אנשי חיל הים האמריקאי באזור המפרץ הפרסי / צילום: Reuters, US Navy
העולם כולו נושא את עיניו למצור הדרמטי שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על מצר הורמוז, במטרה לפגוע במשטר האייתוללות. זוהי פגיעה משמעותית מאוד באיראן, אך לצעד זה מתווספים כמה נוספים, בניסיון להביא את בכירי הרפובליקה האסלאמית בחזרה לשולחן המשא ומתן בפקיסטן - תחת לחץ גדול בהרבה.
● כך הפך טראמפ את מצרי הורמוז לבעיה של היריבה הגדולה שלו
● הבזבוז הופך הכרחי: הפגיעה הכואבת של המלחמה באיראן בנכסים הכי בטוחים
משחתת אמריקאית, לפי דיווחים, מנעה השבוע משתי מכליות איראניות לשוט ליעדן, והן שבו לנמל האם. סוגיה מעניינת לגביהן היא הנמל שממנו הן יצאו, צ'בהאר. זהו הנמל האיראני היחיד שנמצא דווקא מחוץ למצר הורמוז, והמפעילה שלו היא הודו - הבולטת בהיותה ידידה של איראן ושל ישראל בעת ובעונה אחת.
המצור של ארה"ב על איראן התבצע בתגובה להחלטת משטר האייתוללות לדרוש מספינות שעוברות בהורמוז 2 מיליון דולר. בתחילה, היו הערכות שפורסמו בתקשורת העולמית כי הדבר עשוי להניב לכלכלה האיראנית כ-100-40 מיליארד דולר בשנה, אך אנליסט האנרגיה מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, אומוד שוקרי, מעריך במאמר חדש כי גם תחת הנחות אופטימיות - טהרן נטלה את הסיכון הגדול עבור כ-2-1 מיליארד דולר בשנה בלבד.
כעת, בשטח, ניכר כי הנזקים עולים אפילו על התועלת המקסימלית שהייתה עשויה להתקבל מהמהלך האיראני. פיקוד מרכז האמריקאי מסר כי ביממה הראשונה למצור האמריקאי, שש אוניות סוחר צייתו להנחיות - וחזרו לנמלי המקור. מול זאת, האיראנים מנסים להשתמש בפתרון יצירתי: שיבוש משדרי משיבי המיקום של המכליות. כך לפי "טנקרטראקרס".
בתוך כך, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כתב בפוסט ברשת Truth Social כי הוא יפתח את מצר הורמוז לצמיתות. "סין מאוד שמחה שאני פותח לצמיתות את מצר הורמוז. הם הסכימו לא לשלוח נשק לאיראן".
הנזקים הולכים ומכבידים על הכלכלה האיראנית
בטהרן משתמשים בשיטה הזו בגלל שהנזקים הולכים ומכבידים על כלכלתם. הבכיר לשעבר במזכירות האוצר האמריקאית, מיאד מאלכי, מעריך כי חסימת הסחר הימי האיראני עולה למשטר האייתוללות כ־435 מיליון דולר מדי יום. זו הדרך שבה טהרן מנהלת יותר מ-90% מהסחר שלה, כולל יצוא של כ־1.5 מיליון חביות ביום - היקף נפט שהיה מניב לרפובליקה האסלאמית, על אף הסנקציות, כ־139 מיליון דולר ביום.
הפעולות הכלכליות של ארה"ב לא מסתכמות במאבק בספינות בלבד. מזכירות האוצר האמריקאית הזהירה בנקים במזרח התיכון ובמזרח הרחוק מפני ביצוע העברות איראניות, כשהיעד הוא מניעת הכנסות מתחום הנפט. "אנחנו מוכנים להפעלת סנקציות נגד מוסדות פיננסיים זרים, שממשיכים לתמוך בפעילות איראן", הזהירו במזכירות האוצר. עתה, בנקים בסין, בהונג קונג ובמפרץ הפרסי נמצאים במלכוד בין הבחירה להסתכן בעיצומים ובין הפסד ההכנסות מטהרן.
החנק האמריקאי המתהדק על איראן מונע, בראש ובראשונה, את השיקום מההרס החמור שנגרם בתקופת המלחמה. דוברת הממשלה האיראנית, פטמה מוהאג'רני, סיפרה כי בטהרן מעריכים את סך הנזקים בכ-270 מיליארד דולר. בתחשיב שכזה, היקף הנזקים פר אזרחי איראני נושק לכ-3,000 דולר לאדם. במונחי כסף מקומי מדובר בהון עתק, שהרי השכר החודשי הממוצע באיראן הוא כ-200-150 דולר (כ־2,400-1,800 דולר בשנה).
הנפגעת המיידית והמשמעותית ביותר בכלכלה האיראנית היא התעשייה הפטרוכימית, שהניבה לרפובליקה האסלאמית הכנסות שנתיות בסך כ־29.1 מיליארד דולר. לפי איראן אינטרנשיונל, כ-85% מהיצוא בענף נפגע בשל מתקפות על תשתיות באיראן, במה שצפוי לעלות לטהרן כ־50-30 מיליארד דולר.
גל פיטורים נרחב בגלל מפעלים שנסגרים
בענף מדווחים על גל פיטורים נרחב שנובע ממפעלים שנסגרים, בעקבות מחסור בחומרי גלם ובסיוע ממשלתי. בה בעת, כ־70% מתפוקת תעשיית הפלדה נפגעה, עם נזקים בסך כ־10-5 מיליארד דולר. במצב הנוכחי של ההאטה הדרסטית בפעילות המשק האיראני, הערכות הן לצניחה של יותר מ־10% מהתוצר האיראני, במה ששווה לכ־34 מיליארד דולר.
על אף הנזקים הגדולים מהפעולות השונות, נגד איראן יידרש גם מיקוד בתחום הקריפטו, שממנו לפי הערכות היא הניבה 7.78 מיליארד דולר ב־2025, כסף גדול שעוקף בלי מאמץ גדול את העיצומים של ארה"ב. מי ששולטים על כמחצית מתנועת הקריפטו האיראנית הם משמרות המהפכה, שמבצע שאגת הארי גבה מהם מחיר גם בתחום המטבעות הדיגיטליים.
צניחה של כ־80% בזרימת הקריפטו למדינה
באתר WazirX מדווח, כי התקיפות הישראליות והאמריקאיות נגד תשתיות באיראן במשך כחודש וחצי, הביאו לצניחה של כ-80% בזרימת הקריפטו לאיראן. בהיעדר אנרגיה באזורים שונים, ועל אחת כמה וכמה כאלו אסטרטגיים, במשמרות המהפכה התקשו למצוא פתרונות יצירתיים.
זהו אירוע דרמטי, כי לא בכדי רואים בשנים האחרונות מגמת צמיחה בהיקף השימוש של הרפובליקה האסלאמית במטבעות דיגיטליים. בכל פעם שבה הוטל נגד משטר האייתוללות גל סנקציות חדש, או שאיראן התמודדה עם מלחמה ישירה, ואפילו במחאות פנימיות, ניכרו זינוקים בהיקף העברות הקריפטו במדינה.