ניר עובדיה, יפעת אורון ורונית הראל בן זאב בפאנל משותף בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף
בפאנל האחרון בכנס "עושים לונג על ישראל", שהנחה כתב גלובס נתנאל אריאל, עסקו המשתתפים בשאלת המשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה. בפתח הדברים, יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל, לא נרתעה כאשר נשאלה האם המשקיעים ממשיכים להאמין בישראל גם לאורך המלחמה ולמרות הסנטימנט השלילי. "אני מייצגת משקיע אחד שהוא משמעותי, אנחנו גוף גדול מאוד, מנהלים 1.3 טריליון דולר. הסיבה המרכזית שבגללה אנחנו כאן היא שבישראל יש פוטנציאל לעסקים שיכולים לצמוח מהר".
● כנס "עושים לונג על ישראל" | הכלכלן הראשי: "אנחנו מתעשרים בכל שנה"
● כנס "עושים לונג על ישראל" | סאמר חאג' יחיא: "עסקת צים תעבור - והיא טובה למדינה"
אורון המשיכה ואמרה כי "העובדה שאנחנו אומה טכנולוגית ומייצגת את תעשיית ההייטק היא חשובה. יצרנו חברות בתחום הדיפנס-טק לפני 7 באוקטובר, אבל ביתר שאת גם עכשיו. וזה אמיתי - אף אחד לא קונה חברה במעל ל-30 מיליארד דולר (Wiz,א"ג) אם לא צריכים ממש את הטכנולוגיה שלה. תקשיבו למה שאומר מנכ"ל אנבידיה כמעט מדי יום - הוא מזכיר את ישראל לעתים קרובות, והוא לא היה עושה זאת אם היא לא הייתה קריטית לאנבידיה.
"כשאני מספרת למשקיעים זרים בחו"ל על מה שקרה לבורסה בשנתיים וחצי האחרונות הם בטוחים שהתבלבלתי ואומרים לי: זה לא יכול להיות. אבל יש כאן עוד מרכיב לא פחות חשוב: העובדה שחברות ישראליות מבצעות טוב יותר בזמן המלחמה ועומדות ביעדים ואפילו עוקפות אותם, זה נוסך בקרב המשקיעים ביטחון רב אפילו יותר. האוכלוסייה המקומית כאן מייצרת ביקוש שאין בעולם - השווקים כאן צומחים בקצב יוצא דופן".
את רוח הדברים המשיכה רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות. "כאשר שלושה בנקים פרטיים מגייסים מיליארדים ממגוון של משקיעים בינלאומיים - מאסיה, מאירופה ומארה"ב - וכאשר המדינה מגייסת 6 מיליארד דולר - זה מראה את היחס שיש כאן למשקיעים זרים כלפי ישראל".
השקל מתחזק באופן חסר תקדים. זה לא מוציא לכם קצת את האוויר?
אורון: "שער המטבע זו חרב פיפיות, הדולר שווה פחות, ולהייטק זה הורס קצת את שולי הרווח. מצד שני, ככל שירגישו שאנחנו משק חזק יותר, כך הביקוש להשקיע פה יהיה יותר גבוה. אז כשאנחנו עושים שיקול, זה מיטיב איתנו פחות, אבל נותן תמונה של כלכלה יציבה ומעודד קרנות זרות לשים פה כסף".
"מישהו תיאר לעצמו שהבורסה תעלה במאות אחוזים?"
ניר עובדיה, מנהל אגף השקעות עמיתים בכלל ביטוח ופיננסים, מוסיף כי למרות הדולר הנמוך, כלל מסתכלת יותר ויותר על השקעה בחברות פרטיות בשלב הטרום-הנפקה. "לא ניכנס לדיון האם השקעות בנכס לא סחיר עובד או לא, אבל יש כאן התפתחות בשוק הפרטי שמייצר חברות שאנחנו יכולים להגיע אליהן בשלב המעניין של טרום-הנפקה, וזו נקודה עם יתרון גדול. אלה חברות צומחות, בריאות, ועם ממשלת תאגידי שדומה לחברה ציבורית, למרות שאלה חברת שעדיין לא נסחרות".
במבט על מניות של חברות נסחרות, נראה שהשוק הישראלי חזר למכפילים גבוהים. האם שוק ההון המקומי פחות אטרקטיבי כעת?
עובדיה: "מישהו תיאר לעצמו באוקטובר 2023 שהבורסה תעלה במאות אחוזים בתוך שנתיים וחצי? כנראה שאף אחד לא צפה זאת. אנחנו מבינים שתזמון זה לא התפקיד שלנו, ולדעתי לצאת מהשוק זו טעות - השוק הישראלי וכמות הכסף שמושקע מתוכו במניות קטן ביחס להיקף הכסף שיש פה ומחזורי המסחר עד החודשים האחרונים היו נמוכים יותר. מי שיצא היה לו קשה לחזור.
"אנחנו מנהלים את הכסף בהסתכלות ארוכת טווח. יש לנו יתרון ביתי ולא רק בגלל שאנחנו ציונים או מאמינים שהתמחורים נכונים יותר, אלא כי אנחנו מכירים את המשק בצורה טובה יותר ויודעים איך לייצר ערך. יש כאן יסודות שמאפשרים לנו להאמין שלמרות שהמכפילים גבוהים, הפלא הזה נשען על צמיחה חזקה, דמוגרפיה חזקה ואיכות של יזמים שיכולים להביא להצדקה להשקעה במכפילים גבוהים.
"אמנם, ביחס לארה"ב מדובר במכפילים גבוהים, אבל ההסתכלות על המכפילים מוטעית. יש כאן שלושה דברים שהייתי מסתכל עליהם אחרת - הרכב המדדים בישראל השתנה בשנים האחרונות. היינו בשוק למשל של בנקים וביטוח עם מכפילים נמוכים. אבל היום רואים את ההתייעלות בבנקים, את ההתרחבות ליציבות פיננסית, את השינויים בתקנון החשבונאי - כל אלה מצדיקים מכפילים גבוהים ושוללים את ההסתכלות ההסטורית כמוצדקת בהכרח.
"ויש עוד גורם: מה שהביא למכפילים הגבוהים הם השינויים בחברות הביטוח והפיננסיים, ואפילו לא חברות הטכנולוגיה והדיפנס טק. שם צפויה צמיחה משמעותית בשל התפתחות ה-AI. גם בתחום השירותים הפיננסיים יש 'אוצרות' שטרם התגלו".
"שוק החוב המקומי מפגין תפקוד מרשים"
גם שוק החוב מקרין אופטימיות. רונית הראל בן זאב מציינת כי "שוק החוב המקומי ממשיך להפגין תפקוד מרשים גם בתקופה של אי־ודאות מוגברת, וריבית גבוהה, כפי שניכר מהמשך פעילות ההנפקות. מבחינת נזילות, המשקיעים המוסדיים - קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופי חיסכון ארוכי טווח - ממשיכים לשמש עוגן יציב לשוק, להניע את הביקושים בהנפקות ולפעילות מתמשכת בשוק הראשוני והמשני.
"אין ספק שמבנה השוק שלנו יוצר ביקוש די קשיח להנפקות אג"ח ולחץ על המחירים. שנת 2025 הייתה שנת שיא ולאחריה בשנת 2026 ראינו עליה משמעותית נוספת בהיקפי הנפקות אג"ח. מתחילת 2026 היקף הנפקות האג"ח הקונצרני הסתכם בכ-65 מיליארד שקל. ניכר כי השוק נשאר פתוח בעיקר לחברות בדירוגים גבוהים יחסית, וכיום חזרנו לפעילות ערה. מרווחי הסיכון נמוכים ולא מתמחרים הסתברות לארוע שלילי".
מנקודת מבט דירוגית, העובדה שהשוק ממשיך לתפקד תומכת בהערכת איתנות והגישה לשוק החוב, לדברי הראל בן זאב. "בשנה החולפת אנו רואים העלאות דירוג ברמה חוצת סקטורים, המשקפת את עמידות הכלכלה הישראלית, גם לאחר שנתיים של מלחמה. בסיכום התקופה מתחילת המלחמה מספר העלאות הדירוג עמד על יותר מפי שניים בהשוואה לפעולה של הורדת דירוג".
*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף-פעולה עם כלל ביטוח. בחסות: בנק ONE ZERO, קיסטון ודנאל