חדשות הביומד / צילום: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מנכ"ל רוש מצהיר: לא אצא לקניות - האם שוק הביומד מנופח?
שוק הביומד נמצא בפריחה יחסית המאופיינת גם במיזוגים ורכישות גדולים, ובעקבות זאת גם מדד הנאסד"ק ביוטק נמצא במחירי שיא, אחרי עלייה של 40% בשנה האחרונה. אך חברה אחת הצהירה באופן רשמי על כוונתה שלא להשתתף במרוץ. מדוע, ומה אומרת ההצהרה הזו על השוק כולו?
● אריכות ימים מתחילה כאן: 4 חברות ישראליות שרוצות לעשות מהפכה
● טראמפ חתם על צו שמקדם תרופות פסיכדליות. אלה המניות שנהנות
החברה סגורת-הארנק היא רוש פארמה, שבשנים האחרונות עשתה רכישה גדולה אחת בלבד - הייתה זו 89bio בעלת השורשים הישראלים, אותה רכשה ב-2.5 מיליארד דולר. הרכישה הגדולה הקודמת הייתה ב-2023.
בשיחה עם אתרFierce Biotech אמר מנכ"ל רוש תומאס שינקר כי בשלב זה החברות נמכרות במחירים גבוהים יחסית, כלומר השוק כבר עבר לטריטוריה של רכישות-יתר, מה שהוא אינו מכנה - אך אנחנו יכולים לכנות - טריטוריה קדם-בועתית.
לשינקר יש שתי סיבות נוספות לא לבצע רכישות: מצב המזומן של החברה, שיקשה עליה לרכוש ללא חוב; והעובדה שאין לה מוצר מסוים שתפוגת הפטנט עליו תוביל לצניחה במכירות שלה, לעומת חברות פארמה רבות אחרות בשוק.
מספר פטנטי ענק עומדים לפוג בשנים הקרובות, למשל קייטרודה של מרק או Eliquis לדילול דם של פייזר ו-BMS, המהוות נתח ענקי מהכנסות החברות הללו. גם נוברטיס אמרה כי 2026 תהיה שנת תפוגת פטנטים הקשה עבורה בהיסטוריה, ובין היתר היא תאבד את Xolair לטיפול במחלות אוטואימוניות ואלרגיות שונות, ואת Entresto לאי-ספיקת לב. הפטנטים המגינים על התרופות ווגובי ומונג'ארו להשמנה תקפים לפחות עד תחילת שנות ה-2030, אך החברות נובו נורדיסק ואלי לילי תלויות מאוד בתרופות הללו וכבר נערכות לכך.
לכן, בינתיים המגמה נמשכת. בחודש מרץ לבדו בוצעו רכישות ענק בשווי כולל של 29 מיליארד דולר בתחום הפארמה. הרכישות אינן ממוקדות בתחום אחד ברור: אלי לילי רכשה בחודשים האחרונים את Kelonia, המפתחת טיפול CAR-T בתוך גוף המטופל (ב-2.65 מיליארד דולר לחברה שהושקעו בה פחות מ-100 מיליון דולר עד היום), ואת Centessa המפתחת תרופות לשיפור העירנות. גילאד רוכשת את חברות הסרטן Tubulis, Ouro ו-Arcellx בסכום כולל של 14.5 מיליארד דולר, וגם מרק רכשה בתחום האונקולוגיה - את חברת Terns. ביוג'ן רכשה את Apellis בתחום המחלות הנדירות והאופתלמולוגיה, ונוברטיס רכשה את Excellergy בתחום המחלות האימונולוגיות והאלרגיות.
אגב, גם בתחום המכשור הרפואי הרכישות תוססות: אבוט רכשה את חברת האבחון Exact Sciences ב-23 מיליארד דולר, Danaher רכשה את Masimo המפתחת מכשירי ניטור בבתי חולים ב-9.9 מיליארד דולר, ובתחילת השנה בוסטון סיינטיפיק רכשה את Penumbra המטפלת בחסימות בכלי דם בגפיים ב-14.5 מיליארד דולר.
בטווח הקרוב צפוי מתח בין הצורך של חברות הפארמה למלא את צנרות המוצרים לבין התיאבון הגובר של החברות הנרכשות לשוויים גבוהים יותר. בהדרגה, עם רכישת רבות מן החברות המוצלחות שנמצאות בשלב הקליני, צפויות הרוכשות לשוב ולהתעניין במידה רבה יותר גם בחברות בשלבי פיתוח מוקדמים יותר, מגמה שכבר אפשר לראות ברכישה של אלי לילי את קלוניה.
ניסיון העבר מראה כי התהליך הזה בדרך-כלל נמשך עד שחברה אחת עושה טעות גסה ומבצעת רכישה מנופחת שמסבכת אותה - סימן אזהרה לאחרות.
יש לכם זיהום פטרייתי שלא עובר? לאף אחד לא אכפת, טוענת קבוצת חוקרים בכירים
זיהומים פטרייתיים עמידים בפני אנטיביוטיקה הם בעיה קשה לא פחות מחיידקים עמידים, אך הם זוכים להתעלמות כמעט מוחלטת מקובעי מדיניות בריאות - כך טוענים 50 חוקרים שפרסמו קול קורא לפעולה בנושא בכתב-העת המדעי "Nature Medicine" בשבוע שעבר.
פרופ' פול פרוואי (Verweij) מאוניברסיטת רדבאוט בהולנד הסביר בראיון לאתר NPR כי פטריות עמידות כבר הורגות היום חולים עם כשל חיסוני גם במדינות מתקדמות, וגם במדינות עולם שלישי - שם אין בכלל מעקב אחרי התמותה מזיהומים פטרייתיים, ואם יתפתח זיהום ששום תרופה קיימת לא יכולה לחסל, ייקח זמן רב מאוד עד שהעולם יידע זאת.
אצל מי שאין לו כשל חיסוני, עדיין מופיעות כבר היום פטריות עור או ציפורניים, ובכמות הולכת וגדלה של מקרים אי-אפשר להיפטר מהן. פטריות אלה לא ממיתות באופן ישיר, אבל מלבד היותן מציקות ולפעמים כואבות, הן יכולות להוות נקודת כניסה לגוף עבור זיהומים אחרים, בעיקר אצל חולי סוכרת.
לדברי החוקרים, הפתרון חייב להיות הוליסטי. הבעיה מתחילה בחקלאות, שם ישנו שימוש בקוטלי פטריות נגד מחלות של צמחים, שעל הדרך מחזקים את הפטריות שמזיקות לאדם. לו חומרי ההדברה היו ספציפיים יותר, הבעיה הזו הייתה מתמתנת, אך החקיקה והתמריצים בתחום חסרים מאוד, אומרים המוחים.
ומה לגבי פיתוח תרופות חדשות? קשה מאוד לפתח כאלה, כי תא פטרייה דומה יותר לתא אדם מאשר חיידק. החוקרים טוענים כי כל התחום מתנהל בפער לעומת תחום הזיהומים החיידקיים. הבדיקות פחות מתוחכמות ומוצעות על-ידי פחות מעבדות, וגם שדה המחקר האקדמיה פחות מפותח.
שינוי קל מתחיל אצל ארגון הבריאות העולמי, אשר צפוי לעדכן את דוח רשימת המזהמים המסוכנים שלו, שבגרסתו הקודמת מלפני עשור כלל רק שני סוגי פטריות, לדוח המזהיר מפני סוגים רבים יותר.
החוקרים מבקשים מארגון הבריאות לכתוב תוכנית התוקפת את הבעיה מחמישה כיוונים: מודעות, ניטור, מניעת זיהומים בבתי חולים, שימוש אחרי בתרופות והשקעה בתרופות חדשות.
יש לכם עור עבה? אורבידה פארמה רוצה לטפל בכם
חברת קמרי פארמה (Kamari Pharma), שהוקמה על-ידי מורי ארקין וקרן פונטיפקס לצורך טיפול במחלות המאופיינות בהתעבות העור, הודיעה על שינוי שמה לאורבידה (Orvida) פארמה ותחילת ניסויי יעילות.
הניסויים יערכו במחלה בשם תסמונת אולמסטד, מחלה גנטית נדירה הגורמת להתעבות העור ולכאבים עזים בכפות הידיים והרגליים, וגם פוגעת בניידות. היום אין למחלה שום תרופה מאושרת.
זוהי האינדיקציה הראשונה אליה פונה החברה, כאשר בהמשך היא מקווה לטפל במחלות אחרות המאופיינות בהתעבות של העור, כולל מחלות נפוצות יותר.
במקביל להודעה על תחילת ניסוי היעילות, מדווחת החברה על הצלחה בניסוי הבטיחות בתרופה. הניסויים נערכים על-פי פרוטוקולים שאושרו על-ידי הרגולטורים בארה"ב, בבריטניה ובצרפת.
את החברה מנהל פרופ' דוד אביעזר, שהיה המנכ"ל של חברת פרוטליקס שהביא את התרופה הראשונה של החברה לשוק - הישג שלא רבים זוכים להגיע אליו בתעשיית הביומד בכלל ובישראל בפרט.
לפני כשנה גייסה אורבידה 23 מיליון דולר בהובלת קרן BRM ופונטיפקס. כולל סכום זה, החברה גייסה כ-47 מיליון דולר עד היום, ובין המשקיעים בה נמצאת גם קרן GIBF.