מייסדי פאפאיה, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור
החלטה שניתנה לאחרונה על ידי חבר מושבעים בניו יורק נגד חברת הגיימינג הישראלית פאפאיה גיימינג, חייבה אותה לשלם לפחות 420 מיליון דולר למתחרה האמריקאית סקילז. הפסיקה מציפה את הקשיים המשפטיים בעולם הגיימינג, את השימוש בבוטים וב־AI והצורך בגילוי עליהם, אל מול החשיפה לתביעות ענק.
● "אמרו לי אין לך סיכוי": מאחורי עסקת הענק של מאור מלול ועומר אדם
● שאלת השעה | מהו העונש בישראל לקטינים שביצעו עבירות פשיעה חמורות?
● המניה הכי לוהטת בוול סטריט שברה שיא נוסף, ומאות עובדים בישראל נהנים
פאפאיה פיתחה משחקי סוליטר, בינגו ובאבלס למובייל, שבהם שחקנים מתחרים בטורנירים על התוצאה הגבוהה ביותר המזכה בכסף אמיתי. בתביעה נגד החברה נטען כי למרות שהציגה את משחקיה כהוגנים ומבוססי יכולת, היא הפעילה בוטים שהתחזו לשחקנים אנושיים תוך הכחשת השימוש בהם. מהמידע שהוצג עולה כי החברה הפסיקה את השימוש בבוטים באוקטובר 2023, עוד לפני שהוגשה התביעה. חבר מושבעים בבית משפט פדרלי במנהטן קבע כי פאפאיה אחראית לפרסום מטעה. הסכומים הסופיים שתאלץ החברה לשלם ייקבעו על ידי השופטים, וצפויים הליכי ערעור.
הלקח של פאפאיה לעולם הגיימינג
בישראל פועל מספר שיא של חברות פלטפורמה להימורים. לדברי עו"ד טל יצחק רון, ראש משרד טל רון, דריהם ושות' המתמחה בתחום וייצג את פאפאיה בעבר, ה־AI הפך לחוד החנית של הגיימינג. "מה שפאפאיה עשתה הוא סוד גלוי בתעשייה- כולם עושים את זה", הוא אומר. "החכמה היא לעשות זאת נכון ולתת גילוי נאות. רוב החברות משתמשות כיום בבוטים. בעוד שהשימוש ב־AI נפוץ מאוד, הגילוי למשתמשים אינו נפוץ. זה היה רק עניין של זמן עד שיתפסו שעיר לעזאזל, ואני חושב שבמקרה נפלו על פאפאיה".
עו"ד יערה בן שחר־תיק, ראש מחלקת הגנת הפרטיות ובינה מלאכותית במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות' (ולשעבר ממונת הגנת הפרטיות במערך הדיגיטל הלאומי), מסבירה כי אין מניעה להשתמש בבוטים והדבר הפך לפרקטיקה מקובלת. "השאלה אינה אם מותר, אלא איך להשתמש ומהן הציפיות של המשתמש באפליקציה", היא אומרת.
על המצב החוקי מסבירה עו"ד בן שחר־תיק כי קיים ואקום רגולטורי, למעט באיחוד האירופי שבו קיימת חובת גילוי. "גם באיחוד יש התנגדות להתמודדות עם הרגולציה המכבידה, אך עצם השימוש ב־AI מחייב גילוי שבמשחק יש בוטים. למשתמש הסביר יש ציפייה לדעת מי השחקנים מולו. בדין האמריקאי, כמו אצלנו, עדיין קיים ואקום בנושא".
"לפי דיני הגנת הצרכן קיימת ציפייה לגילוי, כדי שהשימוש לא ייחשב להטעיה צרכנית", מסבירה עו"ד בן שחר־תיק. "בשל הוואקום הרגולטורי, המשרד ממליץ לייצר מדיניות AI אחראית, גם אם אינה נדרשת במפורש לפי הדין". לדבריה, ההחלטה נגד פאפאיה היא לקח שחברות צריכות לאמץ: "אם נושא השקיפות לא יוטמע - זה עלול לחזור כבומרנג".
עו"ד בן שחר־תיק מוסיפה כי קיימת טיוטת הנחיה של הרשות להגנת הפרטיות בנוגע לשימוש במערכות AI. "כדי שהסכמה מדעת תיחשב תקפה, קיימת חובת גילוי, וכשפרטיות פוגשת AI החובות הללו מוגברות. המשתמש צריך להבין כיצד מעבדים את המידע שלו. עם זאת, נרשמה התנגדות עזה לטיוטת ההנחיה בטענה שהדרישות - כמו הסבר על אופן פעולת האלגוריתם או תפקיד הבוט - קשות לביצוע ואף עשויות להיות לא ישימות".
עו"ד רון מוסיף כי הגבול עובר בחובת הגילוי הנאות (Duty of Disclosure). "בעולם ה־Skill-Based Gaming, המשתמש מפקיד כסף מתוך הנחה שהוא מתחרה מול יכולת אנושית. אם האלגוריתם משלב בוט כדי 'למלא חדרים' או כדי לווסת את סיכויי הזכייה מבלי להצהיר על כך מפורשות - זהו מצג שווא. אם משתמשים במערכת ונותנים גילוי נאות, אני לא רואה בכך בעיה".
למה צריך בוטים במשחקי מובייל?
גורם בענף מסביר את הצורך בבוטים בפלטפורמות אלו: למשל, כאשר משיקים אפליקציה ואין עדיין מספיק שחקנים, חייבים להשתמש בבוטים כדי שיהיה מול מי לשחק. הגורם מדגיש כי השאלה היא כיצד נעשה השימוש, וכי נכון לכתוב בתנאי השימוש שייתכן שימוש בבוטים כדי לייצר כיסוי משפטי. גם עו"ד רון מתייחס לצורך בשימוש בבוטים: "מגיע אליי לקוח שרוצה לפתח אפליקציית פוקר. הדבר הראשון שאמר לי זה איך לוודא שיהיו מספיק שחקנים לטורנירים. אם אין לך פלטפורמה הכוללת אלפי שחקנים - לא יהיה מעניין. אתה חייב שחקנים מהתחלה, וזה מתאפשר רק עם בוטים. שאלת מיליון הדולר היא האם לחשוף את השימוש בבוטים. אני ממליץ לחשוף. הבעיה היא שהרבה מהתביעות התחילו על תקופות שבהן הלקוח לא חשף".
רון מוסיף: "בתעשייה שלנו, בוטים הם לא רק עניין טכני; הם משנים את הסטטוס המשפטי של המשחק מהימור חוקי מבוסס מיומנות להונאה צרכנית. המושבעים בניו יורק ראו כאן חברה ששיחקה 'משחק כפול' - מצד אחד הטיפה להגינות, ומצד שני שלטה בלוח המשחק מאחורי הקלעים".
"עד היום, התעשייה הזו חיה ב'אזור אפור'. פסק הדין הזה מחייב את כולם לעבור לסטנדרט של שקיפות רדיקלית", אומר עו"ד רון. "מעכשיו, כל חברת גיימינג ישראלית שפועלת בשוק האמריקאי חייבת להניח שכל שורת קוד שלה יכולה להגיע לשולחן הניתוחים במנהטן. מי שלא ישקיע בבדיקה טכנולוגית־משפטית של האלגוריתמים שלו, ימצא את עצמו משלם פי מאה בליטיגציה".
לדברי עו"ד ד"ר גיל אוריון, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד פישר (FBC), ההליך נגד פאפאיה עלול להגדיל את החשיפה המשפטית של חברות גיימינג - גם בישראל. "סביר להניח כי נראה גל נוסף של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד חברות גיימינג, שצפויות להתמקד לא רק בשאלת סיווג המשחק כמשחק מזל או כמשחק כישורים, אלא גם בשאלות של גילוי נאות ומצגים".
"אירוע שעלול לשנות את מבנה החברה"
לדברי עו"ד רון, "עבורה, זהו אירוע שיכול לשנות את מבנה הבעלות או להוביל לסחרור נזילות, אלא אם השופטת דניס קוט תתערב ותפחית את הסכומים". בעקבות ההחלטה, שלח מייסד החברה אוריאל בכר הודעה למאות עובדיו. "הפיצויים אינם סופיים, ועשויות לעבור שנים עד שנגיע לסיום מוחלט של התהליך. פפאיה יציבה מבחינה פיננסית, הצוות מצוין, המוצר חזק ואהוב ברחבי העולם, וההשפעה על היומיום שלנו היא אפסית. אני בסדר. קצת מאוכזב מהיום, אבל לא דואג".
מפאפאיה נמסר בתגובה: "נמתין לבחינה של פסק הדין שיינתן בחודשים הקרובים, ואנו בטוחים כי הצדק ייעשה. פאפאיה תמשיך להוביל את התעשייה ביושרה ובשקיפות, תוך שמירה על מיקוד במשימתנו להעניק חוויית הנאה באמצעות תחרות הוגנת".
גילוי מלא: חברת פאפאיה גלובל תויגה בטעות באייטם למרות שהוא אינו עוסק בה. הטעות תוקנה