ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד חותם על ההסכם / צילום: יואב דודקביץ, "ידיעות אחרונות"
מה המחלוקת בין המדינות?
עד החתימה על ההסכם ב־2022, קו הגבול הימי בין ישראל ללבנון לא הוסדר. השטח הימי שהיה מצוי במחלוקת עמד על כ־860 קמ"ר, המהווים את שטח החפיפה בין התביעה הישראלית לקו 1 ובין התביעה הלבנונית לקו 23 שמדרום לו.
● המשרוקית | מה קרה לגניבות הרכב בשנתיים האחרונות?
● המשרוקית מארחת | אל תתנו למושג הטכני לבלבל אתכם: זה הכלי שיכתיב את עתיד התשתיות
את תביעתה לשטחים ימיים בגבולות קו 23 הפקידה לבנון באו"ם בשנת 2010, ובעקבות כך ישראל הפקידה באו"ם ב־2011 את תביעתה לשטח הימי הצפוני בגבולות קו 1. למרות ההתמקדות בנפתלי בנט וביאיר לפיד כמחוללי ההסכם, המגעים בין ישראל ללבנון, בתיווכה של ארה"ב, החלו כבר בשנת 2011 - עוד בתקופת כהונתה של בנימין נתניהו כראש הממשלה.
בהסכם שהבשיל לבסוף, שני הצדדים הסכימו על סימונו של קו גבול קבוע על בסיס קו 23. ב־5 הקילומטרים הסמוכים לחוף נשמר הסטטוס־קוו, בהתאם לקו המצופים שסימנה ישראל בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000.
שטח ריבוני?
אחת הטענות נגד ההסכם היא שממשלת בנט־לפיד מסרה שטח ריבוני ישראלי. האומנם? נסביר: השטח הריבוני בים הוא מה שמכונה "ים טריטוריאלי" - שהוא השטח הימי שקרוב לחופי המדינה בטווח של 12 מייל ימיים (כ־22 ק"מ). בשטח זה יש למדינה זכויות ריבוניות על השטח - היא יכולה להחיל עליו את חוקיה, ולמנוע כניסה של כלי שיט זרים. מתוך אותם 860 קמ"ר שהיו במחלוקת, רק 5.8 קמ"ר היו חלק מהמים הטריטוריאליים של ישראל.
אז למי שייך שאר השטח? כאן צריך להכיר מושג אחר: "מים כלכליים". מדובר על רצועה שיכולה להשתרע למרחק של 200 מייל ימי (370 ק"מ) מחופי המדינה. בטריטוריה זו המדינה לא מחזיקה בזכויות ריבוניות, אך עומדת ברשותה זכות בלעדית לנצל את משאבי הטבע או להעניק זיכיון לגורם פרטי או ממשלתי לניצול המשאבים. לא אחת, השטחים הימיים שמדינות שונות תובעות לעצמן חופפים זה עם זה, וההסדרה ביניהן נעשית בהסכם תיחום גבולות.
לבנון קיבלה גז?
טענה אחרת היא שישראל הסכימה לוותר על מאגרי גז לטובת לבנון. גם כאן צריך לעשות סדר. בהסכם נקבע כי ללבנון יינתנו זכויות מלאות על שדה צידון־קאנא, וכי החיפושים בו יחלו מיידית לאחר חתימת ההסכם, על־ידי תאגיד בינלאומי אמין.
אך היות שהשדה גולש מעט לשטח הישראלי, הוחלט שישראל תקבל כפיצוי "תמלוגים" על חלקו של השדה שנמצא בתחומה, בהיקף שיסוכם במשא־ומתן בין ישראל לתאגיד שיפעל שם, ויעוגן בהסכם כספי עוד בטרם התחלת החיפושים. כמו כן, נקבע כי אי־אפשר יהיה לקדוח בצד הישראלי ללא אישור מישראל.
אז לבנון קיבלה גז? ובכן, לא. ב־2023 פורסם כי לא נמצא גז באזור שדה צידון־קאנא. בינואר האחרון החברה הזכיינית הודיעה כי היא תחל את עבודת החיפוש באזור אחר, שנקרא בלוק 8 (ממערב לבלוק שבו נמצא צידון־קאנא), שהיה חלק משטח המחלוקת אך לא הוזכר מפורשות בהסכם בהקשר של הגז.
בשורה התחתונה, עד היום ההסכם לא הניב גז עבור הצד הלבנוני, וככל הנראה לא יניב גז גם בשנים הקרובות.
תחקיר: אורי רוזן