כוח המינוף הספורטיבי. מקרון ובעלי פ.ס.ז' נאסר אל־ח'ליפי בארמון האליזה / צילום: Reuters, Thomas Padilla
במשך שנים מנסות מדינות המפרץ לקנות את דרכן למערב באמצעות השקעות הון עתק בספורט העולמי. קטאר, למשל, רכשה ב־2011 את פריז סן ז'רמן; איחוד האמירויות בחרה לרכוש את מנצ'סטר סיטי; וערב הסעודית תקעה יתד, בין היתר, באמצעות ניוקאסל האנגלית. אלא שכעת, לאחר חודש וחצי של לחימה מול איראן ופגיעה משמעותית בכלכלות האזור, ייתכן שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.
האם המדינות יצמצמו את השקעות הספורט לטובת תקציבי הביטחון? האם החגיגה בדרך להסתיים?
● "ארגון השחקנים מנצל את המלחמה כדי לסחוט אותי. אבל אני לא בן אדם שנסחט"
● האנשים שבחרו במקצוע שבו כולם שונאים אותם: "בשנה הראשונה זה שובר 90%"
מחקירות שחיתות - לארמון האליזה
כדי להבין את המצב לעומקו, אירחנו השבוע בפודקאסט "מגרש עסקי" את ד"ר אריאל אדמוני, חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. "אנחנו מדברים על מה שנקרא 'מדיניות העוצמה הרכה'", מסביר ד"ר אדמוני. "מדינות המפרץ החליטו לפני שנים לקחת את קרנות העושר שלהן, המבוססות על משאבים טבעיים - גז קטארי, נפט סעודי וכו' - ולהשקיע אותן בקבוצות ספורט מחוץ לשטחן. הרווח שלהן אינו נמדד רק בכסף שנכנס כתוצאה מההשקעות הללו, אלא מתורגם גם מבחינה דיפולמטית".
מה זה אומר?
"לפני כמה חודשים, למשל, נרשמה סצנה מעניינת: הבעלים של קבוצת פריז סן־ז'רמן, נאסר אל־ח'ליפי - שמגיע מאחת המשפחות החשובות בקטאר - עמד תחת ארבע חקירות שחיתות בצרפת. אלא שמרגע שפריז זכתה בליגת האלופות, אותו אדם שסומן על ידי רשויות האכיפה הוזמן לארמון האליזה. שם, כשהוא מניף את חולצת המועדון הנשיא עמנואל מקרון אמר לו: 'אנחנו מודים לך ולקטאר על המשך ההשקעות שלכם במדינה שלנו'.
זאת אומרת, זה לא רק ספורט. אנחנו נוטים לתהות אם המפרציות ימשיכו להרעיף מטובם על יבשת אירופה, אבל המנגנון הוא דו־צדדי: ענף הספורט העניק לקטאר מינוף ולאמירויות השפעה. חלק ניכר מדעת הקהל במערב אינו בקי בגיאו־פוליטיקה, אבל ברגע ששמות המדינות הללו מתנוססים על חולצות השחקנים או על נתיבי התעופה המובילים בעולם - העוצמה הרכה מתורגמת להשפעה אזרחית ממשית".
יש לציין כי בהקשר הגיאו־פוליטי, עבור מדינות המפרץ יבשת אירופה היא עוגן קריטי במלחמה הנוכחית. "לא בכדי ראינו רצף מפגשים עם האיחוד האירופי, כשחלק מהבכירים אף סייעו במישור ההגנתי. במובן הזה, ההשקעה בספורט - שנועדה לצבור תודעה חיובית בקרב דור העתיד - היא למעשה נדבך בלתי נפרד מהתעשייה הביטחונית של המדינות הללו".
זה אומר שאם מקבלי ההחלטות בקטאר צריכים להחליט היום מאיפה להביא תקציב ביטחון - אין סיכוי שיגעו בספורט? אנחנו שומעים בחודש האחרון דיווחים ואיומים על כך שמדינות המפרץ ישקלו את ההשקעות הללו מחדש.
"קודם כל, מדובר לרוב במשטרים דיקטטורים שמוציאים החוצה רק את המידע שהם מעוניינים בו. האיום במשיכת השקעות הוא כלי משמעותי, והמשטרים הללו מעוניינים שהוא יישאר על השולחן. בימים אלו, למשל, אנחנו דנים בהפסקת האש ומי שמתווכת היא פקיסטן. גם הקטארים וגם הסעודים מושקעים בפקיסטן מאוד - אם הפקיסטנים ירשו לעצמם 'יותר מדי', הם יודעים שיש להם הרבה מה להפסיד. במילים אחרות, מדינות המפרץ אומרות לפקיסטן: 'אתם צריכים אותי יותר ממה שאני צריך אתכם'.
"לדעתי, גם אם נראה קיצוצים בספורט - הם יהיו מינוריים ונקודתיים. זאת אומרת, יכול להיות שממילא הייתה קבוצה לא רווחית שהגיע הזמן לבחון את ההשקעה בה, והמצב הנוכחי הוא רק הזדמנות לעשות כן. האיום כבודו במקומו מונח, אך היישום יהיה הרבה פחות דרמטי. בסוף צריך לזכור שסוכנויות דירוג אשראי, כמו מודי'ס למשל, עדיין מדרגות את מדינות המפרץ במצב כלכלי טוב".
אז הם לא ימהרו לגעת בפריז סן־ז'רמן?
"לא".
"הספורט משקף זרמי עומק"
ד"ר אדמוני, המתמחה בקטאר, מודה שהספורט כשלעצמו מעולם לא עניין אותו במיוחד, אך הוא הגיע לתחום כמעט בלית ברירה. "ספורט הוא בבואה משמעותית לתהליכים חברתיים רחבים", הוא אומר. "רק כדי לסבר את האוזן - ב־2024 החליטו הקטארים להדק את האחיזה בתוך המדינה וביטלו את הבחירות. הסממן המובהק ביותר למהלך היה החלפת הנשיאים במועדוני הספורט המקומיים. הספורט יכול ללמד אותנו המון על הכלכלה והגיאו־פוליטיקה של מדינה.
"במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', צרפת וקטאר תיאמו ביניהן הכנסת תרופות לרצועת עזה, ובפגישה שנערכה בין האמיר הקטארי לנשיא הצרפתי מקרון עמד ביניהם השחקן קיליאן אמבפה. אפשר היה ממש לשמוע אותם מדברים ב'סמול טוק'. על הכף מונחים עניינים קריטיים, אבל הכדורגל הוא חלק בלתי נפרד מהאירוע. הספורט משקף זרמי עומק המלמדים אותנו על השקעות זרות ועל המתרחש בקטאר ובערב הסעודית בזמן מלחמה".
ניקח לרגע צעד אחד אחורה מהספורט. איך נראתה התקופה האחרונה במדינות המפרץ? הן האמינו שיהיו חלק מהאירוע הזה?
"המלחמה הזו לא באה בטוב לאף אחת ממדינות המפרץ - אין להן רמת מודעות מספקת בכל הנוגע למיגון אזרחי. בשבועות הראשונים של הלחימה אף דווח כי משלחת של פיקוד העורף הגיעה לאיחוד האמירויות מישראל כדי לייעץ בנושא. גם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הגיע לסיבוב פגישות באיחוד האמירויות, בערב הסעודית ובקטאר, וחתם על הסכמים לאספקת מיירטים.
"הפגיעה במדינות המפרץ הייתה קודם כל פיזית: כווית ספגה פגיעות במתקני ההתפלה, קטאר נפגעה בנכס האסטרטגי ביותר לייצור גז (בראס לאפן, א"פ), וגם סצנת התיירות בדובאי נפגעה. יש כאן פגיעה במרקמים רבים - חברתיים, פוליטיים וכמובן כלכליים".
ואיך נראה עולם הספורט הפנימי במפרץ? המשחקים המשיכו להתקיים כסדרם?
"ראשית, קשה להתייחס ל'מדינות המפרץ' כאל מקשה אחת; מבחינת התקיפות לא ניתן לזהות גוש אחיד. באופן כללי, איחוד האמירויות הייתה בקו ההתקפי ביותר, וגם בחריין דמתה לה בכך. הסעודים נותרו 'על הגדר', בעוד הקטארים והעומאנים ניצבו מהעבר השני. זה התבטא גם בהיקף המתקפות: על איחוד האמירויות ירו יותר מאשר על ישראל אפילו, ובעומאן ירו פחות - אף שגם שם נרשמו תקיפות משמעותיות.
"הדבר השפיע ישירות על היכולת של המדינות לחזור לשגרה. שבועיים לפני שהחלה הפסקת האש, הקטארים הכריזו בקול גדול על חזרה לשגרה, בעוד שבבחריין ובאיחוד האמירויות התלמידים המשיכו בלמידה מרחוק. אם נתייחס ספציפית לענף ספורט, בכל המדינות ניכרה פגיעה ברמה כזו או אחרת; אפילו אצל הקטארים 'ליגת הכוכבים' הושבתה.
"מנגד, כחלק ממהלך החזרה לשגרה, הקטארים החזירו במהירות את ליגת הכדורסל המקומית ומיהרו להכריז, עוד לפני שהחלה הפסקת האש, כי משחק הגמר ייערך ב־16 באפריל. קטאר יכלה להרשות לעצמה את ה'לוקסוס' הזה, מה שלא התאפשר באיחוד אמירויות. אגב, חשוב לציין כי גם בזמן הפסקת האש, המתקפות על חלק מהמדינות, כמו כווית, נמשכות".
"התדמית של המדינות נפגעה"
מלבד השקעות העתק בספורט העולמי, בשנים האחרונות מתרחשת גם תנועה הפוכה: הספורט העולמי מגיע גם אל מדינות המפרץ. הכדורגל הסעודי הפך למוקד משיכה לכוכבים כמו כריסטיאנו רונאלדו וניימאר; המונדיאל ב־2022 נערך בקטאר; ו־2034 צפוי הטורניר היוקרתי להגיע לערב הסעודית. אלא שכעת, המלחמה עם איראן מציבה מחדש את שאלת הביטחון במדינות הללו. כך, למשל, משחק הראווה בין ספרד לארגנטינה, שהיה אמור להיערך ב־23 במרץ בקטאר, ושעבורו כבר נמכרו כ־80 אלף כרטיסים - נדחה. גם מרוצי פורמולה 1, שתוכננו לתחילת אפריל בבחריין ובערב הסעודית, בוטלו.
לדברי ד"ר אדמוני, ביטולים אלו פוגעים אנושות בתדמיתן של מדינות המפרץ. "ראינו דיווחים על כך שרונאלדו חזר למדריד לכמה ימים על רקע המצב, והרושם שנוצר מכך הוא שמסוכן שם. צריך להבין שמאז שנות ה־90 המדינות הללו מיתגו את עצמן כ'האב' - מרכז עולמי לכנסים, לעיתונות ולתרבות. התדמית הזו נשענת לא רק על כסף, אלא בראש ובראשונה על יציבות ביטחונית, ואין ספק שהיא נפגעה עכשיו במישור הזה.
"לזה אפשר להוסיף את העובדה שמדינות המפרץ אינן מקומות העבודה הנוחים ביותר בעולם. גם אשתו של רונאלדו, למשל, עוררה סערה כשהעלתה תמונות בבגדים חשופים. זה אולי מתגמד לעומת סכומי העתק שהם מקבלים, אבל האפקט הוא מצטבר: חוקים נוקשים, סימני שאלה סביב הביטחון, וגם סביב הכלכלה. אפילו אם סימן השאלה הכלכלי לא יתממש, והכל יהיה בסדר - עצם קיומו גורם לאנשים לתהות 'הלעולם חוסן? האם המועדון שאני משחק בו יוכל לפרנס אותי גם בעוד שנה?'. הדינמיקה נפגעת.
"אפרופו קטאר, יש סיבה לכך שהם מיהרו להחזיר את ליגת הכדורסל המקומית: אליפות העולם ב־2027 אמורה להיערך שם, והם לא רוצים שאיש יערער על כך".
איראן תשחק על אדמת ארה"ב?
אחת הדוגמאות הממחישות את הסדקים בתדמית מדינות המפרץ הגיעה דווקא מעולם הכדורסל. השנה, לראשונה אי פעם, קבוצה מדובאי משתתפת בטורניר היורוליג. לפי הדיווחים, אחד משחקניה המובילים, הכדורסלן אלכסה אברמוביץ', התלבט בתחילת העונה אם לחתום במכבי תל אביב - אך בחר לחתום בדובאי בשל המצב הביטחוני בישראל. האירוניה המרה נרשמה כאשר רסיסי יירוט פגעו במלון הסמוך לדירתו, בזמן שמשפחתו שהתה בה.
"המשפחה שלי קיבלה הודעה למצוא מחסה, אך למרות זאת, האירוע לא היה קל. זה הפתיע את כולם", סיפר אלכסה אברמוביץ'. דובאי, אגב, נאלצה לשחק את המשך משחקיה בטורניר היורוליג מחוץ לגבולותיה - ממש כמו הנציגות הישראליות.
"אנחנו כבר לא זוכרים את זה, אבל לפני המלחמה היו מלחמות קרטלים במקסיקו, והתעוררו ספקות בנוגע ליכולתה לארח את המונדיאל (מקסיקו צפויה לארח את הטורניר הקרוב לצד ארצות הברית וקנדה, א"פ)", אומר ד"ר אדמוני. "קטאר ניסתה להציע את עצמה כחלופה בטוחה, אבל עכשיו היא כבר לא ממש יכולה להתהדר בכך.
"לא בכדי שר הספורט הקטארי, השייח' חמד בן ח'ליפה בן אחמד אאל ת'אני, הגיע לכפר האולימפי המוקם בימים אלו לקראת אולימפיאדת אסיה, שתתקיים בשנת 2030. המטרה היא לשדר: 'אנחנו חוזרים לשגרה. זה ייקח חודש־חודשיים, אבל אנחנו פה. אל תעזבו אותנו'".
יש סיכוי שבאמת ינטשו את מדינות המפרץ? המונדיאל שמתוכנן לשנת 2034 אכן ייערך בערב הסעודית?
"אני לא רואה אפשרות שינטשו אותן. אני גם מאמין שחלק מהתכנונים הסעודיים הנוכחיים - שכוללים בניית מקלטים ומרחבים מוגנים - רואים לנגד עיניהם את המטרה. והמטרה היא, ללא ספק, המונדיאל".
לקראת סיום, קשה להתעלם מהאירוע הגדול שעתיד להתרחש בחודש יוני הקרוב - המונדיאל. מעבר לעובדה שמדובר בטורניר הגדול בהיסטוריה (48 נבחרות שישחקו בשלוש מדינות: ארצות הברית, קנדה ומקסיקו), ישנו סיפור אחד שעשוי לתפוס את הכותרות כולן: נבחרת איראן, שאמורה לשחק על אדמת ארצות הברית. לפי שעה, עדיין לא ברור אם הדבר ייצא לפועל; האיראנים ניסו להעביר את משחקיהם למקסיקו, אך הבקשה לא אושרה.
"זה כמובן מורכב ותלוי במצב הביטחוני והמדיני עד אז, אבל אני אהמר שהכדורגל לא יהיה הקש שישבור את גב הגמל", אומר ד"ר אדמוני. "אם ראינו בכירים אמריקאים ואיראנים לוחצים ידיים בפקיסטן, אז אני מאמין שיימצאו ההסדרים שיאפשרו את השתתפותה של איראן. בסופו של דבר, לספורט יש משקל סגולי גדול בהרבה מכפי שנוטים לחשוב".
כזכור, במונדיאל שהתקיים בשנת 2022 הנבחרת האיראנית השתתפה ואף פגשה את נבחרת ארצות הברית - משחק שהסתיים בלחיצות ידיים ובמחוות ספורטיביות בין השחקנים. בנוסף, באותו טורניר הקהל האיראני שרק בוז להמנון שלו, וחלק מהשחקנים סירבו לשיר אותו במשחק הפתיחה.
"בתוך המקום הזה שבו הספורט מנצח - ברור שהוא גם אירוע פוליטי", מסכם אדמוני. "גם אם יושגו הסדרים, הם לא ייעשו במנותק מהמגרש. הספורט הוא חלק מהחיים, והוא משמעותי גם עבור מקבלי ההחלטות".