השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
לראשונה מאז שנת 1995, השקל התחזק ביום רביעי בצהריים מול הדולר אל מתחת לרמה של פחות מ-3 שקלים לדולר. בכך, השקל משלים זינוק של יותר מ-28% מול הדולר (הדולר נחלש ב-22%), שכן נזכיר שרק לפני שנה וחצי, השער עוד עמד על 3.7-3.8 שקלים לדולר. אלא שהשקל מזנק מאז מבצע הביפרים מול חיזבאללה, שסימן את תחילת השינוי במצב הביטחוני של ישראל, כולל שני המבצעים הצבאיים מול איראן, חיסולם של מנהיגי הטרור נסראללה וסינוואר, ושאר ההישגים הצבאיים מול חמאס וגם סוריה. להתחזקות השקל תרמה גם היחלשותו של הדולר מול סל המטבעות בעולם.
● הפגיעה הכואבת של המלחמה באיראן בנכסים הכי בטוחים
● מים קרים על הראלי: האזהרה של האנשים הכי חזקים בוול סטריט
למעשה, אפשר גם לומר שזה השער החזק ביותר של השקל מאז ומעולם, מכיוון שבאותם ימים, שער השקל דולר נקבע על ידי המדינה, באמצעות קביעת "שער קבוע" והודעה יזומה על תיסוף או פיחות של המטבע.
המדיניות הזו הופסקה בשנת 1997, עקב ליברליזציה של שוק ועקב כניסה מסיבית של מטבע חוץ, בעקבות התחלת פריחת ההייטק בישראל, ומאז המחירים נקבעים בשיטת "שער חליפין נייד" - כך על פי מחקר משנת 2003 של דוד אלקיים, סגן מנהל המחלקה המוניטרית דאז בבנק ישראל.
לדבריו, "תהליך זה של מעבר ממשטר של שער קבוע, עם פיחותים מידי פעם, לשער חליפין נייד, נמשך משנת 1989 ועד אמצע שנת 1997. אחת הסיבות להתמשכותו של תהליך הגמשת שער החליפין הייתה, שמעבר כזה חייב שינוי קונספציה ביחס לתפקידו של שער החליפין כעוגן למחירים... עצם הגמשת שער החליפין הייתה למעשה צעד בלתי נמנע, שנבע מתהליך הליברליזציה בשוק מטבע החוץ שאפיין את שנות ה-90, על רקע ההתפתחות של התעשייה המתקדמת שהתבטאה, בין היתר, בגיוס הון משמעותי מחו"ל החל מאמצע שנות ה-90".
מה הסיבות לכך?
"בין הגורמים שתומכים בשקל ניתן למנות את חולשת הדולר בעולם, רגיעה בגזרה הגיאו־פוליטית והמשך חוזקת מאזן התשלומים של ישראל", אומר יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים בחברת מגדל ביטוח ופיננסים. במילים אחרות, יותר מט"ח נכנס לישראל (בעיקר דולרים) מאשר היקף הכסף שיוצא. המגמה הזו מתקיימת מאז תחילת שנות ה-2000.
הסיבות לכך הן ההייטק החזק, בין היתר, בעקבות המשכורות של עובדי ההייטק הישראלים, המכירות של החברות והן עקב אופציות לעובדים; וכמובן, התעשיות הביטחוניות, שהמוצרים שלהן הראו את יכולותיהם בשדה הקרב. בנוסף, ניתן לציין גם את הגז הישראלי, שהפך בשנים האחרונות למצרך מבוקש, כולל הסכם הענק מול מצרים אשתקד בהיקף של 35 מיליארד דולר; וגם את פעילות המוסדיים, שמצמצמים את פעילותם במט"ח כבר תקופה ארוכה.
הראל דותן, מנהל השקעות נגזרים, מט"ח וריביות במנורה מבטחים, מסכים ומציין כי "עוצמת השקל בשנה האחרונה בולטת במיוחד גם בהשוואה גלובלית, כאשר הוא נמנה עם המטבעות החזקים, וזאת אף על רקע תקופת המלחמה. מאחורי המגמה, עומדים כמה גורמים מרכזיים: בראשם ירידה בפרמיית הסיכון הגיאו-פוליטית, בין היתר, על רקע תפיסה של היחלשות האיומים האסטרטגיים והתפוררות חלקית של גורמי פרוקסי, מה שמפחית את רכיב הסיכון שמגולם בשקל".
לדבריו, "הכלכלה הישראלית ממשיכה ליהנות מעודף משמעותי בחשבון השוטף וזרימה גבוהה של דולרים, בעיקר מיצוא ההייטק והיצוא הביטחוני, כאשר הצפי הוא להמשך מגמה זו גם קדימה. במקביל, אנו רואים גם השפעה טקטית משמעותית: העליות האחרונות בשווקים הגלובליים, ובפרט ב-S&P 500, שהציג רצף עליות חד, יוצרות צורך של גופים מוסדיים לאזן חשיפות מט"ח, מה שמתבטא במכירת דולרים ותומך בהתחזקות השקל".
בעיני יוסי מנשה, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם פייננשל סרביסס, עיקר הסיפור הוא לא ישראל, אלא חולשת הדולר בעולם: "המהלך הזה נובע בעיקר מחולשה גלובלית של הדולר, על רקע ירידה במדד הדולר לאזור 98.1, ופחות משינוי מהותי בזירה המקומית. ברקע, יש שיפור מסוים בסנטימנט הגלובלי ומעבר לסביבת Risk-On , בין היתר, על רקע תקווה לחידוש מגעים בין ארה"ב לאיראן, מה שתומך במטבעות כמו השקל. במקביל, האירו שומר על יציבות מול הדולר סביב 1.178, והאירו-שקל נסחר סביב 3.55 - בעיקר כתוצאה מחוזקו של השקל".
מה הלאה?
"אנו מאמינים שככל והשקט הביטחוני יישמר, לצד התאוששות המשק והמשך עליות בשוקי המניות - המגמה תימשך", אומר באר אבן ממגדל.
גם דותן ממנורה מבטחים סבור שהמגמה הזו עשויה להימשך: "השילוב בין הגורמים הללו הוביל להיחלשות חדה של הדולר מול השקל. בהנחה שהמגמה החיובית בשווקים הגלובליים תימשך, קיים סיכוי גבוה להמשך לחץ על הדולר".
מנשה מאלטשולר שחם מסכים, אך מזהיר שהכיוון עלול להתהפך במהירות: "גם שוק הסחורות ממשיך להיות פקטור מרכזי. אנחנו רואים ירידה במחירי הנפט לאזור 95 דולר לחבית, מה שמפחית לחצים אינפלציוניים, מחליש את הדולר ותומך בנכסי סיכון. מנגד, הזהב שומר על רמות גבוהות סביב 4,828 דולר לאונקיה, מה שמעיד שהשוק עדיין מגדר סיכונים ברקע אי־ודאות גלובלית. בגזרת המאקרו בארה"ב, נתוני אינפלציה של כ-3.3% וליבה של 2.6%, יחד עם PPI נמוך מהצפי, תומכים בלחץ כלפי מטה על הדולר בטווח הקצר, לצד שוק עבודה שעדיין יציב, אך מתמתן".
"בסופו של דבר, השקל מושפע בעיקר מגורמים חיצוניים - הדולר, מחירי האנרגיה והסנטימנט הגלובלי - ובסביבה הנוכחית זה עובד לטובתו. יחד עם זאת, התנודתיות נשארת גבוהה והכיוון יכול להשתנות במהירות, בהתאם להתפתחויות. צריך לשים לב גם לרמה הפסיכולוגית של 3 שקלים לדולר. זו נקודה מעניינת, הפריצה שלה כלפי מטה עשויה לייצר תגובה חדה יותר ולהוביל להתחזקות נוספת של השקל. במבט קדימה, נתוני האינפלציה בישראל שיפורסמו היום ונתוני מלאי הנפט בארה"ב יהיו גורמים מרכזיים שיכולים להשפיע על הכיוון בטווח הקצר".
מה זה אומר למשקיעים?
לדברי באר אבן ממגדל, "למשקיע שצופה המשך התחזקות של השקל ומעוניין בחשיפה למדד ה-S&P 500 יש היום פתרונות: ניתן להשקיע בקרן סל מגודרת מט"ח, ובכך לקבל חשיפה למדד, לצד נטרול השפעת התנהגות הדולר-שקל".
דותן ממנורה מוסיף כי "בהיבט ההשקעתי, הסביבה הזו מחדדת את החשיבות של ניהול חשיפת מט"ח. במסלולי מניות רגילים, החשיפה עומדת לרוב על כ-20%-25%, בעוד שבמסלולים צמודי S&P החשיפה מגיעה לכ-100%. בסביבה של שקל חזק לאורך זמן, איננו רואים הצדקה למשקיע ישראלי להחזיק תיק פנסיוני עם חשיפה מלאה למט"ח, ולכן אנו ממשיכים להעדיף פיזור גיאוגרפי רחב יותר וחשיפת מט"ח מאוזנת".
מנגד, דוד שם טוב, מנכ"ל קבוצת אינטראקטיב ישראל, רואה בכך הזדמנות דווקא להגדיל חשיפה למניות אמריקאיות. לדבריו, "המעבר מדולר-שקל של 3.8 ל-3 שקלים היום משנה באופן דרמטי את נקודת הכניסה של המשקיע הישראלי לשווקים הגלובליים. זה פער שמיתרגם ישירות לעלות ההשקעה".
"משקיע שרוכש נכס אמריקאי כדוגמת מדד ה-S&P 500 או מניה ב־1,000 דולר משלם היום למעשה כ־3,000 שקל, לעומת כ־3,800 שקל לפני מספר חודשים. זה לא שינוי תיאורטי, אלא הנחה במחיר הכניסה לשוק. שקל חזק אינו רק נתון מקרו אלא מנגנון שמוזיל חשיפה לחו"ל. עבור משקיעים ישראלים, זו סביבה שמאפשרת להגדיל פוזיציה בשווקים זרים בתנאים נוחים מאוד".