שלטי חוצות לכבוד סבב המשא ומתן. אסלמאבאד, בשבוע שעבר / צילום: ap, Anjum Naveed
"אני לא חושב שזה קשור לאיראן", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בעקבות ניסיון ההתנקשות שביצע גבר בן 30 מקליפורניה ביום שבת, שעות ספורות לאחר שהמבוי הסתום במשא ומתן בין וושינגטון לבין הרפובליקה האסלאמית הגיע לשיא חדש. הוא דאג להדגיש כי "התקרית לא תרתיע אותי מלנצח במלחמה נגד איראן".
● כותרות העיתונים | טראמפ החליט: שונאי ישראל לא יקבלו גרין קארד
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | כך הפך הצבא הבריטי לבדיחה עולמית
עוד לפני הדרמה בוושינגטון, החליט טראמפ לבטל את נסיעת שליחו סטיב וויטקוף וחתנו ג'ארד קושנר לבירת פקיסטן, אסלאמבאד, זאת לאור עזיבת שר החוץ האיראני עבאס אראקצ'י עוד בטרם הגעת השניים. נשיא ארה"ב הגדיר את הנסיעה המבוטלת בתור "בזבוז זמן", ואולם אמר כי אם "איראן רוצה לדבר, שתתקשר". משטר האייתוללות מנגד לא מציג רצון ברור ואחיד להגיע להסכם גרעין חדש, ואף הבהיר מבעוד מועד שלא יהיו מגעים ישירים במסגרת המשלחת שהוביל אראקצ'י.
לדברי ד"ר קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה אמריקאית וגיאו־אסטרטגיה במכון הטכנולוגי HIT, מלכתחילה לא הייתה לטראמפ ציפייה שסבב מגעים נוסף באסלאמבאד יביא תועלת, ולכן לא התכוון לשלוח שוב את סגנו, ג'יי.די ואנס. "טראמפ מנסה לחנוק את איראן, אבל הוא עלול לא לשרוד את בחירות האמצע, כי מחיר חבית נפט עלול להגיע גם ל־200 דולר. אם יתאפשר לו הזמן לחנוק את כלכלת איראן, הוא ינצח".
לאיראן אין קו אחיד
המגעים האחרונים מתנהלים כאשר בצד האיראני ישנו אתגר שלא היה במגעים להסכם הגרעין הקודם, והוא היעדרו של מנהיג חזק. גם ב־2015 היו בטהרן מתנגדים להסכם הגרעין, אבל כולם נאלצו להתיישר בהתאם להחלטה של המנהיג העליון דאז עלי חמינאי. כיום, לאחר שחמינאי חוסל ומחליפו, בנו מוג'תבא, סובל ממצב רפואי חמור - ניכר שאין קו אחד במשטר האייתוללות.
המשלחת האיראנית הגיעה לפקיסטן לאחר שקודם לכן, על פי דיווחים, יו"ר הפרלמנט מוחמד באכר קליבאף החליט לעזוב את תפקיד ראש צוות המו"מ. מובילי ההתנגדות לכל פשרה עם האמריקאים הם משמרות המהפכה, שבניגוד לעשור הקודם מכתיבים את הקו התקשורתי. בערוצים האיראניים מגדירים את המו"מ ככזה שחוצה את "הקווים האדומים" שקבע המנהיג העליון הנוכחי מוג'תבא חמינאי.
הגורמים הקיצוניים ביותר במשטר האייתוללות לא מוטרדים מהסוגיות שמעסיקות את קליבאף, אראקצ'י ואחרים, ובבסיסן המצב הכלכלי. קצב האינפלציה הרשמי חצה את רף ה־70% על פי המדד שפורסם באיראן בסוף פברואר, זאת לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. באתר "איראן אינטרנשיונל" דווח על תורים ארוכים במאפיות, מחסור בקמח וזינוק במחירים.
מי שנותרים מאחור הם פשוטי העם באיראן. השכר הממוצע ברפובליקה האסלאמית עומד על כ־200 דולר בחודש, ואילו שכר המינימום על כ־104 דולר (162.5 מיליון ריאל). עם שכר צנוע זה, הם צריכים להתמודד עם עלייה חדה במחירי מוצרי בסיס, למשל לחם - שמחירו נסק מ־55-76 אלף ריאל איראני לכ־250-350 אלף ריאל. המחירים החלו לזנק ב־21 במרץ האחרון, תחילת השנה הפרסית, בגלל ההחלטה לקצץ סובסידיות ולעבור לתמחור אחיד ללא קשר לסוג הקמח. עד עתה לא התפרסם מחירון עדכני, וכך נוצר ואקום בשטח.
בני סבטי, חוקר איראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אומר כי האיראנים מעוניינים למרוח זמן. "כשהנשיא ח'תאמי הלך לאו"ם בשנות ה־90, הוא ממש התחמק מממשל קלינטון. האיראנים נמנעים מהתמודדות עם האירוע - ובורחים. בשורה התחתונה, הם לא יודעים מה הם רוצים, ודרך הבריחה חושבים שהתגמול מצידם יעלה. אם הצד השני לא ייתקל בי, הוא יבין כי הוא נדרש לשלם יותר".
סבטי מוסיף ואומר כי "זו טעות נוראית של האמריקאים, שלא מבינים את המסורת. ייתכן שבטווח הארוך ארה"ב מייבשת את איראן, אבל בטווח הקצר היא מחזקת את הנראטיב של משטר האייתוללות. ניתן הרבה יותר מהר להוריד אותם מהעץ. כשרודפים אחריהם, הם מבינים זאת אחרת. לא אכפת להם מהכלכלה שלהם, אלא מהכספים לטילים, לחיזבאללה ולפעילויות הטרור".
מסרים לוחמניים מארה"ב
כלפי חוץ מנסים במשטר האייתוללות לשדר עסקים כרגיל, כשבסוף השבוע חודשה פעילות נמל התעופה אימאם חומייני בטהרן. אבל מן העבר השני, בממשל טראמפ ממשיכים לשדר מסרים שלא יהססו לחדש את הלחימה - ואף להחריף אותה. לראשונה מאז מלחמת עיראק ב־2003, שלוש קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים נמצאות במזרח התיכון: אברהם לינקולן, ג'ורג' בוש וג'רלד פורד.
נושאת המטוסים פורד, שנכנסה לשירות ב־2017, היא ספינת המלחמה היקרה ביותר אי פעם, עם תג מחיר של כ־13.3 מיליארד דולר. מוצבים בה כ־75 כלי טיס, בהם מטוסי F-18 ומסוקים.
בסך הכל, לפי "פוקס", נמצאים במזרח התיכון יותר מ־50 אלף חיילים מארה"ב. בד בבד, מפיקוד מרכז האמריקאי נמסר, כי יותר מ־15 אלף מלחים ואנשי הצי פרוסים במזרח התיכון, עם 12 ספינות ויותר מ־200 מטוסים ומסוקים.
ההשקעה האמריקאית בכל יום שבו היקף כוחות היסטורי שכזה, היא אדירה. עלות תפעול שנתית ממוצעת של נושאת מטוסים מוערכת, לפי "דיפנס פידס", בכ־1.18 מיליארד דולר. עלות התפעול השנתית של מערך כלי הטיס בנושאת המטוסים עומדת על כ־910 מיליון דולר. על כן, באתר בדיפנס פידס העריכו כי עלות תפעול קבוצת תקיפה של נושאת מטוסים עומדת על 8-6 מיליון דולר ליום.
"כל התוכניות קרסו"
ד"ר ברדה מסביר כיצד התוכנית האמריקאית־ישראלית נשענה על שלוש דרכים להפלת משטר האייתוללות - שקרסו כולן: "התוכנית הראשונה הייתה של דדי ברנע, וכללה שימוש בכורדים כדי ליצור סיטואציה שיפלשו מעיראק, יקחו שטח, ויביאו עמים נוספים באיראן להתקומם. עם זאת, מי שהתנגד מול האמריקאים היה נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן, שחושש מהתקוממות כורדית", הוא מספר.
התוכנית השנייה, הוא אומר, הייתה שימוש בצבא האיראני: "לכן חיסלו כמעט את כל הנהגת משמרות המהפכה אך לא פגעו בצבא - בתקווה שיהפכו קנים. בפועל, זה לא קרה", הוא אומר. תוכנית הפעולה השלישית הייתה שהעם יקום, "אבל כולם ישובים בבתים. כל אחת מהתוכניות קרסו לעצמן, ויש כאן שבר אסטרטגי".
המצב שנוצר כרגע הוא שנשיא ארה"ב הפנים שאין שינוי משטר, ומחפש לא להוציא את עצמו מפסיד, מאמין ברדה. "הבנק האיראני מדבר על 250 מיליארד דולר נזק, ובצל הסנקציות קשה מאוד לשקם זאת. עוד לפני המלחמה חששו שיידרשו לפנות את טהרן בהיעדר מים. המשטר במצב קשה, התחיל להתקשות לשלם משכורות, ועשוי להפסיק לשלם לחלוטין. בצל הסיטואציה, טראמפ יצר שיטה חדשה, והוא התלבשות על צי הרפאים. בפעולות קומנדו מזיזים מכליות לנמלים אחרים. היו 55 מכליות בשיא, וכעת 31 מכליות מתפקדות כחלקי חילוף. השאלה אם לטראמפ יהיה את הזמן להצליח לחנוק את כלכלת איראן, כשבחירות האמצע מעבר לפינה".