נושאת המטוסים הבריטית המלכה אליזבת' / צילום: ap, Ana Brigida
מבצע "שאגת הארי" היה מרשים מאוד בכל הנוגע להצגת היכולות הישראליות והאמריקאיות על חשבון איראן, אבל יש גם מי שסיימו אותו במבוכה ענקית. לצד זאת, אונדס לא מתמקדת בישראל בלבד ותשתלב באבטת המונדיאל, וביפן - סטארט־אפ מקומי שובר את כל מה שחשבנו לגבי עלויות כלי טיס בלתי מאוישים. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● בארה"ב מתפעלים: כך ישראל שדרגה את מטוסי הקרב האמריקאים
● הטיל שבארה"ב רוצים להקפיץ את הייצור שלו ב־1,200%
המערכת הישראלית של אונדס שתאבטח את המונדיאל
במסגרת רצף הרכישות שלה בישראל, אונדס האמריקאית רכשה בנובמבר האחרון את חברת סנטריקס הישראלית, שעוסקת בטכנולוגיות נגד רחפנים. פחות מחצי שנה חלפה מאז, ואונדס זוכה לכותרות בעולם, בזכות הבחירה בטכנולוגיה של סנטריקס לאבטחת המונדיאל שיתקיים בקיץ הקרוב בארה"ב, בקנדה ובמקסיקו.
סנטריקס לא הייתה חברה זרה לשוק הבינלאומי עוד בטרם מכירתה לאונדס, כשעד אז היא הספיקה לסגור עסקאות לאבטחת תשתיות קריטיות כמו נמלי תעופה ובסיסים צבאיים ביותר מ־25 מדינות.
החברה מתמקדת בטכנולוגיית Cyber Over RF, שבה משתמשים ביכולות סייבר עם תקשורת רדיו, במטרה להשתלט או לנטרל אמצעים בלתי מאוישים. זה רלוונטי גם למונדיאל, שהרי המערכות של סנטריקס מאפשרות נטרול איומים ללא הפעלת אמצעים קינטיים.
המערכות של סנטריקס ייפרסו לקראת המונדיאל בכלל 16 הערים שייארחו את טורניר הענק, לצורך אבטחת מיליוני צופים באצטדיון, במתחמי הפאן־זון ובאתרים נוספים שקשורים לאירוע.
"אנחנו מזהים ביקוש גובר לפתרונות אבטחה משולבים ורב־שכבתיים, שמטפלים באיומים אוויריים וקרקעיים כאחד", סיפר המנכ"ל המשותף של אונדס, אושרי לוגסי. "לסנטריקס יש תפקיד קריטי בארכיטקטורת ההגנה האוטונומית שלנו".
המלחמה עם איראן הביכה מאוד את בריטניה
הצי הבריטי היה הגדול ביותר בעולם עד מלחמת העולם השנייה, אבל כיום היכולות הימיות של לונדון מוטלות בספק - בעקבות אוזלת־היד הבריטית במבצע "שאגת הארי".
באתר דיפנס ניוז מדווח כי לאחר שכלי טיס בלתי מאויש איראני פגע בבסיס בריטי בקפריסין במהלך המלחמה, הצליחו הבריטים לתגבר את הכוחות המקומיים בספינה בודדת בתוך כשלושה שבועות בלבד. לצורך ההשוואה, צרפת, יוון ואיטליה הספיקו לעשות זאת בתוך ימים ספורים.
המבוכה הבריטית לא נותרה בקרב יודעי דבר. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לגלג על שתי נושאות המטוסים הבריטיות וכינה אותן "צעצועים". שר המלחמה האמריקאי פיט הגסת' קרא לצי הבריטי בציניות "הצי המלכותי הגדול והרע". מול התדמית הבעייתית ניסה ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר להתגונן, כשתירץ כי ממשלתו נמצאת בשלטון כשנתיים בלבד.
בשורה התחתונה, הבעיה הבריטית היא מתמשכת. מאז המלחמה הקרה פחת גודלו של צבא בריטניה בכחצי, והוא הקטן ביותר מאז תחילת המאה ה־19. כך, למשל, הצי הבריטי כולל כ־38 אלף חיילים, שתי נושאות מטוסים ו־13 משחתות ופריגטות.
ב־1991, הצי כלל 62 אלף חיילים, שלוש נושאות מטוסים וכ־50 משחתות ופריגטות. לעומת זאת, חיל האוויר הבריטי קטן מכ־700 מטוסי קרב וכ־88 אלף חיילים לכ־150 מטוסי קרב וכ־31 אלף חיילים, והצבא הצטמצם מכ־148 חיילים וכ־1,200 טנקים לכ־74 אלף חיילים וכ־150 טנקים בלבד.
משרד הביטחון בעסקה של 600 מיליון שקל עם אלביט
סבבי המלחמה מול איראן ממשיכים להשפיע כל תוכנית הרכש הביטחונית: כחלק משיפור המוכנות לתרחישי לחימה מיידיים וההיערכות לעשור ביטחוני עצים, מנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון הוציא הזמנות רב שנתיות לרכש חימושים אוויריים מתוצרת אלביט בהיקף של יותר מ-600 מיליון שקל.
את העסקאות מובילה יחידת סגן ראש מנה"ר לרכש אוויר וים. ייצור חימושי האוויר יתבצע במפעלי אלביט ברחבי הארץ, המעסיקים אלפי עובדים. "העסקה הנוכחית היא צעד מעשי נוסף במימוש אסטרטגיית משרד הביטחון להרחבת בסיס הייצור הביטחוני הישראלי", אומר מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם. "אנחנו לא רק מצטיידים לטווח המיידי, אלא מניחים תשתית שתאפשר לצה"ל להגיע לכל תרחיש לחימה, כשהוא נשען על יכולות ייצור עצמאיות, טכנולוגיה עלית ורציפות אספקה".
ברק MX נמסרה לסלובקיה
במסגרת ההסכם שנחתם בשנת 2024, בהיקף של כ-560 מיליון אירו (כ-2 מיליארד שקל), משרד הביטחון הודיע, באמצעות האגף לייצוא ביטחוני (סיבט) והתעשייה האווירית, על מסירת מערכת ההגנה האווירית ברק MX לחיל האוויר הסלובקי.
מסירת המערכת, תוך הקדמה של לוחות הזמנים, כוללת גם העברת הכשרה וידע מבצעי. המסירה תעצים את יכולת ההגנה האווירית של סלובקיה מפני מגוון איומים מודרניים, לרבות מל״טים, מטוסי קרב, טילי שיוט וטילים בליסטיים ומחזקת את ארכיטקטורת הביטחון הקולקטיבי של נאט"ו.
ההסכם בין המדינות משקף את הביקוש העולמי הגובר לפתרונות הגנה אווירית מתקדמים ואמינים, אשר ניתנים לפריסה מהירה, ומקדם את שיתוף הפעולה התעשייתי עם סלובקיה, לרבות ייצור מקומי, העברת טכנולוגיה וצמיחה כלכלית.
ברק MX היא מערכת הגנה אווירית רב-שכבתית המיועדת לפריסה יבשתית, ימית וניידת. שלושת המיירטים המתקדמים שלה פועלים בטווחים של 35, 70 ו-150 ק"מ, ומצוידים ברש"קים מתקדמים, המאפשרים יירוט מדויק וסימולטני של איומים מרובים בסביבות מבצעיות מורכבות. בלב המערכת עומד שילוב מתקדם של מכ"מים רב-משימתיים המספקים יכולות גילוי, סיווג ומעקב.
החברה היפנית שמציעה כטב"ם במחיר של 450 דולר
השוק הביטחוני הבינלאומי עובר בשנים האחרונות מפנה משמעותי מפיתוח וייצור טכנולוגיות יקרות במיוחד לכאלה זולות מהן משמעותית, כדוגמת שאהד 136 האיראני או לוקאס האמריקאי. אולם נראה כי הסטארט־אפ הביטחוני היפני JISDA, שמקום מושבו בטוקיו, שבר כל שיא קיים בשוק - עם הכטב"ם ACM-01 "שיראהה", בעל תג מחיר של 70 אלף ין בלבד (450 דולר).
הפלטפורמה הזו נועדה לשימוש באימונים מתוך הבנה שהיא תינזק ותוחלף בתדירות גבוהה, אבל ללא חשש משמעותי בנושא העלויות. ל"שיראהה" יש כנף קבוע, גוף המטוס מורכב מעץ, ומוטת הכנפיים היא כ־1.9 מטר.
במסגרת הפיתוח המקומי של התעשייה הביטחונית היפנית, כל רכיב של הכטב"ם מיוצר בתוך המדינה. זוהי הדרך שבה JISDA שואפת להוות גורם בולט בקידום היכולות העצמאיות של יפן.
"אנחנו מעוניינים לשנות את אופן המחשבה של יפן משימוש בכלי טיס יקרים שבהם ניתן להשתמש במתווים מעטים, לכטב"מים מרובים שיאפשרו שימושים שונים", הסביר מנכ"ל החברה, שוטה קוניל.
אחד המתווים שאותם מציעה JISDA ללקוחותיה הוא "סקיל האוס", שבו הלקוח רוכש חבילת "שיראהה" שכוללת גם אימונים, אחסון, ואספקות רכיבים שוטפות.
אוסטרליה מתכננת העלאה משמעותית של תקציבי הביטחון
אוסטרליה הציגה לאחרונה את מסמכי "אסטרטגיית הביטחון הלאומי" ו"תוכנית ההשקעות" הביטחונית לשנת 2026, שמצביעים כי במדינה מתכננים שדרוג משמעותי של תקציבי הביטחון.
שר ההגנה האוסטרלי ריצ'רד מארלס סיפר כי תקציב הביטחון האוסטרלי יגדל בכ־10 מיליארד דולר אמריקאי בארבע השנים הקרובות, ובכ־38 מיליארד בעשור הקרוב. המשמעות היא שההוצאה הביטחונית האוסטרלית הכוללת על ביטחון תעמוד בעשור הקרוב על כ־635.8 מיליארד דולר אמריקאי.
במסגרת השינוי המשמעותי ביותר באסטרטגיה המקומית בשנתיים האחרונות, במשרד ההגנה בקנברה הציבו יעד כי תקציב הביטחון יגיע לכ־3% מהתמ"ג עד 2034-2033.
"אוסטרליה נכנסת לעידן מסוכן יותר ובלתי צפוי", מסבירים האוסטרלים. "ההשפעה נטו היא שאוסטרליה תתמודד עם רמות סיכון גאו־פוליטי גבוהות בעשור הקרוב, והחשיפה שלנו להקרנות כוח וכפייה צבאית יגיעו לרמות שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה".
בדומה למדינות רבות, אוסטרליה מתכננת להשקיע במחקר ופיתוח ביטחוני סכום גבוה במיוחד לאורך העשור הקרוב: כ־305 מיליארד דולר אמריקאי.
בה־בעת ובניגוד מוחלט למגמה באירופה, ניכר בקנברה מאמינים מאוד בשיתוף־הפעולה הביטחוני עם ארה"ב, ומציינים כי "הסכמי הביטחון בין אוסטרליה לבין ארה"ב מאפשרות פעילות הדדית, שיתוף מודיעין ושיתוף־פעולה תעשייתיים, שקריטיים לביטחון הלאומי של אוסטרליה".