גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מפחדת שישכחו אותה": 20 שנה לנפילת קרן טנדלר, האישה שעשתה היסטוריה

המכונאית המוטסת הראשונה במערך מסוקי היסעור פרצה דרך עבור נשים בחיל האוויר ונהרגה במלחמת לבנון השנייה, במשימה שאליה התעקשה להצטרף ● כעת, אמה מבקשת להנציח את דמותה ולהבטיח כי מורשת הנחישות והנתינה שהותירה אחריה תישמר בזיכרון

רס''ר קרן טנדלר ז''ל / צילום: פרטי
רס''ר קרן טנדלר ז''ל / צילום: פרטי

רס"ר קרן טנדלר ז"ל הייתה בת 26 כשנהרגה בלבנון בקיץ 2006, לאחר שמסוק היסעור שבו שירתה נפגע מטיל של חיזבאללה והתרסק. עד היום, היא נותרה החיילת והאישה היחידה שנפלה בקרבות בלבנון לאורך שנות הלחימה של ישראל באזור. גם 20 שנה אחרי, נאבקת אמה ריואנה טנדלר להנציח את סיפורה כדי שלא יישכח.

איך מוקירים גיבורים? המלחמה שמחוללת שינוי תפיסתי עמוק

קרן גדלה ברחובות והייתה ילדה בתנועה מתמדת. היא שחתה מגיל צעיר, התחרתה, ציירה, צילמה, ובעיקר, כך מספרים עליה, ביקשה להספיק עוד ועוד. אמה מספרת שלא אהבה לבזבז זמן, שתמיד חיפשה מה לעשות, לאן להתקדם. עוד מספרים עליה שגם כשבחרה במסגרות שבהן רוב המשתתפים היו בנים, בבית הספר ובפעילויות נוספות, זה לא הרתיע אותה.

המכונאית המוטסת הראשונה במערך

בתיכון בחרה קרן במגמה טכנולוגית, אחת משלוש בנות בכיתה של עשרות תלמידים. הבחירה הזו לא הייתה מקרית. כבר אז היא ידעה שהיא רוצה להגיע לחיל האוויר, לתפקיד טכני ומשמעותי. מספרים עליה שכאשר התבטל מחנה הגדנ"ע בבית הספר, היא לא קיבלה את ההחלטה כפי שהיא. היא התעקשה מול הנהלת בית הספר, ובסופו של דבר הצליחה להביא לקיומו.

הקו הזה חזר לאורך השנים. כך, לאחר שסיימה לימודי הנדסאות מכונות, התגייסה לחיל האוויר והוצבה בטייסת מסוקי היסעור בבסיס תל נוף. היא החלה כמכונאית קרקע, אבל מבחינתה זה היה רק שלב בדרך. מהר מאוד הבינה שהיא לא רוצה להישאר על הקרקע. היא רצתה להיות חלק מהצוות המוטס, להיות על המסוק, באוויר. הדרך לשם לא הייתה מובנת מאליה.

כדי להפוך למכונאית מוטסת נדרשה קרן לעבור מסלול ארוך ומאתגר, כזה שלא תוכנן מלכתחילה עבור נשים. היא יצאה לטירונות קרבית, עברה גיבושים ומיונים, והגיעה לקורס המכונאים המוטסים. בקורס הייתה האישה היחידה. גם שם, כמו קודם, לא ביקשה יחס מיוחד. היא התקדמה שלב אחר שלב, סיימה את ההכשרה בהצטיינות, והפכה למכונאית המוטסת הראשונה במערך מסוקי היסעור, והיחידה בטייסת.

אלו ששירתו איתה מתארים כי הייתה שם בכל משימה, בכל תנאי, ומי שעשתה את העבודה בשקט, בלי להבליט את עצמה. לצד הפעילות המבצעית השתתפה גם במשימות חילוץ וכיבוי שריפות מחוץ לישראל, ובהמשך לקחה חלק בהדרכה והכשרה של חיילים אחרים. כך הטייסת הפכה למרכז החיים שלה.

החזרה למילואים והבקשה מאלוהים ביומנה

לאחר כמה שנות שירות קבע החליטה לפרוש מהצבא והחלה ללמוד משפטים. היא תכננה להתמחות בדיני תעופה, תחום שחיבר בין העולם הטכנולוגי שבו צמחה לבין השירות הצבאי. את שנת הלימודים הראשונה סיימה בהצטיינות, אבל גם בתקופה הזו לא ניתקה קשר עם הטייסת. היא המשיכה להגיע למילואים, לעיתים בהתנדבות, ומפקדיה ידעו שאפשר לסמוך עליה שתגיע כשצריך.

בקיץ 2006, עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נקראה הטייסת לבצע טיסות מבצעיות בשטח לבנון. בתחילה הוחלט שלא לשלב את קרן במשימות בתוך שטח האויב, והיא שובצה לטיסות בתחומי ישראל בלבד. היא לא קיבלה את ההחלטה הזו. היא פנתה למפקדיה וביקשה להצטרף, חזרה וביקשה, עד שהגיעה למפקד הטייסת. לבסוף התקבלה בקשתה.

שבועיים לפני אותה טיסה, כתבה ביומנה. היא התייחסה ללחימה, לחיילים, לבקשה פשוטה לשמור עליהם. בין היתר כתבה: "אלוהים, אני יודעת שאני כל הזמן מציקה לך עם השטויות שלי על אהבה. אלוהים, עזוב הכל. שטויות, אני יודעת... אבל את הבקשה הבאה בבקשה מלא. דאג לנו למדינתנו, הבא שלום במרומינו, דאג לכל החיילים ולשלום גופם וביטחונם, ושרק יחזרו הביתה בשלום (גם החטופים). אלו הנלחמים בקרקע ואלו שבאוויר. שא ברכה על כל ארצנו, כי כאובה היא היום ודמעות רבות זורמות בה. אנא הגן עלינו ועל הנלחמים".

ב־12 באוגוסט השתתפה קרן במשימה בעומק דרום לבנון. מסוק היסעור שבו שירתה הנחית כוח של לוחמים. לאחר מכן המריא שוב, וכעבור זמן קצר נפגע מטיל שירה חיזבאללה והתרסק. קרן נהרגה יחד עם ארבעת אנשי הצוות שהיו איתה על המסוק. באותן שעות, בשטח, לא היה ברור מה עלה בגורלה. לוחמים שהיו על הקרקע, חלקם דקות קודם לכן בתוך המסוק, ניסו להבין מה אירע. רק בהמשך התברר כי המסוק נפגע והתרסק, וכי אנשי הצוות אינם בין החיים.

גופתה של קרן לא נמצאה מיד. במשך שלושה ימים חזרו כוחות לשטח ההתרסקות, תחת אש, בניסיון לאתר אותה. לוחמי יחידות החילוץ, יחד עם כוחות צנחנים שהיו באזור, סרקו את השטח שוב ושוב. כאשר נמצאו שרידיה, הם הוסתרו למשך שעות מחשש שיגיעו לידי חיזבאללה. רק בחסות החשיכה הוצאו מהשטח והועברו במסע רגלי ממושך עד לגבול ישראל. משם הובאה קרן לקבורה בבית העלמין הצבאי ברחובות. היא הייתה בת 26 בנופלה.

"לוחמת בין לוחמים" שלא ביקשה הקלות

לאחר נפילתה נשלחו למשפחתה מכתבים ממפקדים וחברים לשירות. באחד מהם תוארה כ"לוחמת בין לוחמים", מי שנרתמה לכל משימה ולא ביקשה הקלות. אחרים הזכירו את השקט שבו פעלה, את המחויבות, ואת הדרך שבה הפכה לחלק טבעי מצוות שפעל בסביבה גברית כמעט לחלוטין.

קרן טנדלר לא קיבלה כמובן מאליו את המקום שניתן לה. לא בתיכון, לא בצבא, ולא בהמשך הדרך. לא פעם מצאה את עצמה במסלול שלא תוכנן עבורה מראש, ובכל זאת בחרה להיכנס אליו. כך היה גם בשירותה. היא לא הסתפקה בתפקיד שאליו שובצה בתחילה, וביקשה להתקדם לתפקיד מכונאית מוטסת, תפקיד שלא אויש אז על ידי נשים בטייסת. כך היה גם מאוחר יותר, כשהתעקשה להצטרף לטיסות מבצעיות בתוך שטח לבנון.

זו לא הייתה החלטה חד־פעמית, אלא דפוס שחזר על עצמו לאורך השנים. הרצון להיות חלק, לא להישאר מאחור, לנסות גם כשהדבר אינו מובן מאליו.

כעת, אמא שלה כותבת: "קרן הייתה בתי היחידה, שלאחריה נולד בני ואחיה היחיד. אני ואביה כבר אנשים די מבוגרים. בנוסף אבא של קרן מתמודד בימים אלה עם מחלת הפרקינסון. המחשבה שלא יהיה מי שיספר וימשיך להעביר את סיפורה של קרן שלי שנהרגה עבור מדינת ישראל בגיל 26, לפני שזכתה להתחתן ולהביא לעולם ילדים משלה, קורעת לי את הנשמה ואת הלב. מבקשת מכם לא לתת לזה לקרות. ביום הזיכרון הקרוב שיעמוד בסימן 20 שנה לנפילתה, ספרו את סיפורה של הבת שלי, רס"ר קרן טנדלר ז"ל, החיילת הראשונה (והיחידה) שנפלה בלבנון".

עוד כתבות

אבי באום, יו''ר קבוצת חילן / צילום: חילן

ב-192 מיליון שקל: חילן רוכשת את חברת התוכנה הזו

באמצעות החברה הבת נס (NESS), חילן רוכשת את חברת התוכנה Log-On ● סכום של 164.5 מיליון שקל ישולם לרוכשים המחזיקים במניות לוג-אין, ו-27.5 מיליון נוספים יועברו לצורך תשלום דיבידנד למוכרים ● ברקע, רק לפני יומיים הודיעה חילן על רכישה עצמית של מניותיה תמורת עד 150 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בעליות; נופר אנרג'י זינקה, מניות הביטוח והבנייה ירדו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5% ● המסחר התנהל לאור המתיחות המתחדשת בין ארה"ב לאיראן ● מחירי הנפט טיפסו ● מיטב: "הקשר בין וול סטריט לשקל התחזק באופן מובהק" ● הפניקס: בנק ישראל לא צפוי להתערב בשוק המט"ח ● וול סטריט ג'ורנל: משקיעי האג"ח בארה"ב לא הצטרפו לחגיגה ● "רחוק מדי, מהר מדי": בוול סטריט מזהירים שהראלי עלול שלא להימשך

פרופ' בנט ופרופ' מגוואייר. הצליחו לטפל במחלה גנטית הגורמת לעיוורון ולהשיב את הראייה לחולים / צילום: ap, Jordan Strauss/Invision

הזוג שהחזיר את הראייה לעיוורים והמתמטיקאי שאוהב כאוס: אלה החוקרים שזכו ב"אוסקר של המדע"

פרס ה-Breakthrough, שיזם המיליארדר היהודי יורי מילנר, הוא מעין מתחרה נוצץ לנובל ● הפרס ניתן בשלוש קטגוריות: פיזיקה בסיסית, מדעי החיים ומתמטיקה ● אלה הזוכים המאושרים בפרס השנה

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

אשראי חוץ בנקאי / צילום: Shutterstock

"פוטנציאל צמיחה משמעותי לשוק": עוד חברות נכנסות לאשראי החוץ-בנקאי למשכנתאות

שוק המשכנתאות מגלגל מאות מיליארדי שקלים, ונשלט ברובו על ידי הבנקים ● ה"התחממות" בשוק החוץ־בנקאי יכולה לרמוז רבות על העתיד - אבל לפחות כרגע הבנקים יכולים להיות רגועים: הריבית שאינה יורדת מקשה על היכולת שלהן להתחרות בצורה יעילה יותר בבנקים

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב / צילום: אמיר מאירי

בן 83 הוריש את כל רכושו לעובד עירייה שעזר לו. מה קרה כשהמשפחה התנגדה?

עובד העירייה הגיש בקשה לקיום הצוואה. מנגד, בתה של אשתו השנייה של המנוח התנגדה לכך, בטענה כי המנוח לא היה כשיר לחתום על הצוואה, וכי היא היורשת הבלעדית ● מה קבע בית המשפט?

עדי חכמון / צילום: דניאל אדרי

הסטארט־אפ של בוגרי תלפיות שמייצר מיליוני דולרים כשהביקוש למזגנים בשיא

אחרי שנים באוצר, עדי חכמון מנסה לפתור בעיה שהטרידה אותה במשרד בירושלים: מערכת חשמל יקרה ומסורבלת שנבנתה עבור רגעי שיא בודדים ● עם הסטארט־אפ nGrid וצוות בוגרי תלפיות, הם הקימו "תחנת כוח וירטואלית" מבוססת AI - שמייצרת מחזור של מיליוני דולרים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות, אך השווקים מהמרים על רגיעה בין ארה"ב ואיראן

מדד ה-S&P 500 ירד בכ-0.2% ● בבלומברג דיווחו כי טראמפ אמר שהסיכוי של הארכת הפסקת האש ללא הסכם חתום מאוד נמוך ● אנליסטים מזהירים: המשקיעים לא מפרשים נכונה את ההתפתחויות במזרח התיכון ● מחירי הנפט טיפסו, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 95 דולר לחבית ● במורגן סטנלי הורידו את התחזית שלהם למחיר הזהב ● הביטקוין עלה ונסחר סביב 76 אלף דולר

סניף של יוחננוף ''סיטי'' / צילום: יוחננוף

המחירים יעלו: רשת יוחננוף ממירה סניפים לסניפי "סיטי"

רשת יוחננוף ממירה 14 מבין 46 הסניפים שלה לסניפי "סיטי" ● המיתוג של "סיטי" מתייחס לחנויות העירוניות הקטנות של יוחננוף, שבהן המחירים לרוב גבוהים יותר מאשר בחנויות האחרות של הרשת ● בעקבות המהלך, חלק גדול מהמוצרים בסניפים שיומרו יתייקרו בשיעור של עד 10%

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

המל"טים של אלביט בדרך לאזור הקוטב הצפוני

משרד ההגנה הקנדי יפעיל בקיץ הקרוב מל"טים מתוצרת אלביט שנרכשו ב-2020, במסגרת פעילות משמר החופים בקוטב הצפוני ● ברקע: עיכובים באספקת מל"טים אמריקאים ושאיפה לחזק את הנוכחות והשליטה במרחב הארקטי מול רוסיה

מיקי זוהר / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השר מיקי זוהר נחקר במשטרה בפרשת ההסתדרות

השר מיקי זוהר נחקר במשטרה בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשת ההסתדרות ● זוהר בתגובה: "הגעתי למשטרה להשיב על כל השאלות ולהפריך את כל הטענות שיעלו"

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

תחום התעופה ב"מצב הישרדות": 20 חברות בעולם כבר ביטלו טיסות

הטלטלה במצר הורמוז מצמצמת את אספקת הדלק הסילוני ומעמיקה את המשבר בענף התעופה ● לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מלאי הדלק יספיק לכשישה שבועות בלבד, ובאירופה מזהירים מביטולי טיסות כבר בסוף מאי ● כ־20 חברות תעופה כבר מקצצות פעילות, וההיצע העולמי צפוי לרדת

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי במסחר היום, והשיא המדאיג שנשבר בוול סטריט

כל העיניים יהיו נשואות לסבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן ● השווקים יגיבו היום לסגירתו המחודשת של מצר הורמוז ● המשקיעים בת"א התחילו לתמחר הורדות ריבית, ובמיטב מעריכים כי ייתכן שהסיכוי להורדה בהחלטה הקרובה עומד על מעל 50% ● וגם: וול סטריט שברה שיאים חדשים, אך יש מי שמזהיר כי השוק עלה גבוה מדי ומהר מדי ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

קולקציית חולצות המבוססת על ציוריו של ענר שפירא ז''ל / צילום: דימה טליאנסקי

טרמינל X הופכת את ציוריו של ענר שפירא ז"ל לקולקציית חולצות

איוריו של ענר שפירא, שנהרג ב-7 באוקטובר לאחר שהציל חיים רבים במיגונית ברעים, הופכים לקולקציית חולצות שתימכר בטרמינל X, והכנסותיה יוקדשו לעמותה שהקימה משפחתו ● אלדן וקק"ל ישתפו פעולה בשיקום יערות שנשרפו ● ומשלחת הייטק של קרן JVP יצאה לגרמניה לחיבור בין סטארט-אפים ישראליים לבנקים וגופים פיננסיים ● אירועים ומינויים

איור: גיל ג'יבלי

2.96 שקלים לדולר: הכוחות שמאחורי השיא ההיסטורי

המוסדיים מכרו סכום שיא של דולרים ● הפסקת האש העניקה רוח גבית והורידה את פרמיית הסיכון ● כל הגורמים שעומדים מאחורי השיא ההיסטורי של השקל ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

הקבלן המוביל מנתיבות שולף פעם אחר פעם שפן באחוזת בית

הריטואל הקבוע חזר על עצמו בפעם השלישית: הקבלן יגאל דמרי גייס מאות מיליוני שקלים ממוסדיים ברגע האחרון, במטרה להבטיח את הישארותו במדד ת"א 35 ● מה הרציונל בפרקטיקה שבה הוא נוקט פעם אחר פעם, ומה בכל זאת עלול לגרום לכך שימצא עצמו מחוץ למדד?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

החברה נמכרת, המנכ"ל הוותיק עוזב, וחוסר הוודאות של עובדי צים גובר

לאחר שהמנכ"ל אלי גליקמן הודיע על פרישתו הצפויה, בדירקטוריון יצטרכו למנות מחליף, ובינתיים העובדים מתוסכלים: "לא נפקיר עובדים מבוגרים, שרחוקים מגיל פרישה – לחיי עוני"

אנדרו לפט / צילום: Reuters, Brendan McDermid

השורטיסט שעשוי לשבת בכלא: "מעולם לא שיקרתי לגבי חברה"

משפטו של אנדרו לפט, אחד השורטיסטים המוכרים בשוק ומי שהימר גם נגד חברות ישראליות, עומד להיפתח בחודש הבא ● בשיחה עם business insider הוא מגלה ממה הוא מפחד, וטוען כי הרשויות לתחושתו לאו דווקא מחפשות את האמת

לירון אייזנמן, קובי מרנקו, רפי עמית / צילום: ברצי גולדבלט, באדיבות החברה, רענן טל

מניית השבבים הישראלית שעלתה לשיא חדש של כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● קמטק טיפסה לשיא כל הזמנים, לאחר שהודיעה על רכישה של סטארט-אפ בתחום ה-AI ● סיליקום קפצה במעל 30% בשבוע החולף, על רקע הזמנה חדשה שקיבלה מחברה אירופית ● וארבה רובוטיקס קפצה, למרות שקיבלה אזהרה מהנאסד"ק

טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy

תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי

כ־1.5 טריליון דולר - זינוק של מעל 40% לעומת 2026, זהו סכום תקציב הביטחון האמריקאי ל־2027, בין היתר בגלל השימוש באמל"ח בשאגת הארי ● עם זאת, במפלגה הרפובליקנית יש מי שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות של הנשיא ● ברקע התקציב: האיום הסיני