צה''ל בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל
"יש לכלכלה הישראלית יסודות חזקים מאוד - שוק עבודה שמפתיע לטובה גם בשנים הקשות הללו, והייטק שמהווה כמעט 20% מהתוצר ומהווה את ההאב החמישי בעולם - אבל אנחנו בשינוי מגמה משמעותי בשלוש השנים האחרונות" - כך אמרה תמר לוי-בונה, סגנית הממונה על התקציבים, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן.
● יוקר המחיה בישראל עוקף גם את המדינות העשירות באירופה
● השקל ריכך את המכה, אבל מחיר הדלק ישבור שיאים גם במאי
"אנחנו שלוש שנים עם צמיחה ממוצעת שנתית של 2.6%, דירוג האשראי ירד, ואחרי עשור של עבודה קשה כדי להוריד את יחס החוב-תוצר בחצי אחוז, אנחנו כבר שלוש שנים מעלים אותו ב-2.5% כל שנה. אם בעשור גייסנו 447 מיליארד שקל, גייסנו סכום דומה בשלוש שנים האחרונות לבדן".
עוד התריעה לוי-בונה כי "בעבר הייתה לנו כלכלה שמורידה את הריבית על החוב שלה, שמעלה הוצאות אזרחיות ומגדרת את הוצאות הביטחון - הכול התהפך לגמרי, וזה מביא אותנו לטרילמה שהיא אתגר בפני מקבלי ההחלטות: צריכים לבחור - חוב, רמת חיים וביטחון".
"אסור לוותר על הקטנת החוב הממשלתי"
לדבריה, אסור לוותר על הקטנת החוב הממשלתי. החוב המיוחס למלחמה עומד על 358 מיליארד שקל. ערב קודם לכן הציג נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, תחשיב אחר לעלות המלחמה, שעמד על 405 מיליארד שקל. לדברי לוי-בונה, הפער הוא בעלות מס הרכוש, שלא נכנסה בחישוב שהיא הציגה.
"המשמעות היא שאיבדנו את 'רצועת הביטחון הפיסקלית'", אמרה לוי-בונה. "אני מזכירה שידענו בין-לילה לעבור מ-60% יחס חוב-תוצר ל-70%. זו הייתה רצועת הביטחון, והשתמשנו בה - המלחמה דרשה כסף, והכלכלה ידעה להעמיד אותו בגלל אמון שנבנה במשך 20 שנה שהשווקים נתנו לנו.
"עשינו את זה בלי להרגיש סיבובי מנוע, אבל אם אנחנו נשארים שם - מי יבטיח שבקפיצה הבאה שנצטרך בגלל מצב חירום בין 70 ל-80, אולי אז דווקא ניאלץ לפגוש סיבובי מנוע ואולי גם קיר. כלכלה שצריכה לעמוד בצורכי מלחמה ונמצאת במצב כזה - המשמעות היא הפסד בחזית. אי-אפשר לנהל כלכלה כמו שלנו אם ביום פקודה לא יודעים להעמיד את החוב שהמדינה צריכה".
לדבריה, "אנחנו לא יוון, אירלנד ובריטניה. לכל מדינה יש משק אחר, אבל כשזה קורה, זה קורה מהר. יוון הייתה יכולה להיות במדיניות חסרת אחריות במשך עשור, אבל אז הגיע משבר הסאב-פריים, ובין-לילה היא לא הייתה מסוגלת להעמיד עוד את החוב שהייתה צריכה. גם ליז טראס (ראש ממשלת בריטניה לשעבר - א"ז) פגשה את זה.
"עלות הריבית העודפת עברה את 20 מיליארד השקלים בשנים האחרונות. זהו סך התקציב של 9 משרדי ממשלה: הכלכלה, העבודה, החוץ, תרבות וספורט, מדע, חקלאות, עלייה וקליטה, תיירות ותקשורת, ותשלומי החוב הכוללים כבר עברו את 60 מיליארד השקלים".
לכן, לדברי לוי-בונה, אסור לוותר בטרילמה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות את החוב. במקביל - רמת איכות החיים ירדה במלחמה ב-1.5% של תוצר בעקבות העלאת מסים. "זה היה הכרחי ואחראי מצד הממשלה, אבל יש לזה השלכות. התוצר לנפש כאן גבוה יחסית ל-OECD, וישראל ממקומת במקום ה-12 מתוך 38 מדינות. אבל אם מוסיפים על זה את יוקר המחיה, אנחנו מתדרדרים למקום ה-22, ותקופת המלחמה דירדרה אותנו למקום ה-24".
"יכול להיות שצריך לדבר על כלכלת טראומה"
לוי-בונה הוסיפה כי אם רוצים להוריד את החוב ולשמור על רמת החיים, יש צורך להוריד את תקציב הביטחון שהגיע השנה ל-143 מיליארד שקל - גידול של 130% מהתקופה שלפני המלחמה.
"מערכת הביטחון הולכת להציג צרכים אדירים בבואנו לתקציב 2027, ואתם מכירים את המונח 'כלכלת בחירו'ת, אבל יכול להיות שצריך לדבר על 'כלכלת טראומה', שבה מתווים את הצרכים הלכלכליים שלנו לפי הטראומה שעברנו. כבר היינו בכלכלה כזאת אחרי מלחמת יום כיפור, והיו לזה השלכות משמעותיות".
היא הוסיפה כי "שלוש שנים הכלכלה התגייסה לטובת מערכת הביטחון. עם כל יכולת הדיוק לפגוע בחלון שנמצא מאות ק"מ מכאן, אולי מערכת הביטחון צריכה ללמוד איך להשביע את צרכיה באופן שלא פוגע ברמת חיים. אם בעולם מדברים על 5% תוצר לביטחון, אנחנו הרבה מעבר לכך ב-8.8%".
"צמיחה ארוכת-טווח מצריכה צעדים כואבים"
כלכלנים רבים צופים לאחר המלחמה תקופת ריבאונד בתוצר שעשוי להיות מקור תקציבי כדי לגשר על הפערים שאותם הציגה לוי-בונה, ואולם היא מזהירה מ"הימור" על כך. "הימור הוא לא תוכנית עבודה. במסכת מגילה אומרים שאם מישהו אומר לך 'לא יגעתי - ומצאתי' - אל תאמין. צמיחה ארוכת-טווח לאורך זמן מצריכה צעדים כואבים ורפורמות עומק, והן לא מביאות תוצאות במהירות.
"אנחנו אחרי 10 רבעונים בפער תוצר שלא סגרנו אותו. צמיחה בת-קיימא היא לא ריבאונד חד-פעמי, צריך להעלות את הפריון ולשלב אוכלוסיות בתעסוקה, בפרט נשים ערביות וגברים חרדים, להגביר את האפקטיביות של מיזמי תשתית, לטפל בריכוזיות להורדת יוקר המחיה, ובאפקטיביות של הממשלה ובשיפור השירות לאזרחים.
"זה לא יקרה מחר בבוקר בלי שינוי עומק. ההכרעה בין השקעה ברמת חיים, בביטחון או הקטנת החוב - תדרוש מהממשלה הבאה החלטות קשות שישפיעו על החיים של כולנו".