ד''ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף
"תפקידי לא להיות אופטימי ולא פסימי אלא להיות ריאלי, וגם מי שריאלי בהחלט יכול להיות גם גאה וגם אופטימי בלא מעט חלקים לגבי הכלכלה הישראלית, יחד עם סיכונים לא מעטים שגם אליהם נצטרך להידרש" - כך פתח היום ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, את הרצאתו על "החוזקות של כלכלת ישראל" בכנס עושים לונג על ישראל, שעורך גלובס בבורסה בתל אביב. לדבריו, "יש פה משק עובד, ומשהו נכון קורה פה, וזו לא תופעה מובנת מאליה".
● כנס "עושים לונג על ישראל" | הממונה על שוק ההון: "יש חברות בודדות שלא התיישרו עם הדרישה להוזיל את ביטוחי הרכב"
● כנס "עושים לונג על ישראל" | מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"
אברמזון מבסס את הדברים, בין היתר, על נתוני מאקרו, המצביעים על ההישגים של המשק לאורך זמן, ובהם התוצר הריאלי שצמח מכ-600 מיליון שקל ב-1995 לכ-1.8 מיליארד ב-2025. "התוצר בסוף זה המדד שלנו ככלכלנים לדעת האם הכלכלה עובדת, מתפתחת וצומחת, והתשובה היא כן רבתי לגבי ישראל. למי שהיה ספק, זו הצמיחה הריאלית, לא הנומינלית, כי אנחנו יודעים שיקר פה והמחירים גבוהים. הכול מנוכה וב-30 שנה אחרונות הפעילות הכלכלית בתא שטח שנקרא מדינת ישראל שילשה את עצמה".
אברמזון הדגיש כי "במונחים ריאלים אין פה בעיית מחירים. יש פה פעילות שצומחת וכמובן אוכלוסייה שגדלה, וכשלוקחים אותה בחשבון, רמת החיים הממוצעת של אנשים פחות או יותר הכפילה את עצמה בתקופה הזו. אני יושב בלא מעט פורומים בינלאומיים ומסתכל על מדינות אחרות ויש מדינות שצומחות מאוד יפה, אבל יש גם מדינות בדרום אירופה, איטליה, יפן שהייתה כלכלה מדהימה, שיש בהם סטגנציה הרבה יותר משמעותית. אז יש פה כלכלה שעובדת" .
"נהיים יותר עשירים מול העולם"
אברמזון הוסיף כי "הסיפור של כלכלת ישראל זה הגירעון בחשבון השוטף. עברנו להיות מדינה שבממוצע כל שנה יש לה עודף בחשבון השוטף, שזה יצוא פחות יבוא, באזור 3-4% תוצר. כל שנה ב-30 שנה האחרונות אנחנו מייצאים יותר ממה שאנחנו מייבאים. מה זה אומר? שכל אותה תקופה אנחנו בעצם נהיים יותר עשירים מול העולם ב-3%-4% תוצר כל שנה. אנחנו נהיים יותר ויותר עשירים כל הזמן מעבר לפעילות הריאלית, ונהיה פה המון המון כסף שהוא בסוף המניע של הצמיחה העתידית שלנו וגם של החוסן המאוד גדול שראינו פה" .
אברמזון הציג גם את נתוני האבטלה בישראל כמקור לגאווה כלכלית. "אולי הדבר שהכי הצלחנו מבחינת מדיניות כלכלית, דורות לפניי, זה לייצר פה שוק עבודה גמיש ויעיל. שיעורי אבטלה פה נמוכים היסטורית, וגם זה לא מובן מאליו. מדינות באירופה נאבקות עם שיעורי אבטלה הרבה יותר גבוהים, במיוחד אצל צעירים. העובדה שלמעשה כל אחד פה בארץ שרוצה למצוא עבודה יכול למצוא זה לא מובן מאליו (אומנם חלק מהעבודות לא עבודות שהיינו רוצים, אבל כולם כמעט יכולים למצוא עבודה)".
באשר לאתגרים של שוק העבודה ציין אברמזון כי יש אתגרים שנובעים מהשינויים הדיגיטליים וגם אתגרים עתידיים שיתעוררו כאשר כל אנשי המילואים ישתחררו ויחזרו לשוק העבודה, ואולם לדבריו, "הכול ידוע ולא טריוויאלי, ועדיין יש לנו שוק עבודה שעובד יפה".
גם ביחס לנתונים הפיננסיים ולמצב ההשקעות בבורסה הביע אברמזון אופטימיות. "השווקים הפיננסים מדברים בעד עצמם. בתחילת המלחמה היה חשש שכסף יברח וימשכו השקעות, וגם אחרי המלחמה, והסיפור הפוך", אמר. "מצב שבו שער החליפין שלך מתחזק ב-20%, אומר דבר אחד מאוד פשוט - רוצים את הנכסים השקליים והכסף נכנס וממשיך להיכנס לכאן. זה קשור כמובן לייצא וליבוא, אבל גם בדברים אחרים כמו אופן התמחור של הבורסה שטסה, האופן שמתמחרים את הסיכון שלנו, הריבית על אג"ח ופרמיית הסיכון - הכול בצורה יציבה ולא גבוהה שניתן היה לחשוש. בתוך כל אלה מסתתר גם עומק השוק, היקפי מסחר שטסו בשנים האחרונות וגם הם משקפים פשוט את כמות ההון" .
"אין סיכון למשבר שער חליפין"
אברמזון סיפר כי הוא נשאל על ידי גורמים בחו"ל "מה הסוד של החוסן הישראלי", והשיב כי יש פה בסיס הון וכסף שממשיך להיצבר, כאשר חלק מהחוסן מתבסס על החיסכון הפרטי. "ישראל למעשה שיאנית בחיסכון פרטי של משקי בית, וזה משהו שהוא חריג בעולם. אני חושב שזה בהחלט הוכיח את עצמו. אגב, במחשבה מסוימת אולי הוא קצת מוגזם אפילו".
כ-31% מההכנסה הפנויה בישראל נכנסת לחיסכון הפרטי (נכון ל-2024), לעומת 12.85 בצרפת, 11.3% בגרמניה, 4.7% באנגליה ונתון דומה בארה"ב. "30% מההכנסה שלנו, 18.5% מהפנסיה וקרנות השתלמות וחסכונות נוספים, זורמים לחיסכון, והעומק הזה מייצר חוסן מאוד גדול שמשמעותו הוא שבאירועים כמו חרבות ברזל, הקורונה וכל אירוע - יש פה בסיס שיודע לספוג את השוקים האלה וגם לייצר הזדמנויות שהשוק הישראלי צריך. זה לא רק משקי בית, גם יתרות מט"ח, שבנק ישראל טס ביתרות מט"ח, שמהווה כרית מאוד חזקה למגזר הציבורי. למעשה אין פה סיכוי אמיתי למשבר שער חליפין" .
אברמזון הוסיף כי בהשוואה לעולם מצבנו הכלכלי מעולה. "כשמודדים בהשוואות בינלאומיות באחוז מהתוצר אנחנו מקום שני אחרי שווייץ, ובחודשי יבוא אנחנו כבר מספר 1. זה באמת חוסן ועומק מאוד משמעותיים. אותו הדבר כשבוחנים את הנכסים של הציבור מול העולם - יש לנו 42% תוצר עודף על העולם". את כל אלה מכנה אברמזון "המתכון הסודי של מדינת ישראל".
אברמזון התייחס גם להייטק היישראלי ואמר שהוא "פלא. כיף גדול להראות בכנסים בחו"ל שבאמת נוצר פה משהו שאין לו כמעט אח ורע בעולם. פעם היינו ראש בראש עם דרום קוריאה ופתחנו פער של מעל 100% תוצר. יש פה פעילות מאוד משמעותית של הייטק והיא רק ממשיכה לגדול כאחוז מהתוצר" .
באשר לעובדה שחלק גדול מההשקעות בהייטק הוא זר, אמר אברמזון כי "יש מי שיאמר שזה סיכון אבל בעיני זה המדד הכי טוב לזה שבאמת יש פה משהו ששווה לגורמים מחו"ל, על אף כל הסיכונים האינהרנטיים שיש לכלכלה הישראלית, לבוא ולהשקיע. משהו טוב מאוד קורה פה".
"גם בסיכונים יש הזדמנויות"
אברמזון התייחס גם לסיכונים של הכלכלה הישראלית, בהם המלחמות והמצב הגאו-פוליטי שמשפיעים על הכלכלה. "כל הסיכונים שלנו הם גם הזדמנות", אמר. "דבר ראשון, שבאופן טבעי אנחנו מדברים עליו בשנים האחרונות, זה הסיטואציה המלחמתית והגאו-פוליטיקה ומעמד ישראל בעולם. אנחנו לא בשנים היפות שלנו במעמד מול העולם וזה מאתגר אותנו. גם השאלה של איך המלחמה תסתיים. אבל כל הדברים האלה גם מהווים הזדמנות ליום שאחרי, גם עם שכנותינו וגם עם שכנות במזרח התיכון, שכנה מצפון שיש איתה שיחות שלום, גם עם מדינות אחרות שכבר יש לנו עם חלקן קשרים טובים ויש עוד מקום לשדרג אותם. אז אני חושב שבהחלט גם פה על אף הסיכונים גם האפסייד הוא מאוד משמעותי" .
אתגר נוסף שציין אברמזון הוא שילוב האוכלוסיות החרדית והערבית בשוק העבודה. לדבריו, "יש שינויים. גם בחברה החרדית הנשים עברו טרנספורמציה, נכנסו למשרות עם הרבה יותר פריון והכוחות של הכלכלה בסוף עובדים גם במקומות האלה; וגם בחברה הערבית יש תמורות חשובות בעיקר אצל הנשים, אבל לא רק. ככל שנצליח שם יותר אז בוודאי זה גם יביא הרבה פירות לכלכלה הישראלית".
באשר לתקציב הביטחון והצורך לייצר מדיניות פיסיקאלית יציבה יותר, אמר כי "מערכת הביטחון חייבת לראות איך היא מתייעלת, ולא מהווה נטל בלתי סביר על הכלכלה, וזה אתגר עצום. אבל ככל שאנחנו נצליח לשמר את הפירות של המדיניות הפיסקאלית האחראית שהוכחנו לעולם, זה גם יחזק אותנו וייתן הרבה מקום לסקטור הפרטי להמשיך ולעבוד. אולי גם אחרי שנתייצב נוכל גם קצת להוריד מסים ולתת לשוק הפרטי לצמוח. אנחנו חייבים לעשות את זה, גם אם זה אומר שאנחנו כממשלה חייבים להתכווץ יותר".
באשר לעולמת התשתיות ובעיות התחבורה והתשתיות בישראל, אמר כי "הוכחנו שאנחנו מצליחים לייצר מערכות תשתית לא רעות כמו מים ואנרגיה. בתחבורה לא מצליחים להדביק את גידול האוכלוסייה. ככל שנתמודד עם האתגר הוא ייצר הזדמנויות מאוד משמעותיות לכלכלה, לנדל"ן וכך הלאה".
*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף-פעולה עם כלל ביטוח. בחסות: בנק ONE ZERO, קיסטון ודנאל.