כנס מתמחים בעריכת דין / צילום: איל יצהר
באיחור של חודשיים בעקבות המלחמה, השבוע יחל סבב הראיונות להתמחות בעריכת דין - הראשון מאז נדחה בשל המלחמה. זאת, ברקע השימוש הגובר בבינה המלאכותית במשרדי עורכי הדין.
במשרדים, הנאבקים על כל מועמד טוב, מתארים את השפעת השימוש ב־AI על היכולות הנדרשות מהמועמדים להתמחות - ואיך השתנו הדרישות המסורתיות. למרות זאת, לדברי גורמים בענף ששוחחו עם גלובס, אין שינוי במספר המשרות.
● יתרונות ה־AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם
● הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם
השימוש בבינה המלאכותית בעריכת דין נע מניסוח הסכמים, איתור מידע וסיכום ועד לאיתור פסיקה, כאשר כמות השימושים עולה מיום ליום.
בין כלי ה־־AI הנפוצים: ליזי (Lizzy) - ליצירה, עריכה וניסוח של מסמכים, ולבדיקת נאותות; הארווי (Harvey) - גם לניסוח, יצירה, מעבר על כמויות גדולות של מסמכים ועריכתם - משמש לחוזים ולבדיקת נאותות; כלי נוסף הוא הספלבוק (Spellbook) - לניסוח מסמכים באנגלית. כל זאת לצד מאגרים משפטיים כמו טקדין ונבו AI. אז איך כל אלה משפיעים על עבודת המתמחה?
"יש פעולות רבות שמתמחים מבצעים היום באופן שונה, ובזמן קצר יותר, דבר שמקנה להם יכולת וזמן להעמקה", אומרת עו"ד עדי הופמן, שותפה וחברה בצוות אחראי מתמחים במשרד ש. הורוביץ.
"השימוש בכלי AI מאפשר למתמחה להקדיש את מרב זמנו לעבודות משפטיות מורכבות ומאתגרות יותר, בהן ה־AI לא יכול לסייע, ולהותיר את המטלות הטכניות יותר לטיפול ה־AI", אומר עו"ד רונן זיו, שותף בוועדת המתמחים של משרד מיתר. "אין ספק שה־AI מסייע לנו רבות, אך בסופו של דבר בלב העשייה שלנו - יצירתיות, חשיבה אסטרטגית, יכולות עבודת צוות והליווי האישי של הלקוח - אין תחליף לאנשים מצוינים", הוא מוסיף.
"הדור החדש של המתמחים ייכנס לעולם משפטי שונה מזה שהכרנו עד היום", אומר עו"ד איתן צפריר, שותף רגולציה במשרד ליפא מאיר ומרצה בתחום ה־AI בלשכת עורכי הדין. לדבריו, מאחר שהעבודה הטכנית מצטמצמת, "אין עוד מקום להסתתר מאחורי שעות ארוכות של איסוף, סידור או העתקה. עקומת הלמידה של המתמחה חייבת להיות חדה ומהירה יותר. עליו להבין מהר יותר את ההקשר המשפטי, לשאול שאלות טובות יותר, להבחין בין עיקר לטפל, ולפתח כבר מהשלבים הראשונים יכולת ביקורתית כלפי התוצרים שהוא מקבל, גם כאשר הם מופקים בעזרת בינה מלאכותית".
לשאול שאלה נכונה
לדברי עו"ד אילן בלומנפלד, שותף ואחראי על המתמחים במשרד ברנע ג'פה לנדה, חלק לא מבוטל מהעבודה המסורתית של המתמחה נעשה בתוך דקות באמצעות כלי בינה מלאכותית. המתמחה של העבר נמדד במהירות האיסוף, בעוד שהמתמחה של העתיד נמדד באיכות הניתוח. "בינה מלאכותית יודעת להציע ניסוח, אבל לא להחליט אם הוא נכון אסטרטגית. המתמחים נדרשים לא רק למצוא את התשובה, אלא גם לשאול את השאלה הנכונה ולוודא שהמכונה לא המציאה אותה בדרך".
בלומנפלד מתייחס לעולם המיזוגים והרכישות: "עסקה טובה לא נולדת רק מנוסח משפטי טוב; היא נבנית מהבנת אינטרסים, סיכונים, פסיכולוגיה של משא־ומתן ויכולת לראות תמונה רחבה גם תחת לחץ. שום כלי טכנולוגי, מתקדם ככל שיהיה, לא מחליף כיום את היכולת לחבר בין כל הרבדים האלה".
"לזהות 'הזיות AI'"
כתוצאה מהשינוי בתפקיד, במשרדי עורכי הדין משתפים שהמועמדים נדרשים לדעת לעבוד בסביבה טכנולוגית מתקדמת עם רקע בעבודה עם בינה מלאכותית.
"אנחנו לא מצפים ממתמחים להיות מתכנתים, אבל כן מצפים לנוחות בעבודה עם מערכות, לסקרנות ללמוד כלים חדשים, וליעילות ולגמישות מחשבתית", אומרת הופמן. לדבריה, כישורים של יסודיות וביקורתיות תמיד היו חשובים, אבל היום הם קריטיים. בשימוש בכלי ה־AI חשוב להבין גם את המגבלות: לא להתאהב בתשובות מהירות, לא לעגל פינות, ולזהות מידע לא מדויק.
עו"ד אייל בלטר, ראש משרד בלטר, אומר כי "מאז ומתמיד שמנו דגש יותר על הראיון האישי ועל העבר הצבאי, כמדד לעצמאות יצירתיות ולקיחת אחריות. היום אנו משתדלים לבדוק גם יכולות טכנולוגיות וככל הניתן ניסיון בתחום התקשורת והמחשבים".
עו"ד אביטל ברוקר־ימין, שותפה במשרד ארנון, תדמור־לוי ומנהלת תוכנית ההתמחות, מחזקת את הדברים: "פרופיל המתמחה שאנחנו מחפשים השתנה. מצוינות אקדמית ורושם אישי הם עדיין תנאי סף, אבל הם כבר לא הסיפור המרכזי. המתמחה של היום הוא לא מי שיודע לסרוק קלסרים שעות על גבי שעות - את העבודה הזו הטכנולוגיה מבצעת במקומו. הוא מי שיודע להבין את המשימה המשפטית, להבין כיצד ניתן לעשות אותה בצורה אופטימלית, להפעיל שיקול־דעת משפטי חד על תוצרי המכונה, לזהות 'הזיות AI' ולתרגם את התוצאה לתוצר משפטי מתאים. מועמדים שמבינים שהטכנולוגיה היא מנוף ולא תחליף".
עו"ד זיו מוסיף כי במיתר מחפשים מתמחים עם שליטה בכלי בינה מלאכותית וגישה לחדשנות וטכנולוגיה, אך דרישות הסף הקלאסיות - מצוינות אקדמית, כישורים חברתיים, חשיבה חריפה ומשפטנות צרופה - נותרו קריטיות מתמיד.
לא רק שליטה טכנולוגית
עו"ד שילה זברו־וייס, מנהלת בכירה ב־Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, מוסיפה כי "מתמחים יידרשו לא רק להראות יכולות טכניות ועבודה עם כלי AI, אלא להוכיח יצירתיות באמצעות עבודה עם AI ויכולת הפקת תובנות על בסיס עיבוד מלאכותי של נתונים".
זברו־וייס מציינת כי התהליכים הללו משתקפים גם בקרב המתמחות והמתמחים עצמם. "דור המתמחות והמתמחים הנוכחי מתנהל באופן שונה. מדובר בדור שעשה את התואר שלו תחת קורונה, מלחמה ומהפכת בינה מלאכותית והתמודד עם שינויים בלתי פוסקים. לכן, כשהוא ייגש לבחור משרד, הוא ייתן העדפה למשרד שמקנה לו כישורים וניסיון ב'עתיד' של הענף ובשילוב טכנולוגיות ובינה מלאכותית".
"את המתמחים שמגיעים היום למשרד כבר לא שואלים האם הם עובדים עם AI, מכיוון שכמעט כולם השתמשו בכלים האלה במהלך הלימודים, כך שזה כבר לא מייצר יתרון תחרותי", מציין עו"ד אמנון אפשטיין, שותף מייסד במשרד ERM שמרכז את תחום המתמחים.
לדברי עו"ד בועז נוימן, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פישר (FBC), "בעידן ה־AI אנחנו מחפשים מתמחים שהם לא רק משפטנים מעולים, אלא גם כאלה שמטילים ספק ויכולים להפוך תובנות משפטיות לתמונה אסטרטגית כוללת; עליהם לדעת לעשות שימוש בכלי AI רבים ומגוונים, תוך הטלת ספק ושמירה על משפטנות ומקצועיות ברמה הגבוהה ביותר".
האם כל זה אומר שיהיו פחות משרות מתמחים? עו"ד בלומנפלד מעריך כי בטווח הקצר - לא. "משרדי עורכי דין מובילים בעולם לא מצמצמים את גיוס המתמחים רק משום שנכנסו כלי AI".
עו"ד אפשטיין מוסיף: "מנוע הצמיחה של משרדים ימשיך להיות בגיוס מתמחים סקרניים, שבנוסף להיותם משפטנים טובים, הם גם יידעו לצמוח לתוך המקצוע המשתנה - ואף לסייע למשרד ולעורכי הדין הוותיקים לעבוד נכון עם הכלים החדשים".