יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, בכנס עושים לונג על ישראל של גלובס / צילום: תמר מצפי
הצמיחה הדמוגרפית והכלכלית הגבוהה ביחס ליבשת אירופה, היא לא דבר חדש - אלא שבשונה מבעבר, היא ממשיכה לדהור גם בזמן מלחמה ואף להגדיל את הפער ביחס למדינות כמו צרפת, בריטניה וגרמניה - כך אומר הבוקר יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים בכנס "עושים לונג על ישראל", שנערך הבוקר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. "הצמיחה הריאלית הצפויה של ישראל בשנה הקרובה מתקרבת ל-4%, בעוד שזו של גרמניה, צרפת ובריטניה נמוכה מאחוז אחד - וזה דרמטי", אמר נוה בשיחה עם עורכת גלובס נעמה סיקולר.
● כנס עושים לונג על ישראל | הממונה על שוק ההון: "יש חברות בודדות שלא התיישרו עם הדרישה להוזיל את ביטוחי הרכב"
● כנס עושים לונג על ישראל | מנכ"ל וואן זירו: "הפער בריביות בין הבנקים זה פירורים. זה מביך מאוד"
"התוצר לנפש כבר נושק ל-60 אלף דולר, לעומת 55 אלף בגרמניה ו-48 אלף בצרפת. הגידול באוכלוסייה עומד על 1.5%, בהשוואה לנתון שנע סביב ה-0% באירופה, יחס החוב תוצר עם 69% בישראל, לעומת 116% בצרפת ו-94% בצרפת - זה אומר שישראל הכי קרובה ליעד האירופאי של 60% יחס חוב תוצר, ולדעתי אם לוקחים בחשבון שאנחנו צומחים פי 3-4 מאירופה זה מאפשר לנו לשמר מינוף גבוה יותר, בתנאי שהכסף הולך לצמיחה. ישראל משקיעה 5% מהתמ"ג בביטחון כבר שנים רבות וזה מגולם במספרים, וכעת האירופאים מכפילים ויותר את ההשקעה שלהם בביטחון וזה צפוי להמשיך שנים רבות. בנוסף, אתגר גדול באירופה הוא השקעת החסר ברווח באוכלוסייה המזדקנת, בצרפת יוצאים על הארכת גיל הפרישה לרחובות וזאת בעוד שבישראל כבר שנים רבות גיל הפרישה הותאם וכ-20% מהשכר מופנה לתוכניות פנסיוניות.
"כששואלים אותי בחו"ל איך חברת ביטוח ישראלית חווה צמיחה בכלכלה הלאומית ביחס לחברות ביטוח אירופאיות - אני אומר שמדובר במנוע צמיחה עצום עבור כל חברת ביטוח מקומית, כאשר החברות הזרות צריכות להשקיע פי 3-4 כדי לשמור על אותו נתח השוק. אמנם, צריך לקחת בחשבון גם את כוח הקנייה של הישראלי אבל גם אז, כשישראלי מבזבז בחו"ל הוא מוציא פחות בגלל השקל החזק".
אז לאור הנתונים האלה, האם אתם עדיין בלונג על ישראל?
"בעקבות ביצועי ההשקעות בישראל בשנה-שנתיים האחרונות, יש ההכרה עולמית הולכת וגוברת בכך, שאנחנו כבר צריכים פחות להתנצל על הבחירה שלנו להשקיע כאן כשאנחנו נפגשים עם משקיעים בעולם ומדברים על הכלכלה הישראלית, ואנחנו שמחים להיות במקום הזה. יש טענה שאם הייתי משקיע אירופאי שחי באירופה הייתי משקיע בישראל דרך החלק היחסי שלה במדד העולמי שהוא פחות מאחוז, אבל בדקנו, מנהלי השקעות אוסטרלים או בריטיים שהמדינות שלהם מהווים 5% ממדד ההשקעות העולמי (MSCI) משקיעים גם הם בין 30% עד 50% מהנכסים בשוק המקומי, קרוב לבית, כך שתמיד יש נטייה להשקעה מוכוונת קירבה גאוגרפית, היכרות אישית ויכולת לתפוס הזדמנויות שעולות. בנוסף, אנחנו משקיעים כאן כי זו אמירה נורמטיבית. השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים. בסופו של דבר, אנחנו גופים שמקבלים רשיון מהמדינה, והמדינה מעניקה הטבות מס דרמטיות לצורך השקעה בקרנות הפנסיה בישראל ומוצרים פיננסיים אחרים. אני לא מעלה על דעתי שזה יעבור בשתיקה שגוף מוסדי ישראלי יחליט לרדת לאחוז וחצי אחזקה בלבד מתיק ההשקעות העולמי שלו".
נוה גם ציין לחיוב את תשואות האג"ח של ממשלת ישראל, ובמיוחד את איגרות החוב ארוכות הטווח יותר. "אנחנו מאמינים שהאתגרים של כלכלת ישראל הם אתגרים של טווח קצר, וככל שהולכים לטווח זמן רחוק יותר, כמו 10 שנים, אנחנו רואים זאת כהזדמנות השקעה שמוכיחה את הרווחיות שלה".
אבל ראינו שיש בית השקעות גדול שהלך הפוך וחטף על זה, ושאנחנו במלחמה קשה רב זירתית ולהאמין עכשיו שהכל יצליח? בסוף אתם עובדים אצל החוסכים.
"מטרתנו לעשות טוב לחוסכים ולהשיא להם ערך, וזו חובת הנאמנות שלנו. גיוון הוא דבר טוב, החוכמה לא ניתנה לחברה אחת, וזה בסדר שלכל גוף מערך ייעוץ משלו ולא שכולם משקיעים יחד כמו רובוטים. אבל גם ללכת לקיצוניות מאחת לאחרת ולשנות גישה באופן קיצוני זה לא בריא בניהול פנסיה למשך חמישים שנה. בסופו של דבר, קרנות הפנסיה בישראל הן מוצר ייחודי, שהוא המוצר הכי ארוך טווח שאפשר להעלות על הדעת - שמצד אחד הוא קיים לטווח הארוך, אבל מצד שני מחייב פדיון מהיר בתוך שלושה ימים - אבל מה שעוזר לנו בכך היא דמוגרפיה חזקה, שיחד עם הטבות המס - אלה משמשים מנוע צמיחה משמעותי ביותר לקרנות הפנסיה".
שלושה סקטורים מומלצים להשקעה
נוה לא מאמץ גישה אוטומטית לגבי הכלכלה הישראלית ומדגיש ראייה שמסתכלת באופן פרטני על מכפילים ועל גאוגרפיות נוספות. "זו גם שאלה של מכפילים וראייה גלובלית של כלכלה, כשמסתכלים על שוק ההון. זו יכולה להיות טבע שהרבה מהפעילות שלה היא בכלל גלובלית או פאלו אלטו נטוורקס שעשתה כאן רישום כפול. כשמסתכלים על המכפילים זה מחייב אותנו כגוף פנסיוני לא באמת ללכת על המיקום של הכלכלה ולא בצורה עיוורת על מדד, אלא להסתכל עליה באופן הטרוגני ועל הסקטורים השונים ולאחר מכן על המניות עצמן".
אילו סקטורים מתומחרים באופן סביר? ומהם הטיפים שלך להשקעה נכון להיום?
"הכל תלוי ציפיות, אבל ההשקעה בתעשיית הציוד הביטחוני העולמית תתעצם דרמטית, ואין לי ספק שנראה עוד חברות שנכנסות לתחום הזה. הסקטור הזה והנגזרות שלו יהיו דרמטיים בשוק הישראלי. התחום השני הוא אנרגיה: גם כאן השקענו לא מעט, נכנסנו כמעט לכל נכס שיכולנו להיכנס אליו בתמחור סביר, אבל אנחנו מאמינים שהצרכים בתחום יגדלו - אם בזכות בנייה גוברת של חוות שרתים ותשתיות, ויש כאן הזדמנויות אינסופיות ותמיכה של ממשלת ישראל בפיתוח של תחום האנרגיה בישראל. הסקטור השלישי הוא נדל"ן, אבל גם כאן צריך להבדיל בין נדל"ן למגורים או נדל"ן מניב".
מדד חברות הביטוח נסק לא רק בשנה האחרונה ביחס לבנקים, אלא גם בשלוש השנים האחרונות. נוה טוען כי הכל יחסי: "גם מחירי ביטוח הרכב עלו מאוד אבל אחרי הירידות הגדולות של הקורונה. ואם מסתכלים על המחירים מאז 2017 או 2018, ועל האינפלציה, הנתונים לא תומכים בעלייה של 60%, אלא יותר בהיקף גידול ריאלי של 15% בלבד. הבנקים נתנו תשואות הרבה יותר טובות היסטורית, בעוד שחברות הביטוח עברו טלטלות משמעותיות. מספר פרמטרים הביאו למגמה הזו שאנחנו רואים - אחד מהם הוא הצמיחה הריאלית, שציינו קודם לכן, שעשתה טוב, גם השינוי בסביבת הריבית השפיע על הענף באופן דרמטי. בנוסף, השינויים בכללי החשבונאות אפשרו שקיפות גבוהה יותר למשקיעים ושיקוף הסיכון בצורה טובה יותר - והדבר הוריד את התנודתיות בתוצאות. אחת הסיבות שתרמו לעלייה המשמעותית של מדד ת"א 35 היא רכיב הפיננסים בתוכו שגדל משמעותית. ויחד עם זאת, המכפילים של הבנקים וחברות הביטוח בישראל לא חריגים אל מול מה שמקובל בעולם".
רפורמת הבנק הרזה מעניינת אתכם?
"אנחנו רואים בזה הרבה פוטנציאל. היינו מהגופים שרואים בזה הרבה פוטנציאל, הרי הובלנו את רכישת מקס בתמיכה אסטרטגית של היו"ר והדירקטוריון של כלל - הוכחנו שחברות האחזקה של חברות הביטוח הפכו לחברות אחזקה פיננסית שמסוגלות לתת הצערת ערך פיננסית, מורכבת ומבוזרת. אבל צריך לזכור שברפורמה - האלוהים נמצא בפרטים הקטנים, והשאלה היא מה יהיו הכללים הרגולטוריים שהפיקוח על הבנקים ידרוש לשם קבלת רישיון. צריך להגביר את השקיפות ואת הצע המוצרים ולהבין שיש כאן ריכוזיות גבוהה - מה שמקשה על בנקים כמו אש ו-ONE ZERO להזיז את המחט. ובכל זאת, זה נכון ללכת למגמה שמספקים יותר ערך ללקוחות, ריבית יותר גדולה על העו"ש והפקדונות. הפעילות הזו נשלטת על ידי המערכת הבנקאית והרפורמה יכולה להיות תחילת הדרך. השאלה תהיה האם שווה לחצות את הקו ולקבל את הבנפיט (ההטבות, א"ג) של פיקדונות אל מול העלות שתהיה לזה. אנחנו עדיין לא ראינו תוצאה של הדיונים, הגשנו את ההערכות שלנו (לרגולטור, א"ג), אבל אנחנו מקווים שאפשר יהיה לקפוץ למים ושזה יהיה חיובי".
נוה התייחס גם לתזוזות הרבות בשוק האשראי - הקרב על מועדון הלקוחות של אל על ורכישת בנק אש על ידי ישראכרט: "מקס צריכה להמשיך ולהוביל באשראי צרכני - היא הגוף היחיד שנותן כרגע ריבית חיובית על העו"ש - לא על כספים שיושבים ולא על הפקדונות הסגורים ולא מוגבלים ב-20 אלף שקל. לכן, חייבים לחדש ולשפר את היצע המוצרים, אבל הדרך לעשות זאת טוב יותר היא באמצעות שיתוף הדאטה בין חברות הפנסיה לבין חברות האשראי - וככל שיתנו לנו לחבר את הדטאות נוכל לייצר הצעות ערך טובות יותר. נוכל לחבר בין הצעות ערך בפנסיה ובאשראי - ההערכה שלי היא שזה ייקח כמה שנים עד שנמצא את המתווה הנכון, אבל זה הדרך לתת יותר ערך ברמת הקבוצה".
***גילוי מלא. הכנס מתקיים הודות לשיתוף פעולה עם כלל ביטוח. בחסות: בנק ONE ZERO , קיסטון ודנאל.