חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק
תרופה לקרחת עושה קאמבק
התרופה הוותיקה לטיפול בהתקרחות רוגיין (Rogaine), המוכרת בארץ כמינוקסי, שבה באופן מפתיע לכותרות. מניית Veradermics, המייצרת את התרופה בגרסה בבליעה בשחרור מושהה, עלתה 50% בשבוע האחרון, למחיר המגלם שווי של 3.7 מיליארד דולר לחברה, זאת בעקבות תוצאות מרשימות בניסוי מתקדם במוצר שלה. החברה הונפקה בבורסת ניו יורק בפברואר השנה (בסימול החמוד MANE), ומאז הניבה המניה תשואה של 167%.
● החברות שרוצות נתח משוק התרופות נגד השמנה ומתמקדות בתופעות הלוואי שלהן
● המנכ"ל שמזהיר מבועה ובעיית הבריאות שעולם הרפואה מתעלם ממנה
הניסוי הראה שיפור משמעותי בצמיחת השיער בתוך חודשיים. 86% מהמטופלים במינון הגבוה של התרופה דיווחו על שיפור לעומת 79% במינון הבינוני ו־36% בקבוצת הביקורת.
החומר הפעיל בתרופה, מינוקסידיל, המרחיב את כלי הדם, התגלה ב־1963 ואושר לטיפול בלחץ דם גבוה בשנות ה־70 של המאה הקודמת. אז גם התברר שיש לו תופעת לוואי מעניינת - צמיחת שיער. ב־1988 החומר אושר למריחה על הקרקפת, והיום הוא נמכר בעיקר בתצורה של קצף. מ־2015 נמכרות גרסאות במינון נמוך יחסית.
הפופולריות של המוצר נסקה בשנים האחרונות. היא הייתה לטרנד ברשתות חברתיות כמו טיקטוק, בעיקר על רקע תופעת ה־Looksmaxxing, עניין מוגבר של גברים בטיפוח המראה שלהם, גם בשיטות קיצוניות מבעבר. על המגמה הזאת השפיעה גם העלייה בשיחות וידאו מרחוק בעקבות מגפת הקורונה, שגרמה לאנשים לבלות שעות רבות בבהייה במצח של עצמם.
התרופה מיועדת לגברים ולנשים. לגרסת המשחה יש יתרון בכך שניתן למרוח אותה רק היכן שרוצים שתהיה צמיחה של שיער, אך עבור מי שאין לו בעיה עם צמיחת שיער אחידה בכל הגוף, הגלולה היא פתרון נוח.
מינוקסידיל בבליעה כבר קיימת זה כמה שנים, אך במינונים הגבוהים והאפקטיביים יותר, היא אופיינה בתופעות לוואי בעייתיות, בעיקר בתחום הלב. בגרסת השחרור המושהה, המינון המקסימלי בכל רגע נתון הוא נמוך יותר, וגם פרופיל תופעות הלוואי נראה מבטיח: התופעה העיקרית הייתה נפיחות ברגליים, ורק 1% מהמטופלים הפסיקו את הטיפול בגללה. החברה מבצעת במקביל מעקב ארוך־טווח אחר השפעות התרופה.
החברה עורכת ניסוי נוסף, שתוצאותיו צפויות להגיע במחצית השנייה של השנה, ואחר־כך היא מקווה להגיש את התרופה לאישור ה־FDA ולמכור אותה ישירות לצרכן, בין היתר דרך חברות הטלה־רפואה שהוקמו סביב מכירת תרופות הרזיה.
הסיבה שטראמפ פיטר את הוועדה המייעצת לקרן הלאומית למדעים, ועוד 100 ועדות מייעצות
בהודעת דואר אלקטרוני וללא כל הודעה מראש, פוטרו בשבוע שעבר 22 חברי הוועדה המייעצת לקרן הלאומית למדעים בארה"ב. על ההודעה היה חתום נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מאז מנסה הקהילה המדעית להבין מה הוביל לכך.
אחת המפוטרות, פרופ' יולנדה גיל, העריכה בשיחה עם עיתון "El Pais" הספרדי כי הסיבה היא דוח לא מחמיא שעמדה הוועדה לפרסם על מצב המדע בארה"ב והיתרון היחסי שצוברים הסינים.
לדוברות הבית הלבן היה הסבר אחר. שם טוענים כי נוצרה שאלה חוקית אם גורמים שלא מונו על־ידי הסנאט יכולים להחזיק בסמכויות שניתנו לוועדה.
הקרן הלאומית למדעים בארה"ב אחראית למתן מענקי מחקר בסך של כ־9 מיליארד דולר. ממשל טראמפ כבר ביקש לקצץ את תקציבה כמעט בחצי, נסוג בעקבות לחצי הקונגרס, וכעת לוחץ שוב לקיצוץ. בינתיים שליש מעובדי הקרן פוטרו, וב־2025 היא אישרה מענקים בקצב נמוך מאי־פעם.
חוקרים שהתראיינו ל־NPR מאמינים שטראמפ רוצה להשפיע דרך הקרן על קידום תחומי מדע המעניינים את הממשל, כמו אנרגיה גרעינית ומחשוב קוואנטי, ולדכא מחקר בתחומים כמו משבר האקלים, רפואת מיעוטים או RNA.
אך נראה כי הבעיה רחבה עוד יותר. תחקיר שערך אתר החדשות של קבוצת כתבי־העת "Nature" הראה שזוהי רק אחת מיותר מ־100 ועדות מייעצות שפעילותן הופסקה בקדנציה הנוכחית של טראמפ. במשרד הבריאות, בראשות רוברט פ. קנדי ג'וניור, הנחשב גורם לעומתי לקונצנזוס המדעי, בוטלו 77 ועדות מייעצות, כרבע מכלל הוועדות של הארגון. לצד החלפת כל חברי ועדת הייעוץ בתחום החיסונים, בוטלו ועדות בתחומי האוטיזם, התזונה והטיפול בתופעת הלונג קוביד. מחוץ למשרד הבריאות, בוטלו ועדות במשרד האנרגיה, ובנאס"א בוטלו מחצית מהוועדות המייעצות.
בממשל טראמפ טוענים כי הסיבה לכך היא רצון למנוע בזבוז, אך חוקרים ששוחחו עם Nature טענו כי מדובר באובדן ידע מדעי משמעותי שנצבר לאורך שנים, בתחומים קריטיים לאזרח. התוצאה עלולה להיות בדיוק כפי שכנראה נכתב בדוח הקרן - עוד פגיעה במדע האמריקאי, באופן שמחליש אותו מול מתחרות כמו סין.
Remepy תשתף פעולה עם חברת מרק הגרמנית בפיתוח "תרופות היברידיות"
חברת Remepy הישראלית, המפתחת תרופות היברידיות - שילוב בין טיפול תרופתי להתערבות בכלים דיגיטליים, חתמה על שיתוף־פעולה עם חברת מרק הגרמנית. המטרה היא לפתח תרופות היברידיות במגוון תחומים, ותחילה בתחום הטיפול בגידולים נדירים.
ההתערבות הדיגיטלית כוללת בין היתר התאמה של מינון התרופה על בסיס המצב העדכני של המטופל וכן אימונים מוחיים שנועדו לשפר את ההתמודדות עם הטיפול ולהשפיע באמצעות המוח על המערכת החיסונית.
לדברי ד"ר מיכל צור, מנכ"לית ומייסדת משותפת בחברה, ה־FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, פרסם לאחרונה הנחיות חדשות לשילוב תוכנה עם טיפול תרופתי וכן שימוש בתוכנה כמכשור רפואי, ויצר מסלולים רגולטוריים המאפשרים את קידום הטיפולים של החברה.
טייטו קיבלה אישור FDA לאבחון דלקות אוזניים מהבית
חברת Tyto Care, המפתחת ומשווקת מכשירי אבחון לתמיכה בתחום הרפואה מרחוק, הודיעה על קבלת אישור FDA מסוג De Novo למכשיר שלה, המשלב אבחון עם יכולות תומכות החלטה באמצעות בינה מלאותית. האישור הוא לניתוח תמונות של עור התוף במטרה לזהות דלקות. זו הפעם הראשונה שחברה מקבלת אישור De Novo למוצר תומך החלטה. אישור זה מעיד שהמוצר שלה הוא הראשון מסוגו בתחום.
טייטו תומכת ברפואה מרחוק עם דגש על רפואת משפחה וילדים, וכאבי אוזניים הן אחת הסיבות המובילות לביקורים אצל רופא משפחה. לפי החברה, מדובר בכ־20 מיליון ביקורים בארה"ב בשנה.
המכשיר מאפשר למטופל לבצע את הבדיקה הפיזית לעצמו, בהנחיית המכשיר. הוא יכול לקבל חיווי ראשוני לגבי מצבו מהמכשיר, וכן להעביר את המידע לרופא שיבצע את האבחון, כאשר גם הרופא יכול להיעזר במערכת תומכת ההחלטה של המכשיר. החברה מעריכה כי המוצר יושק בישראל בעוד כחצי שנה.
טייטו הוקמה ב־2012 על־ידי דדי גלעד, המכהן כיום כמנכ"ל, ועופר צדיק, מנהל התפעול הראשי. החברה גייסה עד היום כ־200 מיליון דולר ומעסיקה כ־150 עובדים בישראל ובארה"ב. הטכנולוגיה שלה מאפשרת לבצע היום בדיקות מרחוק בתחומים כמו לב, ריאות, גרון ועור. החברה נבחרה לאחרונה לאחת המובילות בתחום הרפואי ברשימת ההמצאות הטובות ביותר לשנת 2025.
אלעד לחמנוביץ, סמנכ"ל הטכנולוגיה והמוצר של טייטו, אמר בשיחה עם גלובס כי הביצועים של המכשיר תאמו את התוצאות של פאנל מומחים, טוב יותר מאשר ממוצע האבחונים של רופאים שאינם מומחים. לדבריו, החברה רוצה להתפתח בהמשך לתחום המעקב אחר חולים כרוניים ותמיכה בניהול הבריאות של כל המשפחה גם לתחום אשפוזי הבית.
פרודלים הבורסאית רוכשת את בטר ג'וס, שמפחיתה סוכר במזון ובמשקאות
חברת חומרי הגלם לתחום המזון והמשקאות פרודלים, בבעלות בני משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, רכשה את חברת בטר ג'וס בסכום שלא פורסם.
פרודלים הצטרפה בפברואר לבורסה בתל אביב לאחר גיוס לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל. הכנסותיה עמדו ב־2025 על 341 מיליון דולר, והיא ביצעה מאז כניסתה לבורסה גם רכישה של יצרנית המיצויים הטבעיים לתוספי תזונה סילבסטרה מברזיל, ב־33 מיליון דולר. החברה מנוהלת על־ידי צחי ברק.
בטר ג'וס הוקמה ב־2018 על־ידי גלי ירום וערן בלצ’ינסקי, בחממת הפודטק The Kitchen של קבוצת שטראוס. החברה פיתחה שיטה להפחתת סוכר במזון תוך שמירה על המתיקות והמרקם, באמצעות תהליך אנזימטי הממיר סוכר מפירות לרכיבים שאינם מתעכלים, כגון סיבים תזונתיים.
בזכות השמירה גם על המרקם, החברה מקווה שתוכל לשלב את מוצריה לא רק במשקאות, אלא גם בממתקים, מוצרי חלב, מוצרי פרי וקינוחים קפואים - תחומים שבהם הפחתת סוכר הייתה עד כה אתגר משמעותי.
לפי פורדלים, שוק הפחתת הסוכר והמודולציה של הטעם הוערך בכ־1.8 מיליארד דולר ב־2025, עם צמיחה שנתית צפויה של 6%־7%. חברה ישראלית נוספת שפועלת בתחום הזה היא אמאי, שתכננה באמצעים חישוביים חלבון מתוק שיכול להחליף סוכר, בעיקר במשקאות.
פרודלים מתכננת להתרחב לשוק האמריקאי, ולהטמיע לשם כך את קו הייצור של Better Juice במתקניה בפלורידה, מהמחצית השנייה של 2026.
אפקט "רפואת היער" נשמר גם אחרי חצי שנה
שהייה בטבע ידועה כמפחיתה מתח ומשפרת את תפקוד מערכת החיסון. עמותת "רפואת יער ישראל" מעוניינת להפוך את החשיפה לטבע לפרוטוקול טיפול רפואי רשמי ("שהייה מודעת ביער"), אשר ינתן אפילו במרשם רופא.
העמותה עורכת מחקרים בנושא ב"יער האפשרויות" בפתח תקווה. במחקר חדש שפרסמה, נמצא כי תוצאות הטיפול ביער נשמרות גם אחרי חצי שנה, במדדים כמו דפוסי סטרס במוח, עומס קוגניטיבי, רמות הורמון הלחץ קורטיזול וכן מדדי דיכאון. טיפול "בוסטר" קצר חצי שנה אחרי הטיפול המקורי ברפואת היער שיפר את הישגי הטיפול המקורי.