פרופ' יוג'ין קנדל, יו''ר הבורסה לניירות ערך, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף
"תאר לעצמך ש-5% מהישראלים יובילו את תחום ה-AI העולם - אבל כל השאר יפוטרו בגלל הבינה המלאכותית. חייבים תוכנית הוליסטית שמתייחסת לכל המשק" - כך התריע פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר דירקטוריון הבורסה לניירות ערך ויו"ר מכון RISE Israel, בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס, שהתקיים היום (א') בתל אביב.
● נס "עושים לונג על ישראל" | הכלכלן הראשי: "הזהירו שהכסף יברח מישראל, והמצב הפוך"
● כנס "עושים לונג על ישראל" | מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"
בשיחה עם אסף גלעד, עורך ההייטק של גלובס, יצא קנדל נגד ההערכות הפסימיות לגבי השפעת ה-AI על הכלכלה - אך קרא להיערך מראש לשינוי. "לא בטוח שהבינה המלאכותית מצמצמת את ההיייטק. ג'ון מיינרד קיינס דיבר לפני מאה שנה על כך שהטכנולוגיה תחליף אנשים, והוא טעה. מאותו רגע התעסוקה דווקא גדלה בקצב גדול עד שנת 2000. מאז היא התחילה להתמתן מבחינת אחוז המועסקים מתוך כוח העבודה, וזה מדאיג".
קנדל סיפר כי ב-2014, בעודו מכהן כראש המועצה הלאומית לכלכלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביקש ממנו לדבר על זה בממשלה. "לצערי לא יותר מדי דברים נעשו מאז, אבל היו תוכניות. זה לא משהו שניתן לפתור באיזושהי החלטת ממשלה או חקיקה בכנסת".
קנדל הדגיש: "זה חייב להיות משהו מאוד הוליסטי, כי אנחנו כמדינה קטנה נחטוף מבינה מלאכותית. כולם יחטפו אם תהיה השפעה על התעסוקה. השאלה היא אם נחטוף יותר ממה שנרוויח או הפוך, כי כמדינה קטנה אנחנו יכולים להרוויח יותר".
"לשנות את כל השיטה"
כיצד עושים זאת? לפי קנדל, נדרשת "אסטרטגיה שמסתכלת לא רק על ה-8% שעובדים בהייטק אלא על ה-92% האחרים המשק, שרובם עובדים בפריון נמוך יותר מה-OECD. אי-אפשר להסתכל על עובדי ההייטק כקבוצה נפרדת. יוסי ורדי אמר לי פעם 'אני אתעסק עם 5% מהאוכלוסייה ואתה עם 95%'. אמרתי לו שזה לא עובד ככה. אנחנו כל פעם מסתכלים בסעיף מסוים במקום להתבונן על התמונה הכוללת".
האתגר שעמו מתמודדת ישראל בתחום ה"לוהט" של הבינה המלאכותית הוביל באחרונה להקמת מטה ייעודי לנושא במשרד ראש הממשלה בהובלתו של תת-אלוף במילואים ארז אסקל. קנדל מברך על המהלך - אך מסביר מדוע אין בו די. "אחרי שלוש ועדות, סוף-סוף יש תוכנית. אני שמח על כך, ומינו אדם מאוד איכותי. אבל שוב: מה שהוא אמור לעשות זה פיתוח הובלה טכנולוגית של ישראל בענף. מה עם כל השאר?".
לדברי קנדל, נדרשת תוכנית הוליסטית בענף. "בסוף המטה הוא גוף במשרד ראש הממשלה עם תקציב והבטחה לשיתופי-פעולה, אבל אין לו סמכויות. כשהייתי במועצה הלאומית לכלכלה ב-2014 הבאנו תוכנית לפרויקטים לאומיים. אתה צריך שיתוף-פעולה, אבל בישראל שיתוף-פעולה עובד בצורה כזו שכל אחד יכול לעצור את הפרויקט. חייבים לשנות את כל השיטה, אבל אם זה לא יקרה מחר בבוקר צריך לייצר מנגנונים שיתגברו על זה".
מדינות כמו סינגפור ואיחוד האמירויות הן מבחינת קנדל דוגמאות טובות לדרך שבה הממשלה צריכה לפעול בתחום ה-AI. "ישראל נמצאת בחמישייה ראשונה בכל פרמטר של פעילות השוק, ובמקום ה-45 בלבד בכל מה שקשור לפעילות הממשלה. איחוד האמירויות מדורגת בדיוק הפוך. אם היינו ממזגים יכולות, היינו יכולים להיות מדינה מובילה ביכולות בינה מלאכותית - אנחנו נביא את השוק והם את יכולות הממשלה. אבל הרבה יותר קל ללמוד מהם לגבי הצד הממשלתי מאשר שהם ילמדו מאיתנו על השוק".
"עליית ערך של פי 30 בבורסה"
כובע נוסף שחובש קנדל הוא, כאמור, זה של יו"ר הבורסה לניירות ערך. בכובע זה, הוא מתבונן בסיפוק על ההישגים שכבר ניתן למנות בעקבות מעבר המסחר בבורסה לימים שני עד שישי. "המטרה הרשמית של מהלך, שהוכרזה ע"י רשות ניירות ערך והבורסה, הייתה להפוך את הבורסה לאטרקטיבית יותר למשקיעים בחו"ל שמחפשים יציבות - גם מהסוג השלטוני והפוליטי, שאין לנו כאן - ואשר במקביל מוצאים עניין בכלכלה הישראלית. הם רוצים להשקיע בקלות, ואת זה עד היום לא כל כך נתנו להם. שורה של צעדים מצד הבורסה, רשות ניירות ערך, בנק ישראל, הבנקים והחברות שסוחרות דרך הבורסה פתחו את הדלת כדי לומר לחברות האלה: 'בואו'".
לדבריו, השינוי בימי המסחר הוא אחד הצעדים הללו כי הוא מאפשר לכל השחקנים בעולם לסחור במהלך הימים שבהם הם ממילא עובדים. "קפצנו מנפח מסחר של 1.6 מיליארד שקל לנפח של 4.2 מיליארד שקל, כאשר המשקיעים הזרים הפכו להיות 40% מנפח הפעילות הזה. יש לנו שירות תרגום של דוחות רבעוניים ושנתיים באמצעות AI ועשינו רפורמה בעשיית שוק שהפכה למקצוע. חברות שעשו tailor made (תוכנית המותאמת לצרכים בעשיית שוק - ע"ג) העלו את המסחר שלהן ב-70%".
במשמרת של קנדל כיו"ר הבורסה נכתב גם אחד ההישגים המרכזיים שלה. זאת, כאשר ענקית הסייבר פאלו אלטו של ניר צוק הודיעה כי תירשם למסחר בתל אביב, כחלק מהעסקה לרכישת סייברארק תמורת כ-21 מיליארד דולר. פאלו אלטו "תעשה עלייה" לבורסה המקומית במסגרת רישום כפול, ולצד היותה של פאלו אלטו חברה ציבורית בארה"ב.
בהתייחסו לשאלה עד כמה המהלך של פאלו אלטו עשוי להביא בעקבותיו חברות נוספות לישראל, קנדל הבהיר: "אני לא נביא, אבל לאורך שנים היה נסיון להביא לכאן חברות דואליות וחברות שיירשמו קודם כל במדינה שלהן, בעיקר בנאסד"ק וב-NYSE, ואז גם אצלנו. הייתה בעיה בגלל רגולציה, שאנחנו מקווים לשנות אותה - רשות ניירות ערך דוחפת לשנות, ולצערנו זה תקוע בכנסת".
נציין כי בכך מתכוון קנדל ליוזמה לתיקון חוק ניירות ערך, כך שיאפשר לחברות שבהן מספר סוגי מניות - כמקובל בקרב חברות מובילות בחו"ל - להירשם ברישום כפול. זאת לנוכח החוק בישראל, שאוסר כיום על חברות כאלה להיסחר בבורסה.
לדברי קנדל, "הבעיה העיקרית הייתה מיצוב. פאלו אלטו שינתה את המיצוב, בכך שבתור חברה הגדולה פי 3 מהחברה הגדולה ביותר בבורסה בישראל היא באה ואמרה 'זה טוב לנו להירשם בתל אביב'. זו התחלה טובה".
היעד שאליו מכוונת הבורסה, לפי קנדל, הוא חברות הנסחרות כיום בשווי של חצי מיליארד עד מיליארד דולר. "בנאסד"ק, חברה צריכה היום להיות בשווי של 5-6 מיליארד דולר כדי שמישהו ישים לב אליה. חברות שמגיעות לחצי מיליארד או מיליארד יכולות לדעתנו להירשם למסחר בתל אביב עם הפצה גלובלית, ומי שקובע את המחיר הם המשקיעים הזרים".
היתרון לחברה במצב כזה, מציין קנדל, נובע מכך ש"אתה מתחיל להיסחר בישראל לפי הכללים של ארה"ב, יש לך משקיעים שמכירים אותך, ואז כשאתה גדל אתה יכול לעבור לנאסד"ק כי אתה כבר לא בא משום מקום. זו הזדמנות לחברות טכנולוגיה, וגם בנקים זרים מתעניינים כי הם רואים את הפוטנציאל".
עם זאת, חברות הייטק ישראליות המגובות בהון סיכון עדיין מעדיפות לרוב לבצע עסקת מיזוגים ורכישות מאשר להנפיק בבורסה בתל אביב. "צריך לשאול את החברות מה מפריע להן", אומר קנדל. "חברה של 20 מיליארד דולר שלא רוצה להירשם למסחר אז ההחלטה שלה היא בעצם להימכר. היא כנראה רואה סינרגיה גדולה עם החברה הרוכשת, הרי היא יכולה הייתה גם להיסחר בנאסד"ק. יש כאן תהליך שמתממש באיטיות, עם חברות שכבר רשומות בנאסד"ק או ב-NYSE ויש להן פוטנציאל לרישום כפול. הן מתעניינות בכך".
קנדל מעריך כי רגולציה שתקל על חברות כאלה תאפשר להן לבצע רישום כפול. "ברגע שהרגולציה תיפתר, זה יקרה. האם חברה של 10 מיליארד דולר תירשם כאן? בשביל זה צריך עוד לעבור כברת דרך, אבל חברות של חצי מיליארד-מיליארד עושות טעות בכך שהן לא נרשמות כי הן יכולות להנות כאן מצמיחה". קנדל נמנע מלהעריך עד כמה חברות צפויות להירשם עד סוף השנה, והדגיש: "אנחנו מודדים לטווח ארוך. אם מסתכלים מיום הפרטת הבורסה, הראינו עליית ערך של פי 30".
"אף אחד לא יודע כמה אנשים עובדים בהייטק הישראלי"
כמי שעוסק זה שנים רבות בחיזוק ההייטק הישראלי, קנדל אינו ממהר להתרגש מהנתונים המעידים על כך שמספר המועסקים בענף ירד ב-2% בין 2024 ל-2025 - וזאת למרות שיעד התעסוקה שהגדירה הממשלה להייטק עומד על 15% מהמועסקים במשק.
"יש כאן פרדוקס. אף אחד לא יודע להגיד כמה אנשים בדיוק עובדים בהייטק הישראלי. למה? כי הנורמה הבינ"ל לגבי חישוב סטטיסטי של ההייטק היא חישוב לפי ענף, לא לפי חברה, והענף שמוציא לפחות 15% על מחקר ופיתוח מוגדר כהייטק. אלא, שלפי ההגדרה הזו יש בישראל 27.5 אלף חברות הייטק. מי שמבין יגיד שבפועל המספר הוא לא יותר מ-7,000 חברות. זה הבדל של כ-190 אלף איש במספר המועסקים. אז כל החישובים לגבי כמה ירד - אף אחד לא באמת יודע".
קנדל מתאר מציאות שבה הנתונים שעל בסיסם מתקבלות החלטות לאומיות לגבי עעף ההייטק אינם עדכניים. "מדינת ישראל לא באמת יודעת מה קרה לה בהייטק. היא יודעת שנתיים אחורה, ותחשוב שבתעשייה שמשתנה מרבעון לרבעון אתה מקבל החלטות על סמך מה שקרה שנתיים אחורה. ההחלטות כך לא רלבנטיות".
בהקשר זה, קנדל מותח ביקורת על יעדי התעסוקה שהציבה הממשלה להייטק. "החלטה על 15% נשמעת טוב בסאונד בייט בטלוויזיה אבל החלטות כאלה פשוט לא עובדות. אנחנו כבר 3-4 שנים נמצאים בסטגנציה בהייטק מבחינת כוח-אדם והקמת חברות חדשות. לא צריך לומר 'יאללה שיהיו מיליון עובדים בהייטק' - זו דרך מאוד מוזרה להגדיר יעדי מדיניות. היעד צריך להיות השאת הערך הכלכלי של כל העובדים במשק, בטכנולוגיה ובסקטורים אחרים".
ההייטק הישראלי טועה, לדעת קנדל, בכך שאינו משקיע יותר במחקר לצורך קידום אסטרטגיה של חדשנות בישראל. בעבר כיהן קנדל כיו"ר סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC)- גוף ללא כוונת רווח, העוסק בכך - ובאחרונה חל צמצום משמעותי במימונו. "היה כאן משהו מדהים. פול סינגר וטרי קאסל (אנשי העסקים שתרמו ל-SNC - ע"ג) השקיעו עשרות מיליוני דולרים בשיפור ההייטק הישראלי, בהנגשה שלו ובפתיחת דלתות. הבאנו 250 חברות לשבת עם סטארט-אפים קטנים ולהבין מה הם עושים".
קנדל מבהיר כי "שום דבר מזה לא היה קורה אם היינו מציעים שירותים בתשלום, אנחנו פשוט הלכנו ושיווקנו את ישראל. הבאנו בפניהן את הציונות וכמה זה טוב ולכן צריך את הפילנתרופיה. הבאנו גם מאות נשים חרדיות ומהחברה הערבית לליבת ההייטק הישראלי. כל הדברים האלה מצריכים כסף. אבל אי-אפשר לגבות על זה כסף מחברות והממשלה אף פעם לא תוכל למלא את החסר".
על רקע זה, קנדל קורא לתעשייה לממן את הפעילות בתחום - כולל מימון של RISE. "הארגון ממוקד באסטרטגיה של חדשנות, והוא לא גובה כסף על הדוחות שכולם קוראים. התעשייה צריכה לממן את זה. לצערנו התעשייה לא ממהרת לממן, היא מממנת לובינג אבל לא את הטווח הארוך - וזה חבל".
*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף-פעולה עם כלל ביטוח. בחסות: בנק ONE ZERO, קיסטון ודנאל