דמי מור בהקרנת ''The Substance'' בפסטיבל קאן 2024 / צילום: Reuters, Luca Carlino
מובי (Mubi), פלטפורמת הסטרימינג הקטנה העומדת מאחורי הסרט עטור הפרסים "The Substance", זכתה להצלחה רבה מאז הקמתה. זמן קצר לאחר שהבטיחה את מועמדותה הראשונה לאוסקר לסרט הטוב ביותר, מובי הצליחה להשיג השקעה של 100 מיליון דולר בהובלת סקויה קפיטל, אחת מחברות הון הסיכון המובילות בעמק הסיליקון. העסקה העריכה את השווי של מובי לפי מיליארד דולר, מה שהעניק לה מעמד של חד־קרן.
● מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים
● חוששים מחשיפת שערוריה: מי עוצר את פרסום הדוקו על פרינס?
אולם, ההשקעה גרמה לסטארט־אפ שצמח במהירות להיכנס לסחרור: עובדים, יוצרי סרטים ומעריצים התקוממו כאשר גילו שסקויה תומכת גם בסטארט־אפים שעובדים עם צה"ל. הם גם הביעו הסתייגות מפוסטים ברשתות החברתיות של אחד משותפיה, תומך קולני של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
בחלק ניכר מהשנה שעברה, מובי עסקה בהכחשת האשמות כי היא מרוויחה ממה שמבקרים כינו "רצח עם בעזה", במקביל לכך שסרטה היקר ביותר אי־פעם, "Die My Love", נכשל. החברה סיימה את 2025 עם ירידה במספר המינויים (כ־1.2 מיליון נכון לדצמבר). גם ספגה ירידה של 7.3 מיליון דולר, על פי מקורות המעורים בפרטים.
הטריק, ההצלחה וההימור הגדול
ההפסדים הכספיים והנזק למוניטין של פלטפורמת הסטרימינג מראים כיצד הזיקה הפוליטית של משקיעים עשויות להוביל להשלכות הרסניות. כעת, מובי מנסה לצאת מהמשבר שהיא נקלעה אליו, ולבנות מחדש את המומנטום שצברה.
"אכן איבדנו מנויים והצמיחה של החברה נפגעה", אמר מנכ"ל מובי, אפי קאקארל, בראיון שערך לאחרונה. לצד זאת, הוא הגן על העבודה עם סקויה "כדי להמשיך ולתמוך בקולנוע שאפתני".
קאקארל, מהנדס יליד טורקיה עם תואר שני במנהל עסקים מסטנפורד, הקים את מובי לאחר שהתקשה למצוא בסטרימינג את הסרט ההונג־קונגי הפופולרי "מצב רוח לאהבה". במשך שנים רבות ההיצע של החברה היה פשוט: מדי יום הועלה לסטרימינג סרט חדש שנבחר בקפידה. כדי לחסוך בעלויות רישוי, הסרטים נעלמו מהפלטפורמה 30 יום לאחר מכן. כך, בין השאר, מובי יצרה קהל מעריצים נלהב בקרב חובבי הקולנוע.
מספר המנויים זינק במהלך הסגרים של משבר הקורונה ברחבי העולם. החברה, שבסיסה בלונדון, התרחבה למדינות נוספות, השיקה סרטים חדשים לבתי הקולנוע ונטשה את מדיניות "30 יום".
בשנת 2024, מובי אף הוציאה 12 מיליון דולר כדי לרכוש את הסרט "The Substance" - לאחר שהמפיצה המקורית שלו, יוניברסל, חזרה בה. זה היה הימור גדול עבור אולפן קטן, אך סרט האימה גרף 77 מיליון דולר, זיכה את דמי מור בגלובוס הזהב, היה מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר ועזר להעלות את מספר המנויים של מובי בסטרימינג לשיא.
בערך באותה תקופה, קאקארל חתם על הסכם עם סקויה, לאחר שמשקיע קודם הציג אותו בפני אחד מן השותפים בחברה, אנדרו ריד. "ריד התרשם מתקופת כהונתו הארוכה של המנכ"ל, מההישג של מובי ומההתמקדות שלה ביוצרי סרטים על פני אלגוריתמים", אומר גורם המעורה בפרטים.
"שותפים לרצח": הפוסט ששינה הכול
החברה הייתה מוצפת במזומנים בפסטיבל קאן במאי האחרון. קאקארל אירח שם ארוחת ערב על יאכטה ומובי שילמה 24 מיליון דולר עבור "Die My Love", מותחן פסיכולוגי על דיכאון לאחר לידה בכיכובם של ג'ניפר לורנס ורוברט פטינסון. המחיר הפתיע אפילו את האנשים המעורבים בסרט, שחשבו שהנושא שלו יהווה מכשול כדי למשוך קהל. קאקארל בכל זאת לקח את ההימור מבלי לחשוב פעמיים.
זמן קצר לאחר מכן, פוסט שהתפרסם ברשתות החברתיות בקבוצה בשם "עובדי קולנוע למען פלסטין", הפך לוויראלי. בפוסט נטען כי השקעותיה של סקויה בטכנולוגיות ביטחוניות הפכו את האחרונה - ואת מובי - "לשותפים לרצח של העם הפלסטיני".
במקביל, גם פוסטים שון מגווייר, שותף בסקויה, זכו לביקורת. מגווייר הביע תמיכה בישראל וכתב כי ראש העיר ניו־יורק, זוהראן ממדאני, הוא "איסלאמיסט מגיע מתרבות שמשקרת לגבי הכול".
והצרות המשיכו: מובי ביטלה את השתתפותה בפסטיבל בטורקיה לאחר שהרשויות המקומיות אסרו על הצגת אחד מסרטיה, יוצרים מתחו ביקורת על החברה, פסטיבל מובי במקסיקו סיטי בוטל, ובמאי סרט תיעודי זוכה אוסקר על ישראל ופלסטין נסוג מהסכם הפצה עם הפלטפורמה.
בתגובה, קאקארל אמר שמובי אינה נוקטת עמדות פוליטיות ונותנת לסרטיה לדבר בעד עצמם. הוא הוסיף שהכיר את המוניטין המצוין של סקויה בעמק הסיליקון ו"שלא ערך ביקורת של היבטי זכויות האדם בכל הפורטפוליו ובכל השקעה שבוצעה במהלך עשרות השנים האחרונות".
אובדן של יותר ממאות אלפי מנויים
בשלב הבא, כ־200 עובדי החברה שלחו מכתב להנהלה ובו צוין כי ההשקעה של סקויה בחברה "נוגדת את האתוס והערכים שלנו, בוגדת בשותפים שלנו ובקהילת הלקוחות הנאמנה שלנו". הם ביקשו מקאקארל לנתק את הקשר עם סקויה.
היעד שמובי הציבה לעצמה היה להגיע ל־2 מיליון מנויים ב־2025, מה שהיה מצריך תוספת של 600 אלף במחצית השנייה. במקום זאת, החברה איבדה יותר מ־200 אלף מנויים.
ביוני החברה אמרה כי "אמונותיהם של משקיעים בודדים אינן משקפות את דעותיה". בפגישה עם ההנהלה והעובדים, קאקארל אף תיאר את סקויה כ"כקרן מתחשבת שרוצה לעזור לנו לצמוח מבלי להתפשר על הערכים שלנו". אבל הביקורת לא עצרה מצד העובדים. קאקארל ניסה להסביר להם כי ביטול העסקה עם סקויה תגרום לפיטורים המוניים.
הלחץ עבד, וההנהלה שינתה את עמדותיה
לבסוף, הלחצים עשו את העבודה. באוגוסט קאקארל בידל עצמו בפומבי ממגווייר, כינה את סבלם של הפלסטינים כ"אסון הומניטרי" והודיע כי מובי תיצור "מדיניות מימון והשקעות אתית". בשיחה עם וול סטריט ג'ורנל, הוא אמר: "אני יודע שהתפקיד שלי כעת הוא להקשיב ברצינות ולשמור על שקיפות".
בשלב הבא, מובי הציעה לשלם משכורת של שלושה חודשים לכל עובד שרצה לעזוב. תריסר אנשים קיבלו את החבילה. נוסף על כך, כמה אנשים בחברה פוטרו.
באותו חודש, "Die My Love" נכשל וגרף סכום של 12 מיליון דולר בלבד. "כתוצאה מכך, החברה סבלה מתזרים מזומנים שלילי של 65 מיליון דולר ברבעון הרביעי", אמרו מקורות המעורים בנושא.
כחלק משינוי המדיניות של החברה, מובי החלה להתאושש ולהביא את החברה לשיא של 1.7 מיליון מנויים בסוף הרבעון הראשון. "אנחנו פועלים כעת מתוך מודעות רבה יותר", הצהיר קאקארל. "יש לנו עוד שאיפות להמשך".