"קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור 'שמירה', שלמעשה אינה מתקיימת בפועל. נוסף על תשלומי הפרוטקשן ולהשתלטות על עבודות, קבלנים רבים סובלים מסחיטה באיומים ומגניבת ציוד ומלאי מאתרי הבנייה, והם חוששים להגיש תלונה. מסקר שנערך בפברואר 2025 על ידי ארגון הקבלנים והבונים במחוז תל אביב והמרכז עולה כי 87% מהקבלנים והיזמים התבקשו לשלם דמי חסות באתרי בנייה, ומדובר בתופעה כלל-ארצית; קבלנים נמנעים מלגשת למכרזים; 50% מהקבלנים ציינו כי פרויקטים קבלניים מתייקרים בסכומים שנעים בין רבע מיליון שקל למיליון שקל; ו־75% מהקבלנים חוששים להגיש תלונה".
כך כותב מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח חדש שפרסם - ביקורת מעקב על היבטי משילות בנגב, בהמשך לדוח השנתי המקיף שפרסם בנושא בשנת 2021.
● הגרלת הדירות הגדולה הוקפאה ברגע האחרון בגלל בג"ץ חוק הגיוס
● "אם לא תהיה פלטפורמה מרכזית לטיפול בפשיעה - נאבד את הנגב"
בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2024 בדק משרד מבקר המדינה תיקון חלק מהליקויים ויישום חלק מההמלצות שפורסמו באותו דוח, והוא כותב בין היתר כי "בביקורת הקודמת עלתה תופעת סחיטת דמי החסות, וצוינה הפגיעה הנגרמת ממנה לבעלי עסקים בנגב. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. הדוח על המשילות בנגב מעלה כשלים חמורים ביותר. פעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט שאינן מתקיימות. קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור פרוטקשן".
בשנים האחרונות המדינה כן ניסתה, על פניו, להיאבק בתופעה: ביולי 2023 אושר "חוק הפרוטקשן", או תיקון מספר 146 לחוק העונשין, שנועד להיאבק בתופעת גביית דמי החסות. לאחרונה אף נחשפה יוזמה יצירתית של משטרת ישראל, באמצעות יחידת להב 433, שבמסגרתה הוקמה חברת־קש קבלנית ש"משכה" אליה גובי דמי חסות - וכך נעצרה שורה של חשודים בגביית פרוטקשן.
אף על־פי כן, כפי שמראה דוח המבקר, התופעה נמשכת. נדגיש בהקשר זה שני דברים: ראשית, כאמור, בדיקת המבקר לגבי תיקון הליקויים בוצעה בסוף שנת 2024; שנית, הסקר שעליו מסתמך הדוח פורסם בראשית שנת 2025. לא מן הנמנע כי דברים בשטח השתנו מאז, אך כלל לא בטוח שבהיקף משמעותי ומספק.
"על ראש הממשלה להידרש לנושא"
במסגרת הדוח קורא המבקר אנגלמן להקמת גורם שיהיה אמון על כל ההיבטים הנוגעים לנושא המשילות בנגב: "על ראש הממשלה להידרש לנושא אסטרטגי זה, שהוא בעל השלכות כבדות־משקל על מדינת ישראל, למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב, ולתת בידיו סמכויות וכלים אשר יוודאו שגופי השלטון מיישמים אותה.
"הצורך בקיומו של אורגן מתכלל מתחזק באופן משמעותי נוכח האמור בדוח זה ונוכח הפגיעה החמורה בתחושת הביטחון האישי ובאמון שרוחשים תושבי הנגב למדינה ולגופי האכיפה שלה. נמצא כי בעיית המשילות בנגב נמשכת ואף החמירה בשנים שחלפו מאז פרסומו של הדוח הקודם, ובמצב הדברים הנוכחי מתקשים גופי הממשלה להתמודד עימה, כל אחד בעצמו.
"על ראש הממשלה לפעול לשיפור תמונת המצב בנושא, בין השאר באמצעות הובלת טיפול רב־מערכתי של גופים רבים ומינויו של גורם מדינתי שעליו יוטל לתכלל ולרכז את פעילותם של גופים אלה בצורה יעילה ואפקטיבית, על בסיס גיבוש יעדים ברורים ובני־ביצוע ומעקב אחר יישומם".
תפוח אדמה לוהט ששמו "הסדרת הקרקעות"
עוד נושא שבו עסק המבקר אנגלמן במסגרת ביקורת המעקב הוא עניין הסדרת הקרקעות בנגב - סוגיה שהמדינה הכריזה כי תטפל בה כבר לפני עשרות שנים, ונראה שאינה מצליחה בכך. מדובר ב"תפוח אדמה לוהט", שאף גורם ממשלתי לא הצליח לפתור אותו: איך להביא להסדרה של קרקעות "הפזורה הבדואית", מרחב גדול בנגב שבו יושבים שלל יישובים בדואיים לא מוסדרים.
המבקר מציין כי "אוכלוסיית הפזורה, המונה כ-70 אלף עד 90 אלף נפש, גדלה ומתבססת מחוץ לתחומי יישובים מוכרים ובמגורים במבנים בלתי חוקיים הפזורים ברחבי הנגב. השנים חולפות, וחלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבותה של הפזורה הולך ונסגר".
עוד הוא מציין כי בסוף שנת 2023 מנתה כלל אוכלוסיית הבדואים בנגב (יישובי הפזורה ויישובים מוסדרים) 325 אלף איש - פי שישה ממספרם בשנת 1995. בכך ממחיש המבקר את הצורך הדחוף בהסדרה, שטרם קרתה.
בעניין זה, אך לאחרונה אושרה במועצת מקרקעי ישראל תוכניתו של השר עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, המתיימרת לפתור את הסוגיה: על־פי התוכנית, הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב, הממונה על הנושא מטעם המדינה, תפרסם קול קורא לאזרחים הבדואים שהגישו בעבר תביעות בעלות, על־מנת לאפשר להם להסדיר את הקרקע במסגרת תכנון מעודכן.
במסגרת זו יוצעו לתובעי הבעלות תמורות בקרקע בייעודים שונים או תמורה כספית מוגדלת, לתקופה של שישה חודשים מיום פרסום הקול הקורא. לאחר מכן יחול מתווה תמורות פוחת, למשך ארבעה חודשים נוספים.
שטחים שבהם לא הושגו הסכמות בפרק זמן זה יופקעו על־ידי המדינה, או שייעודם ישונה בהתאם לתכנון העדכני של היישוב. הרפורמה תחל כפיילוט בחמישה יישובים: כסייפה, מרעית, סעווה, אבו תלול ולקיה.
בהודעה לתקשורת עם אישור המהלך צוין כי קרקעות שלגביהן ישנה תביעת בעלות לא ניתן ליישב בפועל, וביישובי הפזורה ישנן רבות כאלה: כך לדוגמה, באבו תלול 61% משטח היישוב הוא תחת תביעות בעלות, ללא מגורים עליהם; במרעית, במכחול ובסעווה 85% מהשטח נמצא בתביעות בעלות ללא מגורים עליהם.
השאיפה היא שהתוכנית החדשה תאפשר את אותה הסדרה שעליה מדבר מבקר המדינה בדוח - אך גם כאן נראה כי יחלוף זמן עד שייראו תוצאות בשטח, ועד שניתן יהיה לקבוע אם התוכנית החדשה אכן השיגה את מטרתה.
משטרת ישראל: הפרוטקשן - יעד מרכזי
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "חלק ניכר מהממצאים בדוח מתייחס לתמונת מצב שנבחנה עד סוף שנת 2024, בעוד במהלך שנת 2025 בוצעו במשטרת ישראל מהלכים ארגוניים, מבצעיים ואסטרטגיים משמעותיים, אשר כבר הביאו לשינוי ניכר בשטח ולחיזוק המשילות בנגב.
"אשר לטיפול בסחיטת דמי חסות: בשנת 2025 הוקם צוות היגוי ייעודי בתחום הפרוטקשן, ונבנתה מעטפת פעולה מחוזית בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים. בתוך כך נרשמה קפיצה משמעותית באכיפה: מ־4 תיקים בשנת 2024 ל־79 תיקים בשנת 2025, עשרות כתבי אישום, עשרות מעצרים ופעילות יזומה רחבה נגד עברייני גביית דמי חסות.
"משטרת ישראל רואה בתופעה יעד מרכזי ותמשיך לפעול נגדה בנחישות ובאפס סובלנות".
