הליכי הפירוד של בני זוג מובילים לא אחת לחלוקה רכושית שמשנה את מצבם הכלכלי. ביטוי לכך ניתן היה לראות השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אצל השופט יהורם שקד, אשר קבע כי בעל ישלם לאשתו לשעבר 35 מיליון שקל ועוד 57 מיליון דולר (בסך-הכול מעל 200 מיליון שקל) - סכום חסר תקדים, זאת במסגרת בקשה לביצוע הוראות של פסק דין שנתן תוקף להסכמי הממון ביניהם.
● התביעה הייצוגית נגד בנק הפועלים שקיבלה חיזוק מבנק ישראל
● בלעדי | בדרך לרבנות עוצרים ברשות המסים: הדרישה החדשה של היועמ"שית
● מי נפגע יותר מגירושים? מחקרים חושפים תשובה מפתיעה
הצדדים ערכו הסכם ממון שקבע כי יהיה ביניהם משטר של הפרדה רכושית במהלך חיי הנישואים, אך בעת הפרידה נקבעו מספר התחייבויות: הבעל התחייב לשלם לאשתו תשלום חד-פעמי של 35 מיליון שקל. כמו כן, הבית בתל אביב שבו הם מתגוררים, אשר נמצא בבעלות הבעל, יעבור לבעלות האישה; ודירה אחרת בבעלות שניהם בניו יורק תעבור לבעל. בנוסף, הבעל התחייב להעביר לאישה מחצית מזכויותיו בחברה אמריקאית בשווי של 10 מיליון שקל לפחות.
מאוחר יותר, הסכם נוסף ביניהם קבע כי היות שהחברה נמכרה, הבעל יעביר לאשתו סכום של 57 מיליון דולר בתום 90 יום ממועד הודעת הפרידה. הסכמים אלה אושרו וקיבלו תוקף של פסק דין.
סכומים שנויים במחלוקת?
המחלוקת בין בני הזוג הייתה בשאלת אכיפת הסכומים הנקובים בהסכם והחיובים. הבעל טען כי האישה צריכה לקיים את חיוביה כלפיו, ועד שהיא לא תעשה זאת, הוא לא מחויב לעמוד בהסכם הממון (טענה לחיובים שלובים). לכן, לגישתו, כל הסכומים שבהסכם הממון הם שנויים במחלוקת, וזאת כל עוד האישה לא מקיימת את התחייבויותיה.
בית המשפט דחה את טענתו של הבעל והסביר כי ההסכמים קיבלו תוקף של פסק דין, ולכן שלב בירור הזכויות החוזיות ביניהם נגמר. כעת מדובר על ביצוע פסק הדין.
"קראתי את שני ההסכמים פעם אחר פעם, ולא מצאתי כל חיוב ברור וקצוב של האישה כלפי הבעל שיש בכוחו להפחית מחיובו הברור והקצוב של הבעל כלפיה, או שיש בכוחו לעכב ולו באופן חלקי את ביצוע העברת הסכומים לידי האישה", קבע השופט, והוסיף כי "בשעה שלהסכם כלשהו ניתן תוקף של פסק דין, ניתן לתקוף את פסק הדין בטענת 'פרעתי' רק מתוך פסק הדין ורק מתוך סכום קצוב וברור שאינו מצריך הליך נוסף"; וכי "קבלת עמדתו של הבעל משולה ליצירת חוזה חדש שהצדדים מעולם לא ערכוהו, דבר שאין זה מתפקידו או מסמכותו של בית המשפט לעשות".
