גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הראיונות להתמחות בעריכת דין חזרו, אך הדרישות עשויות להשתנות בקרוב

סבב הראיונות להתמחות בעריכת דין במשרדים הגדולים חזר השבוע, באיחור של חודשיים בעקבות המלחמה ● בעבר המתמחים בעריכת דין נדרשו לבצע מטלות טכניות כגון איסוף ומעבר על חומר, ואילו כיום מבצעת אותן הבינה המלאכותית ● האם הדרישות השתנו?

כנס מתמחים בעריכת דין / צילום: איל יצהר
כנס מתמחים בעריכת דין / צילום: איל יצהר

באיחור של חודשיים בעקבות המלחמה, השבוע יחל סבב הראיונות להתמחות בעריכת דין - הראשון מאז נדחה בשל המלחמה. זאת, ברקע השימוש הגובר בבינה המלאכותית במשרדי עורכי הדין.

במשרדים, הנאבקים על כל מועמד טוב, מתארים את השפעת השימוש ב־AI על היכולות הנדרשות מהמועמדים להתמחות - ואיך השתנו הדרישות המסורתיות. למרות זאת, לדברי גורמים בענף ששוחחו עם גלובס, אין שינוי במספר המשרות.

יתרונות ה־AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם
הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

השימוש בבינה המלאכותית בעריכת דין נע מניסוח הסכמים, איתור מידע וסיכום ועד לאיתור פסיקה, כאשר כמות השימושים עולה מיום ליום.

בין כלי ה־־AI הנפוצים: ליזי (Lizzy) - ליצירה, עריכה וניסוח של מסמכים, ולבדיקת נאותות; הארווי (Harvey) - גם לניסוח, יצירה, מעבר על כמויות גדולות של מסמכים ועריכתם - משמש לחוזים ולבדיקת נאותות; כלי נוסף הוא הספלבוק (​Spellbook) - לניסוח מסמכים באנגלית. כל זאת לצד מאגרים משפטיים כמו טקדין ונבו AI. אז איך כל אלה משפיעים על עבודת המתמחה?

"יש פעולות רבות שמתמחים מבצעים היום באופן שונה, ובזמן קצר יותר, דבר שמקנה להם יכולת וזמן להעמקה", אומרת עו"ד עדי הופמן, שותפה וחברה בצוות אחראי מתמחים במשרד ש. הורוביץ.

"השימוש בכלי AI מאפשר למתמחה להקדיש את מרב זמנו לעבודות משפטיות מורכבות ומאתגרות יותר, בהן ה־AI לא יכול לסייע, ולהותיר את המטלות הטכניות יותר לטיפול ה־AI", אומר עו"ד רונן זיו, שותף בוועדת המתמחים של משרד מיתר. "אין ספק שה־AI מסייע לנו רבות, אך בסופו של דבר בלב העשייה שלנו - יצירתיות, חשיבה אסטרטגית, יכולות עבודת צוות והליווי האישי של הלקוח - אין תחליף לאנשים מצוינים", הוא מוסיף.

"הדור החדש של המתמחים ייכנס לעולם משפטי שונה מזה שהכרנו עד היום", אומר עו"ד איתן צפריר, שותף רגולציה במשרד ליפא מאיר ומרצה בתחום ה־AI בלשכת עורכי הדין. לדבריו, מאחר שהעבודה הטכנית מצטמצמת, "אין עוד מקום להסתתר מאחורי שעות ארוכות של איסוף, סידור או העתקה. עקומת הלמידה של המתמחה חייבת להיות חדה ומהירה יותר. עליו להבין מהר יותר את ההקשר המשפטי, לשאול שאלות טובות יותר, להבחין בין עיקר לטפל, ולפתח כבר מהשלבים הראשונים יכולת ביקורתית כלפי התוצרים שהוא מקבל, גם כאשר הם מופקים בעזרת בינה מלאכותית".

לשאול שאלה נכונה

לדברי עו"ד אילן בלומנפלד, שותף ואחראי על המתמחים במשרד ברנע ג'פה לנדה, חלק לא מבוטל מהעבודה המסורתית של המתמחה נעשה בתוך דקות באמצעות כלי בינה מלאכותית. המתמחה של העבר נמדד במהירות האיסוף, בעוד שהמתמחה של העתיד נמדד באיכות הניתוח. "בינה מלאכותית יודעת להציע ניסוח, אבל לא להחליט אם הוא נכון אסטרטגית. המתמחים נדרשים לא רק למצוא את התשובה, אלא גם לשאול את השאלה הנכונה ולוודא שהמכונה לא המציאה אותה בדרך".

בלומנפלד מתייחס לעולם המיזוגים והרכישות: "עסקה טובה לא נולדת רק מנוסח משפטי טוב; היא נבנית מהבנת אינטרסים, סיכונים, פסיכולוגיה של משא־ומתן ויכולת לראות תמונה רחבה גם תחת לחץ. שום כלי טכנולוגי, מתקדם ככל שיהיה, לא מחליף כיום את היכולת לחבר בין כל הרבדים האלה".

"לזהות 'הזיות AI'"

כתוצאה מהשינוי בתפקיד, במשרדי עורכי הדין משתפים שהמועמדים נדרשים לדעת לעבוד בסביבה טכנולוגית מתקדמת עם רקע בעבודה עם בינה מלאכותית.

"אנחנו לא מצפים ממתמחים להיות מתכנתים, אבל כן מצפים לנוחות בעבודה עם מערכות, לסקרנות ללמוד כלים חדשים, וליעילות ולגמישות מחשבתית", אומרת הופמן. לדבריה, כישורים של יסודיות וביקורתיות תמיד היו חשובים, אבל היום הם קריטיים. בשימוש בכלי ה־AI חשוב להבין גם את המגבלות: לא להתאהב בתשובות מהירות, לא לעגל פינות, ולזהות מידע לא מדויק.

עו"ד אייל בלטר, ראש משרד בלטר, אומר כי "מאז ומתמיד שמנו דגש יותר על הראיון האישי ועל העבר הצבאי, כמדד לעצמאות יצירתיות ולקיחת אחריות. היום אנו משתדלים לבדוק גם יכולות טכנולוגיות וככל הניתן ניסיון בתחום התקשורת והמחשבים".

עו"ד אביטל ברוקר־ימין, שותפה במשרד ארנון, תדמור־לוי ומנהלת תוכנית ההתמחות, מחזקת את הדברים: "פרופיל המתמחה שאנחנו מחפשים השתנה. מצוינות אקדמית ורושם אישי הם עדיין תנאי סף, אבל הם כבר לא הסיפור המרכזי. המתמחה של היום הוא לא מי שיודע לסרוק קלסרים שעות על גבי שעות - את העבודה הזו הטכנולוגיה מבצעת במקומו. הוא מי שיודע להבין את המשימה המשפטית, להבין כיצד ניתן לעשות אותה בצורה אופטימלית, להפעיל שיקול־דעת משפטי חד על תוצרי המכונה, לזהות 'הזיות AI' ולתרגם את התוצאה לתוצר משפטי מתאים. מועמדים שמבינים שהטכנולוגיה היא מנוף ולא תחליף".

עו"ד זיו מוסיף כי במיתר מחפשים מתמחים עם שליטה בכלי בינה מלאכותית וגישה לחדשנות וטכנולוגיה, אך דרישות הסף הקלאסיות - מצוינות אקדמית, כישורים חברתיים, חשיבה חריפה ומשפטנות צרופה - נותרו קריטיות מתמיד.

לא רק שליטה טכנולוגית

עו"ד שילה זברו־וייס, מנהלת בכירה ב־Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, מוסיפה כי "מתמחים יידרשו לא רק להראות יכולות טכניות ועבודה עם כלי AI, אלא להוכיח יצירתיות באמצעות עבודה עם AI ויכולת הפקת תובנות על בסיס עיבוד מלאכותי של נתונים".

זברו־וייס מציינת כי התהליכים הללו משתקפים גם בקרב המתמחות והמתמחים עצמם. "דור המתמחות והמתמחים הנוכחי מתנהל באופן שונה. מדובר בדור שעשה את התואר שלו תחת קורונה, מלחמה ומהפכת בינה מלאכותית והתמודד עם שינויים בלתי פוסקים. לכן, כשהוא ייגש לבחור משרד, הוא ייתן העדפה למשרד שמקנה לו כישורים וניסיון ב'עתיד' של הענף ובשילוב טכנולוגיות ובינה מלאכותית".

"את המתמחים שמגיעים היום למשרד כבר לא שואלים האם הם עובדים עם AI, מכיוון שכמעט כולם השתמשו בכלים האלה במהלך הלימודים, כך שזה כבר לא מייצר יתרון תחרותי", מציין עו"ד אמנון אפשטיין, שותף מייסד במשרד ERM שמרכז את תחום המתמחים.

לדברי עו"ד בועז נוימן, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פישר (FBC), "בעידן ה־AI אנחנו מחפשים מתמחים שהם לא רק משפטנים מעולים, אלא גם כאלה שמטילים ספק ויכולים להפוך תובנות משפטיות לתמונה אסטרטגית כוללת; עליהם לדעת לעשות שימוש בכלי AI רבים ומגוונים, תוך הטלת ספק ושמירה על משפטנות ומקצועיות ברמה הגבוהה ביותר".

האם כל זה אומר שיהיו פחות משרות מתמחים? עו"ד בלומנפלד מעריך כי בטווח הקצר - לא. "משרדי עורכי דין מובילים בעולם לא מצמצמים את גיוס המתמחים רק משום שנכנסו כלי AI".

עו"ד אפשטיין מוסיף: "מנוע הצמיחה של משרדים ימשיך להיות בגיוס מתמחים סקרניים, שבנוסף להיותם משפטנים טובים, הם גם יידעו לצמוח לתוך המקצוע המשתנה - ואף לסייע למשרד ולעורכי הדין הוותיקים לעבוד נכון עם הכלים החדשים".

עוד כתבות

רענן קובלסקי, מנכ''ל שטראוס ישראל, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף/תמר מצפי

מנכ"ל שטראוס ישראל: "כמעט כל המפעלים שלנו נמצאים בצפון ובדרום, ואנחנו נמשיך להשקיע"

מנכ"ל שטראוס ישראל, רענן קובלסקי, פתח את ועידת הדרום לעסקים של גלובס והצביע על חוסנם של האזרחים: "למרות המציאות הקשה, אנשים קמים ובאים למפעלים. בזכותם אנחנו ממשיכים לייצר" ● לדבריו, מציאות דומה מתרחשת בימים אלו גם בצפון הבוער: "הספקים, החקלאים והקמעונאיים מצליחים לייצר רציפות"

ועידת הדרום לעסקים יוצאת לדרך, השנה השלישית ברציפות

ועידת הדרום לעסקים מתקיימת זו השנה השלישית, והיא עוסקת בצמיחה באזור, בהזדמנויות וגם באתגרים ● בכירים במשק ובהנהגה המקומית ייפגשו על במה אחת וידונו בתעשייה, בפיתוח הנדל"ן ובשיקום שנדרש בדרום

נבחרת ה-''40 עד 40'' באולם הכנס / צילום: תמר מצפי

הדור הבא של ההנהגה בישראל על במה אחת

מאות אורחים השתתפו היום בכנס 40 עד 40 השנתי של גלובס ● את נבחרת הפרויקט לשנת 2026 הגיעו ללוות שורה של בכירים במשק, שחלקו מניסיונם ● וגם: מי השתתף בחגיגות יום ההולדת של הראל ויזל?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי במסחר היום, ובנק ההשקעות שמעריך - וול סטריט בדרך לירידות

מתרבים הדיווחים על היערכות לחידוש המלחמה ומחירי הנפט מעל 100 דולר לחבית - אך וול סטריט ממשיכה לשבור שיאים ● גם הבורסה בת"א רשמה שיא חדש, למרות הימשכות הלחימה בלבנון ● השקל לא עוצר - ולוחץ את בנק ישראל לכיוון של הורדת ריבית ● וגם: האם במאי כדאי "למכור וללכת"? זה מה שחושבים בשני בנקי השקעות מרכזיים ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

עם 15 אלף חיילים ו-100 מטוסים: טראמפ יוצא לקרב חדש מול איראן

נשיא ארה"ב הודיע כי יפעל באופן אקטיבי לשחרורן של ספינות שנתקעו במצר הורמוז ● בפיקוד המרכז האמריקאי טענו כי למבצע יש מטרות רחבות יותר, ותיארו כיצד הוא יתבצע

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: רמי זרנגר

בג"ץ נתן צו ארעי למניעת התכנסות מועצת הרשות השנייה

השופט אלכס שטיין הורה לקבוע בהקדם דיון בפני הרכב של שלושה שופטים בעתירות נגד מינוי יו"ר מועצת הרשות השנייה ד"ר יפעת בן חי שגב וחברי המועצה ● לדבריו, "המועד האחרון להגשת תשובות המשיבים לעתירות הוארך יותר מפעם אחת; בקשות הארכה שהונחו על שולחני היום אינן מקובלות עליי כלל ועיקר"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

דרמה: ביטוח ישיר לא תוכל לשווק פוליסות ביטוח מקיף לרכב

לגלובס נודע כי בצעד נדיר, רשות שוק ההון חוסמת את פעילות הליבה של החברה הגדולה בענף ביטוחי הרכב ● הסיבה: ביטוח ישיר הייתה היחידה שסירבה להוריד מחירים כפי שדרשה הרשות ● כעת, מעל ל־70% מרווחי החברה נמצאים בסכנה ● ביטוח ישיר: "החברה והמפקח על הביטוח ממשיכים לנהל דיאלוג ענייני במטרה להגיע לאישור תעריף"

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

המכשול האחרון הוסר: בג"ץ דחה את העתירות נגד רפורמת הרווחים הכלואים

רפורמת הרווחים הכלואים - שהטילה חיובי מס חדשים על חברות שצברו ערמות של מזומנים ועוררה סערה במשק - צלחה את מבחן בג"ץ: העתירות שהוגשו נגד הרפורמה נדחו, והעותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 100 אלף שקל לטובת המדינה

מייסדי Bridgewise / צילום: רמי זרנגר

BridgeWise הישראלית משתפת פעולה עם רשת X של אילון מאסק

במסגרת המהלך, ברידג'ווייז תספק למשקיעים בעולם גישה לשירות SentimentWise - ניתוח חודשי של מידע פיננסי המבוסס על מיליארדי שיחות שמקיימים מאות אלפי משתמשים ברשת X

מכוניות של פולקסווגן. גרמניה תהיה הנפגעת העיקרית מהעלאת המס / צילום: Reuters, Matthias Balk

מכס של 25% על יבוא רכב: הנקמה של טראמפ באירופה על התנהלותה במלחמה

בסוף השבוע הכריז נשיא ארה"ב על העלאת מכס על יבוא רכבים מאירופה ל־25% ● טראמפ טוען שהסיבה לכך היא הפרות של הסכם הסחר, אבל באירופה מאמינים שהסיבה האמיתית היא חוסר התמיכה של היבשת במלחמה עם איראן

היועמ''שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר

היועמ"שית להרצוג: מוכנה לקיים שיח על הסדר טיעון לנתניהו

בהרב-מיארה מסרה אמש לבית הנשיא כי היא "נכונה לקיים שיח עם ההגנה על הסדר טיעון ראוי" לראש הממשלה ● בשבוע שעבר הזמין הנשיא הרצוג את נציגי נתניהו ואת היועמ"שית לדון בהסדר טיעון בתיקי האלפים

דונלד טראמפ על רקע הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

בוקר מתוח במפרץ: "כל התערבות תיחשב הפרה של הפסקת האש"

התהליך - החל מהבוקר הקרוב; הנשיא איים: "אם יפריעו לנו, נטפל בכך בכוח" ● איראן: "מצר הורמוז והמפרץ הפרסי לא ינוהלו בידי הפוסטים ההזויים של טראמפ" ● צה"ל על ההתרעות ביראון: חיל האוויר יירט בהצלחה מטרה אווירית חשודה בטרם חצתה לשטח ישראל ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi

המנוח הוריש את הדירה לחבר ולאחיינית, ולא לבן. מה קבע ביהמ"ש?

אלמן הוריש את דירתו לחבר ילדות של בנו ולאחיינית, והדיר את בנו המתגורר בחו"ל ● בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי השניים "שלטו וניהלו נדבכים מרכזיים בחייו" של המנוח, שתואר כנוח להשפעה, והורה על ביטול הצוואה ועל העברת הדירה לבן

מוכרים בחנות בגדים מחכים ללקוחות. טהרן, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

עם נזק שגדול פי 6 מהתקציב וריאל קורס: המחיר הכלכלי שאיראן משלמת על המלחמה

בעוד שטראמפ משדר מסרים סותרים ומאשר סיוע חירום לישראל, טהרן קורסת תחת נזקים בסכומי עתק ואינפלציה דוהרת ● עם ריאל בשפל היסטורי, מאבקי כוח בצמרת המשטר ואזרחים שנותרו ללא קורת גג - האם האינטרס הכלכלי ימנע הסלמה מחודשת של "שאגת הארי"?

גידי מרק, עו''ד צפנת דרורי, אלה קינן, שון קופלר, בפאנל משותף / צילום: רמי זרנגר ותמר מצפי

"תגלית הוא הסטארט־אפ היהודי הגדול בעולם"

בפאנל בכנס המנהיגות הצעירה של גלובס שדן ביצירת אימפקט דנו מנהיגים פורצי דרך באתגרים ציבוריים, כלכליים והסברתיים ● אלה קינן, Here4Good: "אנשים קוראים בוויקיפדיה מידע שגוי"

רועי כחלון, אלה תמר אדהנן, פלג דודוביץ ואיתי פלד בפאנל משותף בכנס המנהיגות הצעירה של גלובס / צילום: רמי זרנגר ותמר מצפי

בין וול סטריט לרשות החברות: הרגעים המכוננים של ארבעה מנבחרי הפרויקט

בכירי המשק הצעירים שוחחו בכנס המנהיגות הצעירה של גלובס על הדרך לצמרת • איך הם מתמודדים עם "תסמונת המתחזה" • וגם: התחזית האופטימית לשוק הנדל"ן והעבודה לצד השר אמסלם

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

הניסוי שהקפיץ את המניה של תרופה לקרחת משנות ה־80 והחזיר אותה לכותרות

יצרנית תרופה לקרחת בבליעה זינקה 167% מאז הונפקה בפברואר וכבר שווה 3.7 מיליארד דולר ● חברת טייטו הישראלית עושה היסטוריה ב־FDA ● ומה מתכננת חברת המזון פרודלים לעשות עם הרכישה החדשה שלה – סטארט־אפ שפיתח שיטה להפחתת סוכר במזון ובמשקאות בלי לאבד את הטעם ● השבוע בביומד

דוד פתאל, בעל השליטה בפתאל החזקות / צילום: כדיה לוי

מה הקפיץ את מניית פתאל לשיא והוסיף 1.4 מיליארד שקל לשווי בעליה

מניית רשת המלונות זינקה בכ-30% בחודש האחרון, הודות לתחזיות חזקות ● פרט לבעלים, גם שורת מוסדיים רשמה רווח נאה על הנייר

קריית הממשלה / צילום: אבי דרור - ויקיפדיה

מה יעלה בגורל מיזמי התשתיות? ההכרעה נמצאת בחלק הלא מוכר של התקציב

תשומת־הלב הציבורית נתונה למקומות מסוימים של תקציב המדינה, אבל דווקא בחלק הפחות מדובר טמונות בשורות משמעותיות ● ומה אפשר ללמוד מזה על עתיד תשתיות התחבורה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

יחיאל זוהר, ראש עיריית נתיבות, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס / צילום: שלומי יוסף/תמר מצפי

"ב-7 השנים האחרונות נתיבות הכפילה את עצמה. אנחנו משקיעים בתעשייה ונבנה בית חולים, לא יעזור כלום"

יחיאל זוהר, ראש העיר נתיבות, דיבר בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שנערכה בנתיבות והצהיר: "בתוך עשור עד 15 שנים האוכלוסייה יכולה להגיע ל־180 אלף תושבים" • על חוסר הוודאות הביטחונית אמר: "אני לא ממתין לתשובות מהנשיא האמריקאי, אני מחכה לתשובות מראש הממשלה שלי ומהמדינה שלי"