הנוכחית כ"תוכנית גיבוי" למקרה שארה"ב תודיע על פרישה עתידית מהברית הצבאית, שכוללת 32 מדינות חברות, אך נסמכת בעיקר על כוחו של הצבא האמריקאי להרתיע כל גורם נגד התקפות על אירופה בשם סעיף 5. סעיף זה מאפשר הגנה קולקטיבית במקרה של מלחמה נגד אחת מחברות הארגון. המטרייה הגרעינית של ארה"ב, יחד עם יכולות המודיעין והניטור הגלובליים שלה, נכתב, אינם בנות־תחליף במצב העניינים הנוכחי.
אבל על רקע החזיתות שנפתחו מול ארה"ב תחת טראמפ, וכן דיווחים מהשבועות האחרונים לפיהם האמריקאים ישקלו לפנות בסיסים אמריקאים מגרמניה ומספרד על רקע התנגדותן למלחמה באיראן, נאט"ו מכינה תוכניות ל"לקיחת אחריות גדולה יותר לאירופה" בתוך הברית הצבאית. מדובר על תחילת תהליך ארוך־טווח, ולא יוזמה שתבוצע בחודשים הקרובים. התוכנית כוללת הקצאת כוחות גדולים יותר מהצבאות הלאומיים לאימוני נאט"ו, וכן איוש שדרת הפיקוד של הארגון במפקדים ממדינות אירופיות.
"המטרה היא לשמור על ההרתעה מול רוסיה, ולשמור על מבצעיות מתמשכת וכן אמינות גרעינית, גם אם וושינגטון תסיג כוחות מאירופה או תסרב לסייע להגן עליה", נכתב בדיווח של הוול סטריט ג'ורנל. באחרונה חתמה גרמניה על הסכם ביטחוני עם צרפת ל"שיתוף פעולה בנושא הרתעה גרעינית", במה שנראה כצעד ראשון להתמודדות עם מצב בינלאומי שבו ארה"ב אינה ערבה יותר לביטחונה של גרמניה. נכון להיום, ישנן פצצות גרעיניות בבסיסי חיל האוויר האמריקאים בגרמניה. לצרפת ולבריטניה, חברות הברית, יש מספר מוגבל של כלי נשק אטומיים.
ברלין, שעד כה הסתמכה על ארה"ב וסירבה לאפשר עצמאות ביטחונית גדולה יותר באירופה לנאט"ו כפי שדרשה צרפת, משנה לאט־לאט את הכיוון. אחרי ששר החוץ שלה הצהיר כי המלחמה של ארה"ב באיראן "היא לא המלחמה שלנו", התקררו היחסים בין גרמניה לארה"ב. לפי הוול סטריט ג'ורנל, הקנצלר פרידריך מרץ הורה על שינוי הכיוון אחרי פגישות עם טראמפ, שבסופן העריך כי ישנו סיכוי שהנשיא האמריקאי לא יהיה שותף אמין בתוך הברית.
אירופה עומדת באתגרים
מי שמובילים את המהלך, מזכ"ל נאט"ו רוטה ונשיא פינלנד אלכסנדר סטוב, דווקא מקווים כי הוא "יוכיח" לטראמפ כי אירופה עומדת באתגרים הנדרשים ממנה, ולוקחת מארה"ב נתח משמעותי מהאחריות בשם העצמאות והריבונות שלה. השניים, בגיבוי גרמני, דוחפים לרפורמה בתוך נאט"ו שתשתמש במסגרת ההגנתית הקיימת. זאת, בניגוד לכיוון שהצרפתים דחפו עד כה - לשקול אלטרנטיבה אירופית לנאט"ו. בפועל, המשמעות יכולה להיות הגנה על היבשת באמצעות מערכות הגנה אווירית אירופיות (גם אם חלקן יירכשו מארה"ב ומישראל), הגדלת יכולות ניטור ומעקב מהחלל באמצעות לוויינים, מערכות הגנה נגד צוללות ועוד. לפי העיתון, ההודעה של גרמניה ובריטניה על פיתוח משולב של טילים בליסטיים היפרסוניים וטילי שיוט היא חלק מכיוון החדש.
אך המהלך האירופי דורש גם סדרי כוח שאינם קיימים כיום ביבשת, ומעבר לצבאות הכוללים גיוס חובה. עד כה, חלק מהמטרות שהוגדרו לצבאות אירופה במקרה של עימות כולל עם רוסיה היו בעיקר עיכוב הכוחות עד שארה"ב תזרים כוחות קרקעיים ליבשת. "נאט"ו אירופית יותר" תצטרך להתמודד בעצמה עם פלישה, בין היתר ע"י הגדלת הצבאות ביבשת באמצעות גיוס חובה.
היום שאחרי המלחמה
בתוך כך, חלק מבעלות הברית של ארה"ב בנאט"ו מנסות לסייע לפתרון המצב באיראן ע"י גיבוש קואליציה לאבטחת השיט במפרץ הפרסי לאחר המלחמה. בריטניה וצרפת יכנסו פסגה מקוונת של עשרות מדינות, השלישית עד כה, שנועדה להתמודד עם הצורך לשמור את מצר הורמוז חופשי אחרי המלחמה (השתיים סירבו לבקשת ארה"ב לסיוע במלחמה). בין היתר, התוכניות כוללות שימוש באוניות בריטיות לסילוק מוקשים ובספינות מלחמה צרפתיות לליווי שיט מסחרי, אך הדבר ייעשה כשלא יהיה סיכון להתחדשות הלחימה.