גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין הספה לעגלה: איך אנחנו מחליטים אם ללכת לסופר או לקנות אונליין

מבצע "שאגת הארי" חידד את האופן שבו העולמות הפיזי והדיגיטלי מתקיימים זה לצד זה ● מצד אחד, אלה שמנצלים הפוגה בין האזעקות כדי למהר ולמלא עגלה, ומצד שני אלה שמעדיפים להזמין מהבית גם במחיר של אי-ודאות לגבי המשלוח ● הפסיכולוגיה שמאחורי הקניות

איור: Shutterstock
איור: Shutterstock

שש השנים האחרונות שינו מהיסוד את הדרך שבה הישראלים קונים. אם פעם משלוח הביתה היה אירוע נקודתי, כזה ששמור לרכישות חריגות או למצבים של עצלות רגעית, מאז הקורונה הפכה דפיקת השליח בדלת לחלק מהשגרה היומיומית. אלא שבמקביל, ובאופן כמעט פרדוקסלי, הסופרמרקטים לא התרוקנו. להיפך.

גם בעיצומם של ימי חירום, בין אזעקה לאזעקה, עגלות ממשיכות להתמלא, ואנשים עדיין מוצאים את עצמם משוטטים בין המדפים, בוחרים, מתלבטים, מתעכבים. נדמה כי שני העולמות, הפיזי והדיגיטלי, מתקיימים זה לצד זה - ומפעילים אותנו בדרכים שונות לחלוטין.

חפצים אאוט, ריגושים אין: איך לשווק לדור שלא רוצה לקנות כלום חוץ מאושר?
החבילה שלכם מחו"ל עוד לא הגיעה? ייתכן שתצטרכו להמתין עוד כמה שבועות
במקום קניונים וטיסות, עברנו לרכישות לבית. הכירו את כלכלת ההתבצרות

עם הישמע האזעקה הראשונה של מבצע "שאגת הארי", לפני קצת יותר מ-40 יום, כשהחדשות רצות ללא הרף ברקע והטלפון מתריע בצליל צורם, הפער הזה הופך כמעט מוחשי. יש מי שיוצא מהבית, נכנס לסופר הקרוב, נוגע בפרי, בוחן את התוקף של מוצרי החלב, מעמיס שישיות מים כאילו עצם האחיזה בהן מייצרת ביטחון, ומנגד, יש מי שנשאר בבית, פותח את האפליקציה, גולל בין הקטגוריות, בוחר מתוך רשימות וממתין למשלוח. למעשה, מתפקדות כאן שתי מערכות שונות לחלוטין שמנהלות את תהליך קבלת ההחלטות של הצרכן הישראלי.

"בזמן הקורונה היו ממש כאלה שהספידו את עולם הריטייל הפיזי, וטענו שהאונליין כבר ניצח", אומרת ד"ר דנה טבת, מומחית להתנהגות צרכנים, בית ספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. "אבל להספיד זה קל, והרבה פעמים אנחנו לא מבינים את הפסיכולוגיה העמוקה של מה שקורה לנו כצרכנים. דוגמה מצוינת לזה היא הקניונים - שהפכו להיות הבילוי המועדף על הישראלים דווקא בזמן המלחמה".

המוח נדרש לבחור מהר

אבל לפני שנכנסים לנבכי הנפש, חשוב קודם לעשות עצירה קצרה במוח. "בחוויית הקניות הפיזית שם המשחק הוא קשב", אומר איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון, ודוקטורנט למדעי המוח באוניברסיטת בר אילן, וממקם את הדיון במקום עמוק בהרבה מאשר העדפות צרכניות.

"זהו צוואר הבקבוק של הזיכרון. כשאתה נכנס לסופר, אתה נכנס לסביבה של עומס גירויים ותחרות על מי ייכנס ראשון ל'זיכרון העבודה' שלך. זה אותו רכיב בזיכרון שבעזרתו אנחנו מקבלים החלטות מהירות, לא משהו שנשאר איתנו לזמן רב". בתוך המרחב הזה של צבעים, ריחות, מבצעים, אנשים ותנועה, שמתערבבים ביחד, המוח נדרש לברור במהירות מה חשוב ומה פחות, לעבד מידע תוך כדי תנועה ובעיקר להשתדל לא להחמיץ כלום.

עניאל מדגיש, כי מדובר במצב שמייצר לא רק עומס קוגניטיבי, אלא גם תגובה רגשית. "המחקר מדבר על מספר מוגבל מאוד של יחידות מידע שהמוח יכול להחזיק בו-זמנית באותו 'זיכרון עבודה'. מקסימום שש או שבע חוויות חושיות, מחשבות או זיכרונות בו-זמנית. כשיש עומס כזה, הוא מייצר סטרס; תחושת ההחמצה והדחיפות להחליט מהר - הן אלה שקובעות". הקנייה הפיזית, במיוחד בשעת חירום, היא לא רק פעולה פונקציונלית, אלא מצב תודעתי שבו ההחלטות מתקבלות מהר יותר, לעיתים אינטואיטיבית.

דווקא על רקע זה האונליין נתפס לא פעם כאלטרנטיבה רגועה, מחושבת, שמאפשרת "לקנות בשקט". אלא שגם כאן, המציאות מורכבת יותר. "המעבר מאופליין לאונליין הוא לא רק מעבר בין ערוצים, אלא מעבר בין מנגנוני קבלת החלטות", אומרת ד"ר מיכל שפירא, חוקרת התנהגות צרכנית מהקריה האקדמית אונו. "הקנייה הפיזית, בגלל שהיא מבוססת על חוויה חושית, רק מגבירה קנייה רגשית ולא מתוכננת. לעומת זאת, האונליין נשען על מידע, השוואות ואלגוריתמים".

"גם בדיגיטלי יש עומס"

אלא שהשקט הזה, כפי שמבהיר עניאל, הוא במידה רבה אשליה. "גם במרחב הדיגיטלי מייצרים עומס, רק מסוג אחר", הוא אומר. "טיימרים עם ספירה לאחור, מבצעים מוגבלים בזמן, הודעות על מלאי נמוך - הכול נועד למשוך את הקשב שלנו ולדחוף אותנו להחלטה". אם בסופר העומס החושי מתבטא באובייקטים שונים שמקיפים אותנו מכל עבר, באונליין קיים סוג של "עומס מתוכנן", כזה שמותאם אישית לכל משתמש, ולעיתים אפקטיבי לא פחות.

ההבדל, אם כן, אינו בשאלה האם אנחנו מושפעים - אלא באיך אנחנו מושפעים. באונליין, ההשפעה מתווכת דרך דאטה, והאלגוריתמים שמכירים אותנו נותנים לנו הצעות ולעיתים אף מקדימים את הבחירות שלנו. "האלגוריתם, שהוא לכאורה הכי מנוכר, מייצר תחושה שהמערכת מכירה אותנו בצורה אינטימית", אומרת שפירא. "נוצר בעצם טרייד-אוף מעוות כזה, שמי שמוכן לשלם בפרטיות - מקבל מערכת שמכירה אותו לפני ולפנים, וחוויית הקנייה שלו הופכת להיות מותאמת אישית ברמות מאוד מדויקות".

ובתוך המתח הזה נכנס מרכיב נוסף, קריטי במיוחד בישראל: תחושת שליטה. בשעת חירום, הבחירה בין אונליין לפיזי אינה רק שאלה של נוחות אלא של ביטחון. "הסופר מספק אלמנט הישרדותי", אומרת שפירא. "אתה מגיע, לוקח את המוצר ביד, והוא שלך. באונליין יש חוסר ודאות מסוים. למרות הצעות ערך של חלק מהשחקניות, משלוחים מהירים ושליח בדלת תוך דקות או שעות, עדיין מנקרת השאלה מתי יגיע, אם בכלל".

צביקה ביידא, שותף ומנהל בקבוצת Manyone, ולשעבר מנכ"ל שופרסל אונליין, רואה את אותו פער בדיוק מהצד התפעולי. "בתקופת הקורונה הייתה השתוללות דרמטית, קפיצה אדירה במכירות אונליין", הוא אומר. "היום הציבור כבר התרגל למצבי חירום, אבל במידה רבה הדילמה היא סביב נושא של זמינות - האם אני יכול לקבל את המשלוח כבר עכשיו, או שאני צריך לחכות? ולא פחות חשוב מכך, האם המוצרים שאני רוצה יהיו זמינים, או שאקבל רק חלק מהמוצרים, ואז איאלץ בכל מקרה לצאת להשלים את הקנייה בחנות פיזית?".

מגבלת היצע באונליין

לדבריו, שוק האונליין בישראל עדיין מוגבל בהיצע. "בניגוד לעולם החנויות הפיזיות, שבו יש שפע של סניפים ורשתות, באונליין יש מספר מצומצם של שחקנים חזקים, ולא כל הרשתות פועלות בו באותו היקף". המשמעות היא שגם אם הצרכן מעדיף להישאר בבית, המציאות הלוגיסטית לא תמיד מאפשרת לו לעשות זאת.

המורכבות התפעולית הזו מתחדדת עוד יותר בשעת חירום. "הפעלת מערך אונליין הוא שירות שמטבעו הוא עתיר כוח אדם - ליקוט, שינוע, אירוז, מוקד שירות לקוחות ועבודה תחת תנאים לא פשוטים כמו אזעקות", אומר ביידא. "כשיש מחסור בעובדים, היכולת לספק משלוחים נפגעת, ונוצר מצב של עודף ביקוש על היצע". כלומר, גם אם הפסיכולוגיה דוחפת יותר ויותר לכיוון האפשרויות בעולם האונליין, ההיצע לא תמיד עומד בקצב.

ובינתיים, הצרכן הישראלי לא בוחר צד. הוא נע בין הספה לעגלה, בין המסך למדף, בין הרצון לשלוט ובין הצורך להרגיש. מצד אחד, הוא התרגל לנוחות, למהירות, ליכולת להזמין הכול בלחיצת כפתור. מצד שני, הוא עדיין מחפש את החוויה, את המגע, ולעיתים גם את הנחמה.

"צריך להסתכל על הכלכלה ממקום של התנהגות בתוך עומס רגשי", מחדדת ד"ר טבת. "אנשים אומרים 'אין לי כסף', חבר'ה צעירים לא יכולים לקנות דירה - אבל הפאבים בתל אביב מלאים. אנשים לא יכולים להילחם בכל החזיתות כל הזמן. אנחנו רואים את זה בכל מיני סקרים שאנחנו עושים לפני חגים או חזרה לביה"ס: חוסכים בדברים מסוימים, ומבזבזים ומתפרעים במקומות אחרים. ראינו את זה אחרי הקורונה ואחרי שבעה באוקטובר. אנשים מרגישים שאם לא יחזרו לשגרה, אז לא יוכלו לשרוד פה".

עוד כתבות

חימושים של אלביט בדרך לאיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שישה ימים רצופים של ירידות חדות: האם נותרו הזדמנויות במניות הביטחוניות?

המניות הביטחוניות בתל אביב סופגות לחצים לאחרונה, ובששת הימים האחרונים הן איבדו מעל 12%, ברצף הירידות הארוך ביותר מאז השקת המדד הענפי ● ועדיין, בדיקה של 10 המניות הביטחוניות הגדולות מגלה שמכפילי הרווח שלהן גבוהים יחסית למקבילות בארה"ב ● בענף מסמנים לא מעט הזדמנויות ומדגישים: הביקוש לנשק כחול לבן גבוה

דימונה. אין בעיית ביקושים / צילום: Shutterstock

הקריסה השקטה של יזמי המגורים

עד כמה שוק המגורים מאתגר? פרויקט אחד בדימונה חושף את המציאות הקשה שבה יזמי הנדל"ן מנסים לשרוד ● ירידת מחיר של 5% או עלייה בשיעור דומה של תשומות הבנייה בפרויקט מעבירים את היזמית להפסד

לזניה בולונז ב''לופה'' / צילום: איתן ונונו

בית אוכל איטלקי מצוין שפתחו שני חברים בגן החשמל בתל אביב

"לופה", המעדנייה המבשלת החדשה בגן החשמל בתל אביב, היא כל מה שצריך אדם רעב כרגע: אוכל פשוט, מערסל ומלא נשמה

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

על רקע הפסקת האש: הבורסה ננעלה במגמה חיובית - ת"א 90 קפץ ב־2.3%

מדד ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.5%, מדד ת"א 90 מזנק בכ-2.3% ● את העליות הובילו חברות הבנייה ● נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון: צופה שדרוג בתחזית הצמיחה אם הפסקות האש יימשכו ● פסגות: האינפלציה בישראל תעלה ל-2.3% ● וגם: הישראלית שנכנסה לרשימה המכובדת של מניות כלכלת החלל

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

פיטורי 8,000 עובדים במטא: כבר בחודש הבא

מטא פותחת בגל פיטורים של אלפי עובדים כבר במאי הקרוב, כחלק מצמצום שעשוי להגיע ל כ-20% מהחברה ● המהלך נובע בעיקר מלחץ תקציבי והסטת משאבים להשקעות עתק בבינה מלאכותית ובתשתיות ● ההשלכות צפויות להיות מורגשות גם בישראל

מעגן מיכאל. ''התנועה הקיבוצית מאוד בעד ציפוף'' / צילום: Shutterstock

"תמונת העתיד של הקיבוצים בישראל": קיבוץ מעגן מיכאל עולה לגובה

עם 300 יחידות דיור חדשות ובינוי לגובה, תוכנית המתאר החדשה של הקיבוץ שבמישור החוף הצפוני מסמנת לו עתיד חדש, ואופי בינוי שקיבוצי ישראל לא ראו כבר שנים רבות ● במעגן מיכאל מתכננים גם מתחם לפינוי–בינוי, ראשון מסוגו בקיבוצים

מצר הורמוז. עורק אנרגיה מרכזי – וציר של עימות / צילום: Reuters, Mohammed I Hamad

האם מצר הורמוז באמת נפתח? כך זה נראה בשטח

אוסף של עדויות ותמונות שפורסמו ב-CNBC מלמדים כי המצר נותר בינתיים סגור כשהיה ● ממוקשים ועד הצהרות איראניות - כל הסיבות לבלבול בשאלה האם המצר באמת פתוח

גם זה קרה פה / צילום: נועה אורמן

כשהדולר המתרסק מטלטל את אסטרטגיית ההשקעות

הדולר צולל ומבהיל את הציבור ● מה חסר בוועדה למינוי בכירים ● ואין מי שיחתום על החלטות שנלקחו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אונייה ועליה מהגרים מגיעה לולנסיה בספרד / צילום: ap, Olmo Calvo

הצעד החריג של ספרד יוצא לדרך: תציע תושבות ל־800 אלף מהגרים לא חוקיים

ספרד סובלת מהצטמקות האוכלוסייה ומעוניינת להכניס שכבה חדשה וצעירה לשוק העבודה המסודר ● את המהלך יזמה הממשלה הספרדית הסוציאל־דמוקרטית, בגיבוי הכנסייה וארגוני חברה אזרחית ● הצעד מעורר התנגדות וזעם בקרב מפלגות הימין והשמרנים במדינה

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

החברה שהרוויחה 2 מיליארד שקל בשנה חלומית - ואז קיבלה שיעור כואב על AI

הכול עבד לפורמולה מערכות לפי הספר: אקזיט ענק בסאפיינס, הנפקת TSG והמיזוג ההיסטורי של מטריקס ומג'יק, שהיה אמור להזניק אותן למדד הדגל בת"א ● התוצאה: רווח שיא והכרזה על דיבידנד חסר תקדים ● אלא שאז הגיעה ה–AI, ושלחה את המניה לצלילה של עשרות אחוזים

איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות / צילום: Shutterstock

רשתות השיווק מציגות: איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות

הרשתות הגדולות רשמו שחיקה קלה בהכנסות ב–2025, אך ההתייקרויות ומהלכי התייעלות סייעו להן להגדיל את שורת הרווח ● בולטות ברווחיות התפעולית: שופרסל ויוחננוף, בעוד שרמי לוי ורשת ויקטורי בתחתית ● וגם: המבצע הצבאי ומנועי הצמיחה שישפיעו על הדוחות ב–2026

הרכבת הקלה / הדמיה: נת''ע

פיצול בנת”ע: רשות החברות מציעה להקים חברת הפעלה לרכבות הקלות

רשות החברות מציעה לפצל את פעילות נת"ע בין הקמה להפעלה באמצעות הקמת חברה בת ● לפי חוות הדעת, המהלך עשוי לשפר את השירות ולהפחית עומס ניהולי

בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בשכונה ט' בבאר שבע? / צילום: יח''צ

"מעל למחיר השוק": בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בשכונה ט' בבאר שבע?

דירת 3 חדרים בשטח של 80 מ"ר בשכונה ט' בבאר שבע נמכרה תמורת 990 אלף שקל ● המוכרים הם משפרי דיור שנשארו לגור בעיר והקונה היא תושבת העיר

יגאל דמרי, חיים כצמן, צחי נחמיאס / צילום: צילום: אייל פישר, אריק סולטן, ורד פיצ'רסקי

מסתמן: דמרי ניצל ברגע האחרון ונשאר במדד המוביל. מי שילם את המחיר?

מהלכים של הרגע האחרון השאירו את חברת הבנייה במדד ת״א 35 בפעם השלישית ברציפות ● מגה אור של צחי נחמיאס ומניית הבורסה יצטרפו למדד המוביל ● חברות של כצמן, גיל אגמון וזלקינד הודחו ממדד תא 90 ● ומה עם פאלו אלטו?

טיילור אורטגה ודן לוי ב''טעויות מרות''. לכל אחד יש סוד / צילום: Spencer Pazer/Netflix © 2025

"טעויות מרות": מעידה אחת וארגון פשע לוקח לידיו את השליטה על החיים שלך

סדרות פשע לרוב נשענות על דרמה כבדה, אבל "טעויות מרות" של נטפליקס מנסה ללכת לכיוון אחר - לשלב הומור ואבסורד בתוך עולם אלים ● עירוב הז'אנרים יוצר תוצאה מעט מבולגנת, אבל גם כזו שיש בה משהו מסקרן

איך לשווק לדור שלא רוצה לקנות כלום חוץ מאושר? / צילום: גיל ג'יבלי

חפצים אאוט, ריגושים אין: איך לשווק לדור שלא רוצה לקנות כלום חוץ מאושר?

דור האלפא מחפש דופמין אנושי בעולם של סיליקון ובינה מלאכותית, ולכן מותג שרוצה להגיע אליו חייב טביעת אצבע אנושית - שתהפוך לנכס היקר ביותר בשוק ● במלים אחרות, תשכחו מ–ROI: המדד היחיד שיידרש למנהלי השיווק בקרוב הוא ה–ROE, Return On Emotion

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הקופה הקטנה של סמוטריץ': השיטות של שר האוצר נחשפות

מאז כניסתו למשרד האוצר, שכלל בצלאל סמוטריץ' את השליטה בתקציב המדינה לכדי אומנות פוליטית ● בזמן שהרפורמות נזנחו, הוא בנה מערך שקט שדואג להזרים מאות מיליוני שקלים לצרכים מגזריים דרך סעיפים נסתרים ● האיש שמנהל עבורו את המערכת הוא יד ימינו ישראל מלאכי, שכעת מיועד להתמנות למנכ"ל המשרד ● בכירים בשירות הציבורי מעידים על שר אוצר שעובד ללא הפסקה והעביר כבר ארבעה תקציבים, אבל מפנה את רוב המרץ לנושאים סקטוריאליים

שימפנזים בשמורת קיבלה שבאוגנדה. הקבוצה הגדולה ביותר המוכרת למדע / צילום: Reuters, Aaron Sandel

שתי קבוצות שימפנזים פתחו במלחמת אחים וחשפו איך חברות מתפרקות

מחקר שפורסם לפני כשבוע בכתב העת Science תיאר כיצד לאורך שנים התפצלה קבוצת שימפנזים לשתי חברות יריבות ● זו הפעם הראשונה שתועד סכסוך קטלני בין פרטים שהיו קשורים אלה באלה בעבר ● איך זה קרה והאם שימפנזים הם למעשה מין אדם?

אילוסטרציה: shutterstock

משחק הכיסאות בחברות הממשלתיות: אלו המינויים שצפויים בקרוב

מועמדתו של אנדריי אוזן ליו"ר מקורות נפסלה, ובמקומו צפוי להיכנס לתפקיד דורון ארבלי שמכהן כיום כיו"ר חברת החשמל ● את תפקידו של ארבלי צפוי לתפוס משה שמעוני המכהן כיום כיו"ר רכבת ישראל ● רגע לפני הכניסה לתקופת הבחירות, השרים ממהרים לבצע שינויים

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: רמי זרנגר

מנכ"ל פייבר: "עשיתי חשבון נפש, התעוררתי, שאלתי את עצמי - איפה היית יותר מעשור?

כשמיכה קאופמן, מייסד ומנכ"ל פייבר, נתקל במערכוני ההייטקס של "ארץ נהדרת", הוא אמר: "את כל הבדיחות הרווחנו ביושר" ● אבל זה גם היה רגע ההתפכחות ● מאז השקיע מיליונים בפילנתרופיה והקים פרויקט ששואף להחליף את מערכת החינוך ● במקביל הוא מנסה להשיב את אמון המשקיעים לחברה, ששווייה צנח ב־97% ●  ראיון בלעדי