אילון מאסק וסם אלטמן / צילום: AP, Jose Luis Magana , רויטרס - Brandon Bell,
המשפט שנפתח השבוע במסגרת המאבק בין אילון מאסק לסם אלטמן עוסק בשאלה האם OpenAI פעלה בניגוד להסכמות שנוצרו בין מייסדיה עם הקמתה. החברה הוקמה ב-2015 כארגון ללא מטרות רווח, עם ייעוד מוצהר לפיתוח בינה מלאכותית באופן שמשרת את כלל הציבור. בהמשך, כדי להתמודד עם עלויות הפיתוח הגבוהות, היא אימצה מבנה היברידי, שמאפשר פעילות עסקית וגיוסי הון רחבי-היקף.
● המוניים, קרים ואכזריים: גל הפיטורים ב־2026 שובר את כללי המשחק בהייטק
● עם תשואה של 300% בשנה: האם למניית אינטל יש עוד לאן לעלות?
כעת, המחלוקת אינה רק על עצם השינוי, אלא על השאלה האם הוא תואם את ההבנות שהיו בין הצדדים בתחילת הדרך. מאסק מסתמך בין היתר על תכתובות מיילים והצהרות עקרוניות, בעוד ש-OpenAI טוענת כי לא היה חוזה מחייב שמגביל את יכולתה לשנות את המבנה. לפיכך, אחת הסוגיות המרכזיות היא האם התחייבויות לא פורמליות יכולות להיחשב כחוזה מחייב מבחינה משפטית.
למה אילון מאסק הוא התובע, ומה לגבי הסכסוך האישי עם אלטמן?
מאסק טוען כי תרם עשרות מיליוני דולרים והיה מעורב בהקמת OpenAI, מתוך הנחה ברורה שהארגון יישאר גוף ללא מטרות רווח. לדבריו, הנהלת החברה שינתה את הכיוון באופן מהותי, הקימה פעילות עסקית משמעותית והתקשרה עם שותפים מסחריים, תוך סטייה מהייעוד המקורי.
מבחינת מאסק, מדובר לא רק בהחלטה אסטרטגית, אלא בהפרת התחייבות שניתנה לו ולציבור הרחב. מנגד, OpenAI טוענת כי מאסק היה מודע לצורך במעבר למודל עסקי ואף תמך בכך, וכי עזיבתו נבעה ממחלוקות על שליטה ולא מהפרת עקרונות.
במקביל, היחסים בין מאסק לאלטמן החלו כאמור כשותפות סביב חזון משותף, אך התערערו בתוך שנים ספורות. מאסק עזב את הדירקטוריון ב-2018, לאחר שלא הושגו הסכמות, ובהמשך הקים את xAI, שפועלת באותו תחום. מאז, הסכסוך קיבל גם ממד תחרותי, שבמסגרתו שני הצדדים פועלים בזירה דומה. לצד ההיבט העסקי, קיימת גם מתיחות אישית שבאה לידי ביטוי בהתבטאויות פומביות של השניים.
מה עומד מאחורי הסכום בתביעה?
הסכום שמבקש אילון מאסק, שעומד על עד כ-134 מיליארד דולר, אינו שרירותי אלא מבוסס על חוות דעת כלכליות שהוגשו מטעמו. לפי הטענה, מדובר בהערכת ה"התעשרות שלא כדין" של OpenAI, הנגזרת מהשווי הגבוה של החברה כיום, שמוערך לקראת הנפקה במאות מיליארדי דולרים, ואף עד לטריליון דולר.
מאסק טוען כי תרומתו הראשונית, לצד המוניטין והמשאבים שהביא עימו בשנותיה הראשונות של החברה, היוו בסיס מרכזי להצלחתה, וכי חלק מהערך שנוצר מאז הופנה לפעילות עסקית, בניגוד לייעוד המקורי.
עם זאת, מאסק לא מציג את הדרישה כתביעה אישית לפיצוי, אלא מבקש שהסכום שייפסק יועבר חזרה לזרוע הלא-רווחית של OpenAI, או למטרות ציבוריות.
לצד הדרישה הכספית, התביעה כוללת גם בקשות לסעדים מבניים, ובהם שינוי מבנה החברה ואף החלפת הנהלה. מנגד, בית המשפט כבר הביע ספקנות מסוימת כלפי היקף הסכום, אם כי אפשר להציג את הטיעונים הכלכליים בפני חבר המושבעים. בסמוך לפתיחת המשפט צומצם היקף הטענות לשתי עילות מרכזיות: הפרת נאמנות לצדקה והתעשרות שלא כדין, לאחר שמאסק משך את טענות המרמה נגד סם אלטמן.
מה תפקיד סוגיית ה־AGI במשפט?
אחת הסוגיות המורכבות ביותר נוגעת להגדרה של בינה מלאכותית כללית, AGI. בהסכמים מסוימים, למיקרוסופט יש זכויות שימוש בטכנולוגיה של OpenAI, אך לא במקרה שבו החברה מפתחת AGI.
מאסק טוען כי מודלים מתקדמים כבר מתקרבים לרמה זו, וכי ל-OpenAI יש תמריץ שלא להגדיר אותם כך, כדי להמשיך בשיתופי הפעולה המסחריים. מנגד, השאלה מי מוסמך לקבוע מתי מערכת מגיעה לרמת AGI אינה מוגדרת באופן חד וברור. אם ההחלטה נתונה בידי הנהלת החברה או הדירקטוריון, עולה שאלה לגבי ניגוד עניינים אפשרי.
ומה טוענים בצד של OpenAI
OpenAI דוחה את טענות מאסק, וטוענת כי לא הופר כל הסכם מחייב. לטענתה, המעבר למודל עסקי היה חיוני כדי לאפשר השקעות בתשתיות מחשוב ובפיתוח מודלים מתקדמים. החברה מדגישה כי מאסק היה שותף לדיונים על שינוי המבנה, ואף הבין את הצורך בכך.
בנוסף, היא טוענת כי התביעה קשורה גם לפעילותו של מאסק בתחום באמצעות xAI, ולכן יש לראות בה גם ניסיון להשפיע על התחרות. בהקשר זה עולה גם חשש כי ההליך המשפטי ישמש לחשיפת מידע פנימי רגיש, דבר שעשוי להשליך על יתרונה התחרותי של החברה.
מה צפוי לקרות במהלך המשפט?
המשפט צפוי להימשך מספר שבועות, ולהתנהל בשני שלבים עיקריים. בשלב הראשון תיבחן האחריות המשפטית, ובשלב השני יידונו הסעדים האפשריים. אחד ההיבטים המרכזיים הוא שלב גילוי המסמכים, שבו הצדדים מחויבים לחשוף תכתובות פנימיות, מסמכי דירקטוריון ודיונים אסטרטגיים. שלב זה עשוי לחשוף מידע משמעותי על תהליך קבלת ההחלטות ב-OpenAI ועל ההתנהלות בין המייסדים. נוסף על כך, צפויות עדויות של גורמים בכירים בתעשייה, שעשויות להוסיף הקשר רחב יותר למחלוקת.
אילו השלכות עשויות להיות לפסק הדין?
פסק הדין עשוי להשפיע באופן ישיר על מבנה הפעילות של OpenAI ועל היכולת שלה להמשיך לפעול במתכונת הנוכחית. אם ייקבע כי הייתה הפרה, ייתכן שבית המשפט ידרוש שינויים במבנה הארגוני או בניהול החברה. תוצאה כזו עשויה להשפיע גם על היכולת שלה לגייס הון ולהתחרות בשוק. מנגד, דחיית התביעה עשויה לחזק את המודל הקיים ולספק תקדים לחברות נוספות שפועלות במבנה דומה.
ובכלל, המשפט מתקיים בתקופה של תחרות מואצת בתחום הבינה המלאכותית, שבה פועלות חברות כמו OpenAI, גוגל ואנתרופיק. מאסק, באמצעות xAI, הוא גם שחקן פעיל בשוק זה. לכן, מעבר להיבט המשפטי, להליך יש גם משמעות תחרותית, שכן כל שינוי בפעילות OpenAI עשוי להשפיע על מאזן הכוחות בענף ועל קצב הפיתוח הטכנולוגי.
איך זה עשוי להשפיע על תוכניות ההנפקה של OpenAI?
OpenAI בוחנת אפשרות להנפקה לפי שווי גבוה מאוד, אך ההליך המשפטי מוסיף אי-ודאות. משקיעים נוטים לייחס חשיבות ליציבות מבנית ולבהירות רגולטורית, ולכן כל שינוי במבנה החברה או בניהולה עשוי להשפיע על עיתוי ההנפקה ועל תנאיה. גם ללא הכרעה מיידית, עצם קיומו של המשפט עשוי להשפיע על הערכת הסיכון של החברה בשוק ההון.
אילו שאלות מרכזיות המשפט צפוי להכריע?
מעבר לפרטים הספציפיים, המשפט צפוי לגעת בכמה סוגיות עקרוניות. בין היתר, האם התחייבויות לא פורמליות יכולות להיחשב כחוזה מחייב, מי מוסמך להגדיר מתי טכנולוגיה מגיעה לרמת AGI, והאם תרומה לעמותה מקנה זכות לדרוש שינוי בהתנהלותה בעתיד. שאלות אלו עשויות להשפיע לא רק על הצדדים, אלא גם על האופן שבו מוקמות ומנוהלות חברות טכנולוגיה בעתיד.