גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אצבע בעין הסעודית ועקיפת המצור: הסיבות מאחורי המפץ האמירותי בשוק הנפט

המאבק הגיאו־אסטרטגי בין אבו דאבי לריאד עולה שלב עם עזיבת המפיקה הרביעית בגודלה בקרטל אופ"ק ● בזכות תשתיות שעוקפות את מצר הורמוז, האמירותיים הופכים לשחקני מפתח שיכולים לאזן את מחירי האנרגיה העולמיים ולשרת את האינטרס של וושינגטון מול טהרן

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות
מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות

איחוד האמירויות, המפיקה הרביעית בהיקפה בקרטל הנפט אופ"ק, החליטה בצעד דרמטי לעזוב את הקרטל כבר ביום שישי. זהו מהלך חריג שמטלטל את שוק האנרגיה העולמי, שממילא נמצא בתקופה סוערת כתוצאה מהמלחמה במזרח התיכון, אך בעתיד עשוי להוות דווקא גורם מאזן.

אפקט המצור האמריקאי: תעשיית הנפט של איראן תגיע לסף השבתה בתוך שלושה שבועות
"במצב הכי חלש": האיראנים לא מצליחים יותר לממן את חייהם

אם כך, למי מופנה המסר בעצם עזיבת אופ"ק? כיצד היצוא האמירותי מתבצע כשיש מצור איראני? ואיך מוחמד בן זאיד, מנהיג איחוד האמירויות, עשוי לנצל את החסימה האמריקאית על יצוא הנפט של משטר האייתוללות? גלובס עושה סדר.

למי בעצם מופנה המסר בעזיבת אופ"ק?

ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ ב-INSS ובכיר לשעבר במל"ל, מגדיר את המהלך של מנהיג איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, כקריאת תיגר על כל הסדר האזורי במפרץ הפרסי מאז שנות ה-70. לדבריו, האמירותים מאסו בבריתות ובארגונים שפוגעים במדינתם לטובת שמירה על הרמוניה מזויפת, וכן בלתי אפשרי לנתק את השיקולים המדיניים מהשיקולים הכלכליים כבדי המשקל, שכוללים את מכסות אופ"ק שמונעות מאבו דאבי לממש את פוטנציאל ההפקה.

"הם מראים לסעודים בצעד נועז ודרמטי כי יש גבול ליכולת ההשפעה שלהם", אומר גוז'נסקי. "איחוד האמירויות זקוקה ליותר כסף עבור ההתאוששות מהשלכות המלחמה. הם מתחרים עם הסעודים בכל נושא, וכבר לא מסתירים זאת. זה המאבק הכי יצרי וגיאו-אסטרטגי במזרח התיכון".

כיצד יצוא הנפט האמירותי מתבצע כשיש מצור בהורמוז?

איחוד האמירויות אומנם נמצאת ברובה לחופי המפרץ הפרסי, אך בניגוד לשכנותיה, היא נהנית גם מחוף פוג'יירה ששוכן במפרץ עומאן, כלומר מחוץ למצר הורמוז ולמצור האיראני. עוד בטרם המלחמה השתמשו האמירותים בצינור הנפט חבשאן-פוג'יירה שנועד לגיוון יכולות היצוא, ובשל המצור האיראני אף הגבירו את השימוש בו.

בשבוע העבודה של 24-20 במרץ הגיע קצב טעינות הנפט בפוג'יירה לכ-1.9 מיליון חביות ביום, זינוק של 57% ביחס לקצב לאורך 2025. האיראנים זיהו את הפעילות האמירותית תוך כדי המלחמה, והגבירו את המתקפות על תשתיות נמל, מכלי אחסון ואמצעי טעינת נפט בפוג'יירה, אבל לא הצליחו להשבית את הנמל.

מיהן חברות אופ"ק ואופ"ק פלוס?

קרטל אופ"ק כולל את ערב הסעודית, איחוד האמירויות שתעזוב כעת, איראן, אלג'יריה, גינאה המשוונית, גבון, עיראק, כוויית, לוב, ניגריה, ונצואלה וקונגו. שותפותיה באופ"ק פלוס הן רוסיה, אזרבייג'ן, בחריין, ברוניי, ברזיל, קזחסטן, מלזיה, מקסיקו, עומאן, סודאן ודרום סודאן.

כמה השפיעה המלחמה על חברות אופ"ק מהמזה"ת?

כל אחת מהן הושפעה, במידה כזו או אחרת, ממבצע "שאגת הארי" שיצא לדרך ב-28 בפברואר. המפיקה הגדולה מכולן, ערב הסעודית, צנחה מ-10.4 מיליון חביות ביום בפברואר לכ-7.8 במרץ (ירידה של 25%); עיראק וכוויית, שתלויות לחלוטין במצר הורמוז, ירדו מ-4.37 לכ-1.6 מיליון (צניחה של 63%) ומ-2.56 לכ-1.3 מיליון (49%) בהתאמה; איחוד האמירויות, שנהנית מפוג'יירה, ירדה מכ-3.6 לכ-2.34 מיליון חביות ביום (35%); והאחרונה היא איראן, מטילת המצור הראשון בהורמוז, שכמעט ולא הושפעה כלל. היא ירדה מכ-3.37 מיליון חביות נפט ביום בפברואר לכ-3.27 במרץ (3% בלבד). ההסבר הוא שהמצור של טראמפ על איראן הוטל רק ב-13 באפריל.

אילו מדינות נוספות עזבו לאחרונה את הקרטל?

החלטות לעזוב את אופ"ק לא מתרחשות חדשות לבקרים, בגלל העוצמה המדינית של הקרטל. קטאר, אקוודור ואנגולה הן האחרונות שעשו זאת: קטאר עשתה זאת ב-2019, עת הפיקה כ-650 אלף חביות ביום, וזאת כתוצאה מהחרם שהטילו המפרציות נגדה ב-2017.

אקוודור עזבה את אופ"ק ב-2020 בעקבות המצב הפיסקאלי של המדינה, והרצון שלה להגדיל את ההכנסות מהנפט - ללא תלות במכסות הפקה. אנגולה החליטה לצאת מהקרטל ב-2024, בעקבות דרישה ממנה לקצץ את ההפקה ל-1.1 מיליון חביות ביום, בעוד שהממשל בלואנדה דרש להפיק 1.18 מיליון חביות ביום.

מיהן הצרכניות של הנפט האמירותי?

יעד היצוא של הנפט האמירותי הוא מרכז אסיה והמזרח הרחוק, והלקוחות המרכזיים ב-2025 (הפקה כוללת של 3.11 מיליון חביות ביום) היו יפן - 28.4%; סין - 25%; והודו - 14.9%. כשמדובר בסין, הלקוחה המרכזית של איראן, שצורכת כ-90% מכלל יצוא הנפט של משטר האייתוללות, עזיבת אופ"ק עשויה להתגלות כניצול הזדמנויות עסקי של המצור שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הרפובליקה האסלאמית.

חברת האנליטיקה הבינלאומית קפלר מצאה, כי אחסון הנפט של איראן הידלדל עד מצב שהוא עשוי להסתיים בתוך 12־22 יום בלבד. המשמעות היא, כי איראן תיאלץ לקצץ את הפקת הנפט ב-1.5 מיליון חביות עד אמצע מאי.

סין היא צרכנית הנפט הגדולה בעולם, וסך היבוא שלה אשתקד הגיע לשיא של כ-11.6 מיליון חביות ביום, עלייה של 4.4% ברמה השנתית. מתוך זאת, איראן היוותה מקור לכ-12%. על כן, המצור האמריקאי עשוי ליצור לה במהרה מחסור חמור, שאותו היא עשויה למלא בנפט אמירותי.

מהן ההשלכות על המחירים?

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי", מחיר חבית ברנט זינק בכ-42% לכ-112 דולר. העלייה הזו משקפת הן את הדאגה הבינלאומית מההתפתחויות במזרח התיכון והן את הירידה העובדתית בהיצע הנפט העולמי.

ואולם, התשתיות של איחוד האמירויות מאפשרות לה, בהיעדר תלות במכסות מאופ"ק, להפיק הרבה יותר נפט. עד המלחמה הפיקו האמירותים כ-3.6 מיליון חביות ביום בגלל מכסות הקרטל, ולא בגלל מגבלת תשתית. על פי הערכות, כושר ההפקה הנוכחי שלהם עומד על כ-4.85 מיליון חביות ביום. יתרה מכך, חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי, "אדנוק" (ADNOC), כבר הציבה יעד רשמי של הגדלת כושר ההפקה ל-5 מיליון חביות ביום ב-2027, כשהיו בכירים אמירותים שאף דיברו על 6 מיליון חביות ביום.

בסיכומו של דבר, הזרמת כמות כפולה כמעט של נפט אמירותי לשוק הבינלאומי אינה רק אינטרס של אבו דאבי, כי אם לא פחות מכך של וושינגטון ככלל ושל טראמפ בפרט. היצע נפט שכזה צפוי להוות גורם מאזן למגמה במחירי הנפט בעולם, ולהפחית אותם.

עוד כתבות

תרופות הרזיה. עולם שלם של טיפולים משלימים / צילום: ap, Business Wire

החברות שרוצות נתח משוק התרופות נגד השמנה ומתמקדות בתופעות הלוואי שלהן

המנכ"ל של יצרנית אדוויל כבר הצהיר שהוא רואה פוטנציאל רווח בטיפול בתופעות הלוואי של התרופות הפופולריות נגד השמנה, והוא לא היחיד שמשנה אסטרטגיה כדי להשתתף בחגיגה ● בהדרגה, נוצרות גם הזדמנויות השקעה חדשות

מייסדי מג'סטיק לאבס: מאסומי ריינדס (מימין), עופר שחם ושאה ראבי

"יעיל פי 50 מהשרת של אנבידיה": הטכנולוגיה מאחורי חברת השבבים הישראלית

מג'סטיק לאב של עופר שחם - מי שהיה בעבר בכיר במטא ובגוגל - ושותפיו האמריקאים חושפת לראשונה את הטכנולוגיה שעומדת מאחורי חברת השבבים  ● כך היא עוקפת את האתגרים מתחום הזיכרון שיאפשרו ללקוחות שלה לספק שירותי AI יעילים יותר

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מזמן את הצדדים במשפט נתניהו למגעים - לפני הכרעה בבקשת החנינה

היועצת המשפטית לנשיא פנתה ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולסנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד וביקשה לבחון אפשרות לגיבוש הסכמות כשלב מקדים, לפני ש"תישקל הפעלת סמכותו" של הרצוג בנוגע לבקשת החנינה של רה"מ ● בבית הנשיא מדגישים: מיצוי המגעים עשוי לאפשר "שיח מאחה" ולהוביל להסדר

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

השקל מתחזק ושובר שיא חדש: "רואים שינוי טעמים ארוך טווח"

לפי הארועים היום - ירידות בוול סטריט, זינוק בנפט וחשש מהסלמה מול איראן, השקל אמור היה להיחלש ● התחזקותו התמוהה מוסברת ע"י תמיר הרשקוביץ, סמנכ״ל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח בכך ש"מוסדיים וצרכני קצה מקטינים חשיפה ללא קשר לשווקי המניות העולמיים" ● אידית מוסקוביץ', מנהלת חדרי מסחר בבינלאומי: "השפעות אלו ניתן לנתח כמגמה ולא בהתייחסות ליום מסחר נקודתי"

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS

משרד האוצר ומערך הדיגיטל מקדמים מהלך להחלפת "הכרטיס החכם" באפליקציה מבוססת מיקום ● בעוד שבאוצר מבטיחים חיסכון בעלויות ואבטחת מידע משופרת, בוועדי העובדים חוששים ממעקב: "נוודא שפרטיות העובדים נשמרת באופן מלא" ● היעד להטמעה: ינואר 2027

משרדי חברת BUYME / צילום: איל יצהר

לפי שווי של כמיליארד שקל: הפניקס השלימה את רכישת BUYME

רשות התחרות אישרה את מכירת חברת הארנקים הדיגיטליים ותווי הקנייה לקבוצת הפניקס, שתחזיק כ־65% מהחברה ● מנכ״ל BUYME זיו רוזן יסיים את תפקידו והחברה צפויה למנות מחליף בשבועות הקרובים ● העסקה מהווה אקזיט נוסף למשפחות שחר ומאיר

מייסדי פאפאיה, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

פאפאיה גיימינג תשלם 420 מיליון דולר, בגלל בוט: ההחלטה שמטלטלת את ענף הגיימינג

חבר מושבעים בניו יורק קבע כי החברה הישראלית תשלם 420 מיליון דולר למתחרה האמריקאית סקילז ● השופטת תחליט על הסכום הסופי ● זאת, לאחר שקבע כי הפעילה בוטים שהתחזו לשחקנים אנושיים ● בעוד שבתעשייה טוענים כי מדובר ב"סוד גלוי", ההחלטה מחייבת את הענף לאמץ סטנדרט חדש של שקיפות ● פאפאיה גיימינג: "נמתין לבחינה של פסק הדין"

תקיפות צה''ל בדרום לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

הותר לפרסום: אזרח ישראלי נהרג מרחפן נפץ בלבנון

טראמפ: "איראן הודיעה שהיא בקריסה, רוצה שנפתח את הורמוז" ● מקורות פקיסטניים ל-CNN: המתווכים מצפים לקבל בימים הקרובים הצעה מתוקנת מאיראן לסיום המלחמה ● הערכה: הכלכלה האיראנית לא תחזיק מעמד יותר מ-8 שבועות תחת מצור ● שר האוצר האמריקאי: גורמים שיקיימו קשרים עם חברות תעופה איראניות - מסתכנים בחשיפה לסנקציות ● דיווחים שוטפים

מנכ''לי מטא, גוגל, אמזון ומיקרוסופט / עיבוד: דגנית נחום ג'מצ'י

הערב הדרמטי של וול סטריט: מה צפוי בדוחות ענקיות הטכנולוגיה?

אלפאבית, מיקרוסופט, מטא ואמזון מפרסמות היום דוחות אחרי סגירת המסחר בוול סטריט ● למה צריך לשים לב ומה תחזיות האנליסטים? ● גלובס עושה סדר

לארי אליסון / צילום: ap, Mark J. Terrill

אחד מעשירי העולם או הכי שקוע בחובות? במקרה של לארי אליסון זה לא סותר

מייסד ובעלי אורקל התחייב לשעבד חלק ניכר מהחזקותיו בחברת הטכנולוגיה לטובת הלוואות אישיות ● כל זה עוד לפני שהעניק גיבוי אישי בעשרות מיליארדים לעסקת הענק בתחום המדיה לרכישת וורנר ● מה יכולים להסיק מכך משקיעי אורקל ומיליארדרים אחרים בעולם

חלב של טרה / צילום: גלובס

אחרי תנובה: גם טרה מעלה מחירים

ההתייקרות במוצרי החלב נמשכת: מחלבת טרה מצטרפת לגל העליות, זמן קצר אחרי שתנובה הודיעה על ייקור מוצרים ויממה לאחר שהמדינה עדכנה את מחירי המוצרים המפוקחים

חמאה של תנובה / צילום: יח''צ

תנובה מעלה מחירים: החמאה תתייקר בכ-4.8%

בעקבות החלטת המדינה להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים בשיעור של 1%, תנובה מעלה גם היא את מחירי המוצרים בפיקוח ואת מחירי חלק מהמוצרים שאינם בפיקוח בשיעורים דומים - ואת מחיר החמאה אף בשיעור גבוה מכך

פרויקט גת רימון (וויי בוקס ארט) / צילום: משה צור אדריכלים

פנטהאוז בפארק המסילה בתל אביב נמכר ב-55 מיליון שקל

עשרות הצעות הוגשו למכרז מחיר מטרה בבית שמש, ברקע הקיפאון היחסי במכרזי הקרקעות מתחילת המלחמה ● הממשלה תחלק מעל 230 מיליון שקל ל־14 רשויות מקומיות על קידום היתרי בנייה - קריית גת בראש ● מצפה רמון חתמה על הסכם פיתוח להקמת כ־3,000 דירות ● ובת"א: פנטהאוזים נמכרו בעשרות מיליוני שקלים ● חדשות השבוע בנדל"ן

כותרות העיתונים בעולם

"במצב הכי חלש": האיראנים לא מצליחים יותר לממן את חייהם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סוכנות החירום הבריטית שמנהלת את אירועי המצוקה בהורמוז ממרחק של אלפי קילומטרים, המחיר שתעשיית השבבים משלמת בעקבות המלחמה, והמצוקה הכלכלית באיראן  • כותרות העיתונים בעולם

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

"87% מהקבלנים נדרשים לשלם פרוטקשן": המספרים מאחורי אובדן המשילות

מבקר המדינה ממשיך להתריע על אוזלת־היד בטיפול בפרוטקשן ● בביקורת מעקב שפרסם על היבטי משילות בנגב מציין המבקר אנגלמן כי "פעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט אינן מתקיימות", וכי קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק ● עוד הוא מתריע: "חלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבות הפזורה הבדואית הולך ונסגר"

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות / צילום: Reuters, Abd Rabbo Ammar

אחרי כמעט 60 שנה: מה עומד מאחורי הודעת הפרישה של איחוד האמירויות מאופ"ק?

ההודעה נמסרה ערב פגישת הקרטל בוינה, בעיצומו של משבר היצע חריג על רקע המלחמה באיראן ● כעת, באבו דאבי מבקשים להשתחרר מהמכסות שמכתיבה ערב הסעודית, ולפלס דרך עצמאית שתאפשר להגביר את היצוא ● שאלת השעה

ידין ענתבי, הפועלים; אבי לוי, דיסקונט; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: ענבל מרמרי, רמי זרנגר, אייל טואג

הבונוסים שנחתכו והקיצוצים: כך נקלעו שלושה בנקים למלכוד מול העובדים

בדיסקונט הודיעו השבוע על הקפאת הבונוסים ורמזו על קיצוצי כוח אדם שבדרך ● בבנק הפועלים הוכרז סכסוך עבודה כבר לפני חודשים ● ובבינלאומי קיים משבר סביב התגמול למנהלים ● מה הוביל את ההנהלות להדק את החגורה, ואיזה בנק עבר בשלום את המשוכה?

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל ריכך את המכה, אבל מחיר הדלק ישבור שיאים גם במאי

משרד האנרגיה מעדכן כי מחיר הדלק יעלה ב-2 אגורות בלילה שבין חמישי לשישי ויעמוד על 8.07 שקלים לליטר בנזין ● הציפיות המוקדמות היו להתייקרות חדה עוד יותר בעקבות מחירי הנפט, אבל היחלשות הדולר מול השקל קיזזה את העליות

מיכאל אורן, מייסד ומנכ''ל KEYZ / צילום: טל רביב

בכיר לשעבר ביד2 משיק את KEYZ: לוח לקנייה ומכירה של דירות ורכבים

מיכאל אורן, לשעבר המשנה למנכ"ל יד2, משיק פלטפורמה חדשה לניהול, קנייה ומכירה של רכבים ודירות בשם ● הפלטפורמה, שתיקרא KEYZ, מציעה מרקטפלייס דיגיטלי המלווה את המשתמש לאורך כל התהליך ומשלב מערכות AI שישמשו להשוואה ויסייעו בתהליך קבלת ההחלטות

צה''ל בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

באגף התקציבים מזהירים: ישראל נכנסת לכלכלת טראומה ואיבדה את "רצועת הביטחון" הפיסקלית

תמר לוי-בונה, סגנית הממונה על התקציבים, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן: "בעבר הייתה לנו כלכלה שמורידה את הריבית על החוב שלה, שמעלה הוצאות אזרחיות ומגדרת את הוצאות הביטחון - הכול התהפך לגמרי, ומקבלי ההחלטות צריכים לבחור - חוב, רמת חיים או ביטחון"