דיון בוועדת הכספים בנושא מתווה פיצויים בעקבות המלחמה / צילום: דני שם טוב-דוברות הכנסת
בתום מרתון דיונים ומאבקים בין משרד האוצר לנציגי המגזר העסקי, ועדת הכספים אישרה אתמול (ד') את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו ב"שאגת הארי", בעלות כוללת של כ-7 מיליארד שקל. ברגע האחרון הוסכם על פשרה במחלוקת המרכזית שעיכבה את האישור - ההתנגשות בין מסלול החל"ת למסלול השתתפות המדינה בשכר העובדים. מתי העסקים יראו את הכסף ומי בכלל זכאי לפיצוי? גלובס עושה סדר.
● תוספת של מאות שקלים לנטו, החל ממחר: כך זה יעבוד
● באגף התקציבים מזהירים: ישראל נכנסת לכלכלת טראומה ואיבדה את "רצועת הביטחון" הפיסקלית
מתי העסקים יראו את הכסף?
המתווה צריך לעבור קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בתחילת השבוע הבא. עם האישור הסופי, תיפתח כנראה כבר ביום ראשון המערכת המקוונת של רשות המיסים להגשת בקשות מקדמה לעסקים ולעצמאים. גובה המקדמה המוקדמת יעמוד על כ-80% מסכום הפיצוי שקיבל העסק במתווי "חרבות ברזל" או "עם כלביא" - הגבוה מביניהם - והיא אמורה להתקבל תוך מספר ימים בודדים.
הגשת התביעה הסופית תתאפשר רק מ-17 במאי, לאחר דיווחי המע"מ של 15 במאי, וניתן יהיה להגישה במשך 90 ימים. לפי ניסיון העבר, 85% מהעסקים יקבלו את התשלום המלא תוך כ-11 ימים בממוצע - כך שרובם יראו את מלוא המענק בעוד כחודש מהיום.
מי זכאי לפיצוי?
עסקים שמחזור הכנסותיהם בחודשי מרץ ואפריל ירד ביותר מ-25% בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד. עסקים גדולים בעלי מחזור שנתי מעל 400 מיליון שקל לא יהיו זכאים כלל לפיצוי.
כמה כסף אקבל ואיך מחושב הפיצוי?
המענק לעסקים מורכב משני רכיבים: פיצוי על הוצאות קבועות ופיצוי על השכר. אחד השינויים המשמעותיים שאושרו בוועדת הכספים הוא העלאת מקדם הפיצוי על ההוצאות הקבועות, מהלך שעשוי להגדיל באופן ניכר את הסכומים שיקבלו העסקים הזכאים.
שיעור הפיצוי עולה ככל ששיעור הירידה במחזור גדול יותר: בירידה של 25%-40%, מקדם הפיצוי על ההוצאות הקבועות יעמוד על 7% מהמחזור; בירידה של 40%-60% - 11%; בירידה של 60%-80% - 15%; ובירידה של מעל 80% - 22%.
רכיב השתתפות המדינה בשכר עומד על 75% מגובה השכר. עסקים ביישובי הצפון שעד כ-25 ק"מ מהגבול עם לבנון - בהם כרמיאל, עכו, צפת, ראש פינה, חצור הגלילית, קצרין, ויישובים נוספים - יקבלו פיצוי מלא של 100%.
החוק קובע גם קנסות לתביעות מופרזות: עסק שתביעתו תיפסל בשיעור של מעל 50% ממה שתבע יידרש לשלם קנס של 25% מההפרש, ובמקרים של עסקה בדויה או מלאכותית - קנס של 40%.
מה לגבי עסק שהוציא עובדים לחל"ת בתחילת המבצע והחזיר אותם במהלכו?
זו הייתה המחלוקת שעיכבה את האישור: ארגוני העסקים דרשו שמעסיק אשר הוציא עובד לחל"ת, בפרט בשבוע הראשון שבו המשק היה סגור תחת הנחיות פיקוד העורף, יוכל בכל זאת לקבל השתתפות בשכרו עבור הימים שלאחר חזרתו לעבודה. באוצר התנגדו עד הרגע האחרון.
בנוסח שאושר בוועדה אתמול בלילה נמצאה פשרה. מעסיק יוכל לתבוע פיצוי על רכיב השכר עבור עובד שהוצא לחל"ת, רק אם מתקיימים שלושה תנאים יחד - תקופת החל"ת לא עלתה על 10 ימים, היא הייתה כולה במהלך חודש מרץ 2026 בלבד, והמעסיק דיווח על החל"ת לביטוח הלאומי עד 28 באפריל 2026 - יום לפני אישור הנוסח בוועדה. זאת, כדי להפיג את חששות האוצר שמעסיקים יוציאו רטרואקטיבית עובדים לחל"ת בגין השבוע הראשון של המבצע על מנת שלא לשלם להם שכר.
עובדים שהוצאו לחל"ת באפריל, או מעסיקים שלא דיווחו במועד לביטוח הלאומי - לא ייהנו מהפשרה. בכל מקרה, גם ללא הפשרה, מעסיק שהוציא רק חלק מעובדיו לחל"ת זכאי לקבל פיצוי על רכיב השכר עבור שאר העובדים שהמשיך להעסיק כרגיל.
מה ההבדל בין שני המסלולים?
במסלול חל"ת העובד מקבל מהמדינה דמי אבטלה בגובה 60%-70% מהשכר, ואילו המעסיק אינו זכאי לסבסוד שכר עבור אותו עובד. תקופת המינימום במסלול זה הופחתה בוועדה ל-5 ימי חל"ת בלבד, מ-10 ימים בנוסח הקודם. זאת, כדי להכליל במתווה החל"ת גם את העובדים שנעדרו רק בשבוע הראשון של המלחמה, שבו פעלו רק עסקים חיוניים. במסלול השני העובד נשאר בעבודתו ומקבל את שכרו המלא, והמדינה משתתפת ב-75% מהשכר בתשלום למעסיק.
יש ענפים שלגביהן המתווה פועל אחרת?
מספר קבוצות זוכות להתייחסות מיוחדת בחוק. בענף המלונאות שנת ההשוואה לירידה במחזורים תהיה 2023 ולא 2025, מתוך הכרה שמדובר בענף שלא חזר עדיין לרמתו טרם מלחמת חרבות ברזל. גני ילדים פרטיים יוכלו לבחור, באופן חריג, בחודשי מאי-יוני 2026 לצורך חישוב הזכאות והחזר להורים. קבלני ביצוע ועוסקים המדווחים על בסיס מזומן ייבחנו אף הם על תקופת מאי-יוני, מתוך הכרה שהפגיעה אצלם משתקפת בעיכוב של חודשיים. בנוסף, הוקצו 40 מיליון שקל לסיוע לעמותות.
כמו כן, עסקים שספגו נזק ישיר לנכס במהלך הלחימה זכאים לפיצוי גם על תקופות מאוחרות יותר (מאי-אוקטובר 2026), בכפוף לכך שלא יכלו לעשות שימוש בנכס. בעלי עסק יחידים שניזוקו ישירות זכאים לפיצוי הכנסה נוסף של עד 30 אלף שקל. בנוסף, יחידים שאינם בעלי עסק שדירתם המושכרת ניזוקה במהלך הלחימה זכאים לתבוע פיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שגבו, לתקופה שבה הדירה לא הייתה ראויה למגורים.