גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטפק משוכנע: למרות שהבורסה בת״א לוהטת המוסדיים ינהרו לחו״ל

התרחקנו מאוד מהימים שקופות הגמל לא השקיעו כלל בחו"ל ● השוואת שיעור המס ורפורמת בכר פתחו את השער לעולם בפני המשקיעים המוסדיים, ומאז 2012 משקל המניות בחו"ל עולה בהתמדה ועוקף את משקל ההשקעה במניות בישראל ● אנו מעריכים אותו ב־85% בתוך עשור

שיעור החזקת המוסדיים במניות בחו''ל רק יגדל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שיעור החזקת המוסדיים במניות בחו''ל רק יגדל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סטפק הוא ממייסדי ובעלי מיטב בית השקעות, וברקוביץ' הוא המשנה למנהל השקעות ראשי במיטב גמל ופנסיה

אחרי שבכתבה הקודמת בסוף מרץ עמדנו על הלכי הרוח של הציבור בנוגע להחלטה בין השקעות במניות בישראל למול אפשרות ההשקעה במניות בחו"ל, נתייחס הפעם לגופים שבדרך־כלל מקבלים את ההחלטות הקריטיות עבורו ־ המשקיעים המוסדיים.

עם תשואה של 300% בשנה: האם למניית אינטל יש עוד לאן לעלות?
"הכסף זורם גם לבורסה בתל אביב": מה יעשו אופציות בשווי של 150 מיליארד שקל לכלכלה הישראלית

קשה להאמין, אבל היו ימים שבהם קופות הגמל וקרנות הפנסיה "לא השקיעו דולר" במניות כלשהן בחו"ל, והייתה לכך סיבה מאוד ברורה. במשך שנים ארוכות שררה אפליית מס בין השקעות במניות בישראל לבין השקעה במניות בחו"ל, שנגעה לכל משקיע באשר הוא. כך חל 0% מס על רווחי ההון מהשקעות בישראל לעומת 35% מס על רווחי הון מהשקעות בחו"ל. מה שלא הותיר שום תמריץ להשקיע בחו"ל.

הסיטואציה המעוותת הזו תוקנה בעקבות רפורמת המס שהונהגה בשנת 2003 (ועדת רבינוביץ'). הרפורמה קבעה שיעור אחיד של 25% מס על הרווח הריאלי, בין שהושג מהשקעה בישראל או שנבע מהשקעה בחו"ל. בנוסף, שנתיים לאחר מכן, ב־2005 בוצעה רפורמה ענקית בשוק ההון הישראלי, רפורמת בכר, שהעבירה את הבעלות והניהול של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהבנקים לחברות הביטוח ולגופים הפרטיים.

באופן טבעי, אחרי עשרות שנים של יובש השקעות במניות בחו"ל, עדיין לא הייתה לגופים המקומיים תשתית של ידע, והם עברו תהליך של למידה הדרגתית ופעלו עקב בצד אגודל. המשבר הפיננסי העולמי של 2008 זירז את המגמה של יציאה לחו"ל. עם התפתחות האינטרנט ונגישות המידע באמצעים הדיגיטליים, המשימה הייתה קלה יותר.

ועדיין, עם הזוהר שאפף את תהליך הגלובליזציה, מנהלי ההשקעות בישראל, וכך גם הציבור, העדיפו את המניות המקומיות. זו תופעה מאוד שכיחה במדינות רבות והיא נקראת Home Bias - הטיה ביתית.

יש לא מעט הגיון בנטייה הזו להעדיף את הקרוב, המוכר והידוע על פני הזר והרחוק. ואכן בהשקעה במניות מקומיות יש יתרון בהכרה מקרוב של התנאים המאקרו הכלכליים, ובהיכרות עם החברות כולל נגישות גבוהה למקבלי ההחלטות בהן.

לצד אלו, חוזקו של המשק והתרחבות מחזורי העסקאות בבורסה המקומית עשויים למשוך עוד משקיעים זרים.

שיקול נוסף ומשמעותי הוא העובדה שהתשואות של קופות הגמל הן שקליות, והשקעה גדולה מאוד בחו"ל, שנעשית מן הסתם במט"ח (לפני גידור חלק ממנו, שלרוב כרוך בעלויות), עלולה לפגוע בתשואה השקלית, כפי שכבר קרה לא פעם.

רצו למסלולי S&P 500 ואז חזרו לת"א

אך להעדפה ביתית זו יש גם חסרונות. העיקרי שבהם נוגע לגודל הכלכלה והשוק הישראליים. במונחים בינלאומיים, שוק המניות המקומי היה ונשאר קטן מאוד בהיקפו, במגוון החברות שלו, ברמת הפעילות המתרחשת בו, כלומר בעומק ובנזילות שהוא מציע.

ואין צורך להזכיר כי מדינת ישראל נמצאת בלב הר געש גיאו־פוליטי מסוכן. כך שהעדפה ביתית חזקה בתנאים האלה מנוגדת לעיקרון הבסיסי בעולם ההשקעות ־ של פיזור סיכונים.

יחד עם תהליך הלמידה של המשקיעים המוסדיים, ההבנה שצריך לפזר את הסיכונים בין שווקים שונים - גיאוגרפיות וענפי משק שונים - ובשנים האחרונות גם נטיית הלב של הציבור, התרחשו שלושה תהליכים: שיעור ההשקעה במניות בכלל עלה, חלקה של ההשקעה במניות בחו"ל גדל, וגם המשקל של חו"ל מתוך סך ההשקעה במניות נמצא בעלייה עקבית.

נסבר את העין בנתונים:

● סך ההשקעה במניות, בישראל וחו"ל יחדיו, עמד בדצמבר 2011 על 23.8% ומאז עלה משנה לשנה (פרט לשתי תקופות, ב-2016 וב-2022 עקב ירידות חדות בשווקים), ועד סוף 2023 הוא כמעט הוכפל לרמה של 46.1%. גם מאז רק המשיך לעלות, עד 57.2% חשיפה למניות בדצמבר 2025.

● שנת 2011 הייתה האחרונה שבה ההשקעה במניות בישראל עלתה על שיעור המניות בחו"ל: 13% מול 10.8% בהתאמה. מאז התהפכו היוצרות והשיעור האבסולוטי של השקעה במניות בישראל נותר כמעט קבוע בטווחים של 11%־13%. זאת בעוד השיעור האבסולוטי של השקעה במניות בחו"ל עלה בהתמדה (פרט לירידות של 2022), מ־12.5% בשנת המפנה (2012) דרך 8.9% כעבור חמש שנים, ב־2017, ומאז נסיקה עד לרמה נוכחית של 40.2%.

● יחס ההשקעה בין מניות בישראל ובחו"ל, מלמד כי ההעדפה להשקעה "ביתית" נחלשה עם השנים. כך, בדצמבר 2018 הפרופורציה הייתה 63% חו"ל ו-37% ישראל, והגיעה לשיאה בסוף 2024 אז עמדה על 78%/22% בהתאמה.
השיא הזה נקבע לא רק עקב החלטות של מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים, אלא במידה רבה כתוצאה מהזרמת כספים אדירה מצד הציבור למסלולים החדשים שנכנסו בסערה, העוקבים אחר מדד ה־S&P האמריקאי.
נקודת פיתול התרחשה בשנת 2025, אז שוק המניות המקומי עשה תשואה עדיפה בהרבה על ה־500 P &S, ולצד התחזקות השקל מול הדולר - אלה גרמו לישראלים לקחת צעד אחורה, ולהוציא כספים ממסלולי חו"ל לטובת מסלולי מניות מקומיות.

● אם מבקשים לנטרל את השפעת הציבור על תמהיל ההשקעה בין מניות ישראל לחו"ל, נכון להתבונן מה קורה בתעשיית קרנות ההשתלמות במסלול מוגדר - המסלול הכללי שבו יש למנהלי ההשקעה רמה גבוהה יחסית של גמישות בהחלטות ההשקעה.

שם המרכיב המנייתי האבסולוטי נע בטווח שבין 44% ל־48% (שוב, פרט ל־2022 שבה הוא ירד ל־41.4%). ואשר לפרופורציה: זו הייתה 66%/34% חו"ל-ישראל. היא הגיעה לשיאה בסוף 2023, השנה המעולה בשוקי חו"ל, מול ביצועים גרועים בשנת המלחמה בישראל ("חרבות ברזל") לרמה של 71%/29%.

כיום היא חזרה אחורה לפרופורציה של 63% /37% לטובת חו"ל, תודות לביצועים יוצאי הדופן של שוק המניות בת"א מול שוקי המניות בעולם.

הטיה ביתית בממדים שמזכירים את סין

את עוצמת התופעה של ההטיה הביתית נהוג למדוד על פי היחס של שיעור ההשקעה במניות הבית למול משקלו של שוק המניות הביתי במדד המניות העולמי. כאן אנחנו נראים רע מאוד: שוק המניות הישראלי מהווה כ־0.4% מזה העולמי, ואילו שיעור ההשקעה במניות מקומיות בקרב המוסדיים עומד על 37%. בארה"ב למשל, משקל שוק המניות האמריקאי עומד על כ־50% וההשקעה הביתית על 75%.

מדינות שקרובות יותר לישראל מבחינה זו הן סין, עם משקל של כ־5% והטיה ביתית בשיעור 95%, או קנדה עם משקל של 3% והטיה ביתית של 50%.

ובמבט לעתיד, אין עוררין כי המצב הנוכחי אינו מצב של שווי משקל. עם גלובליזציה וגם בלעדיה, הכיוון הוא ברור ־ שיעור הולך וגדל של החזקות בחו"ל על חשבון החזקות בישראל. זאת מכל הסיבות האפשריות, גם בשל העובדה שאנו כישראלים מרבים לצאת מתחום מדינתנו ברמה הפיזית, להתעניין ולהתוודע למקומות ותרבויות רבים בעולם. בנוסף, גם בתרחיש רצוי של הנפקות של חברות גדולות, השוק הישראלי יישאר קטן מול עוצמת הכספים שמגיעים למשקיעים המוסדיים.

מכאן הערכתי כי תוך כעשור השיעור הממוצע של השקעה במניות בחו"ל יגיע לכ־85%, מול 15% בישראל.

***אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. בבית ההשקעות מנוהלות בין היתר קרנות נאמנות וקופות גמל. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

שיתוף הפעולה המפתיע של ישראל נגד חיזבאללה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סוריה וישראל נאבקות בחיזבאללה כתף אל כתף, החשש משיבושים במסדרון הסחר העמוס בעולם ורשת הריגול של משמרות המהפכה שנחשפה • כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock

"עקבו אחר המנצחים": המלצת ההשקעה של הבנק הגדול בעולם

בבנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן מסמנים את סקטור הטכנולוגיה וממליצים למשקיעים ללכת עם המומנטום בשוק המניות האמריקאי ● בעוד שחלק מהאנליסטים רואים את הראלי בוול סטריט כטבעי, לנוכח תחזיות הרווחים החזקות - יש גם מי שמהמרים שהוא לא יימשך, ואף תוהים האם לא מתנפחת שוב בועה מסוכנת

אורי תובל, מנכ''ל תובל בית השקעות ויו''ר קרן הגידור אלמנדה קפיטל / צילום: טל כהן

מנהל ההשקעות שבטוח: "חובה את המניות האלה בכל תיק"

אורי תובל, מנכ"ל תובל בית השקעות, בטוח שהבורסה בת"א עדיין מעניינת יותר מוול סטריט, מעריך שמחירי הנפט יקרסו ושזו הזדמנות, ומסביר מדוע השקל ימשיך להתחזק מול הדולר ● וגם: ההמלצה על מניות אנרגיה ירוקה ועל סקטור הנדל"ן, "שיהיה הכי חזק בשנה הקרובה"

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן / צילום: ap, Peter Dejong

דיווח: קטאר הבטיחה "לדאוג" לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי כרים חאן

הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי קטאר הבטיחה "לדאוג" לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן, אם יוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת החקירה על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעקבות המלחמה בעזה

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

"תוכנית פושעת": אוקראינה מאיימת בסנקציות נגד גורמים בישראל

מספר ספינות עם חיטה אוקראינית גזולה פרקו סחורה בישראל ● לאחר אזהרה שפרסם אתמול שר החוץ האוקראיני, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אומר במפורש: "אוקראינה מכינה חבילת סנקציות שתכלול גם את מי שמוביל את התבואה הזאת"

אילון מאסק וסם אלטמן / צילום: AP, Jose Luis Magana , רויטרס - Brandon Bell,

הקרב על OpenAI: מה צפוי במשפט המיליארדים בין אילון מאסק לסם אלטמן

אילון מאסק תובע תשלום של 134 מיליארד דולר, בטענה כי חברת הבינה המלאכותית, שהוא ממייסדיה, הפרה הסכמות בכך שהפכה לעסקית ● מעבר לפיצוי הענק, האיום על OpenAI טמון גם בשלב גילוי המסמכים, שעלול להפוך את המיילים הפרטיים של סם אלטמן לתיבת פנדורה ציבורית

סקר הסקרים: מה עושה איחוד בנט ולפיד למפה הפוליטית?

חצי שנה לבחירות, המשרוקית של גלובס מציגה את הממוצע של הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בים המחנות? ● והפעם: הסקרים הראשונים לאחר האיחוד של בנט ולפיד

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תשכחו מכל מה שידעתם על חודש מאי בשווקים

אסטרטגיית ההשקעות הוותיקה של וול סטריט קוראת לצאת מהשווקים במאי לקראת חולשה מתמשכת שתועדה עד אוקטובר ● אך יש מי שמאמינים שהפעם השווקים דווקא בדרך לעליות, ואלה הסיבות

וול סטריט התאוששה מהר מהצפוי מהמלחמה עם איראן / צילום: Shutterstock, Christopher Penler

עצת הזהב שלא הכזיבה והזינוק במניות שהכה את הסטטיסטיקה

הירידות בתחילת המלחמה התחלפו בתוך זמן קצר באופטימיות ושיאים חדשים - בהתאם לסטטיסטיקה ההיסטורית ● ה־"V" המפורסם בשווקים התרחש דווקא לאחר שמדד הפחד זינק והכותרות בישרו על קטסטרופה ● וגם: עצת הזהב שכדאי לשנן ומה אומרת הסטטיסטיקה על ההמשך?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הכנסות מאכזבות של OpenAI מפילות את נאסד"ק במעל 1%

נאסד"ק נפתח בירידה של מעל 1%, לאחר שעלה אתמול לשיא ● OpenAI לא עומדת ביעדי ההכנסות ובמספר המשתמשים, מנויים נוטשים, כך לפי וול סטריט ג'ורנל ● מחירי הנפט מזנקים לאחר שאיחוד האמירויות הודיעה על פרישה מ-OPEC

תוכנית הקמת בית החולים בנגב / הדמיה: רובינשטיין עופר אדריכלים

מכרז חדש מגלה: מתי צפוי להיפתח בית החולים בבאר שבע?

ממסמכי מכרז שפורסם לאחרונה ע"י אגף החשב הכללי עולה כי פתיחת בית החולים בבאר שבע תהיה רק ב-2033 ● ההקמה הוכרזה עוד ב-2014, ואחד האתגרים הצפויים הוא מחסור בכוח־אדם ● ממשרד האוצר נמסר: "פרויקט מורכב הדורש תכנון מדוקדק"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס; נבות בר, מנכ''ל קיסטון; אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: סטודיו דינו, דודי מוסקוביץ', יח''צ

הדד-ליין לעסקת הוט מובייל מתקרב: מור בחוץ, קיסטון במגעים להיכנס

מזכר ההבנות לרכישת הוט מובייל ב-1.88 מיליארד שקל צפוי לפקוע בסוף השבוע, וברקע מסתמן שינוי דרמטי בהרכב הקבוצה הרוכשת שמובילה דלק ישראל ● בפלאפון עוד מקווים לחזור לתמונה

אימונים של חטיבת מילואים בגבול הצפון / צילום: דובר צה''ל

המענק הגדול לחיילי המילואים בדרך, ויגיע לעד 50 אלף שקל ללוחמים

המענקים שיתקבלו בימים הקרובים צפויים לזנק באלפי שקלים, ועשויים להגיע עד ל־50 אלף שקל במקרי קיצון ● אלא שבהיעדר מחשבון מעודכן מטעם צה"ל, המילואימניקים נותרים באפלה לגבי גובה התשלום ומועד הפקדתו המדויק ● כל מה שצריך לדעת על התגמול הנוסף

דיון בוועדת הכספים בנושא מתווה פיצויים בעקבות המלחמה / צילום: דני שם טוב-דוברות הכנסת

כמעט חודשיים מאז החלה המלחמה באיראן, ומתווה הפיצויים לעסקים שוב נדחה

ועדת הכספים מקדמת מתווה פיצויים עצמאי לאחר שדחתה את הצעת האוצר ● התוכנית החדשה צפויה לכלול הגדלת הפיצוי, הרחבת מענקים לעסקים קטנים ופתרון לעובדים שנעדרו רק בחמשת ימי הלחימה הראשונים ● הבשורה השלילית: הצורך בחקיקה צפוי לעכב את הזרמת הכספים

צילום: Shutterstock

פערי מחיר של פי 2 ויותר: משרד האנרגיה מנסה לעשות סדר בגז הבישול

רפורמה של משרד האנרגיה שואפת לעודד תחרותיות בתחום הגז לבישול, במיוחד על רקע התייקרות במחיר הגפ"מ לאור העלייה במחירי הנפט בעולם ● עם זאת, לוחות הזמנים ליישום טרם ברורים, וחלק מהצעדים ידרשו חקיקה ראשית בכנסת שנמצאת חודשים ספורים מבחירות

פרויקט הדיור המוגן ברחובות / צילום: יח''צ אפקון

לאחר שנתבעה: אפקון תובעת את מגדלי הים התיכון על 162 מיליון שקל

קבוצת אפקון הגישה תביעה שכנגד בקשר לפרויקט הדיור המוגן ברחובות שהקימה עבור חברת מגדלי הים התיכון ● לטענתה, לאחר שהשלימה את הפרויקט, היא סולקה מהאתר שלא כדין בניסיון לגלגל עליה את כשליו ● התביעה שכנגד הוגשה לאחר שבשנה שעברה מגדלי הים התיכון תבעה את אפקון בטענה לליקויים מהותיים ואי-עמידה בלוחות הזמנים

דיון בוועדת הכספים בנושא מתווה פיצויים בעקבות המלחמה / צילום: דני שם טוב-דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה מתווה פיצויים משופר לעסקים שנפגעו ב"שאגת הארי"

בוועדת הכספים הגיעו להסכמות לאחר שאושר כי חמשת הימים הראשונים של מבצע "שאגת הארי" יהיו מוכרים כחל"ת ● בנוסף, הוסכם כי המתווה יישאר בתוקף למשך חמש שנים, כך שבמקרה חירום שיתעורר במדינה, הכנסת לא תצטרך להתכנס שוב ולאמץ מתווה ייעודי חדש

ימנו זלקה ז''ל / צילום: ללא קרדיט

פיצה האט: נמשיך לשלם משכורת למשפחתו של ימנו זלקה ז"ל

רשת פיצה האט הודיעה כי המשכורת תועבר למשפחתו של ימנו בנימין זלקה ז"ל מדי חודש "כל עוד הרשת קיימת", זאת לצד הקמת קרן סיוע ייעודית למשפחה ● זלקה בן ה-21 נרצח בערב יום העצמאות בפתח תקווה לאחר שהותקף ע"י קבוצת נערים מחוץ למקום עבודתו ● עד כה נעצרו בפרשה שמונה חשודים

אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

בעקבות בג"ץ גיוס הציבור החרדי: יוקפאו הגרלות "מחיר מטרה"

בתחילת השבוע קבע בג"ץ כי יש לשלול מהציבור החרדי הטבות שונות שניתנו לו, כל עוד לא מיושם פסק הדין שחייב את המדינה לממש את חוק הגיוס ● בעקבות זאת, בתוך כשבועיים וחצי תצטרך מועצת מקרקעי ישראל להחליט באיזה אופן יותנו ההנחות בדיור לציבור החרדי אל מול הסדרת המצב החוקי מול צה"ל

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

משבר דיפלומטי: האיחוד מאיים בסנקציות על ישראל סביב רכש חיטה מרוסיה

הממונה על יחסי החוץ של האיחוד הודיעה כי מדובר בתבואה שמקורה בשטחים שנכבשו על ידי רוסיה ב-2014, וכן בשטחים הנוספים שנכבשו על ידי רוסיה אחרי פלישתה לאוקראינה בפברואר 2022 ● שירות החוץ האירופי, ביחד עם אוקראינה, מסר כי הוא פנה למשרד החוץ הישראלי לשם הבהרת הדברים