גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטפק משוכנע: למרות שהבורסה בת״א לוהטת המוסדיים ינהרו לחו״ל

התרחקנו מאוד מהימים שקופות הגמל לא השקיעו כלל בחו"ל ● השוואת שיעור המס ורפורמת בכר פתחו את השער לעולם בפני המשקיעים המוסדיים, ומאז 2012 משקל המניות בחו"ל עולה בהתמדה ועוקף את משקל ההשקעה במניות בישראל ● אנו מעריכים אותו ב־85% בתוך עשור

שיעור החזקת המוסדיים במניות בחו''ל רק יגדל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שיעור החזקת המוסדיים במניות בחו''ל רק יגדל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סטפק הוא ממייסדי ובעלי מיטב בית השקעות, וברקוביץ' הוא המשנה למנהל השקעות ראשי במיטב גמל ופנסיה

אחרי שבכתבה הקודמת בסוף מרץ עמדנו על הלכי הרוח של הציבור בנוגע להחלטה בין השקעות במניות בישראל למול אפשרות ההשקעה במניות בחו"ל, נתייחס הפעם לגופים שבדרך־כלל מקבלים את ההחלטות הקריטיות עבורו ־ המשקיעים המוסדיים.

עם תשואה של 300% בשנה: האם למניית אינטל יש עוד לאן לעלות?
"הכסף זורם גם לבורסה בתל אביב": מה יעשו אופציות בשווי של 150 מיליארד שקל לכלכלה הישראלית

קשה להאמין, אבל היו ימים שבהם קופות הגמל וקרנות הפנסיה "לא השקיעו דולר" במניות כלשהן בחו"ל, והייתה לכך סיבה מאוד ברורה. במשך שנים ארוכות שררה אפליית מס בין השקעות במניות בישראל לבין השקעה במניות בחו"ל, שנגעה לכל משקיע באשר הוא. כך חל 0% מס על רווחי ההון מהשקעות בישראל לעומת 35% מס על רווחי הון מהשקעות בחו"ל. מה שלא הותיר שום תמריץ להשקיע בחו"ל.

הסיטואציה המעוותת הזו תוקנה בעקבות רפורמת המס שהונהגה בשנת 2003 (ועדת רבינוביץ'). הרפורמה קבעה שיעור אחיד של 25% מס על הרווח הריאלי, בין שהושג מהשקעה בישראל או שנבע מהשקעה בחו"ל. בנוסף, שנתיים לאחר מכן, ב־2005 בוצעה רפורמה ענקית בשוק ההון הישראלי, רפורמת בכר, שהעבירה את הבעלות והניהול של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהבנקים לחברות הביטוח ולגופים הפרטיים.

באופן טבעי, אחרי עשרות שנים של יובש השקעות במניות בחו"ל, עדיין לא הייתה לגופים המקומיים תשתית של ידע, והם עברו תהליך של למידה הדרגתית ופעלו עקב בצד אגודל. המשבר הפיננסי העולמי של 2008 זירז את המגמה של יציאה לחו"ל. עם התפתחות האינטרנט ונגישות המידע באמצעים הדיגיטליים, המשימה הייתה קלה יותר.

ועדיין, עם הזוהר שאפף את תהליך הגלובליזציה, מנהלי ההשקעות בישראל, וכך גם הציבור, העדיפו את המניות המקומיות. זו תופעה מאוד שכיחה במדינות רבות והיא נקראת Home Bias - הטיה ביתית.

יש לא מעט הגיון בנטייה הזו להעדיף את הקרוב, המוכר והידוע על פני הזר והרחוק. ואכן בהשקעה במניות מקומיות יש יתרון בהכרה מקרוב של התנאים המאקרו הכלכליים, ובהיכרות עם החברות כולל נגישות גבוהה למקבלי ההחלטות בהן.

לצד אלו, חוזקו של המשק והתרחבות מחזורי העסקאות בבורסה המקומית עשויים למשוך עוד משקיעים זרים.

שיקול נוסף ומשמעותי הוא העובדה שהתשואות של קופות הגמל הן שקליות, והשקעה גדולה מאוד בחו"ל, שנעשית מן הסתם במט"ח (לפני גידור חלק ממנו, שלרוב כרוך בעלויות), עלולה לפגוע בתשואה השקלית, כפי שכבר קרה לא פעם.

רצו למסלולי S&P 500 ואז חזרו לת"א

אך להעדפה ביתית זו יש גם חסרונות. העיקרי שבהם נוגע לגודל הכלכלה והשוק הישראליים. במונחים בינלאומיים, שוק המניות המקומי היה ונשאר קטן מאוד בהיקפו, במגוון החברות שלו, ברמת הפעילות המתרחשת בו, כלומר בעומק ובנזילות שהוא מציע.

ואין צורך להזכיר כי מדינת ישראל נמצאת בלב הר געש גיאו־פוליטי מסוכן. כך שהעדפה ביתית חזקה בתנאים האלה מנוגדת לעיקרון הבסיסי בעולם ההשקעות ־ של פיזור סיכונים.

יחד עם תהליך הלמידה של המשקיעים המוסדיים, ההבנה שצריך לפזר את הסיכונים בין שווקים שונים - גיאוגרפיות וענפי משק שונים - ובשנים האחרונות גם נטיית הלב של הציבור, התרחשו שלושה תהליכים: שיעור ההשקעה במניות בכלל עלה, חלקה של ההשקעה במניות בחו"ל גדל, וגם המשקל של חו"ל מתוך סך ההשקעה במניות נמצא בעלייה עקבית.

נסבר את העין בנתונים:

● סך ההשקעה במניות, בישראל וחו"ל יחדיו, עמד בדצמבר 2011 על 23.8% ומאז עלה משנה לשנה (פרט לשתי תקופות, ב-2016 וב-2022 עקב ירידות חדות בשווקים), ועד סוף 2023 הוא כמעט הוכפל לרמה של 46.1%. גם מאז רק המשיך לעלות, עד 57.2% חשיפה למניות בדצמבר 2025.

● שנת 2011 הייתה האחרונה שבה ההשקעה במניות בישראל עלתה על שיעור המניות בחו"ל: 13% מול 10.8% בהתאמה. מאז התהפכו היוצרות והשיעור האבסולוטי של השקעה במניות בישראל נותר כמעט קבוע בטווחים של 11%־13%. זאת בעוד השיעור האבסולוטי של השקעה במניות בחו"ל עלה בהתמדה (פרט לירידות של 2022), מ־12.5% בשנת המפנה (2012) דרך 8.9% כעבור חמש שנים, ב־2017, ומאז נסיקה עד לרמה נוכחית של 40.2%.

● יחס ההשקעה בין מניות בישראל ובחו"ל, מלמד כי ההעדפה להשקעה "ביתית" נחלשה עם השנים. כך, בדצמבר 2018 הפרופורציה הייתה 63% חו"ל ו-37% ישראל, והגיעה לשיאה בסוף 2024 אז עמדה על 78%/22% בהתאמה.
השיא הזה נקבע לא רק עקב החלטות של מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים, אלא במידה רבה כתוצאה מהזרמת כספים אדירה מצד הציבור למסלולים החדשים שנכנסו בסערה, העוקבים אחר מדד ה־S&P האמריקאי.
נקודת פיתול התרחשה בשנת 2025, אז שוק המניות המקומי עשה תשואה עדיפה בהרבה על ה־500 P &S, ולצד התחזקות השקל מול הדולר - אלה גרמו לישראלים לקחת צעד אחורה, ולהוציא כספים ממסלולי חו"ל לטובת מסלולי מניות מקומיות.

● אם מבקשים לנטרל את השפעת הציבור על תמהיל ההשקעה בין מניות ישראל לחו"ל, נכון להתבונן מה קורה בתעשיית קרנות ההשתלמות במסלול מוגדר - המסלול הכללי שבו יש למנהלי ההשקעה רמה גבוהה יחסית של גמישות בהחלטות ההשקעה.

שם המרכיב המנייתי האבסולוטי נע בטווח שבין 44% ל־48% (שוב, פרט ל־2022 שבה הוא ירד ל־41.4%). ואשר לפרופורציה: זו הייתה 66%/34% חו"ל-ישראל. היא הגיעה לשיאה בסוף 2023, השנה המעולה בשוקי חו"ל, מול ביצועים גרועים בשנת המלחמה בישראל ("חרבות ברזל") לרמה של 71%/29%.

כיום היא חזרה אחורה לפרופורציה של 63% /37% לטובת חו"ל, תודות לביצועים יוצאי הדופן של שוק המניות בת"א מול שוקי המניות בעולם.

הטיה ביתית בממדים שמזכירים את סין

את עוצמת התופעה של ההטיה הביתית נהוג למדוד על פי היחס של שיעור ההשקעה במניות הבית למול משקלו של שוק המניות הביתי במדד המניות העולמי. כאן אנחנו נראים רע מאוד: שוק המניות הישראלי מהווה כ־0.4% מזה העולמי, ואילו שיעור ההשקעה במניות מקומיות בקרב המוסדיים עומד על 37%. בארה"ב למשל, משקל שוק המניות האמריקאי עומד על כ־50% וההשקעה הביתית על 75%.

מדינות שקרובות יותר לישראל מבחינה זו הן סין, עם משקל של כ־5% והטיה ביתית בשיעור 95%, או קנדה עם משקל של 3% והטיה ביתית של 50%.

ובמבט לעתיד, אין עוררין כי המצב הנוכחי אינו מצב של שווי משקל. עם גלובליזציה וגם בלעדיה, הכיוון הוא ברור ־ שיעור הולך וגדל של החזקות בחו"ל על חשבון החזקות בישראל. זאת מכל הסיבות האפשריות, גם בשל העובדה שאנו כישראלים מרבים לצאת מתחום מדינתנו ברמה הפיזית, להתעניין ולהתוודע למקומות ותרבויות רבים בעולם. בנוסף, גם בתרחיש רצוי של הנפקות של חברות גדולות, השוק הישראלי יישאר קטן מול עוצמת הכספים שמגיעים למשקיעים המוסדיים.

מכאן הערכתי כי תוך כעשור השיעור הממוצע של השקעה במניות בחו"ל יגיע לכ־85%, מול 15% בישראל.

***אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. בבית ההשקעות מנוהלות בין היתר קרנות נאמנות וקופות גמל. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה מעורבת בת"א; מדד הקלינטק קפץ, המניות הביטחוניות נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3% ● מדד הקלינטק משלים עלייה של כ-40% מתחילת השנה ● ירידות חדות במניות הביטחוניות - ארית תעשיות ובית שמש נפלו ● טאואר תייצר שבבים עבור אקסירו האמריקאית ● מנכ"ל בית הזיקוק אשדוד רונן יחזקאל הודיע אתמול על כוונתו לסיים את תפקידו ● במיטב ממליצים על משקל יתר לשוק המניות הישראלי, אלו הסיבות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

בת 19 רכשה בית ללא הכנסה ובלי הלוואות, והדליקה "נורות אדומות" ברשות המסים

רשות המסים הגישה שומת מס לצעירה שרכשה בית בשווי של כ-1.3 מיליון שקל ללא הכנסה ומבלי שנטלה הלוואה ● לאחר שהיא ערערה על השומה, ביהמ"ש קבע שהיא תיאלץ לשלם מס הכנסה על הכנסות בשווי ערך הבית

שאול אמסטרדמסקי / איור: גיל ג'יבלי

מהתאגיד לשוקן: שאול אמסטרדמסקי עשוי להתמנות לעורך דה מרקר

לגלובס נודע כי שאול אמסטרדמסקי - עיתונאי כלכלי בכיר בתאגיד השידור הציבורי וכותב טור שבועי בכלכליסט - הוא אחד השמות שנבחנים, לאחר שהעורכת הקודמת של דה מרקר סיון קליגבייל ביקשה לסיים את תפקידה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תנודתיות בת"א; מדד הביטוח עולה, מניות הטכנולוגיה נחלשות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● ה-S&P 500 והנאסד"ק רשמו אתמול שיאים חדשים, אך העליות נותרו מוגבלות ● מחיר נפט מסוג ברנט חוצה את רף ה-110 דולר לחבית ● בדיסקונט מעריכים שבנק ישראל יימנע מהפחתת ריבית עד סיום המלחמה ● וגם: בג'יי.פי מורגן מעלים את התחזית ל-S&P 500 וממליצים "לעקוב אחר המנצחים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ה-S&P 500 והנאסד"ק בשיאים חדשים; מחירי הנפט טיפסו

ה-S&P 500 והנאסד"ק טיפסו, אך העליות נותרו מוגבלות בשל הקיפאון בשיחות בין ארה"ב ואיראן והעלייה במחירי הנפט ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 108 דולר לחבית ● בג'יי.פי מורגן המליצו למשקיעים - "עקבו אחר המנצחים" ● מבחן קריטי לשווקים: חמש מ"שבע המפולאות" ידווחו השבוע • שלושה ימי החלטות ריבית בוושינגטון, באוטווה, בלונדון, בפרנקפורט ובטוקיו צפויים להסתיים ללא שינוי

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

בג"ץ לממשלה: גבשו מתווה לחקירת ה-7 באוקטובר עד 1 ביולי

בג"ץ הודיע כי יאפשר לממשלה שהות נוספת של כחודשיים למצוא מתווה ראוי לחקור את אירועי טבח ה-7 באוקטובר - "מתוך תקווה שיימצא בקרוב מתווה ראוי לחקר האירועים אשר יזכה להסכמה ציבורית רחבה"

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

המשקיע שנעלם והחוב שנשאר: הבנקים מבקשים להכריז על נוחי דנקנר פושט רגל

דנקנר לא עמד בהסדר חוב מעודכן עם הבנקים, להם החזיר עד היום 110 מיליון שקל מתוך חוב כולל של כחצי מיליארד שקל ● הבנקים פנו לביהמ"ש בדרישה לפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון ולמנות נאמן לנכסיו ● דנקנר: "משקיע הותיר אותי בפני שוקת שבורה"

קצביה. המנגלים של יום העצמאות הביאו לזינוק בקצביות בדרום / צילום: Shutterstock

המנגלים של יום העצמאות הביאו לזינוק בקצביות בדרום, והיכן עוד?

גלובס מציג מדד הבוחן את הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רכישות הבשר גדלו במאות אחוזים בדרום ובירושלים, ופחות מזה במרכז ובצפון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

בנק ישראל התערב בשוק המט"ח בזמן המלחמה. איך הוא עשה את זה?

בתקופת המלחמה בנק ישראל פעל בשוק המט"ח, בדרך שעברה מתחת לרדאר ● אף שבמדינות רבות היא אחד מכלי המימון המרכזיים, בישראל היא עדיין לא מפותחת ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

דונלד טראמפ על רקע הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

הבית הלבן הרוויח כ־27 מיליארד דולר בזכות אינטל. ומה לגבי העובדים?

באוגוסט האחרון רכש הממשל האמריקאי כמעט 10% מחברת השבבים אינטל תמורת כ־9 מיליארד דולר ● מאז, הבית הלבן רשם תשואה בלתי נתפסת עם רווח על הנייר של 27 מיליארד דולר, כששווי ההחזקה עומד על 35.8 מיליארד דולר כיום

רונן יחזקאל / צילום: עידן מעוז

אחרי קדנציה סוערת של שנה בלבד: מנכ"ל בז"א פורש

רונן יחזקאל הודיע לדירקטוריון על רצונו לפרוש מהנהלת החברה שסבלה בשנה האחרונה מכמה טלטלות, תקלות כבדות וקנסות ● יחזקאל ימשיך בתפקידו בהתאם להסכם ההעסקה שלו ויקיים תהליך חפיפה מסודר עם המנכ"ל החדש

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

חשד לשוחד: ראש מועצה מכהן בצפון עוכב לחקירה

שוטרי יאח"ה בלהב 433 עצרו 5 חשודים ועיכבו 5 נוספים, ביניהם ראש מועצה מכהן בצפון הארץ ● לפי המשטרה, חומרי החקירה הסמויה מצביעים על קשרי שוחד בין ספקי שירות מתחום המחשוב לבעלי תפקידים בכירים במספר רשויות מקומיות בצפון הארץ, ובכלל זה מתן טובות הנאה לעובדי ציבור ברשויות בתמורה לזכייה במכרזים

לפיד ובנט בעת ההצהרה על האיחוד / צילום: ap, Ariel Schalit

נדוניה של מנדטים וחובות? המשמעויות הכלכליות של איחוד בנט־לפיד

המהלך של בנט ולפיד מציף את הדיון על אפקטיביות מימון המפלגות בישראל ● כך, מיליוני שקלים "מתאדים", וגירעונות עבר נותרים ללא כתובת ● מאיפה יגיע הכסף לקמפיין המשותף, מי נושא באחריות לחובות "הבית היהודי", והאם עשוי "חוק בנט" לטרוף את הקלפים?

סקר הסקרים: מה עושה איחוד בנט ולפיד למפה הפוליטית?

חצי שנה לבחירות, המשרוקית של גלובס מציגה את הממוצע של הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בים המחנות? ● והפעם: הסקרים הראשונים לאחר האיחוד של בנט ולפיד

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות באירופה; הבנק המרכזי ביפן השאיר את הריבית ללא שינוי

בורסת פרנקפורט נחלשת בכ-0.3% ● בורסת טוקיו נחלשה במעל 1% ● הבנק המרכזי ביפן חתך את תחזית הצמיחה שלו והעלה בחדות את תחזית האינפלציה לנוכח זעזוע האנרגיה העולמי ● ה-S&P 500 והנאסד"ק רשמו אתמול שיאים חדשים, אך העליות נותרו מוגבלות ● מחיר נפט מסוג ברנט מטפס וחוצה את רף ה-110 דולר

פרויקט הדיור המוגן ברחובות / צילום: יח''צ אפקון

לאחר שנתבעה: אפקון תובעת את מגדלי הים התיכון על 162 מיליון שקל

קבוצת אפקון הגישה תביעה שכנגד בקשר לפרויקט הדיור המוגן ברחובות שהקימה עבור חברת מגדלי הים התיכון ● לטענתה, לאחר שהשלימה את הפרויקט, היא סולקה מהאתר שלא כדין בניסיון לגלגל עליה את כשליו ● התביעה שכנגד הוגשה לאחר שבשנה שעברה מגדלי הים התיכון תבעה את אפקון בטענה לליקויים מהותיים ואי-עמידה בלוחות הזמנים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס; נבות בר, מנכ''ל קיסטון; אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: סטודיו דינו, דודי מוסקוביץ', יח''צ

הדד-ליין לעסקת הוט מובייל מתקרב: מור בחוץ, קיסטון במגעים להיכנס

מזכר ההבנות לרכישת הוט מובייל ב-1.88 מיליארד שקל צפוי לפקוע בסוף השבוע, וברקע מסתמן שינוי דרמטי בהרכב הקבוצה הרוכשת שמובילה דלק ישראל ● בפלאפון עוד מקווים לחזור לתמונה

הקוטג' ברחוב הלח''י בגדרה

בכמה נמכר קוטג׳ נדיר ביישוב שבו נעשות מעט מאוד עסקאות נדל״ן

לבית יש 8 חדרים ב־2.5 קומות ובשטח רשום של 242 מ"ר, והוא נמכר ב-5.5 מיליון שקל ● זו אחת העסקאות הגבוהות בגדרה בשנה האחרונה

אילון מאסק וסם אלטמן / צילום: AP, Jose Luis Magana , רויטרס - Brandon Bell,

הקרב על OpenAI: מה צפוי במשפט המיליארדים בין אילון מאסק לסם אלטמן

מאסק תובע תשלום של 134 מיליארד דולר, בטענה שחברת הבינה המלאכותית, שהוא ממייסדיה, הפרה הסכמות בכך שהפכה לעסקית ● מעבר לפיצוי הענק, האיום על OpenAI טמון גם בשלב גילוי המסמכים, שעלול להפוך את המיילים הפרטיים של סם אלטמן לתיבת פנדורה ציבורית

מחירי הדלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

מחיר הדלק צפוי לעלות במאי ל-8.15 שקלים לליטר

לפי הערכות, מחיר הדלק, שעומד כעת על 8.05 שקלים, צפוי לזנק במאי ב-10 אגורות נוספות ● זו הרמה הגבוהה ביותר מאז 2012