גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רצח ימנו זלקה: מהו העונש בישראל לקטינים שביצעו עבירות פשיעה חמורות?

רצח הצעיר ימנו זלקה הציף מחדש את שאלת אלימות הנוער ● נתוני המשטרה בת"א חושפים הכפלה במספר מעצרי הקטינים בתוך שלוש שנים בלבד ● בעוד שחלק ממומחי המשפט מדגישים את חשיבות השיקום, עולות קריאות להעביר את האחריות אל מערכת החינוך והפיקוח ההורי ● שאלת השעה

כנופיית שפירא - SSQ / צילום: שימוש לפי סעיף 27א'
כנופיית שפירא - SSQ / צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

סיפורו של בנימין (ימנו) זלקה, מנהל משמרת בן 21 ב"פיצה האט" שנדקר למוות בערב יום העצמאות בפתח תקווה בזמן שהיה בעבודה, הותיר זעזוע עמוק בכל בית בישראל. המראות הקשים מסרטוני האבטחה חושפים התאגדות של נערים, בני 15 ו־16 בלבד, שארבו לו לפי החשד בסיום המשמרת. הרקע, כפי שעולה מהחקירה, מקומם: זלקה העיר לנערים שלא להתיז ספריי שלג בתוך המסעדה. בתגובה, הם הכניעו אותו באקט של לינץ' והותירו אותו מדמם.

המקרה הנורא הצית מחדש את הדיון הציבורי על עליית האלימות בקרב בני נוער. הוא מעלה שאלות קשות על היתכנות האירוע, על הענישה הצפויה לקטינים שביצעו עבירה כה חמורה, ועל דרכי המניעה שחורגות מגבולות מערכת המשפט.

"87% מהקבלנים נדרשים לשלם פרוטקשן": המספרים מאחורי אובדן המשילות
בג"ץ בהחלטה דרמטית: יבוטלו הטבות כלכליות נרחבות למי שלא עמדו בחובת גיוס

לפני כן, מספר נתונים מקוממים: גורם במערכת אכיפת החוק אישר לגלובס כי בשנת 2025 חלה עלייה של 12.5% בפתיחת תיקי חקירה נגד קטינים במחוז תל אביב, עם 2,084 תיקים - המספר הגבוה ביותר בשלוש השנים האחרונות.

עוד עולה מהנתונים כי מספר מעצרי הקטינים כמעט הכפיל את עצמו בתוך שלוש שנים בלבד: בשנת 2022 נעצרו במחוז ת"א קטינים, בעוד שבשנת 2025 זינק המספר ל־568. במקביל, חלה ירידה תלולה בסגירת תיקים: בעוד שבשנת 2022 נסגרו 1,542 תיקים (מסיבות של חוסר ראיות או היות החשוד לא בר־עונשין), בשנת 2025 עמד מספר התיקים שנסגרו על 694 בלבד.

מה העונש שעומד בפני קטין שביצע רצח?

עו"ד איילת דואן, סנגורית פלילית, מסבירה כי גיל האחריות הפלילית בישראל הוא 12. "נער שהוא פחות מגיל 12 אי אפשר להעמידו לדין, ואז יש דרכי טיפול אחרות ולא בתחום המשפט", היא אומרת. מתחת לגיל 14 לא ניתן להטיל עונש מאסר בפועל, אלא עונש של מעון נעול, שבו הקטינים שוהים באגפים סגורים עד גיל 18 ולאחר מכן עוברים למאסר בפועל.

ימנו זלקה ז''ל / צילום: ללא קרדיט

לגבי קטינים, גם בעבירות שבהן נקבע עונש של מאסר עולם חובה, כמו רצח, אין חובה להטיל עונש זה בפועל, ובית המשפט רשאי להפעיל שיקול דעת. דואן מציינת כי במקרה של חבורת נערים, שבה אחד מביא את הסכין, אחד מבצע את הדקירה והאחרים צופים מהצד, "יכול להיות שמי שנתן תמיכה בנוכחות שלו העונש יהיה יותר קטן, ובית המשפט יכול לעשות הבחנה בין הנאשמים". מקרה עבר ידוע, לדוגמא, הוא רצח נהג המונית דרק רוט ב־1994, שבוצע בידי שני נערים בני 14 שנשלחו ל־16 שנות מאסר.

מדוע לא ניתן להטיל עונש מאסר עולם?

התפיסה שעומדת מאחורי גישה זו היא אינטרס השיקום. "המטרה העקרונית של חוק הנוער היא לפעול לטיפול ושיקום הקטין וחזרתו לחברה", מסבירה עו"ד מרי גונטר, מנהלת מחלקת הנוער בסניגוריה הציבורית. "המחוקק יוצא מנקודת הנחה שקטין המבצע עבירה שונה מבגיר; הוא טרם הגיע לבשלות קוגניטיבית ופסיכולוגית מלאה, תהליך שמסתיים לרוב סביב גיל 20".

לדברי גונטר, גם המניעים לביצוע העבירות שונים בגילאים אלו. "הבנת המעשה והשלכותיו עדיין אינה בשלה. אחד המניעים המרכזיים הוא השפעת קבוצת השווים, שהיא משמעותית מאוד. כשחסר פיקוח של המשפחה או המסגרות החינוכיות, קטינים נוטים להיגרר ביתר קלות אחרי גורמים שליליים". עם זאת, היא מציינת כי מקרי רצח המבוצעים בידי קטינים הם נדירים בישראל.

גונטר מוסיפה כי הרתעה והחמרת ענישה אינן בהכרח הדרכים שיביאו להפחתת העבירות. בהקשר זה עולה הטענה כי שיעור הרצידיביזם (חזרה על עבירות) גבוה במיוחד בקרב קטינים שנשלחים למאסר בפועל, שם הם עלולים להיחשף לדפוסי התנהגות שמכשירים אותם כ"עבריינים מקצועיים" בעתיד.

האם יש פתרונות אחרים לצמצום האלימות?

שתי עורכות הדין סבורות כי שורש הבעיה אינו טמון בענישה מקלה של בתי המשפט, אלא במוקדי כוח אחרים. "אם מחפשים אשמה, היא לא צריכה להיות מופנית לבתי המשפט אלא למערכת החינוך ולהורים", מסבירה דואן. "האלימות בחברה הצעירה אינה נובעת רק מהקלה בענישה. נערים אינם מקבלים החלטות מושכלות על סמך שיקולי ענישה עתידיים; ישנם שיקולים אחרים שמניעים אותם, ובהם הרשתות החברתיות. לכן, נדרשים יותר תשומת לב ופיקוח מצד מערכת החינוך והתא המשפחתי".

גונטר מצטרפת לעמדה זו ומדגישה את חשיבות הטיפול המוקדם: "אני מאמינה בפתרונות מתחומי החינוך והרווחה. אנחנו רואים קטינים רבים שהידרדרותם מתחילה זמן רב לפני ביצוע העבירות הפליליות. התערבות נכונה ומוקדמת בקהילה יכולה להשפיע הרבה יותר מאשר ענישה פלילית בדיעבד".

לעומתן, פרופ' לימור עציוני, מומחית למשפט פלילי, סבורה כי על אף שמגמת השיקום נכונה לרוב העבירות של קטינים, יש להחמיר משמעותית בענישה במקרים של נטילת חיי אדם. "כאשר מדובר בפגיעה בערך קדושת החיים, השיקול המרכזי צריך להיות הרתעה ולא רק שיקום", היא טוענת.

לדברי עציוני, הקלה בענישה בעבירות רצח מעבירה מסר ציבורי בעייתי. "חיי אדם אינם דבר שיש להקל בו, וכל הקלה פוגעת בהרתעה. בדרך כלל בתי המשפט אינם מטילים את העונש המקסימלי הקבוע בחוק בשל התחשבות בשיקולי שיקום, בטח כשמדובר בקטינים. במקרים של עבירות המתה, ראוי לגזור תקופות מאסר ממושכות יותר שיהוו מסר מרתיע; כיום העונשים אינם מרתיעים מספיק".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

בעקבות בג"ץ גיוס הציבור החרדי: יוקפאו הגרלות "מחיר מטרה"

בתחילת השבוע קבע בג"ץ כי יש לשלול מהציבור החרדי הטבות שונות שניתנו לו, כל עוד לא מיושם פסק הדין שחייב את המדינה לממש את חוק הגיוס ● בעקבות זאת, בתוך כשבועיים וחצי תצטרך מועצת מקרקעי ישראל להחליט באיזה אופן יותנו ההנחות בדיור לציבור החרדי אל מול הסדרת המצב החוקי מול צה"ל

צילום: Shutterstock

"עקבו אחר המנצחים": המלצת ההשקעה של הבנק הגדול בעולם

בבנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן מסמנים את סקטור הטכנולוגיה וממליצים למשקיעים ללכת עם המומנטום בשוק המניות האמריקאי ● בעוד שחלק מהאנליסטים רואים את הראלי בוול סטריט כטבעי, לנוכח תחזיות הרווחים החזקות - יש גם מי שמהמרים שהוא לא יימשך, ואף תוהים האם לא מתנפחת שוב בועה מסוכנת

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS

משרד האוצר ומערך הדיגיטל מקדמים מהלך להחלפת "הכרטיס החכם" באפליקציה מבוססת מיקום ● בעוד שבאוצר מבטיחים חיסכון בעלויות ואבטחת מידע משופרת, בוועדי העובדים חוששים ממעקב: "נוודא שפרטיות העובדים נשמרת באופן מלא" ● היעד להטמעה: ינואר 2027

שאול אמסטרדמסקי / איור: גיל ג'יבלי

מהתאגיד לשוקן: שאול אמסטרדמסקי עשוי להתמנות לעורך דה מרקר

לגלובס נודע כי שאול אמסטרדמסקי - עיתונאי כלכלי בכיר בתאגיד השידור הציבורי וכותב טור שבועי בכלכליסט - הוא אחד השמות שנבחנים, לאחר שהעורכת הקודמת של דה מרקר סיון קליגבייל ביקשה לסיים את תפקידה

דיון בוועדת הכספים בנושא מתווה פיצויים בעקבות המלחמה / צילום: דני שם טוב-דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה מתווה פיצויים משופר לעסקים שנפגעו ב"שאגת הארי"

בוועדת הכספים הגיעו להסכמות לאחר שאושר כי חמשת הימים הראשונים של מבצע "שאגת הארי" יהיו מוכרים כחל"ת ● בנוסף, הוסכם כי המתווה יישאר בתוקף למשך חמש שנים, כך שבמקרה חירום שיתעורר במדינה, הכנסת לא תצטרך להתכנס שוב ולאמץ מתווה ייעודי חדש

כותרות העיתונים בעולם

שיתוף הפעולה המפתיע של ישראל נגד חיזבאללה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סוריה וישראל נאבקות בחיזבאללה כתף אל כתף, החשש משיבושים במסדרון הסחר העמוס בעולם ורשת הריגול של משמרות המהפכה שנחשפה • כותרות העיתונים בעולם

אימונים של חטיבת מילואים בגבול הצפון / צילום: דובר צה''ל

המענק הגדול לחיילי המילואים בדרך, ויגיע לעד 50 אלף שקל ללוחמים

המענקים שיתקבלו בימים הקרובים צפויים לזנק באלפי שקלים, ועשויים להגיע עד ל־50 אלף שקל במקרי קיצון ● אלא שבהיעדר מחשבון מעודכן מטעם צה"ל, המילואימניקים נותרים באפלה לגבי גובה התשלום ומועד הפקדתו המדויק ● כל מה שצריך לדעת על התגמול הנוסף

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Luis M. Alvarez

טראמפ: "איראן הודיעה שהיא בקריסה, רוצה שנפתח את הורמוז"

לפני השמדת המנהרה: ארגון הטרור שיגר כטב"ם לעבר כוח צה"ל, והוא יורט ● גורם אמריקאי: טראמפ אינו מרוצה מההצעה האיראנית; דוברת הבית הלבן: "הנשיא ייתן את תשובתו בקרוב" ● ההצעה שבוחנים בוושינגטון מבקשת לדחות את הדיון בסוגיית הגרעין - ולהתמקד תחילה בהסרת המצור הימי ● הערכה: הכלכלה האיראנית לא תחזיק מעמד יותר מ-8 שבועות תחת מצור ● שר האוצר האמריקאי: גורמים שיקיימו קשרים עם חברות תעופה איראניות - מסתכנים בחשיפה לסנקציות ● דיווחים שוטפים

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

השקל מתחזק ושובר שיא חדש: ״רואים שינוי טעמים ארוך טווח״

לפי הארועים היום - ירידות בוול סטריט, זינוק בנפט וחשש מהסלמה מול איראן, השקל אמור היה להיחלש ● התחזקותו התמוהה מוסברת ע"י תמיר הרשקוביץ, סמנכ״ל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח בכך ש"מוסדיים וצרכני קצה מקטינים חשיפה ללא קשר לשווקי המניות העולמיים" ● אידית מוסקוביץ', מנהלת חדרי מסחר בבינלאומי: "השפעות אלו ניתן לנתח כמגמה ולא בהתייחסות ליום מסחר נקודתי"

הבהרה ותיקון

כתבה שפרסמנו היום (28.4.26) עסקה בחברת פאפאיה גיימינג ולא בחברת פאפאיה גלובל, אשר תויגה בשל טעות באייטם

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות / צילום: Reuters, Abd Rabbo Ammar

אחרי כמעט 60 שנה: מה עומד מאחורי הודעת הפרישה של איחוד האמירויות מאופ"ק?

ההודעה נמסרה ערב פגישת הקרטל בוינה, בעיצומו של משבר היצע חריג על רקע המלחמה באיראן ● כעת, באבו דאבי מבקשים להשתחרר מהמכסות שמכתיבה ערב הסעודית, ולפלס דרך עצמאית שתאפשר להגביר את היצוא ● שאלת השעה

צילום: Shutterstock

פערי מחיר של פי 2 ויותר: משרד האנרגיה מנסה לעשות סדר בגז הבישול

רפורמה של משרד האנרגיה שואפת לעודד תחרותיות בתחום הגז לבישול, במיוחד על רקע התייקרות במחיר הגפ"מ לאור העלייה במחירי הנפט בעולם ● עם זאת, לוחות הזמנים ליישום טרם ברורים, וחלק מהצעדים ידרשו חקיקה ראשית בכנסת שנמצאת חודשים ספורים מבחירות

האיש העשיר בהונגריה יעבור לדובאי? מסארוש (מימין) עם אורבן / צילום: ap, Laszlo Balogh

מאבק על מיליארדים: בהונגריה מבטיחים למנוע ממקורבי אורבן למלט את כספם

ראש הממשלה הנבחר בהונגריה, פטר מדיאר, חושף ניסיונות הברחת הון ומבטיח "לנקות את האורוות" ● בעוד מקורבי אורבן העשירים נמלטים למדינות אחרות עם מיליוני דולרים מחשש לחקירות שחיתות, הממשל החדש מאותת לבריסל שעידן העברות הכספים הלא מפוקחות הסתיים

צילומים: יח''צ

התחרות בשוק כרטיסי האשראי מתחממת: איפה הכי משתלם לצבור נקודות לטיסה?

המעבר הדרמטי של אל על ומועדון פליי קארד מכאל לישראכרט טלטל את שוק כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים - שמתחרים על צבירת נקודות לטיסות לחו"ל, קאשבק ועוד ● במקס ניתן לרכוש כרטיס אל על זול יותר מאשר באתר חברת התעופה, ובקאשכאל פרו צוברים הכי הרבה

השופטת רות רונן / צילום: ענבל מרמרי

הסוף להפקרות בתביעות ייצוגיות? מאחורי המהלך הדרמטי של העליון

אחרי שביהמ"ש העליון הזיז את המטוטלת, השוק והאקדמיה מנסים להבין: האם עידן ההגנה האוטומטית על התובע הייצוגי מסתיים? ● עם נתון של 78% מההליכים שמסתיימים ללא תועלת לציבור ותקדים שמאפשר להשית הוצאות עתק על תובע, המאזן מול התאגידים עשוי להשתנות

מייסדי פאפאיה, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

פאפאיה גיימינג תשלם 420 מיליון דולר, בגלל בוט: ההחלטה שמטלטלת את ענף הגיימינג

חבר מושבעים בניו יורק קבע כי החברה הישראלית תשלם 420 מיליון דולר למתחרה האמריקאית סקילז ● השופטת תחליט על הסכום הסופי ● זאת, לאחר שקבע כי הפעילה בוטים שהתחזו לשחקנים אנושיים ● בעוד שבתעשייה טוענים כי מדובר ב"סוד גלוי", ההחלטה מחייבת את הענף לאמץ סטנדרט חדש של שקיפות ● פאפאיה גיימינג: "נמתין לבחינה של פסק הדין"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; המניות הדואליות נפלו, מניות האנרגיה זינקו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.6% ● איחוד האמירויות הודיעה על עזיבת ארגון אופ"ק, מחיר נפט מסוג ברנט חצה את רף ה-110 דולר לחבית ● בדיסקונט מעריכים שבנק ישראל יימנע מהפחתת ריבית עד סיום המלחמה ● וגם: בג'יי.פי מורגן מעלים את התחזית ל-S&P 500 וממליצים "לעקוב אחר המנצחים"

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

"תוכנית פושעת": אוקראינה מאיימת בסנקציות נגד גורמים בישראל

מספר ספינות עם חיטה אוקראינית גזולה פרקו סחורה בישראל ● לאחר אזהרה שפרסם אתמול שר החוץ האוקראיני, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אומר במפורש: "אוקראינה מכינה חבילת סנקציות שתכלול גם את מי שמוביל את התבואה הזאת"

פרופ׳ אמנון שעשוע, אלי ברקת יו''ר BRM, יוני חפץ מלייטספיד, אדם פישר מ־Bessemer Venture Partners, ואייל ניב שותף מנהל בפיטנגו / צילום: אסי אפרתי

היוניקורן של אמנון שעשוע יוצא לחגוג, והקשר לאנבידיה

פרופ' אמנון שעשוע ופרופ' שי שלו שורץ ערכו אירוע מיוחד ליוניקורן הבינה המלאכותית שלהם doubleAI, בהשתתפות המשקיעים הבכירים ● אחרי כ-15 שנים בבנק ברקליס הבריטי, האנליסט הבכיר טבי רוזנר עובר לבנק ההשקעות ג'פריס ● אירועים ומינויים

מטה סנדיסק בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

המניה הכי לוהטת בוול סטריט שברה שיא נוסף, ומאות עובדים בישראל נהנים

מניית סנדיסק עקפה לראשונה את רף ה-1,000 דולר, כשנה וחודשיים לאחר שהתחילה להיסחר בנאסד"ק והשלימה קפיצה מטאורית של כמעט 3,000% ● ליצרנית רכיבי הזיכרון יש מרכזי פיתוח בישראל - לאחר שרכשה בעבר את M-Systems של דב מורן, שפיתחה את הדיסק און קי