טראמפ מחמיר את ההנחיות: ביקורת על ישראל עלולה למנוע גרין קארד

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● טראמפ פונה מאירוע בבית הלבן בעקבות ירי מחוץ למקום
● כך הפך הצבא הבריטי לבדיחה עולמית

1פרסמתם פוסט שלילי על ישראל? לא תקבלו גרין קארד

הנשיא טראמפ הוציא הנחיות חדשות לפקידי ההגירה, לפיהן כל מי שהשתתף בהפגנות פרו-פלסטיניות או פרסם ביקורת שלילית "באופן מכריע" על ישראל - לא יקבל גרין קארד, כך פורסם בניו יורק טיימס.

לפי ההנחיות החדשות, "ניתן כעת לדחות בקשות לגרין קארד בשל הבעת דעות פוליטיות, כגון השתתפות בהפגנות פרו-פלסטיניות בקמפוסים, פרסום ביקורת על ישראל ברשתות החברתיות, או חילול דגל ארה"ב", כך עולה מחומרי הדרכה פנימיים של משרד לביטחון המולדת שנבדקו על ידי הניו יורק טיימס.

החומרים הופצו בחודש שעבר לפקידי ההגירה בשירות האזרחות וההגירה של ארה״ב (U.S.C.I.S.), גוף הכפוף למשרד לביטחון המולדת ואחראי על בקשות לגרין קארד ומעמד חוקי. דוגמה לגורם מרכזי שעלול לגרום לפסילת מועמדות היא "ביטוי בעייתי בפוסט ברשתות החברתיות שבו נכתב 'עצרו את הטרור הישראלי בפלסטין' לצד דגל ישראל מחוק".

חומרי ההדרכה החדשים מנחים את הפקידים לשקול שלילה של מועמדים בעלי היסטוריה של "תמיכה או קידום עמדות אנטי-אמריקאיות" או "טרור, אידאולוגיות או קבוצות אנטישמיות". הגורמים הללו מוגדרים כ"שליליים באופן מכריע". המסמכים כוללים גם תמיכה באידאולוגיות "חתרניות" כגורם לפסילה, ומביאים כדוגמה אדם "המחזיק שלט הקורא להפלת ממשלת ארה״ב". ג’וזף אדלו, מנהל סוכנות ההגירה אמר לקונגרס בפברואר האחרון כי "אין מקום באמריקה לזרים שמקדמים אידאולוגיות אנטי-אמריקאיות או תומכים בארגוני טרור".

כעת, מבקרי מדיניות טראמפ טוענים כי "הממשל מבקש להגביל ביטוי פוליטי לגיטימי ומערבב בין התנגדות למדיניות ממשלת ישראל לבין אנטישמיות". זאק קאלר דובר סוכנות ההגירה אמר בתגובה "אם אתה שונא את אמריקה, אין לך מקום לדרוש לחיות בה".

בנוסף, אביגייל ג’קסון, דוברת הבית הלבן, אמרה כי למדיניות "אין קשר לחופש הביטוי" והיא נועדה להגן על "המוסדות האמריקאיים, ביטחון האזרחים, הביטחון הלאומי והחירויות של ארצות הברית".

מתוך הניו יורק טיימס מאת חאמד אלעזיז וניקולס נחמאס. לקריאת המאמר המלא

2איראן בלחץ, טראמפ במבחן: מי יישבר ראשון?

המצור הימי של ארה"ב על איראן חונק את נתיבי הכלכלה המרכזיים של טהרן ומותיר אותה "מול משבר מתקרב של אחסון נפט, בעוד אזרחיה מתמודדים עם עליית מחירי מזון וזינוק באבטלה", כך פורסם ב-CNN בכתבה שמציגה את המתח הגובר בשלטון האיראני.

"ככל שאיראן סובלת, מנהיגיה מודעים לכך שגם טראמפ נתון ללחץ, כאשר נשיא ארה"ב מתמודד עם ביקורת גוברת מבית על המלחמה ובחירות אמצע קרבות. ייתכן שטהרן חשבה שטראמפ ימצמץ ראשון", נכתב.

בנוסף נכתב, כי בעוד שרק לפני שלושה חודשים הרפובליקה האסלאמית הייתה על סף קריסה לאחר הפגנות ענק, משטר האייתולות קיבל "חבל הצלה" באמצעות "התקיפות הישראליות והאמריקאיות". כעת השלטון האיראני משתמש במלחמה כדי להצדיק "תנאים כלכליים קשים בפני אומה של 92 מיליון בני אדם".

אספנדיאר בטמנגהלידג', מנכ"ל מכון המחקר Bourse & Bazaar Foundation, אמר ל-CNN כי "אם המצור יימשך חודשים, הוא בהחלט ישפיע על התחזית הכלכלית של איראן, אך ההערכה האיראנית היא שגם ארה"ב עצמה לא תוכל לשאת לחץ כזה לאורך זמן". לדבריו "איראן תוכל ככל הנראה להמשיך בתפוקה הנוכחית עוד חודשיים עד שלושה לפני שבעיות אחסון יהפכו ל"שיקול משמעותי".

ניכר כי ההשפעות של המצור האמריקאי יהפכו את טהרן "לבלתי מסוגלת לייצא את הסחורה המרכזית שלה. אם המדינה לא תצליח לשנע את מיליוני חביות הנפט שהיא מפיקה מדי יום, היא עלולה להיאלץ לקצץ בתפוקה. יצוא נפט גולמי ומוצרי נפט הוא מקור המט"ח המרכזי של איראן", נכתב.

אולם, חברת האנליטיקה הימית Kpler אמרה ל-CNN כי "לאיראן עדיין יש שטחי אחסון רבים ביבשה, עם קיבולת פנויה של כמעט 30 מיליון חביות - מה שמציב אותה במרחק של שבועות מהמגבלה".

האלטרנטיבה שאיראן בוחנת היא "שימוש במכליות נפט שיצאו משימוש. מכלית גדולה בת 30 שנה בשם NASHA נצפתה בדרכה למסופי אחסון נפט באי ח'ארג, ככל הנראה כדי לפרוק נפט ולשמש כאחסון צף, כך לפי חברת המודיעין הימי Tankertrackers.com".

בנוסף "אם איראן תיאלץ לפנות לנתיבי יבוא חלופיים כמו גבולות יבשתיים או הים הכספי בצפון הדבר עלול לדחוף את מחירי הסחורות, שכבר עולים, עוד יותר למעלה".

בטמנגהלידג' הבהיר כי "עבור ההנהגה האיראנית, המטרה בזמן מלחמה אינה לנהל כלכלה רגילה. המטרה היא פשוט לשמור את המכונה הכלכלית פועלת בצורה הטובה ביותר ולמשך הזמן הארוך ביותר האפשרי - ואני חושב שהם מסוגלים לכך".

מתוך ה-CNN מאת מוסטפא סאלם. לקריאת הכתבה המלאה

3"מעצמה על הנייר": סעודיה צופה מהצד כשהאזור מתלקח

המלחמה באיראן הייתה קשה עבור ערב הסעודית - "הממלכה, שמתמודדת ממילא עם לחצים כלכליים, נאלצה לקצץ בהוצאות ולהאריך את לוחות הזמנים של פרויקטים גדולים שהיו אמורים לגלם את חזון השינוי שלה", נכתב בפורן פוליסי תחת הכותרת "מדוע הסעודים יושבים בצד במלחמה עם איראן?".

החל מתחילת המלחמה הסעודים ספגו פגיעה בתדמית כאשר דווח כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לחץ על טראמפ לתקוף את איראן, "טענה שהוכחשה". "למרות ההצהרות כי ריאד אינה מעוניינת במלחמה ותומכת בפתרון דיפלומטי, היא ספגה מתקפות מצד איראן ושלוחותיה בעיראק. הסעודים הצהירו כי הם 'שומרים לעצמם את הזכות' להגיב - אך עד כה נמנעו מכך", נכתב.

בפורן פוליסי נכתב כי "מעניין לראות שמדינה שמציגה עצמה כמעצמה עולה וכשחקן המרכזי במזרח התיכון נותרת בין לבין כאשר האזור בוער. לסעודים יש אינטרסים ברורים, אך במקום לפעול הם מסתפקים בהצהרות, בזמן שאחרים - כולל יריביהם - מעצבים את המציאות האזורית. ייתכן שהיה עדיף לריאד לנקוט צעדים ממשיים".

עבור הסעודים המלחמה באיראן פוגעת בתוכנית שלהם לשינוי כלכלי בה השקיעו טריליון דולר. מעל הכל, כעת, "הם שואפים ליציבות אזורית" ומנקודת מבטם "אף שחקן אזורי אינו מסייע לכך". נראה כי לפי התנהלותם, הסעודים "נוקטים קו זהיר במיוחד, מכחישים תמיכה במלחמה, נמנעים מהסלמה ומאיימים מבלי לפעול".

לפי הפורן פוליסי הגישה הסעודית "משקפת את המצב המורכב של ריאד: היא אינה חזקה ומשפיעה כפי שהיא מציגה עצמה, ותלויה בארה״ב. ייתכן שמוחמד בן סלמאן מסכים עם יעד שינוי המזרח התיכון, אך לא עם הדרך שבה פועלות ארה״ב וישראל".

מתוך הפורן פוליסי מאת סטיבן א. קוק. לקריאת הכתבה המלאה